ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מו - מֶחָאַת כַּף בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה
[לשון רבנו, זכרונו לברכה] מחאת כף בשעת התפילה זה בחינות נתינת המטה בין צפון לדרום (ברכות ה:) כי מטה הינו בחינות זווג בחינות תפילה (תקון י' ועין תקון נ"ח) וצפון ודרום, זה בחינות ידים וזה שהתפלל אבא בנימין (ברכות ה:) : 'שיהא תפילתו סמוך למטתו' הינו שלא יהיה הפרש בין התפילה לזווג גם על ידי מחאת כף, נמתקים הדינים כי יש שלש הויות, שהם בחינת שלש ידים יד הגדולה יד החזקה, יד הרמה ויד ימין זה יד הגדולה ויד שמאל, זה יד החזקה ובשעת הכאה שנתחברים יחד זה בחינת יד רמה והדבורים היוצאים, הם יוצאים מהגרון גימטריא שלש פעמים אלהים והם נמתקים על ידי שלש הויות וזה פרוש (תהלים קי"ט) "נפשי בכפי תמיד" וכו' 'נפש', זה בחינות דבור (שיר השירים ה') "נפשי יצאה בדברו" הינו בחינות תפילה, כמו שכתוב (איוב י"ח) "טורף נפשו באפו" (עיין ברכות ה: שמובא פסוק זה לענין תפלה) בכפי, הינו בחינות מחאת הכף על ידי זה, ותורתך לא שכחתי, ראשי תבות שלו גימטריא שלש הויות ושלש אלהים, הינו המתקת הדינים. גם, עקר השכחה הוא ממחין דקטנות, מבחינות אלהים וכשממתיק את אלהים בכפיו על ידי זה "ותורתך לא שכחתי" וזה פרוש, (תהלים צ"א) : "כי בי חשק ואפלטהו" כי בי גימטריא מ"ב (הקדמת התקונים ז:) הינו שלש פעמים יד גימטריא מ"ב שנתגלה החשק שבלב, בידים וזה בחינות מחאת כפים על ידי זה "ואפלטהו", בחינות המתקת הדינים גם על ידי מחאת כף, מבטל המחלקת כי כל המחלקת נמשכים מבחינת קרח על אהרון שהם בחינת שמאלא וימינא (זוה"ק בראשית י"ז) ועל ידי מחאת כף, נכללים שמאל בימין, וימין בשמאל ונעשים אחדות (תהלים צ"ז). "האירו ברקיו תבל ראתה" תבל, זה בחינות מחאת כפים כי ימין זה ע"ב, ושמאל זה רי"ו ועל ידי שנכללים זה בזה, נעשה שני פעמים רי"ו, גימטריא תבל כי גם ע"ב שהוא ימין, יש בו שלש פעמים ע"ב, גימטריא רי"ו ושלשה פעמים ע"ב, זה בחינת כהן גדול וכהן הדיוט, וסגן הכהן ועל ידי שנתראה תבל, הינו מחאת הכפים על ידי זה "האירו ברקיו" נתתקן המחלקת הנקרא ברק (זכריה ט') : "ויצא כברק חצו" וחץ לשון מחלקת (בראשית מ"ט) "וישטמוהו בעלי חצים", ותרגומו: 'בעלי פלגותא' וזה פרוש (תהלים מ"ז) : "כל העמים תקעו כף", לשון התחברות כי שני פעמים ע"ב רי"ו, גימטריא תקעו להיות קדם שהעתקתי תורה זאת מכתיבת ידו הקדוש, כתבתי מתחלה קצת מענין זה בעצמי כפי מה ששמעתיו ולהיות קצת דברים מבארים שם קצת יותר על כן העתקתיו גם כן ושניהם כאחד טובים וזהו : ענין הכאת כף אל כף בעת התפילה כתוב ב"פרי עץ חיים (בשער חזרת עמידה פרק ז' בסופו) "של"ו הייתי ויפרפרני" (איוב ט"ז), של"ו בגימטריא ג' הויות וג' אלהים וראשי תבות של "וישם לך שלום", גימטריא של"ו דהינו שג' פעמים הוי"ה, ממתיק ג' אלהים כי יש ג' ידים, יד הגדולה, ויד החזקה, ויד הרמה והן יד ימין הוא יד הגדולה יד השמאל, יד החזקה ועל ידי חבוקת הידים, נעשה יד הרמה ועל כן כשמכה כף אל כף ומחבר הידים בתפילה, נמתקין הדינין כי יד הוא בחינת הויה יוד אותיות וד' אותיות ועל ידי ג' הידים, שהוא ג' הויות, נמתקין הג' אלהים, שהם הדינין היוצאין מהגרון, שהוא בגימטריא ג' אלהים. והוא סגלה לזכרון, כמו שכתוב (תהלים קי"ט) : "נפשי בכפי תמיד" 'נפשי', הינו בחינת תפילה (שיר השירים ה') : "נפשי יצאה בדברו" "בכפי תמיד", הינו כשמכה כף אל כף בשעת התפילה על ידי זה, "ותורתך לא שכחתי" כי השכחה הוא מחין דקטנות, בחינת אלהים וכשממתיק הדינים כנ"ל, אזי הוא במחין דגדלות, ואין לו שכחה ותורתך לא שכחתי, ראשי תבות של"ו דהינו על ידי שממתיק ג' אלהים, בג' הויות כנ"ל, אין לו שכחה וזה דיקא בשעת התפילה כי אז יודע אם הוא במחין דקטנות, או דגדלות כי הדבור הוא התגלות המחין כמו שכתוב (משלי ב) : "מפיו דעת ותבונה"
[לְשׁוֹן רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה]

