... כן כשרוצים להסתכל על התכלית שהוא כלו טוב, כלו אחד צריך לסתם את עיניו, ולכון ההסתכלות אל התכלית כי אור התכלית הזה היא רחוקה מהאדם ואי אפשר לראותו כי אם בסתימו דעינין שצריך לסתם את העינים לגמרי, ולסגרם בחזקה מאד ... דהאי עלמא לגמרי להעלים עיניו ולסגרם מאד לבלי להסתכל כלל על תאוות עולם הזה והבליו ואז יוכל לראות ולהשיג אור התכלית הזה, שכלו טוב ואז יתבטלו היסורים כנ"ל וכאן breslev.eip.co.il/?key=308 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לו - בקרב עלי ...

... ידם יכנס המקיף לפנים. וזה בחינת שבעת ימי אבלות רחמנא לצלן שמתאבלין עליו על שנסתלק נשמתו כדי שיעלה נשמתו לאור הפנים הנ"ל על ידי שבעה ימים אלו ו. וזה טעם רק של החליצה שנאמר: "וירקה בפניו" 'בפניו' דיקא כי זה ... אחיו המת ואינו רוצה ליבם אותה בשביל זה: "וירקה בפניו" כי אין רוצה להמשיך נשמת המת בעולם שיוכל לתקן אור הפנים ובזה הרק נראה לפעמים פני המת פני המת דיקא ובזה הרק הוא נכלם ועקר הבושה הוא בפנים וזה על ... זה בחינת אדנין בחינת: "נאמן רוח מכסה דבר", כמובא בזוהר בשביל זה נצטרעה 'ומצרע דא סגירו דנהורא עלאה' הינו אור הפנים הנ"ל וכתיב בה: "תסגר מחוץ למחנה שבעת ימים" וזה שבקש אהרון "אל נא תהי כמת, אשר בצאתו מרחם אמו ... שבעת ימים" 'שבעת ימים' זה בחינת שבעה קולות של דוד כנ"ל שהם שבעין קלין הנ"ל שצריך לצעק כדי להוציא אור הפנים הנ"ל מהעלם אל הגלוי והגלוי זה בחינת לדה ואז אחר הלדה 'דם נעכר ונעשה חלב' וזה בחינת "תכלם" כי ... בבחינת "ודגלו עלי אהבה" ואין לדרש אותה לרבים אבל ישראל לסגלתו ישראל אותיות לי ראש הינו התגלות המחין המשכת אור הפנים הנ"ל שפע אלקי הנ"ל בתוך הפנימי כנ"ל וזהו בחינת ישראל בבחינת: "ישראל אשר בך אתפאר" 'בך' דיקא, שיתמשך עטרת ... 'כל צדיק נכוה מחפתו' וכו' כי כשמגיע להשגה שלא ידע מזה מקדם והוא אצלו דבר חדש אזי נתלהב ונבער מאור ההשגה הזאת שהיא נפלאת אצלו אבל מי שכבר עבר בזאת ההשגה והוא משיג עתה דברים נוראים וגדולים מזו ההשגה אין ... וזהו ל'בושה ו'תשחק ל'יום א'חרון, ראשי תבות 'אלול' וזה בחינת שבעת ימי אבלות רחמנא לצלן וכו' כדי שיעלה נשמתו לאור הפנים הנ"ל וכו' עין לעיל ועל כן חיב האבל רחמנא לצלן קריעה כי קר"ע בגימטריא ש"ע נהורין של אור הפנים שהם הגימטריא של ב' פעמים אל במלואו כי אל הוא אור הפנים הקשו כי יש מקיפים אצל השכל הינו שאינו נכנס להשכל פנימי האנושי ויש מקיפים להתורה שמקיף להתורה ואינו נכנס ... שלא להסתכל במה שאסור להסתכל וכו' וכן לקדש פיו וחטמו ואזניו כנ"ל על ידי זה זוכין להכניס המקיפין לפנים ובאור הענין וראיותיו והיכן מרמז סודות נוראות הללו וכו' הכל מבאר לעיל באר היטב אשרי שישים לבו לעין בהם באמת ללמד ...

... נצטננין אזי נסתלקת וכשנסתלקת אזי נסתלק באורי התורה הנמשכת על ידה ואזי כל מפרשי התורה אין יכולין להשיג שום באור התורה ואז נתעורר מריבה על הצדיקים כי עקר המחלקת שבעולם נעשה על ידי הסתלקות באורי התורה כי הבאור, הוא תרוץ על קשיות ומריבות וזה בחינת: "מדבר צן" שהוא בחינת דבור מצנן ששם מתה מרים בחינת הנשמה הסובלת מרירות ... ג. ויש חלוק בין באור שאדם מבאר בינו לבין עצמו לבין באור שאדם מבאר לרבים כי כשדורש ברבים וקדם הבאור הוא מקשר את עצמו עם נשמותיהם ושופך שיחו ותפילתו לפני השם יתברך בודאי 'הן אל כביר לא ימאס' אבל תפילת ... עצמו כי השומע מפי החכם עצמו בודאי נתקשר נשמתו עם נשמת החכם בשעת תפילתו כנ"ל ויש לזה האדם חלק בבאור הזה כי על ידי התפילה נתוסף קדשה למעלה וכל תפילה היוצאת מהרבה נשמות היא מוספת קדשה למעלה ומעוררת ביותר לב ... ציונים לדברים עליונים שמהם נעשה מטה עז להכניע אויבים וזה: "רדה בקרב איביך" נמצא, מי שהוא אצל החכם בשעת באור התורה נמצא שנכנע הרע שלו כנ"ל וזהו: "שפכי כמים לבך נכח פני ה'" 'פני ה'' זה בחינת באורי ודרושי התורה ...

