ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נב - הַנֵּעוֹר בַּלַּיְלָה וְהַמְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ יְחִידִי... המציאות ואז נכללין עמהם כל העולמות התלויים בנפשם, בחיוב המציאות כנ"ל אך לזכות לזה להכלל בשרשו, דהינו לחזר ולהכלל באחדות השם יתברך, שהוא מחיב המציאות אי אפשר לזכות, כי אם על ידי ביטול שיבטל עצמו לגמרי עד שיהיה נכלל באחדותו יתברך. ואי אפשר לבוא לידי ביטול, כי אם על ידי התבודדות כי על ידי שמתבודד ומפרש שיחתו בינו לבין ... הזאת שכתבה בתכלית הקצור] המהלך בדרך יחידי, הנעור בלילה וכו' דע שעקר הביטול, שאדם מבטל ישותו ונעשה אין, ונכלל באחדות השם יתברך אין זה אלא על ידי התבודדות וההתבודדות צריך מקום וזמן מיחד, שלא יבלבלו אותו המונעים והזמן הוא ... לפנות לבו מכל וכל, ויכול לבוא לביטול כל הישות והינו והמפנה לבו לבטלה ואז כשנתבטל לגמרי, אזי הוא נכלל באחדות השם יתברך ואז הוא בא לבחינת מחיב כי הקדוש ברוך הוא מחיב המציאות וכל הדברים הם אפשר המציאות וכשנתבטל ונכלל באחדותו אזי הוא יוצא מבחינת אפשר, ונכלל במחיב וזה בחינת: הרי זה מתחיב בנפשו