... על ידי רבוי התפילות שעל ידי זה השמש זורחת, שעל ידה בא רפואה כי העוון הוא בחינת ענן, שמחשיך אור השמש כי טבע העוונות הם בחינת חשך כמו שכתוב "והיה במחשך מעשיהם" וזה בחינת החולאת כי עקר החולאת באה ... זכרונם לברכה . 'אין יסורים בלא עון' שנאמר: "ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם" כי העוונות הם בחינת עננים שמחשיכים אור השמש שעל ידה הרפואה ועל ידי התפילה נתכפרין העוונות כי התפילה מכפרת, כי היא במקום קרבן כמו שכתוב: "והביאותים ... וכו' ואזי הוא בחינת זריחת השמש שמשם הרפואה כי עקר החולאת היא בחינת העוון שהוא בחינת ענן וחשך שמחשיך אור השמש שהוא בחינת רפואה וכשנסלח העוון, הוא בחינת שהענן כלה ואז השמש זורחת ואזי בא רפואה כנ"ל מכפרת עוונות ...

... כך ימנע ולא יתקרב אליו ויהיה רחוק ממנו שזהו בחינת לילה וחשך אף על פי כן לעולם יאיר לו אור התורה שטעם קצת ממנה בהיותו אצלו וזהו: "טעמה כי טוב סחרה" תכף כשטועמין "כי טוב סחרה", שהוא התורה של הצדיק שהסחורה שלו, הינו התורה שלו טעמה טוב אזי שוב לעולם "לא יכבה בלילה נרה" כי תמיד תאיר לו אור התורה שטעם אצלו אפילו בלילה, הינו בעת ההתרחקות, שהיא בחינת לילה כי לא יכבה בלילה נרה לעולם ועד

... שהוא מעל הזמן, שזה יוצר חמימות בלב. והבגדים האלו הם המקיפים של האין סוף. דהיינו שהאדם זוכה להשיג את האור אין סוף. וכל זמן שהאדם אינו זוכה לשכל המקיף, אז בעצם יש לו פגם בבגדים, ואז קר לו, דהיינו ... והכל אחד וכולי. אלא שהצדיק מלביש את השכל שלו בעצות מעשיות ממש, כי גם התורה היא בחינת "תריג עטין דאורייתא", דהיינו עצות של התורה איך להתקרב אל הבורא. כי עבודת ה של הצדיק עצמו, היא מעל התורה, כפי שרבי ...

... מעות מרשעים ואמר שהמעות כשבא לידו, אזי הוא מתחלק ומעות שקבל מאנשים הגונים אלו המעות יוצאים על הוצאות הכנסת אורחים צדיקים שבאים אצלו, וכיוצא בשאר המעות ומעות שבא ממי שאינו הגון, זה המעות יוצא על הוצאות הסוסים שלו והערל ...

