... אפינו משיח ה'" וניאוף תלוי בחטם, כמו שכתוב: "לא תנאף" ואיתא במדרש: 'לא תהנה אף' וצריך לשמר עצמו מאד אפילו מריח ניאוף כי הוא פוגם בחינת משיח שלו שהוא בחינת חטם כנ"ל ובחינת משיח הוא שורה על אנפי אוריתא דהינו הספרים הקדושים שמגלין הפנים של תורה ושם מרחף רוחו של משיח, בבחינת: "ורוח אלהים מרחפת על ... שלהם יקר מאד וכשנתקלקל שלום שביניהם על ידי הרוח קנאה כנ"ל הוא הפסד גדול מאד ועל כן מכרחין שיהיו נאבדין התורות והספרים הנ"ל כדי לסלק הרוח קנאה כי הרוח קנאה הוא רוחו של משיח, שהוא שורה על אנפי אוריתא, דהינו הספרים כנ"ל נמצא כשנשרפין ונאבדין הספרים ממילא נסתלק הרוח קנאה, שהוא רוחו של משיח ששורה ...

... כלל. כך שבכל מקרה אין תשובות לשאלות האלו. וזה כל העניין של ארץ ישראל. כי ארץ ישראל היא שלמות האמונה בשלמות שאין שלמות אחריה. ועל ידי אמונה שלמה זוכה להשגת האור אין סוף בבחינת מטי ולא מטי ורצוא ושוב. ואז זוכה לשכל הגדול הזה, שהוא השכל הנקנה. וזה הטעם שבגללו רצה ...

... הר"ן - אות צט כשאחד מדבר עם חברו ביראת שמים נעשה אור ישר ואור חוזר ולפעמים מקדים האור חוזר קדם האור ישר כשהמקבל יש לו מח קטן ואין יכול לקבל דברי חברו כי אז קדם שמקבל חברו ממנו שזהו בחינת אור ישר קדם לזה מקבל הוא מחברו ואז האור חוזר קדם לאור ישר כי כשמדברין עם חברו ביראת שמים אף שאין חברו מקבל ממנו אף על פי כן הוא מקבל התעוררות מחברו כי על ידי ההכאה שיצאו הדבורים מפיו לחברו על ידי זה חוזר האור אליו [וזהו בחינת אור חוזר ממש המובא בכתבים עין שם] כמו מי שמכה בכתל שחוזר הדבר אליו כמו כן כשמדבר לחברו אף על פי שאין ... שדברם לחברו נתעורר מהם אף שחברו לא נתעורר כי חזרו אליו על ידי בחינת ההכאה כנזכר לעיל [וזה בחינת אור חוזר שהוא על ידי בחינת הכאה כמבאר בכתבים והבן] ...

... מעשיות של צדיקים כי אם מי שיכול להדמות עצמו להשם יתברך דהינו שיכול להבדיל בין אור וחשך כמו השם יתברך כביכול כי כנגד כל מעשה של צדיק יש כנגדו רע דהינו שיש ... בלעם פרח באויר וכן כיוצא בזה כי הרע לעמת הטוב וההפרש הוא רק מי שיכול להבדיל בין אור וחשך זה יודע גדל ההבדל וההפרש שבין מעשיות של צדיקים למעשיות של רשעים כי זה ... תחבולות או כשוף או דבר אחר מסטרא אחרא נמצא שעקר ההפרש יודע רק זה שיודע להבדיל בין אור לחשך הינו בין רע לטוב וגם מי שאין לו זה הדעת להבדיל וכו' אבל יש לו אמונה ... בחינת סתים וגליא כמובא במקום אחר [לעיל בסימן ס"ב] וזה שמובא במדרש: "להבדיל בין האור ובין החשך" 'אור אלו מעשיהם של צדיקים' 'חשך אלו מעשיהם של רשעים' הינו שמעשיות של צדיקים הם בחינת אור ולהפך מעשיות של רשעים הם בחינת חשך ומי שיכול להבדיל בין אור לחשך יכול לספר מעשיות של צדיקים כנ"ל ועל ידי זה נטהר מחשבתו גם, נצול מצרות ... מעשיות של צדיקים הם בחינת מחין דגדלות כמו שכתוב: "ספרה נא לי את הגדלות" בחינת המאור הגדול ועל ידי זה מטהר מחשבתו ממחשבות רעות שהם נמשכין ממחין דקטנות ועל ידי ... וזה על ידי ספורי מעשיות כנ"ל ולזכות לזה, שיוכל להדמות אליו יתברך להבדיל בין אור וחשך כנ"ל הוא על ידי השגחה הינו שיצא מטבעיות שזה בחינת כלליות הקדשה וזה ...

