... נפתח בחדש אלול ועקר פגם הברית הוא בבחינת דרך הזה כי היה צריך להאיר בחינת הרכ"ד [מאתים עשרים וארבעה] אורות בבחינת ים, בחינת אמונה והוא נטה מזה, ופגם בבחינת דרך בבחינת: "כי השחית כל בשר את דרכו" כי אשה ...

... עתק בגאוה ובוז זהו מכון גדול מאת השם יתברך כי יש בחינת יעקב ולבן. יעקב הוא הצדיק המחדש חדושין דאוריתא ולומד תורתו לשמה וטובו גנוז ושמור וצפון לעתיד כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'למחר לקבל שכרם' ועל שם ששכרו ... רוח התנא לתוך התורה שלומד עכשו כי שם ביתו כמו שכתוב: "תוצא הארץ נפש חיה" ויספר ללבן, לשון ספיר ואור שרוח התנא מאיר להלמדן ומבאר לו את הדברים האלה פרש רש"י: שלא בא אלא מתוך אנס אחיו, שנטל ממנו ... עין שם ורהט פרשא פרש רבנו שמואל: 'לפי תמו' פרשא זה התנא שחדש זאת התורה ופרשה אותה יפה והוציא לאור תעלומה גם אותו רודף אבל לפי תמו כי תלמיד חכם, שד יהודי אינו מכון לרדף את התנא וזאת הרדיפה ...

... המחבר וכו' שטעה ועות מאד על ידי חכמתו שאמר שהזקן גבוה כל כך עד שחוץ לארץ אינה יכולה לסבל אור קדשת הזקן. [והגם כי כונתו גם כן להתיר בחוץ לארץ על ידי סם או במספרים כעין תער אבל מכל ...

... אך באמת בסך הכל יש לאותו האדם שתי תאוות, כי באמת הוא לא יצא משום תאווה וכולי. *** וזה הביאור של מ"ש רבי נחמן מברסלב (שיח שרפי קודש) אמר לענין שצריך רק תפלה בכדי לבטל את התאוות ואין מועיל ... אבן ודומם, כך גם אין לתאווה שום אחיזה באדם, לא בפועל ולא בכוח ולא בשום צד. כי כל זמן שתאורטית האדם יכול לפול לתאווה כלשהי, הרי שהוא עדיין לא יצא מהתאווה בשלמות. וגם אם הוא נמנע לגמרי מהתאווה, וגם ... לא רדומה, אלא פשוט אין תאווה כלל. ורק מי שמגיע למדרגה הנ"ל, רק הוא באמת יצאה מהתאווה. וכל זמן שתאורטית יכול האדם להתאוות לעניין מסויים, הרי שהוא עדיין לא יצא מהתאווה כלל, אלא היא עדיין קשורה בגופו. וגם אם ברגע הזה האדם רחוק מתאווה כלשהי בשלמות, אם אפילו תאורטית התאווה יכולה לחזור לאדם, הרי שעדיין התאווה קשורה בגופו. * תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה ? חלק 2

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה טו - מי שרוצה לטעם טעם אור הגנוז [לשון רבנו, זכרונו לברכה] ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וכו' א. מי שרוצה לטעם טעם אור הגנוז הינו סודות התורה שיתגלה לעתיד צריך להעלות מדת היראה לשרשה ב. ובמה מעלין את היראה ? בבחינת משפט ... "ששים המה מלכות" פרש רש"י: 'זה בחינת אברהם' 'ובתי' 'לשון בתי מלכות' וזה "סמכוני באשישות" כמו שמשימין אשישות כנגד אור גדול כדי להסתכל באור הגדול על ידי אשישות כן גזר חסדו לסמך אותנו בתארים ושבחים האלו וזה לשון: "סמכוני", שהוא בחינת סמ"ך ובחינת ... ברוך הוא נעשה בבחינת מלבוש נגלה הינו מבחינת שהיה מתחלה בנסתר עכשו נתגלה על ידי התפילה וקדשא בריך הוא ואוריתא כלא חד ואז על ידי התפילה נתגלה אוריתא, הינו סתרי אוריתא תא חזי כמה נפיש חילא דאילנא הינו, כמה נפיש חילא דהאי סתרי תורה שאין יכולים להתלבש בשום דבר מגבל ... זה בחינת משפט המעלה את היראה כנ"ל כמו שכתוב: "חקיו ומשפטיו לישראל" 'בית המקדש קנין אחד' זה בחינת סתרי אוריתא שזוכין להם על ידי התפילה שהיא בחינת אברהם וזה: "הר זה קנתה ימינו" שזה ימין, בחינת תפילה, בחינת אברהם ... קדש בחינות ראשית "וכל זר לא יאכל קדש" ולא יאכל בו אלא מקדשיו ומקראיו ובית המקדש הוא בחינת סתרי אוריתא ז. וזהו פרוש: ואתם תהיו לי ממלכת כהנים ממלכת זה בחינת תורה שבנגלה כי "בה מלכים ימלכו" ומלכות הוא ... ידי משפט לבחינת דעת זוכין לתורה של נגלה ועל ידי תורה שבנגלה זוכין לתפילה ועל ידי תפילה זוכין לסתרי אוריתא דבר זה בחינת יראה כמו שכתוב: "אז נדברו יראי ה'" ח. זאת התורה שיך על פסוק: "עיני בנאמני ארץ" ... בדרך תמים זה בחינות תפילה, בחינת אברהם כנ"ל כמו שכתוב: "התהלך לפני והיה תמים" הוא ישרתני זה בחינת סתרי אוריתא זה בחינת הוא, בחינות עולם הבא ברוך הבוחר בעדת מי מנה, אשר עד כה עזרנו לשמע פלאות כאלה על ... טוב הצפון וגנוז במאמרין קדישין דאריותא דבי עלאה, אנון מחצדי חקלא דהוו משתעי, די בהון גניזין עטין קדישין דנפקין מאוריתא דעתיקא סתימאה לכו חזו מפעלות ה', דרכו נפלאה, רבה אילנא ותקף, ורומה מטא לצית שמיא, וחזותה לסוף כל ארעא, ...