... ידם יכנס המקיף לפנים. וזה בחינת שבעת ימי אבלות רחמנא לצלן שמתאבלין עליו על שנסתלק נשמתו כדי שיעלה נשמתו לאור הפנים הנ"ל על ידי שבעה ימים אלו ו. וזה טעם רק של החליצה שנאמר: "וירקה בפניו" 'בפניו' דיקא כי ... אחיו המת ואינו רוצה ליבם אותה בשביל זה: "וירקה בפניו" כי אין רוצה להמשיך נשמת המת בעולם שיוכל לתקן אור הפנים ובזה הרק נראה לפעמים פני המת פני המת דיקא ובזה הרק הוא נכלם ועקר הבושה הוא בפנים וזה ... זה בחינת אדנין בחינת: "נאמן רוח מכסה דבר", כמובא בזוהר בשביל זה נצטרעה 'ומצרע דא סגירו דנהורא עלאה' הינו אור הפנים הנ"ל וכתיב בה: "תסגר מחוץ למחנה שבעת ימים" וזה שבקש אהרון "אל נא תהי כמת, אשר בצאתו מרחם ... שבעת ימים" 'שבעת ימים' זה בחינת שבעה קולות של דוד כנ"ל שהם שבעין קלין הנ"ל שצריך לצעק כדי להוציא אור הפנים הנ"ל מהעלם אל הגלוי והגלוי זה בחינת לדה ואז אחר הלדה 'דם נעכר ונעשה חלב' וזה בחינת "תכלם" ... בבחינת "ודגלו עלי אהבה" ואין לדרש אותה לרבים אבל ישראל לסגלתו ישראל אותיות לי ראש הינו התגלות המחין המשכת אור הפנים הנ"ל שפע אלקי הנ"ל בתוך הפנימי כנ"ל וזהו בחינת ישראל בבחינת: "ישראל אשר בך אתפאר" 'בך' דיקא, שיתמשך ... אין להכחיש החוש אף על פי כן ירבה הדעת ויבינו הכל, שגדלתם של העכו"ם היה לנו גדלה ולהם השפלות ולכאורה היא ידיעה גדולה אף על פי כן הידיעה הזאת יהיה לנו ללעג ולשחוק לפי ערך ידיעתנו וזהו: "אז ימלא ... מקיף ומקיף למקיף כנ"ל [כל הענין הנ"ל, המבאר בקצור על פסוק 'נחמו נחמו' בלשונו הקדוש, שמעתי מפיו הקדוש מעצמו בבאור יותר קצת, ורשמתי לעצמי כמו ששמעתי, על כן לא מנעתי להעתיקו] ובתחלה התחיל לדבר מענין חיים ומיתה ענה ואמר ... 'כל צדיק נכוה מחפתו' וכו' כי כשמגיע להשגה שלא ידע מזה מקדם והוא אצלו דבר חדש אזי נתלהב ונבער מאור ההשגה הזאת שהיא נפלאת אצלו אבל מי שכבר עבר בזאת ההשגה והוא משיג עתה דברים נוראים וגדולים מזו ההשגה ... מקיף של זה גדול ממקיף של זה והשכל שהוא מקיף לזה הוא פנימי לזה וכו' כי חפה הוא בחינת אורות מקיפין כנ"ל כל זה הוא ענין אחד, עם מה שכתבנו כאן כי החפה שהוא המקיף הוא בחינת חפוי וכסוי ... להשגתנו מכל שכן להשגה של הצדיק ושלמות הדעת הוא כשנעשה ממקיפים פנימיים ואז נצול מכל צרות למשל, כשאחד מצפה ואורב לחברו להרגו אזי צריך לשנות המלבושים כדי שלא יכירו אותו כמו שכתוב: "משנה פניו ותשלחהו" כי על ידי שמשנין ... השכל המקיף וצריך לעשות מהמקיף פנימי ולעשות לו מקיפין אחרים הינו בחינת מלבושים אחרים ועל ידי זה נצול מכל אורב ומסטין כי 'מלבוש' בגימטריא 'חשמ"ל' ומהחשמ"ל בורחים כל המשחיתים וזה: "עז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון" על ידי הלבוש, ... וזהו ל'בושה ו'תשחק ל'יום א'חרון, ראשי תבות 'אלול' וזה בחינת שבעת ימי אבלות רחמנא לצלן וכו' כדי שיעלה נשמתו לאור הפנים הנ"ל וכו' עין לעיל ועל כן חיב האבל רחמנא לצלן קריעה כי קר"ע בגימטריא ש"ע נהורין של אור הפנים שהם הגימטריא של ב' פעמים אל במלואו כי אל הוא אור הפנים הקשו כי יש מקיפים אצל השכל הינו שאינו נכנס להשכל פנימי האנושי ויש מקיפים להתורה שמקיף להתורה ואינו ... שלא להסתכל במה שאסור להסתכל וכו' וכן לקדש פיו וחטמו ואזניו כנ"ל על ידי זה זוכין להכניס המקיפין לפנים ובאור הענין וראיותיו והיכן מרמז סודות נוראות הללו וכו' הכל מבאר לעיל באר היטב אשרי שישים לבו לעין בהם באמת ...

