... מוהר"ן ח"א - תורה קעב - כל החסרונות שיש לאדם כל החסרונות שיש לאדם הן בנים או פרנסה או בריאות, הכל הוא מצד האדם עצמו כי אור השם יתברך שופע עליו תמיד אך האדם על ידי מעשיו הרעים עושה צל לעצמו שאין מגיע עליו אור השם יתברך ולפי מעשיו כן נעשה הצל המונע אור השם יתברך ומגיע לו החסרון לפי המעשה שעל ידה נעשה הצל והנה הצל הוא מדבר גשמי שעומד נגד דבר רוחני [הינו שהוא דק ממנו] כמו גשם עץ ואבן נגד אור הלבנה והחמה עושה צל וכן לקוי חמה ולבנה על ידי צל הארץ וכן החמה בעצמה נגד מה שלמעלה ממנה הוא גשמיות, ועושה צל נגדו ועל כן האדם כפי גשמיותו וכפי מעשיו כן עושה צל בעצמו שמונע ממנו אור ושפע של השם יתברך אבל אם האדם מבטל עצמו ואינו כלל מזה העולם אזי אינו עושה צל ומקבל אור השם יתברך ועקר אור השם יתברך הוא הכבוד כי כל מה שברא הקדוש ברוך הוא לא ברא אלא לכבודו כמו שכתוב: "לכבודי בראתיו" וכו' הינו אם הוא "מלא כל הארץ", שאינו כלל מזה העולם אזי מקבל אור השם יתברך שהוא הכבוד וזה "כבוד חכמים ינחלו" כי "החכמה מאין תמצא" ועל כן החכמים שהם אין, זוכים לכבוד על ידי שאינם עושים צל להפסיק, כי אין להם שום גשמיות כנ"ל ...

... כך ולא אחרת. ואזי מקבלת המלכות, שהיא בחינת נ = היינו ואז מקבל השכל של האדם חיות מן החכמה, שהיא בחינת ח = היינו ששכלו של האדם מתחבר לשכל של השי"ת. ונתחבר ונתקשר הח והנ ונעשה אור הלבנה כאור החמה. = היינו האדם נכלל בא"ס על ידי ידיעת השי"ת. וכשזה קם, זה נופל ואזי נופל ונתבטל ...

... מגלה שום תורה ועוסק בשיחת חלין וכיוצא והוא אז בחינת איש פשוט ממש דע, כי עקר החיים היא התורה, כמו שכתוב: "כי הוא חייך וארך ימיך" 'וכל הפורש מן התורה כפורש מן החיים' ועל כן לכאורה, הדבר תמוה ונפלא איך אפשר לפרש עצמו מן התורה אפילו שעה קלה ובאמת זהו מן הנמנע ... אפשר בשום אפן להיות דבוק בהתורה ובהשגה בלי שום הפסק ובהכרח צריכין לבטל איזה שעה ובאותו שעה שמבטלין מהתורה אזי זה הלמדן או הבעל השגה הוא בחינת איש פשוט ממש [הינו פראסטיק] ולכאורה, זה הדבר קשה מאד איך אפשר לפרש עצמו מן התורה אפילו שעה קלה הלא היא חיינו וכו' ...

... את השם יתברך ואינם נשענים עליו, על ידי זה מתפחדים מאמות. כו. על ידי דאגה בא פחד. כז. על ידי פחד בא כזבים. כח. אור הנר סגלה לפחד. כט. על ידי התפארות בעשירות בא פחד. ל. פחד בא על ידי כעס. לא. על ידי דאגה ופחד נעשה הלב אטום. לב. על ידי למוד תורה על השלחן בשעת ...

... בהם פנימיות הרבה מה שאין נראה על פי פשוטו כלל. אשרי הזוכה ללמד ולהתמיד בהם הרבה אות שמח אמר בהתורה שלי יש עמקות. ועין במה שנרשם במקום אחר שמה שנכתב בלשונו צריכין לדקדק בו כמו במקרא. כי הוא חוזר בכל פעם דבריו שנראה לכאורה שפת יתר והוא בכונה גדולה. וצריכין לדקדק בו מאד וכו'. ומי שיש לו עינים וישים דעתו ולבו היטב לדברי רבנו זכרונו לברכה יבין מעט מזער מעצם ...

... בעטלירס וברכם ונתן להם מתנה לדרשה וכו' וגם ספר עמי מסדר הספור של הזקנים בעלי הזכרון שלא שמעתי הענין כסדר בבאור יפה מפי חברי ובאר לי הוא זכרונו לברכה, בעצמו קצת כסדר ...

... אלול הוא "הנותן בים דרך" להאיר בחינת דרך בים ודרך זה נפתח בחדש אלול ועקר פגם הברית הוא בבחינת דרך הזה כי היה צריך להאיר בחינת הרכ"ד [מאתים עשרים וארבעה] אורות בבחינת ים, בחינת אמונה והוא נטה מזה, ופגם בבחינת דרך בבחינת: "כי השחית כל בשר את דרכו" כי אשה נקראת דרך, כמובא בדברי ...

