... - זכרו תורת משה זכרו תורת משה ראשי תבות תמז חסר ואו כי אז בתמוז צריכים להמשיך הזכרון לתקן השכחה כי אז נתהוה השכחה כי על ידי הלוחות שנשתברו בחדש תמוז נתהוה השכחה כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'אלמלא לא נשתברו הלוחות הראשונות לא נשתכחה תורה מישראל' ועל כן חסר ואו מתמז ...

... רק צריך לשכח כל זאת, ויהיה נדמה לו כאלו היום נברא, והוא יחיד בעולם וזהו בחינת מנשה, לשון נשיון ושכחה "כי נשני אלהים את כל בית אבי", זה היחוס "ואת כל עמלי", שעמל בעבודת הבורא. והמניעה השנית, היא בתוך ...

... לצרך הגוף ואנחה בתפילה הכל לצרך נשמתו כי ממילא כשנתקן שם ברוחניות נתקן גם בגשמיות ועד דמצלינא בעותי לא אשכחה הינו אחר כך לא מצא כדי פרנסתו אף על פי שתקן ברוחניות אף על פי כן לא נמשך לו ...

... על ידי זה, ותורתך לא שכחתי, ראשי תבות שלו גימטריא שלש הויות ושלש אלהים, הינו המתקת הדינים. גם, עקר השכחה הוא ממחין דקטנות, מבחינות אלהים וכשממתיק את אלהים בכפיו על ידי זה "ותורתך לא שכחתי" וזה פרוש,: "כי בי ... "נפשי יצאה בדברו" "בכפי תמיד", הינו כשמכה כף אל כף בשעת התפילה על ידי זה, "ותורתך לא שכחתי" כי השכחה הוא מחין דקטנות, בחינת אלהים וכשממתיק הדינים כנ"ל, אזי הוא במחין דגדלות, ואין לו שכחה ותורתך לא שכחתי, ראשי תבות של"ו דהינו על ידי שממתיק ג' אלהים, בג' הויות כנ"ל, אין לו שכחה וזה דיקא בשעת התפילה כי אז יודע אם הוא במחין דקטנות, או דגדלות כי הדבור הוא התגלות המחין כמו ...

... מה שצריך לעשות ולעבד ולהשיג בזה העולם וכיון שיצא לאויר העולם מיד נשכח מאתו כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה והשכחה היא בחינת אבדה, כמו שקראו רבותינו, זכרונם לברכה, את השוכח אובד כמאמרם, זכרונם לברכה: 'מהיר לשמע ומהיר לאבד' וכו' ...

ספר המידות - זכירה חלק א' א. מי שמביש פני חברו, נעשה שכחן. ב. על ידי דאגה בא שכחה. ג. על ידי למוד בפה מלא בא זכירה. ד. על ידי צער בא שכחה. ה. כשתציר לפניך צורת אביך ואמך, תבוא לזכירה. ו. על ידי מצות מעשיות האדם נתר ממדת שכחה ונקשר במדת זכירה. ז. על ידי ניאוף מאבד הזכרון. ח. על ידי כזבים בא שכחה. ט. מי שאין לו זכרון, יחזיר את בני אדם בתשובה. י. מי שאין לו זכרון, בידוע שלא תקן חטאות ... שאין לו זכרון, יקדש את עצמו בקדשה גדולה. יג. על ידי שפלות תזכה לזכרון. יד. על ידי עצבות בא שכחה. טו. המציע תלמודו בצנעה, אינו משכח.

... הצדיק מקבל פניו ושכלו ונשמתו ונחקק ונצטיר בדעתו דמות דיוקנו של הצדיק שהוא הפנים והשכל והנשמה אך שצריך לשמר משכחה כי שכחה משכחת הכל ממנו הינו כל מה שנצטיר בדעתו מהדבור כנ"ל על ידי השכחה נשכח ועובר ממנו כל הנ"ל ואפילו אם יכתב הדבר בספר לזכרון כשבחינת השכחה מתגברת נופל בחינת השכחה גם על הספר הנכתב הינו כשחס ושלום, נפטר החכם שחדש הדבור ואז מתגבר בחינות שכחה בבחינות "נשכחתי כמת מלב" ואז שורה שכחה אפילו על ספר הנכתב ויש עצה לזה לציר לפניו דמות דיוקנו של החכם בשעת הלמוד כשלומדין דבריו כמובא בירושלמי ...

... בעת צרתו גם בנים יהיו לו. לג. על ידי דבור שוא בא מכות בנים. לד. מי שמקשר לשוא, בא לשכחה. לה. על ידי שקר בא לנאוף, ומחזיק ידי מרעים, שלא יחזרו בתשובה. לו. על ידי שקרים אין לו רפואה ...

... למעלה מטבע, ולזה צריך אמונה כנ"ל, עין שם ובשביל זה, התפילה מסגל לזכרון כי תפילה הוא בחינת אמונה כנ"ל ושכחה הוא ענין שהיה לפנינו דבר מה ונשכח ועבר מאתנו והיא דרך ההנהגה על פי מערכת המזלות שמתנהג כסדר יום ... אם מאמין שיש מחדש הכל ברצונו בכל יום תמיד והוא מחיה ומקים הכל תמיד והוא למעלה מהזמן אין כאן שכחה, ודו"ק ומעתה תראה נפלאות בדברי רבותינו, זכרונם לברכה 'מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדין' כי מס הוא בחינת השכחה ועל זה אמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'אין דומה השונה פרקו מאה פעמים למאה פעמים ואחד' מס בגימטריא מאה ועד מאה שולט השר של שכחה וזה שהמתיקו חז"ל: מ"ם וסמ"ך הינו מ"ס שהוא בחינת השכחה בנס היו עומדין כי נס הוא הפך השכחה כי נסים הם בחינת התפילה בחינת אמונה שהיא הפך השכחה, כנ"ל ודע וכו' כי ציצית שמירה לניאוף וכו' על שכם שניהם, זה בחינת ציצית וכו' וזה: "הלא אחיך רעים ...

... "מקול רעמך יחפזון יעלו הרים ירדו בקעות אל מקום זה יסדת להם" כמו כן, כשנותנין כבוד לזקן ששכח תלמודו והשכחה הוא בחינת עננין דמכסין על עינין וכשנותנין לו כבוד והכבוד הוא בחינת אש, בבחינת: "וכבוד ה' כאש אכלת" והוא ...