... וראה גם כיו"ב כאן: forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=125 - מדוע העולם הזה קיים? הרי התכלית היא העולם הבא! ******** תוספת: והנ"ל הוא הביאור של מ"ש רבי נחמן מברסלב, כי העוונות נוקמים באדם, וגם מ"ש כי הבגדים נוקמים באדם, וגם מ"ש בעניין יכפה ...

... והנה עמד על היאר והנה מן היאר עלת שבע פרות וכו' ה' אלקי גדלת מאד הוד והדר לבשת עטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה א. כי צריכין לשמר מאד את הזכרון, שלא יפל לשכחה, בחינת מיתת הלב ועקר הזכרון ... כן אפילו מי שיודע הרמזים הנ"ל הוא צריך הסתפקות, להסתפק מזה העולם בהכרחיות לבד כנ"ל] וההסתפקות הוא בחינת עוטה אור כשלמה הינו בחינת אור מלא כי הרשעים שאין להם ההסתפקות, בבחינת "ובטן רשעים תחסר" אצלם מארת חסר בבחינת "מארת ה' בבית רשע" אבל בצדיקים שיש להם ההסתפקות, בבחינת: "צדיק אכל לשבע נפשו" אצלם הוא אור מלא "וירא אלהים את האור כי טוב" אין טוב אלא צדיק, שנאמר: "אמרו צדיק כי טוב" . ואפילו מזה ההסתפקות גופה, צריך להפריש ממנו ... פוגם ומבטל, חס ושלום את הזכרון כנ"ל וזהו,: "ויצו פרעה וכו' כל הבן הילוד היארה תשליכהו" "היארה" דיקא, כי יאור מצרים, זה פישון ששם שורה הכח המדמה כנ"ל הינו שרצה לפגם הזכרון, שהוא בחינת בן זכר על ידי הכח ...

שיחות הר"ן - אות ריג - לענין המחלוקת שעליו שמעתי בשמו שדבר בענין מחלקת ואמר שלכאורה מאי אכפת שזה מדבר על זה אך באמת על ידי מחלקת שחולקים על אחד יכולין חס ושלום, להפיל אותו ...

... בראשית שלש שני ערלה, כנגד השלש קליפות הנ"ל ורבעי הוא כנגד נגה והוא בחינות חשמ"ל כי לפעמים נכללת במ"ל אורות וזהו סוד מילה כי יש שלש עורות, הם שלש קליפות ועור דק רביעי, בחינת נגה וכל החרפות הבאים לאדם, ...