... השם. יז. מי שאינו יכול לישן, יעלה על מחשבתו אמונת תחית המתים. יח. קטני אמנה קשה להם להשיג חדושין דאוריתא.

... וגם מעין זה breslev.eip.co.il/?key=565 - חיי מוהר"ן - רצא - מעלת המתקרבים אליו כי תרי"ג מצוות נקראין תרי"ג עטין דאוריתא וזה לצוות לשון עצות כנ"ל. ואמר שכל זה הוא רק בחינת עצות אבל העבודה בעצמה של הצדיק האמתי זה ... ממש. כמ"ש: וכשזוכה להכלל באין סוף אזי תורתו הוא תורת ה' ממש ותפילתו הוא תפילת ה' ממש עיין שם באורך * וראה גם כאן breslev.eip.co.il/?key=2207 - שיחות הר"ו - אות נא ולעבד ה' איני יודע מי הוא שיוכל לומר ...

... לעמקה של הלכה הוא על ידי תפילה כי משם נמשך השכל ז. והענין כמו שכתוב בתקוני זוהר: 'גן דא אוריתא' כי התורה נקראת גן ונשמות ישראל המעינים ומבינים בהתורה הם בחינת עשבין ודשאין דאתרביאו בגן ומאין הם גדלים ? ... היוצא מבית ה' הוא התפילה ושבעה נרתיה הם הנשמות דאתרביאו בגן הנחלקים לשבע כתות שבעה ושבעה מוצקות הם מ"ט אורות שהוא אור הגנוז לעתיד בחינת עדן עין לא ראתה שהוא בחינת התפילה כנ"ל ושנים זיתים עליה פרש רש"י: 'שני אילנות' הינו ... וחלק מתתר"ף חלקים יש בו גם כן צרוף השם וכל זה הוא בחינת רוח החיים שבהדפק [ולא זכיתי לשמע באור ענין זה היטב, גם שכחתי קצת מזה, והמשכילים יבינו] "רכב אלהים רבתים אלפי שנאן" 'אלפי' בחינת אלופי עשו ועל ...

... מכל מה שהיא רואה ומשגת תמיד כנ"ל וכשהגוף הוא בבחינה זו היא טובה להנשמה שלפעמים נופלת ממדרגתה וכשהגוף צח ואור תוכל הנשמה להתרומם ולחזר למדרגתה על ידי הגוף הינו, על ידי תענוגי הגוף תוכל לזכר ולעלות לתענוגים שלה כי ... הזה' זה בחינת קול שופר, שמצותו ביום בבחינת: "יענך ה' ביום צרה" שעל ידו נמול ונשבר ערלת בשר ומקבל אור העצם ו. וכן בכלליות בני האדם יש בחינת עצם ובשר הינו שהחכם האמת שהוא בחינת הנשמה להעם שהם למטה ... שהוא בבחינת אין והוא בחינת תחלה הינו קדם הבריאה ומחמת שהוא בבחינת תחלה על ידי זה הוא נענה תחלה [לכאורה אין לזה הענין חבור היטב למה שלמעלה אך באמת מבאר זה הענין היטב למעין קצת כי מבאר לעיל ולקמן ... מה שמובא לקמן על מאמר רבותינו, זכרונם לברכה 'אלעזר זעירא וכו', שחשדוהו בגדלות ועל כן חבשוהו' וכו', עין שם ולכאורה אין קשר לענין פגם הגדלות להתורה הזאת שלא נזכר כאן לכאורה מענין גדלות כלל אך באמת על פי הנזכר לעיל מבאר לעינים שכל ענין זה לזכות לבחינת נעשה ונשמע הגבוה ... כן, 'נפל פותא בבירא' כי אין יודעין איך להתנהג על זה בקש התנא: יהי רצון שתבנה עירך במהרה בימינו [שלכאורה הוא פליאה גדולה וכל אדם משתומם על זה מה סמיכות יש לתפילה זאת להקודם ? וגם אין זה דרך ...

