... נחמן מברסלב? וראה גם כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=97 - מעשה ממלך עניו - סיפורי מעשיות * וסוד העניין מרמז על השגת האין סוף שהיא מעבר לכתר. כי הכתר הוא כמחיצה פרוסה בין המוחין והשכל של האדם דהיינו הנאצלים, לבין המאציל שהוא השי"ת האין סוף... כפי שהובא כאן breslev.eip.co.il/?key=166 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כד - אמצעותא דעלמא היכא והכתר הזה הוא הגשר הצר שעליו צריך לעבור האדם. וסוד הכתר מרמז על המפריד בין החלל הפנוי לבין האין סוף. כי השי"ת הוא ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין. והכתר שהוא הגשר הצר מאוד מאוד, הוא מפריד בין בחינת הממלא כל עלמין לבין בחינת המסובב כל עלמין... ומי שרוצה להשיג את האור אין סוף הזה, הוא חייב לעבור את הכתר ואת הגשר הזה שהוא צר מאוד מאוד... ובפועל זה אומר, שמצד האמת באמת, ... והדבר הזה מסוכן ביותר והוא גשר צר מאוד מאוד. אך האדם חייב לעבור אותו עם אמונה כדי להשיג את האין סוף... ומצד אחד מי שרוצה שאמונתו תהיה שלמה, עליו לעיין דייקא בעניין של החלל הפנוי ולעבור אותו עם אמונה. אך ... צריך שכל, כי בלי שכל לא ניתן להבין את עניין החלל הפנוי ואת העניין של האמונה האמיתית בשלמות של האין סוף. אך כדי לצאת משם, לשם כך צריך אמונה שהיא מעל השכל ללא שכל כלל. והוא גשר צר מאוד מאוד ...

... תפס בכח בזקנו בשתי ידיו בשני צדדי זקנו שעל הלחיים וכמעט שהיה תולשם מגדל היראה והמסירות נפש העצום עד אין סוף שהיה לו אז. וכבר נרשם שאמר שכל דבר שעושה ברבים קשה עליו מאד מאד וכשאומר תורה נדמה לו שתכף ...

... כי הוא דייקא יכול לקיים את כל המצוות גם ללא גוף גשמי וכולי... אך לזה זוכה רק מי שנכלל באין סוף לגמרי וכולי... ** עוד תוספת באותו עניין: והאבות גם הם קיום המצוות שלהם היה ברובו בבחינה הנ"ל. כי בוודאי ... ה ממש ורק כאשר האדם זוכה להכלל בא"ס לגמרי, רק אז הוא זוכה לתורת ה ממש. כמ"ש: וכשזוכה להכלל באין סוף אזי תורתו הוא תורת ה' ממש ותפילתו הוא תפילת ה' ממש עיין שם באורך * וראה גם כאן breslev.eip.co.il/?key=2207 ...

... ובאו לביתם בשלום 'שלום בגופו שלום בממונו שלום בתורתו' כי זכה להשגה נפלאה בארץ ישראל גבהה ועצומה מאד עד אין סוף ואין תכלית

... דברים כמובא. וחזרה בתשובה אמיתית, פירושו כאשר הדעת של האדם חוזרת לשורשה, דהיינו כאשר הדעת של האדם זוכה להכלל באין סוף, ואז האדם זוכה לשכל הנקנה, שבו הוא יודע את כל מה שהוא לא ידע בעולם הזה. ועל ידי זה ...

... לידי חלול שבת חס ושלום. ונדמה לו בשעת נסיעתו כמו שמוליכין את האדם לגיהנום שאז בודאי הפחד גדול עד אין סוף כן ממש פחד זה היה עליו מחשש חלול שבת חס ושלום. ומכלל דבריו הבנתי קצת מלשונו עצם הפחד של ... אותו לגיהנום חס ושלום. ואי אפשר לציר זאת בכתב כי כפל דבריו פעמים והפליג מעצם הפחד הגדול והנורא עד אין סוף ואין תכלית שנופל על האדם בעת שמוליכין אותו לגיהנום חס ושלום. וממש פחד זה היה עליו אז מחמת שהיה ...

... בכתר. היינו כי לא מספיק רק להשיג את מה שהשכל האנושי יכול להשיג, אלא שצריך דייקא לנסות להשיג את האין סוף, שזו בעצם דחיקה של השכל פנימה אל השורש שלו, שהוא השכל הנקנה. ועל ידי הסגירה + הדחיקה, על ידי ...