... הענין מבאר היטב שם באותה התורה הנ"ל מהיכן בא זאת שימצאו עכו"ם בספריהם הפך אמונתם וכו' עין שם. ובאור הענין כפשוטו כי כבר נשמעו דברים כאלו מפי כמה גרים ובפרט באותה השנה שאמר רבנו זכרונו לברכה המאמר הזה אז היו בעולם מעשיות הרבה ...

... מוהר"ן ח"א - תורה קלג - וארח צדיקים כאור נגה וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום כי השמש בעצמה מאירה במקומה בשוה בתחלת היום ובאמצע היום רק המניעה הוא מחמת הארץ המפסקת בין בני אדם ובין השמש על כן אין האור מתפשט כל כך בתחלת היום רק מקצת מקצת עד שנתפשט על הארץ כן הצדיק הוא בעצמו מאיר תמיד רק המניעה מחמת המקבלים והמניעה הוא מחמת הארץ המפסקת, הינו העולם הזה כי בני אדם משקעים בעולם הזה ועל כן אינם יכולים לקבל אור הצדיק והוא ענין שאמרו בגמרא על פסוק: "מגלה עפה כד עיפת לה וכו' כד קלפת לה" וכו' נמצא כל העולם כלו כזרת אחת משלשת אלפים ומאתים מתורה נמצא שהתורה גדולה ורחבה מאד רק שהזרת הקטן, שהוא העולם עומד בפני מאור העינים ומונע מלראות אור הגדול של התורה אף שכל העולם הזה הוא רק זרת קטן נגד התורה שהיא גדולה מאד ורחבה מני ים ולכאורה קשה איך יוכל דבר קטן כזה להפסיק ולחצץ בפני דבר גדול כזה שגדול כמה אלפים פעמים כמותו כי כל העולם הזה כלו קטן מאד ... כשמגיע ובא אל העולם הזה נשאר שקוע שם בהבלי עולם ונדמה לו שאין טוב מזה והעולם הזה הקטן והמעט מונע אותו מלראות אור גדול ומפלג של התורה שהוא גדול כמה אלפים פעמים כנגדו כנ"ל והוא ממש משל השמש שהארץ מפסקת מלראות אור גדול של השמש אף שהשמש גדול כמה פעמים כמו הארץ והוא כמשל הנ"ל כמובא וזהו: "וארח צדיקים כאור נגה" 'כאור נגה' ממש כמו השמש שמאירה תמיד רק שהמניעה מחמת הארץ המפסקת כנ"ל אף שהארץ קטנה נגד השמש וכמשל הנ"ל כן הצדיקים מאירים תמיד רק שהארץ הינו העולם הזה מפסיק מלראות אור הגדול שלהם ואף שאורם גדול מאד, והעולם הזה כלו בכלל הוא קטן ופחות מאד נגד אורם הגדול עם כל זה הוא מפסיק ומונע מלראות אורם כמשל המטבע הנ"ל וכל זה מחמת שהעולם עומד בפני עיניו וחוצץ בפניו עד שאינו יכול לראות אור התורה והצדיקים הגדול ממנו אלפים פעמים אבל אם יסלק המפסיק הקטן מנגד עיניו דהינו שיטה עיניו מן העולם ולא יסתכל על העולם רק ירים ראשו ויגביה עיניו ויסתכל למעלה מן העולם המפסיק וחוצץ אזי יזכה לראות אור הגדול והמפלג של התורה והצדיקים כי באמת אורם גדול אלפים ורבבות פעמים מכל העולם הזה והבליו כנ"ל רק שהעולם הזה עומד לפני עיניו ואינו מניח אותו כלל להטות עיניו להסתכל למעלה על אור התורה והצדיקים כמשל המטבע הקטנה הנ"ל ממש העומדת בפני העינים ומפסקת מלראות הר גדול וכו' כנ"ל אבל בקל יוכל לסלק ... יראה ההר הגדול ממנו כמו כן ממש לענין העולם והתורה שבהעברה בעלמא יכול להעביר העולם מנגד עיניו ואז יזכה לראות אור הגדול של התורה והצדיקים שמאירין בכל העולמות כלם באור גדול מאד וכן שמעתי בשם הבעל שם טוב, שאמר אוי ואבוי כי העולם מלא מאורות וסודות נפלאים ונוראים והיד הקטנה עומדת בפני העינים ומעכבת מלראות אורות גדולים ...

... וילך אחר ההתעוררות והזריחה שהיה לו אז אף שעכשו נפל מזה כנ"ל עד אשר בקצת ימים יעזרו ה' ויחזר ויזרח לו אורו יתברך אמן [עין בסוף הספר מה ששיך לזה] ...