ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כ - תִּשְׁעָה תִּקּוּנִין יַקִּירִין... בגרונא ומחפין קדלא, רברבין וזעירין נחתין בשקולא באלין אשתכח גבר ותקיף א. דע, שיש נשמה בעולם שעל ידה נתגלה באורי ופרושי התורה והיא מסבלת ביסורים 'פת במלח תאכל, ובמים במשורה תשתה, כי כך דרכה של תורה' וכל מפרשי התורה ... וכשהנשמה הזאת נופלת מבחינת "הלוא כה דברי כאש" ואין דבריה כגחלי אש ודבריה נצטננין אזי נסתלקת וכשנסתלקת אזי נסתלק באורי התורה הנמשכת על ידה ואזי כל מפרשי התורה אין יכולין להשיג שום באור התורה ואז נתעורר מריבה על הצדיקים כי עקר המחלקת שבעולם נעשה על ידי הסתלקות באורי התורה כי הבאור, הוא תרוץ על קשיות ומריבות וזה בחינת: "מדבר צן" שהוא בחינת דבור מצנן ששם מתה מרים בחינת הנשמה הסובלת מרירות השעבוד על התורה ואז נסתלק הבאר הינו בחינת באורי התורה ואז: "וירב העם עם משה" הינו בחינות המריבה שנתעורר כנ"ל ואלו מפרשי התורה נקראים בשביל זה 'מורים' מחמת ... הם מורים את מוריהם כמאמר: 'ומתלמידי יותר מכלם' וזה שאמר להם משה: "שמעו נא המרים" ב. ומי שרוצה להמשיך באורי התורה צריך מתחלה להמשיך לעצמו דבורים חמים כגחלי אש כנ"ל והדבור נמשך מלב העליון בחינת "צור לבבי" וצריך לשפך ... השם יתברך עליו ונפתח לב העליון כי עקר הרחמים הוא בלב ונשפע מלב העליון דבורים ועל ידי הדבור ממשיך באורי התורה גם כן משם ולב הנ"ל הוא בחינת סלע שמשם הדבור בבחינת: 'מלי בסלע' וסלע הוא בחינת צור בבחינת: ... והלב נכמר ברחמים ומשפיע דבורים חמים בבחינת: "חם לבי בקרבי בהגיגי תבער אש דברתי בלשוני" ובלב הזה כתובים כל באורי התורה בבחינת: "כתבם על לוח לבך" ומי שרוצה ליקח איזה באור צריך לו לקח מהלב הנ"ל בתפילה, בבקשה כנ"ל ובשביל זה צריך כל אחד ממפרשי התורה קדם שמתחיל לבאר איזה באור צריך לו מתחלה לשפך תפילתו לפני השם יתברך כדי לעורר לב העליון להשפיע עליו דבורים כגחלי אש ואחר כך יתחיל לבאר כי אחר כך נפתח הצור ויזובו מימיו הינו באורי התורה ג. ויש חלוק בין באור שאדם מבאר בינו לבין עצמו לבין באור שאדם מבאר לרבים כי כשדורש ברבים וקדם הבאור הוא מקשר את עצמו עם נשמותיהם ושופך שיחו ותפילתו לפני השם יתברך בודאי 'הן אל כביר לא ימאס' אבל ... עצמו כי השומע מפי החכם עצמו בודאי נתקשר נשמתו עם נשמת החכם בשעת תפילתו כנ"ל ויש לזה האדם חלק בבאור הזה כי על ידי התפילה נתוסף קדשה למעלה וכל תפילה היוצאת מהרבה נשמות היא מוספת קדשה למעלה ומעוררת ביותר לב העליון כנ"ל ולב העליון שופך מימי הבאור ביותר הכל לפי רב אנשים כן יותר קדשתו בבחינת: "ואתה קדוש יושב תהלות ישראל" על ידי תהלות ישראל נתוסף ... ציונים לדברים עליונים שמהם נעשה מטה עז להכניע אויבים וזה: "רדה בקרב איביך" נמצא, מי שהוא אצל החכם בשעת באור התורה נמצא שנכנע הרע שלו כנ"ל וזהו: "שפכי כמים לבך נכח פני ה'" 'פני ה'' זה בחינת באורי ודרושי התורה כמו: "והדרת פני זקן" 'זקן' זה הדרת פנים והם שלש עשרה תקוני דקנא והם שלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן שצריך לשפך שיחו ותפילתו קדם שממשיך באורי התורה כנ"ל וזהו: "ויפלו על פניהם" כששמעו המריבה הבינו, שעל ידי באורי התורה שהם בחינת פנים כנ"ל מחמת הנפילה הנ"ל מחמת זה התחיל המריבה ה. וכשמתפלל קדם הדרוש צריך להתפלל בתחנונים ... העליון כמו שלוקחין איזה דבר בכח ובאנס כי בא בכח מעשיו הטובים וזהו הכאת הסלע פעמים הכאה אחת שלקח באורי התורה בכח ובאנס ולא בקש מתנת חנם כנ"ל והכאה אחת כי מי שדוחק את השעה, שעה דוחקתו ונסתלק קדם ... מלחמה [התורה הזאת נאמרה בראש השנה, על פסוק "אשרי העם ידעי תרועה". אך לא זכינו לקבל מכתיבת ידו הקדושה באור זה הפסוק על פי התורה הנ"ל. גם, קדם שאמר התורה הזאת, ספר איזה זמן מקדם מעשה נוראה שראה במקום ...