... רגלין אבל בחינת רגלין, מתגלין בעצם בזה העולם וכל יום יש בו מחשבה דבור ומעשה והקדוש ברוך הוא מצמצם אלקותו מאין סוף עד אין תכלית עד נקדת המרכז של עולם הגשמי שעומד עליו ומזמין לו לכל אדם מחשבה דבור ... המדמה ואזי זוכה לזכרון הנ"ל שהוא בחינת מה שיודע להבין כל הרמזים שיש בכל דבר שבעולם שהם בחינת חיות אלקות בחינת רגלי הקדשה, המלבשים בכל הדברים שבעולם כנ"ל וזהו: "מי הקים כל אפסי ארץ" שמעלה ומקים בחינת רגלי הקדשה ...

... כל אחד לשמר את שכלו משכליות חיצוניות המכנה בשם בת פרעה כי עקר החכמה לקנות שלמות אינם רק חכמות אלקות ושאר החכמות הם רק חכמות בטלות ואינם חכמות כלל ובת היא מרמזת על החכמה שאינה חכמה כמו שאמרו חז"ל: ...

... הנוראים שדבר כמה פעמים מזה ואמר: הלא אצל המחקרים מסתימת ידיעתם בגלגלים ונדמה להם שמשם ולמעלה הוא רק עצם האלקות יתברך ובאמת כל למוד הקבלה הוא בעולמות ומדרגות שמשם ולמעלה כמו כן אפילו מי שהשיג חכמת הקבלה היטב שהוא ...

... מחמת שהיה דורש ברבים, ושמעו בני אדם שאינם מהגנים כי על ידי חדושי תורה שמגלין על ידי זה נמשך אלקות, כביכול כמו שכתוב: "ויקחו לי תרומה" הינו כשתרצו לקח ולהמשיך אותי אי אפשר כי אם על ידי התורה כי על ידי התורה ממשיכין אותו, כביכול ולהיכן נמשך האלקות לתוך מח השומע ואף על פי שזהו תפיסה, כביכול, בבחינת: "מלך אסור ברהטים" 'ברהטי מחין' 'אסור' דיקא שמה שנמשך אלקותו יתברך, כביכול, ברהטי מחין הוא בחינת תפיסה, בחינת "שבית שבי" אף על פי כן הוא ניחא להשם יתברך, שיהיה נמשך, כביכול, על ידי התורה אף על פי שהוא בחינת תפיסה אבל כשלומד תורה לתלמיד שאינו הגון וממשיך אלקותו יתברך לתוך מח שלו, זהו תפיסה ממש ועל כן ענשו תפיסה ועל כן סבר רבי שמעון בן יוחאי שעל ...

... מעלת קדשת אכילת שבת שיקרה מאד ואמר בפרוש שצריכין בשבת להרבות במאכל ובמשתה כפשוטו כי אכילת שבת היא כלה אלקות כלה קדש וכו' עין בהתורה שאלו את רבי יוסי בן קסמא בסימן נ"ז, ולקמן [בסימן רע"ז] מה שכתוב שם ...

... וזה שצוה אותנו על אכילת שבת כמו שכתוב: "אכלוהו היום כי שבת היום לה'" כי אכילת שבת, נעשה קדשה ואלקות גמור, בלא תערבת סיגים כלל ויכול לפעל באכילת שבת, מה שפועל בתענית הינו להפיל אויביו לפניו בזכות ענג שבת ...

... המה צמצומים גדולים ודינים והם שורין למטה בבחי' רגלין הנקראים בחי' ארץ כ"ש הארץ הדום רגלי והיסורים הם התגלות אלקותו כ"ש יגלו שמים עונו וארץ מתקוממה לו וארץ היינו דינא דמלכותא נוקמת ממנו נקם ברית וזהו והארץ הדום רגלי ... חשוב לכלום אם חושב בשכלו תכלית כל הדברים האלו מה המה ומה תכליתם ובפרט אשר יש בהיסורים ההם התגלות אלקותו ושהשי"ת מצמצם א"ע בהם כנ"ל ובשביל אלקותו מקבלם בשמחה ומגביה היסורים ממתיק הדין בבחי' רגלין והוא כמו העלאת ריקודין היינו ע"י שמקבלם בשמחה אזי יבא שמחה ... ח"ו הוא מסלק אותו וזהו בחי' ריקודין היינו שהרגלין ישמעו השמחה ויקבלו בשמחה ויגביהו א"ע וירקידון ואז יגיע להתגלות אלקותו וזה פירוש, והי' עקב תשמעון את המשפטים האלה כל מקום שנאמר והי' אינו אלא שמחה היינו שבחי' עקב בחי' ... הוא תמיד בשמחה זהו ושמר ה' אלקיך לך את הברית היינו שהשי"ת בעצמו ינטור ברית שלו ואת החסד שיתגלה אלקותו שינהיר חסד אל כל היום כמ"ש בזוה"ק כי טפת חסד מתגלה בפומא דאמה וע"י עצה של הצדיק יכולין לבא ...

... לישב אלו הקשיות כי אלו הקשיות של אפיקורסית הזאת, באים מחלל הפנוי אשר שם בתוך החלל הפנוי אין שם אלקות כביכול ועל כן אלו הקשיות הבאים משם, מבחינת חלל הפנוי אי אפשר בשום אפן למצא להם תשובה הינו למצא ...

... הוי"ה שלו בנקוד מלאפום כי המלאפום הוא האותיות מלא פום להורות, שכלי השפע הינו הפה של הצדיק הוא מלא מאלקות של השם יתברך כי לכאורה קשה למה אנו צריכין לתפילה והשם יתברך יודע מחשבות אבל מחמת שהדבור הוא כלי ...

... לו חשק יותר, מחמת שמתקרב יותר להכח המושך כנ"ל וזה בחינת משכן כי משכן היה לו כח המושך להמשיך אלקות למקום שהיה עומד שם בחינת "משכני אחריך נרוצה" 'אחריך נרוצה' דיקא כי כל מה שמתקרב יותר אליו, הוא רץ ... שעל ידי המשכן, השכינה שורה בישראל הינו כנ"ל כי משכן לשון משכני וכו' שיש לו בחינת כח המושך להמשיך אלקות למקום שהיה עומד שם כנ"ל ועל כן אי אפשר להקים את המשכן אלא הצדיק שהוא בחינת עפר, בחינת משה ... להקימו כי דוקא זה הצדיק, שהוא בחינת עפר, בחינת כח המושך יכול להקים המשכן, שהוא בחינת כח המושך, להמשיך האלקות כנ"ל וזה שכתוב: "לא מרבכם חשק ה' בכם כי אתם המעט" ודרשו רז"ל "לא וכו' רק מחמת שאתם ממעיטין ... כי מחמת שהם ממעיטין ומקטינים עצמן על ידי זה הם בבחינת עפר, שיש לו כח המושך בחינת משכן, שמושך האלקות כנ"ל ועל כן חשק ה' בכם וזה בחינת: "אשכן את דכא" כי על ידי שפלות, שמשים עצמו כעפר על ...