... בכל דור ודור רועה, והוא בחינות משה, שהוא רעיא מהימנא וזה הרועה הוא עושה משכן ודע שתנוקות של בית רבן מקבלים הבל פיהם שאין בו חטא מזה המשכן ועל כן התינוק כשמתחיל לקרות ולהכנס בתורה הוא מתחיל מן "ויקרא אל משה" שהוא אלף זעירא כי "ויקרא" מדבר מגמר הקמת המשכן שאז קראו השם יתברך והתחיל לדבר עמו מהמשכן ועל כן משם מתחילין התינוקות, כי משם מקבלין הבל פיהם כנ"ל ומשם מתחילין לקרות ולהכנס לתוך התורה ודע שכל הצדיקים ... כי בכל אחד ואחד יש בו בחינת משה וכל אחד ואחד לפי בחינתו, הוא עושה בחינת משכן, שמשם מקבלין התינוקות הבל פיהם כנ"ל וכל אחד לפי בחינתו, לפי בחינת המשכן שהוא עושה כמו כן יש לו תינוקות שהם מקבלין משם נמצא שיש לכל אחד ואחד מצדיקי הדור סך תינוקות שהם מקבלין הבל פיהם ... הבל פיהם מבחינת המשכנות של הרועים דהינו הצדיקים שבדור שכל אחד עושה משכן כנ"ל. אך לידע כל זאת דהינו לדעת כל צדיק וצדיק, איזה הם התינוקות השיכים לו וכמה הם מקבלין ממנו ולידע כל הבחינות שיש ...

... וזה לכאן וזה לכאן הכל בשבילך. ואחר כך ביום בבקר נסע פתאום מקראסנע ורדפתי אחריו עד שזכינו להשיגו אצל הגשר וכו' ונהנה קצת ואמר אז על ענין הנסיעה שלו מענין המשכן שכל אחד מהצדיקים בונים וכו' כמו שמובא בלקוטי א' בסימן רפ"ב בהתורה אזמרה לאל קי ...

... גונין דעינא ובת עין כנ"ל ועל כן בכל מקום שנזכר בנין בית המקדש, נזכר שבת כמו שכתוב: "את שבתתי תשמרו, ומקדשי תיראו" וכן בכל מקום שהזהיר על מלאכת המשכן, הזהיר מקדם על שבת כי שבת מאיר להבית המקדש כי המקדש הוא גם כן בחינת עינים, כמו שכתוב: "גאון עזכם, מחמד עיניכם" ושבת הוא בחינת הגונין המאירין במקדש כי שבת הוא בחינת כח הראות ...

... התפילות לבחינת משה משיח והוא יקים אותם, כמו שכתוב: "ויביאו את המשכן אל משה, ויקם משה את המשכן". "ולנפש לא יטמא בעמיו" הינו שמירת הברית הנ"ל אות תריד זה מצאתי בספר חיי מוהר"ו כתיבת יד שכתב שם מורנו הרב רבי נתן בזה הלשון מי יפאר גדל פאר הדבור הקדוש כשיצא ...

... חס ושלום למקום אחר ועל כן התקון על ידי הצדקה שעל ידי זה חוזר ומשפיע לשם אל הקדשה ועל ידי זה נתתקן וזה בחינת "ויבואו האנשים על הנשים" הנאמר בנדבת המשכן הינו בחינת זווג שנעשה על ידי הצדקה של נדבת המשכן כנ"ל ועל כן כשנותן לעני שאינו הגון אזי אדרבא הוא נפגם יותר, כי חוזר ומשפיע למקום ...

... הינו ל"ט אורות מי ששומר הברית ול"ט מלאכות מי שפוגם בו כי עז עם הכולל שתי פעמים טל וזה: "משכן משכן" שני פעמים שני פעמים ל"ט כי ל"ט מלאכות גמרינן ממשכן ומי ששומר את בריתו אף על פי שהוא עושה הל"ט מלאכות הם בבחינת מלאכת המשכן הינו משכן בבנינה בחינת ל"ט אורות אך מי שפוגם בברית המלאכות שלו הם בבחינת משכן בחרבנה בבחינת ל"ט מלקות בחינת: "ארבעים יכנו ולא יוסיף" הינו בחינת פגם הברית שהוא בחינת ...