מֶחָאַת כַּף בִּשְׁעַת הַתְּפִילָּה

זֶה בְּחִינוֹת נְתִינַת הַמִּטָּה בֵּין צָפוֹן לְדָרוֹם

כִּי מִטָּה הַיְנוּ בְּחִינוֹת זִוּוּג בְּחִינוֹת תְּפִילָּה

וְצָפוֹן וְדָרוֹם, זֶה בְּחִינוֹת יָדַיִם

וְזֶה שֶׁהִתְפַּלֵּל אַבָּא בִּנְיָמִין: 'שֶׁיְּהֵא תְּפִילָּתוֹ סָמוּך לְמִטָּתוֹ'

הַיְנוּ שֶׁלּא יִהְיֶה הֶפְרֵשׁ בֵּין הַתְּפִילָּה לַזִּוּוּג

גַּם עַל יְדֵי מֶחָאַת כַּף, נִמְתָּקִים הַדִּינִים

כִּי יֵשׁ שָׁלֹשׁ הֲוָיוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁלֹשׁ יָדַיִם

יָד הַגְּדוֹלָה יָד הַחֲזָקָה, יָד הָרָמָה

וְיַד יָמִין זֶה יָד הַגְּדוֹלָה

וְיַד שְׂמאל, זֶה יָד הַחֲזָקָה

וּבִשְׁעַת הַכָּאָה שֶׁנִּתְחַבְּרִים יַחַד זֶה בְּחִינַת יָד רָמָה

וְהַדִּבּוּרִים הַיּוֹצְאִים, הֵם יוֹצְאִים מֵהַגָּרוֹן

גִּימַטְרִיָּא שָׁלֹשׁ פְּעָמִים אֱלהִים

וְהֵם נִמְתָּקִים עַל יְדֵי שָׁלֹשׁ הֲוָיוֹת

וְזֶה פֵּרוּשׁ "נַפְשִׁי בְכַפִּי תָמִיד" וְכוּ'

'נֶפֶשׁ', זֶה בְּחִינוֹת דִּבּוּר "נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ"

הַיְנוּ בְּחִינוֹת תְּפִילָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "טוֹרֵף נַפְשׁוֹ בְּאַפּוֹ"

בְּכַפִּי, הַיְנוּ בְּחִינוֹת מֶחָאַת הַכַּף

עַל יְדֵי זֶה, וְתוֹרָתְך לא שָׁכָחְתִּי, רָאשֵׁי תֵּבוֹת שָׁלֵו

גִּימַטְרִיָּא שָׁלֹשׁ הֲוָיוֹת וְשָׁלֹשׁ אֱלהִים, הַיְנוּ הַמְתָּקַת הַדִּינִים.