... הר"ן - אות ריג - לענין המחלוקת שעליו שמעתי בשמו שדבר בענין מחלקת ואמר שלכאורה מאי אכפת שזה מדבר על זה אך באמת על ידי מחלקת שחולקים על אחד יכולין חס ושלום, להפיל אותו ממדרגתו חס ושלום וכעין שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, שרצו ...

... עם הקהל "ויך את הסלע במטהו פעמים" כביכול "הכה צור ויזובו מים" שהכה לב העליון כמו שלוקחין איזה דבר בכח ובאנס כי בא בכח מעשיו הטובים וזהו הכאת הסלע פעמים הכאה אחת שלקח באורי התורה בכח ובאנס ולא בקש מתנת חנם כנ"ל והכאה אחת כי מי שדוחק את השעה, שעה דוחקתו ונסתלק קדם זמנו דהיינו בפשיטות, שמשה רבנו ... כאן: breslev.eip.co.il/?key=335 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סד - ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה **** והתשובות לשאלות שבאות מהחלל הפנוי, הם בחינת הדעת שיתגלה לעתיד לבוא, שזו אורייתא דעתיקא סתימאה. שהיא השכל של הבורא שבו נברא העולם. ומשה רצה לזכות לתורה הזאת, דהיינו רצה לזכות לשכל הנקנה כאן בחייו בעולם ...

... אלול ועקר פגם הברית הוא בבחינת דרך הזה כי היה צריך להאיר בחינת הרכ"ד [מאתים עשרים וארבעה] אורות בבחינת ים, בחינת אמונה והוא נטה מזה, ופגם בבחינת דרך בבחינת: "כי השחית כל בשר את דרכו" כי אשה נקראת דרך, כמובא בדברי רבותינו, זכרונם לברכה ויש דרך אחר, בחינת:"דרך אשה ...

... מעיר לעיר ונושאים ונותנין בדבריו של מקום' כי הצדיקים האמתיים מדברים לפעמים עם רשעים ומספרים עמהם מעסקי מלחמות וכיוצא בזה מעסקי העולם אך הוא מלביש בזה האור הגדול של התורה כי הוא מלביש אור התורה בלבושים שונים זה מזה עד שמלבישו בדברים הללו והאור התורה מתלבש בצרופים אחרים כי אם היה הצדיק מדבר תכף תורה בפרוש עם הרשע היה יכול להתפקר ... סהרא' דהינו שנתמלא פגימת הלבנה וכנ"ל ואזי נמתקין כל הדינים ונתכפרין כל העוונות [כמובא בזוהר הנ"ל ובכמה מקומות שעקר המתקת הדינים וכפרת העוונות ושלמות כל האורות ומלוי פגימת הלבנה ותקון כל העולמות הכל הוא על ידי שנתחבר עולם התחתון בעולם העליון שהם בחינות חכמה תתאה וחכמה עלאה כנ"ל וכל זה על ידי הצדיק שמקשר חכמה תתאה בחכמה עלאה על ידי שיחתו שמלביש אור התורה בספורי דברים וכנ"ל] וזהו: וידבר אלהים את לשון זווג והתקשרות כמו: ראוה מדברת ... הינו על ידי הצדיק שמלביש הדברים האלה, הינו דבורי התורה הוא מלביש בספורי דברים 'לאמר' לשון הלבשה, כמו שכתוב: "בצע אמרתו" שפרושו לבוש ועל ידי שהצדיק מלביש אור התורה בספורי דברים על ידי זה מקשר חכמה תתאה עם חכמה עלאה וכנ"ל. ברוך ה' לעולם אמן ואמן ...