... ואין מזגו וטבעו נוחה עם המון עם ולפעמים נראה ממנו כעס וקפידה הנה ידוע שכל צדקת הצדיקים הוא לוקח מאור התורה כי היא המורה דרך וממנה לקחה צדקתו והנה הצדיק אשר השיג מאור גדול ממאור התורה ומעשיו גם כן בשוים לפי השגתו בתורה אזי צדקתו ותורתו שניהם מתישבים בשובה ונחת לפיכך דעתו נוחה עם הבריות ...

... את המשכן' והוא יקים את המשכן וזה פרש רש"י: 'להזהיר הגדולים על הקטנים' הינו צדיק הדור, שהוא בחינת משה מאור הגדול יזהיר ויאיר את התפילה, שהיא בחינת מאור הקטן ולנפש לא יטמא בעמיו הינו על ידי שמירת הברית כנ"ל כמובא בזוהר 'עקרא דיצרא בישא על ערין והיא עקרא ...

... לגדל עצם הכרתו את גדלות הבורא יתברך על כן הוא משתדל ומתחזק בכל פעם שיתחיל השם יתברך להראות לו אור התורה כאלו לא התחיל להשיג כלל מימיו. ********* והשאלה היא פשוטה, כיצד באפשרותו של האדם לדעת שהוא כבר לא בהיכלי ...

... אש ומים הינו יראה ואהבה נתלבשים בקדרות ונחשכים ונתכסים בשק דהינו שנחשך אצלו היראה והאהבה זה מחמת שנחשך אצלו אור הצדיק שממנו מקבלין יראה ואהבה כנ"ל כי לפעמים יש שנחשך אצל אחד אור הצדיק ואינו זוכה להבין ולראות אורו הגדול ואף שהוא אצל הצדיק אינו יכול לטעם ולהבין ולראות אורו הגדול של הצדיק ... אף על פי כן אצלו היה מקום חשך ואפלה ועל כן מכרו בשמחה רבה לאברהם, כמובא וכמו כן כשנחשך אור הצדיק שהוא מאיר בכל העולמות, מכל שכן בעולם הזה ואף על פי כן אצלו אינו מאיר כלל אדרבא הוא חשך ... יכולים להשתמש כלל בשכלם להיטיב כי אם להרע ועל ידי כסילות השכל על ידי זה אינו יכול לראות ולהבין אור הצדיק ג. והתקון לזה להכניע ולבטל כסילות השכל הוא על ידי בחינת מזבח כי עקר יניקת הכסילות דהינו הקליפות הוא ... הינו בחינת "וברצונך תרום קרננו" הינו האהבה שנתגלה על ידי הצדיק כנ"ל כי על ידי כל בחינות הנ"ל נתגלה אור הצדיק שעל ידי זה זוכין ליראה ואהבה כנ"ל ט. וזה: "ויהי הם מריקים שקיהם" הינו בחינת "לבשו שמים קדרות ושק ... צרור כספו בשקו זה בחינת הצדיק בחינת: "צרור הכסף לקח בידו" שהם הצדיקים, כמו שפרש רש"י שם בשקו, הינו שאור הצדיק נתחשך ונתלבש ונתכסה בקדרות ושק הינו שמרגישים שהשק והחשך שהיה על היראה והאהבה זה מחמת שק וחשך שנחשך להם אור הצדיק כנ"ל ויראו את צררות כספיהם המה ואביהם הינו שראו והכירו שצרורות כספיהם תלוי בהחמר והצורה שנקרא המה ואביהם זה החמר, שהם כלי המעשה ואביהם הוא השכל שנקרא אב בחינת אב בחכמה הינו כנ"ל שהתגלות אור הצדיק שיזכו להכירו ולהבין ולטעם ולראות אורו הגדול הוא תלוי בשלמות המעשים ובזכות השכל ויאמר להם יעקב אביהם הינו תוכחות ... ידי זה נשלם המזבח שהוא בחינת שלחנו של אדם דהינו שזוכין לאכל בקדשה ואזי נשלם השכל ואזי זוכין לראות אור הצדיק ועל ידי זה מקבלין ממנו יראה ואהבה כנ"ל

... הזה' זה בחינת קול שופר, שמצותו ביום בבחינת: "יענך ה' ביום צרה" שעל ידו נמול ונשבר ערלת בשר ומקבל אור העצם ו. וכן בכלליות בני האדם יש בחינת עצם ובשר הינו שהחכם האמת שהוא בחינת הנשמה להעם שהם למטה ממנו ...

... ושם בסופו מבאר גם כן כשפוגמים בארץ ישראל יורדין לגלות ושם מבאר בסופו הפסוק משם רעה אבן ישראל על באור הפסוק ירדו במצול ת כמו אבן. ועתה יכולים להבין מעט פרוש המראה הנזכר לעיל אות ד כשאמר התורה ראיתי מנורת ...

... לקט שמלקט מרת הנפש הינו פגם הנפש "עם בשמי" עם הרצון הטוב שמעלה ריח טוב ובחינת שור שבנפש זה האור המצחצח שנתוסף בנפש מחמת הקבוץ שנתקבץ פזורי הנפש ואז מאיר הנפש ביותר כי כשהרצון אין מאיר אז הנפש בבחינת ונפש ...