... מוהר"ן ח"א - תורה לה - אשרי העם ידעי תרועה [לשון רבנו, זכרונו לברכה] "אשרי העם ידעי תרועה ה' באור פניך יהלכון" א. דע כי תשובה היא לשוב את הדבר למקום שנטל משם והוא בחינת זרקא המובא בזוהר הקדוש ... בגשמיות, שהיא ניחא למחין גם יש בחינת למוד, שהוא נקרא גם כן שנה לגבי דבקות הבורא והוא למוד פשטא אוריתא, שהוא בחינת שנה כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: "במחשכים הושיבני" זה תלמוד בבלי וזה בחינת אמונה כמו שכתוב: "ואמונתך בלילות", "ולחשך קרא לילה" ואדם הדבוק תמיד בעבודת הבורא ונתיגעים המחין שלו מחמת גדל הדבקות אזי ילמוד פשטא אוריתא וכשלומד פשטא אוריתא אזי המחין שלו הינו נשמתו באה בתוך אמונה בבחינת: "חדשים לבקרים" ומתחדשים, ומתחזקים מעיפותם וזה בחינת 'פשטא מנח זרקא' שפשטא אוריתא שהם בחינת "ואמונתך בלילות" הם ניחא למחין והמחין נתחדשו כבראשונה וזהו זרקא, דאזדריקת לאתר דאתנטילת מתמן. ה. ועקר המחין שמקבלין על ידי האמונה אין מקבלין אלא מאור הפנים כמו שכתוב: "באור פני מלך חיים" "חיים", הם המחין כמו שכתוב: "החכמה תחיה" מקבלין מאור הפנים דרך האמונה הנקראת מלכות שהוא בחינת ירושלים כמו שכתוב: "ומלכי צדק מלך שלם" ותרגומו: 'מלכא דירושלם' והיא בחינת אמונה כמו שכתוב: "עיר הצדק קריה נאמנה" והיא בחינת לילה כמו שכתוב: "ואמונתך בלילות" והיא בחינת פשטא אוריתא כמו שכתוב: "במחשכים הושיבני" וכו' וכתיב: "ולחשך קרא לילה" והוא בחינת מאור הקטן כמו שכתוב: "עיר קטנה" וכמו שכתוב: "את המאור הקטן לממשלת הלילה". ויש כמה בחינות באור הפנים כי יש מקבלים השכל מאור הפנים של התורה כי שבעים פנים לתורה ויש מקבלים מאור פני הצדיקים כשהצדיק מסביר לו פנים אזי מקבל שכל חדש, ונשמה חדשה כי עקר השכל מאור הפנים כמו שכתוב: "חכמת אדם תאיר פניו" ו. גם יש כמה בחינות בשנה כי יש שנה שהיא בחינת למוד פשטא אוריתא כפי הדבקות ויש שנה שהוא בחינת משא ומתן באמונה שהוא גם כן פשטא אוריתא כי כשעוסק במשא ומתן באמונה אזי המחין, הינו נשמתו באה לתוך אמונה, בבחינת: "חדשים לבקרים" ונתחדשו שם, ונתחזקו מעיפותם ... בדיני ממונות שלא יכשל בהם וזה בחינת: "היתה כאניות סוחר" הינו על ידי משא ומתן הינו על ידי פשטא אוריתא אזי: "ממרחק תביא לחמה" וממשיך שכל חדש מאור הפנים כי השכל נקרא רחוק כמו שכתוב: "אמרתי אחכמה והיא רחוקה" ז. אבל כשאדם מכניס שכלו הינו נשמתו, בתוך האמונה הינו פשטא אוריתא, הינו משא ומתן בבחינת: "חדשים לבקרים" אזי צריך לשמר האמונה שלא יינקו ממנה החיצונים כי היא שוכנת בתוך החיצונים ... וסביבותיה ארצות" וירושלים הוא בחינת אמונה כמו שכתוב: "קריה נאמנה" והוא בחינת לילה כמו שכתוב: "ואמונתך בלילות" והוא פשטא אוריתא כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה "במחשכים הושיבני", "ולחשך קרא לילה" והיא בחינת המאור הקטן כמו שכתוב: "ואת המאור הקטן לממשלת הלילה". וצריך להמשיך בחינת חשמ"ל מעולם הבינה להלביש את המלכות, הינו אמונה שלא יינקו ממנה העכו"ם והארצות ... שאמרו חז"ל הרוצה שיעסק בדיני ממונות, ישמש את שמעון בן ננס הינו הרוצה לעסק במשא ומתן באמונה הינו פשטא אוריתא הנקרא חשך כמו שכתוב: "במחשכים הושיבני" ונקרא אמונה, כמו שכתוב: "ואמונתך בלילות" אזי