... לחדש איזה דבר מבלבל אותם בקיאותם הגדולה ומתחילים לומר מיד הקדמות הרבה ודברים הרבה מה שיודעים מספרים ומחמת זה נתבלבל דבריהם ואינם יכולים להוציא לאור איזה חדוש נאה ותפס אז לדגמא גדול אחד בדורו שלא היה יכול לומר תורה מחמת זה והמובן מדבריו היה כי כשרוצין לחדש חדושין צריכין לצמצם את מחו לבלי לרוץ מיד לבלבל דעתו ברבוי הקדמות שאינם מכרחים לחדושיו ויעשה עצמו כאינו יודע ואז יכול להוציא לאור לחדש חדושים הרבה בהדרגה כסדר ועוד דבר מזה אך אי אפשר לבאר דבר כזה בכתב והחכם יבין מדעתו ...

... לו לכל המקומות שצריך לעשות תשובה וזהו: 'למתא ירקא' למקומות שצריך לעשות תשובה 'ירקא' הוא בחינת תשובה כמו שאמרו במדרש: "וירק את חניכו" אוריקן בפרשת שופטים הינו שזרזם לעשות תשובה כי פרשת שופטים נאמר על תשובה: "מי האיש הירא ורך הלבב" 'הירא מעברות שבידו' וזהו: 'אמרי אנשי, למתא ירקא' הינו על ... עבודת אלילים הוא מראה שאין די לו באלקותו עד שצריך עבודת אלילים ועל כן פוגם בשדי שיש די באלקותו לכל בריה וכששומר הברית הוא זוכה לאור המאיר לו לתשובה כנ"ל ד. ואור הזה הוא בחינת טל אורות הכלולים בוא"ו של כבוד בבחינת: "הן כל אלה יפעל אל פעמים שלוש עם גבר" 'פעמים שלוש' הם בחינת טל אורות של מלוי שלש אותיות ראשונות [פרוש, כי שלש אותיות ראשונות של שם הויה במלוי אלפין, הם בגימטריא ט"ל, והם בחינת טל אורות, והם כלולים בהוא"ו של השם ] 'עם גבר' שהם כלולים בברית כי כאיש גבורתו ועל שם זה נקרא ברית בעז בו עז, בו תקפא אבל כשאינו שומר הברית הוא מקלקל הט"ל אורות וממשיך על עצמו על הפרנסה הינו ט"ל מלאכות כמובא בזוהר 'מאן דזרק פרורין דנהמא עניות רדף אבתרה כל שכן מאן דזרק פרורין דמחא' וזה: בו עז בו כלול שני הבחינות הינו ל"ט אורות מי ששומר הברית ול"ט מלאכות מי שפוגם בו כי עז עם הכולל שתי פעמים טל וזה: "משכן משכן" שני פעמים שני פעמים ל"ט כי ל"ט מלאכות גמרינן ממשכן ומי ששומר את בריתו אף על פי שהוא עושה הל"ט מלאכות הם בבחינת מלאכת המשכן הינו משכן בבנינה בחינת ל"ט אורות אך מי שפוגם בברית המלאכות שלו הם בבחינת משכן בחרבנה בבחינת ל"ט מלקות בחינת: "ארבעים יכנו ולא יוסיף" הינו בחינת פגם הברית שהוא בחינת תוספות כנ"ל ה. ...