... עם המון עם ולפעמים נראה ממנו כעס וקפידה הנה ידוע שכל צדקת הצדיקים הוא לוקח מאור התורה כי היא המורה דרך וממנה לקחה צדקתו והנה הצדיק אשר השיג מאור גדול ממאור התורה ומעשיו גם כן בשוים לפי השגתו ... צדקתו ותורתו שניהם מתישבים בשובה ונחת לפיכך דעתו נוחה עם הבריות והצדיק אשר אור חכמת התורה שהשיג גדלה מאד ממעשיו אזי ... עם כמו הצדיק הנ"ל וזה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'האי צורבא מרבנן דרתח אוריתא דקא מרתחא בה לפי שגדלה תורתו מאד ...

... מוהר"ן ח"א - תורה קעב - כל החסרונות שיש לאדם כל החסרונות שיש לאדם הן בנים או פרנסה או בריאות, הכל הוא מצד האדם עצמו כי אור השם יתברך שופע עליו תמיד אך האדם על ידי מעשיו הרעים עושה צל לעצמו שאין מגיע עליו אור השם יתברך ולפי מעשיו כן נעשה הצל המונע אור השם יתברך ומגיע לו החסרון לפי המעשה שעל ידה נעשה הצל והנה הצל הוא מדבר גשמי שעומד נגד דבר רוחני [הינו שהוא דק ממנו] כמו גשם עץ ואבן נגד אור הלבנה והחמה עושה צל וכן לקוי חמה ולבנה על ידי צל הארץ וכן החמה בעצמה נגד מה שלמעלה ממנה הוא גשמיות, ועושה צל נגדו ועל כן האדם כפי גשמיותו וכפי מעשיו כן עושה צל בעצמו שמונע ממנו אור ושפע של השם יתברך אבל אם האדם מבטל עצמו ואינו כלל מזה העולם אזי אינו עושה צל ומקבל אור השם יתברך ועקר אור השם יתברך הוא הכבוד כי כל מה שברא הקדוש ברוך הוא לא ברא אלא לכבודו כמו שכתוב: "לכבודי בראתיו" וכו' הינו אם הוא "מלא כל הארץ", שאינו כלל מזה העולם אזי מקבל אור השם יתברך שהוא הכבוד וזה "כבוד חכמים ינחלו" כי "החכמה מאין תמצא" ועל כן החכמים שהם אין, זוכים לכבוד על ידי שאינם עושים צל להפסיק, כי אין להם ...

... נגינה שהוא נשתלשל ויורד משם, מבחינת "ועיני לאה רכות" יש לו כח למשך, בבחינת "הפעם ילוה" כנ"ל וכשמזמרים אלו הנגונים הנ"ל בשבת על ידי זה מעלין אותם כי בשבת נשלם האור בבחינת מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה 'פסיעה גסה נוטלת מאור עיניו וכו' ומהדרא לה בקדושא דבי שמשא' נמצא שבשבת האור בשלמות בבחינת: "פוסעים בו פסיעה קטנה" ואזי מעלין הנגונים הנ"ל שיניקתם מקלקול הראות כנ"ל על ידי שבת שהוא בחינת תקון הראות בשלמות ...

... טוב גמור. בעניין לחשוב על התכלית הסופית. ואיך שהיצר הרע מטעה את האדם עם התאוות, שלעולם אינו שבע. ומעניין שהתאוות הן כמו עמודי אור שאי אפשר למלא סיפוקו בהן וכולי. ומעניין של לקשר כל דבר אל התכלית שלו. ...

... יה, הינו התפילה והרחמים של השם יתברך, אז ויהי לי לישועה [גם זאת התורה היא מלשון החברים, ולא נכתבה בבאור היטב אך אחר כך שמעתי מפיו הקדוש בעצמו ענין תפילת ה' המבאר כאן] והוא כי יש אצל השם יתברך רחמים פשוטים ... הוא כנ"ל והבן היטב, כי הם דברים נפלאים ונוראים מאד עוד שמעתי, שזהו פרוש הפסוק: "אל נא רפא נא לה" דלכאורה תמוה מאד, כפל תבת נא אך עתה מבאר היטב, שמשה רבנו, עליו השלום, בקש זאת מהשם יתברך שהשם יתברך בעצמו כביכול ...

... אויביו כי נעשה בבחינת: "אנשי חיל מתלעים" ובזה החסד הוא מתקן אלו האלפין הנפולים הנ"ל בבחינת: "ועושה חסד לאלפים" ג. ולבוא לחסד אי אפשר לבוא אלא על ידי שיכניס תלמידי חכמים צדיקים לתוך ביתו כי 'המכניס אורחים תלמידי חכמים אמתיים לתוך ביתו כאלו הקריב תמידין' כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה . 'איש קדוש עובר עלינו תמיד' וכו' ... שתולע דקדשה, בחינת עולת תמד, הוא בחינת חסד, בחינת אברהם, בחינת חסד שבגבורה וזה שמובא בהתורה הנ"ל שהוא בחינת: "בגבורות ישע ימינו" הינו בחינת חסד שבגבורה. וזה שמובא שם, שעקר התקון על ידי שיכניס אורחים תלמידי חכמים בתוך ביתו, שנחשב כאלו הקריב תמידין כי תמד בגימטריא ד' אלפין כי עקר התקון על ידי בחינת קרבן תמד, ...