... מחמת שמתקרב יותר להכח המושך כנ"ל וזה בחינת משכן כי משכן היה לו כח המושך להמשיך אלקות למקום שהיה עומד שם בחינת "משכני אחריך נרוצה" ... ביותר כנ"ל מחמת הכח המושך כנ"ל וכמובא במדרש שהמשכן הוא לשון משכון שהוא משכון לישראל שתשרה שכינה אצלם אפילו אם יחטאו, חס ושלום כמו ... משכני בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם" נמצא שעל ידי המשכן, השכינה שורה בישראל הינו כנ"ל כי משכן לשון משכני וכו' שיש לו בחינת כח המושך להמשיך אלקות למקום שהיה עומד שם כנ"ל ועל כן אי אפשר להקים את המשכן אלא הצדיק שהוא בחינת עפר, בחינת משה שהיה ענו מכל האדם, כמו שכתוב: "ויקם משה את המשכן" ואחר לא היה יכול להקימו כי דוקא זה הצדיק, שהוא בחינת עפר, בחינת כח המושך יכול להקים המשכן, שהוא בחינת כח המושך, להמשיך האלקות כנ"ל וזה שכתוב: "לא מרבכם חשק ה' בכם כי אתם ... על ידי זה הם בבחינת עפר, שיש לו כח המושך בחינת משכן, שמושך האלקות כנ"ל ועל כן חשק ה' בכם וזה בחינת: "אשכן את דכא" כי על ידי שפלות, ... לו כח המושך, להמשיך השם יתברך אצלו שזהו בחינת המשכן כנ"ל וזה בחינת הכבוד הנאמר אצל המשכן כמו שכתוב: "ונקדש בכבודי" וכמו שכתוב: "וכבוד ה' מלא את המשכן" כי כל הכבוד שיש לכל אדם שבעולם, מקטן ועד גדול כלם הם מקבלים רק מזה הצדיק שהוא בחינת עפר, בחינת משכן שממנו נמשך הכל כי כל הכבוד והגדלה, הוא רק אצל זה הצדיק וכלם מקבלים ממנו כמו ... והכבוד הוא הכל על ידי זה הצדיק כי כפי הקמתו את המשכן בכל פעם שמשם בא הכבוד בבחינות: "וכבוד ה' מלא את המשכן" כנ"ל כן נתחדש כל הכבוד והראשיות כנ"ל וזה "ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרון ... את ראשי העם הוא קורא אותם בזה שהוא מקים את המשכן, ששם הכבוד כנ"ל ועל ידי זה קורא אותם, כי כלם באים אליו לקבל הכבוד ממנו וזה 'ביום השמיני', שהקים משה את המשכן על ידי זה, 'קרא משה לאהרון ולבניו ולזקני ישראל' שהם כלל ראשי העם, מקטן ועד גדול כי על ידי הקמת המשכן קרא את כל ראשי העם, שהם בחינת אהרון ובניו וכו' כנ"ל וזה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'שניסן ראש השנה למלכים' כי אז היה הקמת המשכן שמשם נמשך הכבוד של מלכים של כל הממנים והראשים כנ"ל ועל כן היה הקמת המשכן בראש חדש ניסן דוקא כי זה בחינת ראש חדש, שעל ידי זה נתחדשים כל הראשים כנ"ל וזהו ...

... זה לזה משה, כמו 'משה שפיר קאמרת' ומשה זה בחינת משיח, כמו שכתוב: "עד כי יבא שילה" 'דא משה משיח' וכל תפילה ותפילה שכל אחד מתפלל הוא בחינת איבר מהשכינה, שהם אברי המשכן שאין שום אחד מישראל יכול לאעלא שיפא בשיפא כל חד לדוכתיה אלא משה בלחוד ובשביל זה צריך להביא ולקשר כל התפילות לצדיק הדור כמו שכתוב: "ויביאו את המשכן אל משה" והוא יודע לאעלא שיפא בשיפא ולעשות אותה קומה שלמה כמו שכתוב: "ויקם משה את המשכן" . וכל התורה שאדם לומד לשמר ולעשות כל האותיות הם ניצוצי נשמות והם נתלבשים בתוך התפילה, ונתחדשים שם ... ויש מעמנו בני ישראל שטועים, חס ושלום, בלבם, שכל התפילות הם לריק אבל באמת כל התפילות הצדיקים שבכל דור ודור הם מעלים אותם, ומקימים אותם כמו שכתוב: "ויקם משה את המשכן" ומעלין כל שיפא ושיפא לדוכתיה ובונין קומתה של השכינה מעט מעט עד שישתלם שעור קומתה אז יבוא משיח, דא ... להאי כורא הוא בחינת צדיק הדור, הנקרא דג זה בחינת משה משיח דיתבא ליה חלתא אגביה הינו התפילות שאנו מתפללים על זה, שכביכול פנה ערף אלינו יתבא ליה הינו: "ויביאו את המשכן אל משה" כי צריך להביא ולקשר את התפילה להצדיק שבדור וקדחי עלה אגמא הינו הנשמות הבאים עם התפילה בחינת ... "ונשא אהרון את משפט בני ישראל" כי צריך לזה בחינת משפט כנ"ל ואמרת אליהם, ואמרת דייקא כי צריך להביא כל התפילות לבחינת משה משיח והוא יקים [אותם כמ"ש 'ויביאו את המשכן אל משה ויקם משה] את המשכן' והוא יקים את המשכן וזה פרש רש"י: 'להזהיר הגדולים על הקטנים' הינו צדיק הדור, שהוא בחינת משה מאור הגדול יזהיר ויאיר את ...

... למטה ותחתונים למעלה כי השם יתברך השרה שכינתו במשכן ובבית המקדש שזה בחינת עליונים למטה וכן להפך כל ציורא דמשכנא הכל היה רשום למעלה וזה בחינת ... ומנשא למעלה מכל הרוחניות יהיה מצמצם שכינתו בכלי המשכן הן השמים ושמי השמים לא יכלכלוך וכו' ואף על פי כן הראה השם יתברך שהוא דוקא להפך מדעתם כי באמת השם יתברך השרה שכינתו במשכן וכן להפך הוא דבר רחוק על פי חקירה שהאדם שהוא בריה שפלה יהיה לו כח לעשות רשם למעלה או בהמה ... להפך מדעתם כי באמת השם יתברך השרה שכינתו למטה במשכן ובבית המקדש, והבהמה עלתה לריח ניחוח וכו' וזה בחינת עליונים למטה ותחתונים למעלה בחינת גלגל ...

... אז נתגלה בחינת שם ה' וזה שנצטוו תכף למחרת יום הכפורים על שבת כי למחרת יום הכפורים נתרצה השם יתברך לישראל והזהירם על מלאכת המשכן ואזי הקהילם משה והזהירם על שבת כדי שלא יטעו לומר שמלאכת המשכן דוחה שבת נמצא שתכף למחרת יום הכפורים הזהרו על שבת ושבת שמא דקדשא בריך ...