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קלג - וארח צדיקים כאור נגה וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום כי השמש בעצמה מאירה במקומה בשוה בתחלת היום ובאמצע היום רק המניעה הוא מחמת הארץ המפסקת בין בני אדם ובין השמש על כן אין האור מתפשט כל כך בתחלת היום רק מקצת מקצת עד שנתפשט על הארץ כן הצדיק הוא בעצמו מאיר תמיד רק ... והמניעה הוא מחמת הארץ המפסקת, הינו העולם הזה כי בני אדם משקעים בעולם הזה ועל כן אינם יכולים לקבל אור הצדיק והוא ענין שאמרו בגמרא על פסוק: "מגלה עפה כד עיפת לה וכו' כד קלפת לה" וכו' נמצא כל ... כלו כזרת אחת משלשת אלפים ומאתים מתורה נמצא שהתורה גדולה ורחבה מאד רק שהזרת הקטן, שהוא העולם עומד בפני מאור העינים ומונע מלראות אור הגדול של התורה אף שכל העולם הזה הוא רק זרת קטן נגד התורה שהיא גדולה מאד ורחבה מני ים ולכאורה קשה איך יוכל דבר קטן כזה להפסיק ולחצץ בפני דבר גדול כזה שגדול כמה אלפים פעמים כמותו כי כל ... העולם הזה נשאר שקוע שם בהבלי עולם ונדמה לו שאין טוב מזה והעולם הזה הקטן והמעט מונע אותו מלראות אור גדול ומפלג של התורה שהוא גדול כמה אלפים פעמים כנגדו כנ"ל והוא ממש משל השמש שהארץ מפסקת מלראות אור גדול של השמש אף שהשמש גדול כמה פעמים כמו הארץ והוא כמשל הנ"ל כמובא וזהו: "וארח צדיקים כאור נגה" 'כאור נגה' ממש כמו השמש שמאירה תמיד רק שהמניעה מחמת הארץ המפסקת כנ"ל אף שהארץ קטנה נגד השמש וכמשל הנ"ל כן הצדיקים מאירים תמיד רק שהארץ הינו העולם הזה מפסיק מלראות אור הגדול שלהם ואף שאורם גדול מאד, והעולם הזה כלו בכלל הוא קטן ופחות מאד נגד אורם הגדול עם כל זה הוא מפסיק ומונע מלראות אורם כמשל המטבע הנ"ל וכל זה מחמת שהעולם עומד בפני עיניו וחוצץ בפניו עד שאינו יכול לראות אור התורה והצדיקים הגדול ממנו אלפים פעמים אבל אם יסלק המפסיק הקטן מנגד עיניו דהינו שיטה עיניו מן העולם ולא יסתכל על העולם רק ירים ראשו ויגביה עיניו ויסתכל למעלה מן העולם המפסיק וחוצץ אזי יזכה לראות אור הגדול והמפלג של התורה והצדיקים כי באמת אורם גדול אלפים ורבבות פעמים מכל העולם הזה והבליו כנ"ל רק שהעולם הזה עומד לפני עיניו ואינו מניח אותו כלל להטות עיניו להסתכל למעלה על אור התורה והצדיקים כמשל המטבע הקטנה הנ"ל ממש העומדת בפני העינים ומפסקת מלראות הר גדול וכו' כנ"ל אבל בקל יוכל ... ההר הגדול ממנו כמו כן ממש לענין העולם והתורה שבהעברה בעלמא יכול להעביר העולם מנגד עיניו ואז יזכה לראות אור הגדול של התורה והצדיקים שמאירין בכל העולמות כלם באור גדול מאד וכן שמעתי בשם הבעל שם טוב, שאמר אוי ואבוי כי העולם מלא מאורות וסודות נפלאים ונוראים והיד הקטנה עומדת בפני העינים ומעכבת מלראות אורות גדולים