גַּם, עִקַּר הַשִּׁכְחָה הוּא מִמּחִין דְּקַטְנוּת, מִבְּחִינוֹת אֱלהִים

וּכְשֶׁמַּמְתִּיק אֶת אֱלהִים בְּכַפָּיו עַל יְדֵי זֶה "וְתוֹרָתְך לא שָׁכָחְתִּי"

וְזֶה פֵּרוּשׁ,: "כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ"

כִּי בִי גִּימַטְרִיָּא מ"ב

הַיְנוּ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים יָד גִּימַטְרִיָּא מ"ב

שֶׁנִּתְגַּלֶּה הַחֵשֶׁק שֶׁבַּלֵּב, בַּיָּדַיִם

וְזֶה בְּחִינוֹת מֶחָאַת כַּפַּיִם

עַל יְדֵי זֶה "וַאֲפַלְּטֵהוּ", בְּחִינוֹת הַמְתָּקַת הַדִּינִים

גַּם עַל יְדֵי מֶחָאַת כַּף, מְבַטֵּל הַמַּחֲלקֶת

כִּי כָּל הַמַּחֲלקֶת נִמְשָׁכִים מִבְּחִינַת קרַח עַל אַהֲרון

שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׂמָאלָא וִימִינָא

וְעַל יְדֵי מֶחָאַת כַּף, נִכְלָלִים שְׂמאל בְּיָמִין, וְיָמִין בִּשְׂמאל וְנַעֲשִׂים אַחְדוּת .

"הֵאִירוּ בְּרָקָיו תֵּבֵל רָאֲתָה"

תֵּבֵל, זֶה בְּחִינוֹת מֶחָאַת כַּפַּיִם

כִּי יָמִין זֶה ע"ב, וּשְׂמאל זֶה רי"ו

וְעַל יְדֵי שֶׁנִּכְלָלִים זֶה בָּזֶה, נַעֲשֶׂה שְׁנֵי פְּעָמִים רי"ו, גִּימַטְרִיָּא תֵּבֵל

כִּי גַּם ע"ב שֶׁהוּא יָמִין, יֵשׁ בּוֹ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים ע"ב, גִּימַטְרִיָּא רי"ו

וּשְׁלֹשָׁה פְּעָמִים ע"ב, זֶה בְּחִינַת כּהֵן גָּדוֹל וְכהֵן הֶדְיוֹט, וּסְגַן הַכּהֵן

וְעַל יְדֵי שֶׁנִּתְרָאָה תֵּבֵל, הַיְנוּ מֶחָאַת הַכַּפַּיִם

עַל יְדֵי זֶה "הֵאִירוּ בְּרָקָיו"

נִתְתַּקֵּן הַמַּחֲלקֶת הַנִּקְרָא בָּרָק: "וַיֵּצֵא כַבָּרָק חִצּוֹ"

וְחֵץ לְשׁוֹן מַחֲלקֶת "וַיִּשְׂטְמוּהוּ בַּעֲלֵי חִצִּים", וְתַרְגּוּמוֹ: 'בַּעֲלֵי פַּלְגּוּתָא'