... וכולי. ועניין של זה נוקם ונוטר, הוא העניין של לחלק אלפים למאות. כי האלפים הוא אלופו של עולם שהוא אין סוף. והמאות הוא הצמצום של האלפים האלו. דהיינו שהצדיק יכול לצמצם את האין סוף אל תוך סוף. והאין סוף הוא בחינת רחמים פשוטים. והסוף הוא בחינת דינים. וענייני העולם הזה כולם, הם בחינת צמצומים ודינים ובחינת סוף. והצדיק הגדול במעלה, הוא דייקא יכול לחלק מאות לאלפים, דהיינו שהוא יכול לצמצם את האין סוף ולהלביש אותו בתוך סוף. כי אדם רגיל לא יכול לכעוס ולא להפגע מכך. כי הכעס הוא הפך הרחמנות. אך ... להשאר כולו טוב ממש, הוא אינו יכול לחלק אלפים למאות, כי הוא אינו יודע איך לצמצם ואיך להלביש את האין סוף בתוך סוף. דהיינו הלבשת הרחמים בכעס. שזו בחינת בריאת העולם, שבה הבורא צמצם את הרחמנות אל תוך כעס ויצר ... הדין ששורשה ברחמים. ורק הצדיק האמת שמסוגל להלביש את הרחמים הפשוטים בכעס, רק הוא יודע איך להלביש את השגות האין סוף בתוך סוף וכולי. ויש בזה עוד לבאר כי האין סוף הוא בחינת חוכמה עילאה. דהיינו השכל הנקנה, מעל השכל האנושי, שהוא התורה דעתיקא סתימאה, דהיינו השכל של הבורא לפני ... את השכל של השומעים אל הבורא, באמצעות השיחות חולין שלו, כי הוא מקשר ומלביש להם את החוכמה העילאה של האין סוף, בתוך החוכמה התתאה של העולם. וצמצום התורה דעתיקא אל תוך השכל של העולם, הוא בחינת נוקם ונוטר, שהוא בחינת ...

... ביחד. כי בשורש הכל אחד. **** עניין נוסף השכל הנקנה הוא בחינת אמונה מעל השכל האנושי. כי הוא השגת האין סוף שהוא בחינת אמונה בשלמות. *** עניין נוסף, השכל הנקנה הוא ההתבוננות שצריך אליה את כל הון דעלמא, ששם התבאר ... וזה עניין אחד. ובחינה שניה היא אחרי מותו היינו אחרי מות המוחין, דהיינו כאשר הצדיק בבחינת רצוא להשיג את האין סוף בשכל הנקנה, זו בחינת מוות של המוחין כמובא במספר מקומות. וגם זו בחינת אחרי מותו. וגם בזה יש כמה ...

... המח, שהוא כלי השכל אזי אי אפשר להמחין, שהם הכלים לקבל זה השכל של בחינות ביטול כי הוא בחינות אין סוף שהוא בחינות התכלית, שהוא כלו אחד, כלו טוב ומחמת זה מרגיש המח הצער של היסורים ... ואחר כך, אף ... אנכי ה' אלהיך וזה: "ולא ידע איש", אפילו משה לא ידע כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה כי נתבטל לגבי אין סוף וכל זה היה במותו אבל בודאי גם בחייו היה לו התפשטות הגשמיות והיה מדבק את עצמו באור אין סוף. אבל ההתפשטות היה בבחינת: "והחיות רצוא ושוב" כי הקדוש ברוך הוא רוצה בעבודתנו כמו שכתוב: 'ואבית תהלה מגושי עפר, ... זה צריך שלא ישאר כן אלא עד עת שיבוא הקדוש ברוך הוא בעצמו ויטל נשמתו ... ובשעה שנתבטל לגבי אין סוף אזי הוא בבחינת: "ולא ידע איש" שאפילו הוא בעצמו אינו יודע מעצמו אבל זאת הבחינה צריך להיות רצוא ושוב ... כמו שכתוב: "ולא ידע איש" וכשהוא בבחינת ושוב, ששב לישותו אז שב לדעתו וכששב לדעתו, אז הוא יודע אחדות האין סוף וטובו ... ואחר כך נשאר בו רשימו מאחדות הזאת ואחר כך נעשה בבחינת ושוב אזי הרשימו מראה לדעת שידע ...