... אם דבר אחד כמו שהוא אבל השקר הוא הרבה כנ"ל נמצא שאמת הוא אחד ועל כן קדשא בריך הוא ואוריתא וישראל כלא חד כי השם יתברך אמת ותורתו אמת וישראל אמת וכיון שכלם אמת, ...

... כאן יש סוד של מקיף של עתיקא סתימאה, כי הוא אין יותר מאין וכולי. ראה באורך כאן: forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=27 - פרדוקסים בדברי רבי נחמן מברסלב. מה שורשם ופישרם? פעם אחת יצא מפיו הקדוש על עצמו ואמר ... הפירוש הוא על תלמידיו. כי "כאילו עשאו" נאמר על התלמיד וכמובא כל זה באורך בליקוטי מוהרן. שיוצאי חלציו לקח מעולם האצילות וכיו"ב אצל השי"ת, שכל הבריאה היא בחינת יוצאי חלציו והיא והאצילות ומטה... העולם סוברים ...

... ונתכסים בשק דהינו שנחשך אצלו היראה והאהבה זה מחמת שנחשך אצלו אור הצדיק שממנו מקבלין יראה ואהבה כנ"ל כי לפעמים יש שנחשך אצל אחד אור הצדיק ואינו זוכה להבין ולראות אורו הגדול ואף שהוא אצל הצדיק אינו יכול לטעם ולהבין ולראות אורו הגדול של הצדיק שעל ידו יוכל לבוא לתכלית הטוב וכמו שמצינו גבי עפרון שמקום מערת המכפלה שהוא שער גן עדן שדרך שם עולין כל הנשמות ואורו גדול מאד אף על פי כן אצלו היה מקום חשך ואפלה ועל כן מכרו בשמחה רבה לאברהם, כמובא וכמו כן כשנחשך אור הצדיק שהוא מאיר בכל העולמות, מכל שכן בעולם הזה ואף על פי כן אצלו אינו מאיר כלל אדרבא הוא חשך אצלו וזה מחמת עכירת המעשים וכסילות השכל שעל ידי מעשים רעים נתחשך שכלו בכסילות ... כי אם להרע ועל ידי כסילות השכל על ידי זה אינו יכול לראות ולהבין אור הצדיק ג. והתקון לזה להכניע ולבטל כסילות השכל הוא על ידי בחינת מזבח כי עקר יניקת הכסילות דהינו הקליפות הוא רק מבחינת מזבח הינו בחינת אכילה כי 'שלחנו של אדם מכפר כמזבח' ומשם ... דבעא רבא מרב נחמן וכו', לצפרא אמר לה וכו', והאי דלא אמרי לך באורתא דלא אכלי בשרא דתורא וכו' נמצא שעל ידי שלא אכל לא היתה דעתו צלולה כי על ידי האכילה נכנע הכסילות ונתגדל השכל אבל כשאוכל כזולל וסובא שזה בחינת פגם המזבח אזי יונקים הקליפות ... האהבה שנתגלה על ידי הצדיק כנ"ל כי על ידי כל בחינות הנ"ל נתגלה אור הצדיק שעל ידי זה זוכין ליראה ואהבה כנ"ל ט. וזה: "ויהי הם מריקים שקיהם" הינו בחינת "לבשו שמים קדרות ושק וכו'" 'שמים' הינו יראה ואהבה כנ"ל וכשהם מריקים את השק והחשך מן היראה ... "צרור הכסף לקח בידו" שהם הצדיקים, כמו שפרש רש"י שם בשקו, הינו שאור הצדיק נתחשך ונתלבש ונתכסה בקדרות ושק הינו שמרגישים שהשק והחשך שהיה על היראה והאהבה זה מחמת שק וחשך שנחשך להם אור הצדיק כנ"ל ויראו את צררות כספיהם המה ואביהם הינו שראו והכירו שצרורות כספיהם תלוי בהחמר והצורה שנקרא המה ואביהם זה החמר, שהם כלי המעשה ואביהם הוא השכל שנקרא אב בחינת אב בחכמה הינו כנ"ל שהתגלות אור הצדיק שיזכו להכירו ולהבין ולטעם ולראות אורו הגדול הוא תלוי בשלמות המעשים ובזכות השכל ויאמר להם יעקב אביהם הינו תוכחות השכל שמוכיח את החמרים שהם כלי המעשה שהוא תולה הסרחון, בכלי המעשה וזה: אתי שכלתם שעל ידי המעשים ... של אדם דהינו שזוכין לאכל בקדשה ואזי נשלם השכל ואזי זוכין לראות אור הצדיק ועל ידי זה מקבלין ממנו יראה ואהבה כנ"ל ...

... כי זאת ההשתלשלות שנשתלשל ובא צער יותר גדול למי שהוא בר דעת בבחינת: "יוסיף דעת יוסיף מכאוב", כנ"ל ולכאורה קשה מפני מה יהיה כך, שמי שמוסיף דעת יוסיף צער, חס ושלום אך דע, כי זה בחינת מעברתא של תפילין כי "ראשית חכמה יראת ה'" 'ואם אין יראה אין חכמה' ועל כן ...