צריך להמשיך חשמ"ל מהלב הינו שיקים "ודובר אמת בלבבו" והחשמ"ל הזה הוא מלביש את המאור הקטן הינו את האמונה בבחינת: 'אמא מסככת על בנהא' וזהו: 'ישמש את שמעון בן ננס' כי שמיעה תליא בלבא חשמ"ל לב גמטריא שמע כמו שכתוב: "ונתת לעבדך לב שומע" ובן ננס בחינת אמונה, היא בחינת בן ננס הינו המאור הקטן ח. וכשאדם עוסק במשא ומתן באמונה עוסק בדיני ממונות הינו פשטא אוריתא זהו בחינת הקרבת הקרבן תמיד והקטרת הקטרת כי על ידי התמיד עולים חכמה בינה דעת דעשיה ביצירה וכל הניצוצות ... שבקלפה עולים בסוד אחד עשר סממני הקטרת בבחינת מלכות במשא ומתן והמשא ומתן הוא בחינת דיני ממונות הינו פשטא אוריתא נמצא בשעת עשית המשא ומתן עוסק בפשטא אוריתא שהם בחינת מט"ט המקנן ביצירה נמצא שחכמה בינה דעת שלו בעשית המשא ומתן עולים ביצירה, הינו לפשטא אוריתא וכל ניצוצות הקדשה שיש בתוך העכו"ם והארצות שסביבות ירושלים עולים לבחינת אמונה הנקרא ירושלים ומלכות כי חרבן אמונה, הוא ... זכרונם לברכה . 'לא חרבה ירושלים עד שפסקו ממנה אנשי אמונה' וכשירושלים הינו האמונה הינו משא ומתן שהוא פשטא אוריתא מתגברת אזי אלו העכו"ם והארצות נופלים ועולים ממנה כל הניצוצות הקדושים שבתוכם בסוד אחד עשר סממני הקטרת וזהו שאמרו ... של עמלק לפרשת משקלת ? לומר שבעון משקלת היה מלחמת עמלק', והינו הך כידוע ובנין בית המקדש הוא בחינת אור הפנים שהוא בחינת חדוש המחין חדוש הנשמה כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה . 'מי שיש בו דעה, כאלו נבנה ... 'כד תמחי לינוקא, לא תמחי אלא בערקתא דמסאני' תמחי, לשון טהרה. כמו שכתוב: "מחיתי כעב פשעיך" 'ינוקא', היא בחינת מאור הקטן, היא בחינת שנה 'לא תמחי אלא בערקתא דמסאני' הינו רצועות של תפילין כמו שאמרו חז"ל,: 'בשכר שאמר אברהם ... לשני מצוות, לחוט של תכלת, ולרצועות של תפילין' ועד שרוך הנעל, תרגומו: 'ערקתא דמסאני' הינו כשאתה רוצה לשמר את המאור הקטן הינו משא ומתן באמונה שלא יינקו ממנה החיצונים לא תוכל לשמר את הננס הינו מאור הקטן, הינו ינוקי אלא בערקתא דמסאני הינו רצועות של תפילין הינו שתמשיך חשמ"ל מבינה לבא להלביש את האמונה הינו ... גמטריא ש"ע לרמז שעל ידי החשמ"ל הזה שהוא בחינת: "דובר אמת בלבבו" נשמר האמונה והנשמה, הינו המחין שבתוכה ומקבלת מאור הפנים שהוא ש"ע נהורין של פנים עליונים הנמשכין מתקון ואמת כידוע. וזהו שאמר: 'דקרי קרי, ודלא קרי להוי צותא לחברו' כי הדבר קשה הא תינח מי שהוא בר אורין ועוסק במשא ומתן באמונה אזי המשא ומתן הוא טובה אצלו שהמחין שלו מתחדשין אבל מי שהוא אינו בר אורין מה הנאה יש לו שעוסק במשא ומתן דע, מי שהוא עוסק במשא ומתן באמונה הוא עושה טובה לחברו שהוא משרשו שמחין של חברו מתחדשין בתוך המשא ומתן שלו שבאמונה וזהו דקרי קרי מי שהוא בר אורין אזי טובה לו שנתחדש שכלו בתוך האמונה ויהיה לו מחין חדשים ללמוד ולדבקות הבורא ודלא קרי להוי צותא לחברו ... וזה בחינת תקיעות ראש השנה כי ראש השנה הוא בחינת שנה כידוע שהוא בחינת משא ומתן באמונה בחינת פשטא אוריתא בחינת עוסק בדיני ממונות ותקיעות הם התעוררות השנה שהוא חדוש המחין מאור הפנים ומזה הוא התאדמות פני התוקע שנתעוררו אורות מפנים עליונים וזהו פרוש, אשרי העם ידעי תרועה הוא בחינת העלאת ...