וְזֶה פֵּרוּשׁ: "כָּל הָעַמִּים תִּקְעוּ כָף", לְשׁוֹן הִתְחַבְּרוּת

כִּי שְׁנֵי פְּעָמִים ע"ב רי"ו, גִּימַטְרִיָּא תִּקְעוּ

לִהְיוֹת קדֶם שֶׁהֶעְתַּקְתִּי תּוֹרָה זאת מִכְּתִיבַת יָדוֹ הַקָּדוֹשׁ, כָּתַבְתִּי מִתְּחִלָּה קְצָת מֵעִנְיָן זֶה בְּעַצְמִי כְּפִי מַה שֶּׁשְּׁמַעְתִּיו

וְלִהְיוֹת קְצָת דְּבָרִים מְבאָרִים שָׁם קְצָת יוֹתֵר עַל כֵּן הֶעְתַּקְתִּיו גַּם כֵּן וּשְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד טוֹבִים

וְזֶהוּ: עִנְיַן הַכָּאַת כַּף אֶל כַּף בְּעֵת הַתְּפִילָּה

כָּתוּב בִּ"פְרִי עֵץ חַיִּים

"שָׁלֵ"ו הָיִיתִי וַיְפַרְפְּרֵנִי", שָׁלֵ"ו בְּגִימַטְרִיָּא ג' הֲוָיוֹת וְג' אֱלהִים

וְרָאשֵׁי תֵבוֹת שֶׁל "וְיָשֵׂם לְך שָׁלוֹם", גִּימַטְרִיָּא שָׁלֵ"ו

דְּהַיְנוּ שֶׁג' פְּעָמִים הֲוָיָ"ה, מַמְתִּיק ג' אֱלהִים

כִּי יֵשׁ ג' יָדַיִם, יָד הַגְּדוֹלָה, וְיָד הַחֲזָקָה, וְיָד הָרָמָה

וְהֵן יַד יָמִין הוּא יָד הַגְּדוֹלָה

יַד הַשְּׂמאל, יָד הַחֲזָקָה

וְעַל יְדֵי חֲבוּקַת הַיָּדַיִם, נַעֲשֶׂה יָד הָרָמָה

וְעַל כֵּן כְּשֶׁמַכֶּה כַּף אֶל כַּף וּמְחַבֵּר הַיָּדַיִם בַּתְּפִילָה, נִמְתָּקִין הַדִּינִין

כִּי יָד הוּא בְּחִינַת הֲוָיָה

יוּד אוֹתִיּוֹת וְד' אוֹתִיּוֹת

וְעַל יְדֵי ג' הַיָּדַיִם, שֶׁהוּא ג' הֲוָיוֹת, נִמְתָּקִין הַג' אֱלהִים, שֶׁהֵם הַדִּינִין הַיּוֹצְאִין מֵהַגָּרוֹן, שֶׁהוּא בְּגִימַטְרִיָּא ג' אֱלהִים.

וְהוּא סְגֻלָּה לְזִכָּרוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "נַפְשִׁי בְכַפִּי תָמִיד"

'נַפְשִׁי', הַיְנוּ בְּחִינַת תְּפִילָּה: "נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ"

"בְכַפִּי תָמִיד", הַיְנוּ כְּשֶׁמַכֶּה כַּף אֶל כַּף בִּשְׁעַת הַתְּפִילָּה

עַל יְדֵי זֶה, "וְתוֹרָתְך לא שָׁכָחְתִּי"

כִּי הַשִּׁכְחָה הוּא מחִין דְּקַטְנוּת, בְּחִינַת אֱלהִים

וּכְשֶׁמַּמְתִּיק הַדִּינִים כַּנַּ"ל, אֲזַי הוּא בְּמחִין דְּגַדְלוּת, וְאֵין לוֹ שִׁכְחָה

וְתוֹרָתְך לא שָׁכָחְתִּי, רָאשֵׁי תֵּבוֹת שָׁלֵ"ו

דְּהַיְנוּ עַל יְדֵי שֶׁמַּמְתִּיק ג' אֱלהִים, בְּג' הֲוָיוֹת כַּנַּ"ל, אֵין לוֹ שִׁכְחָה

וְזֶה דַּיְקָא בִּשְׁעַת הַתְּפִילָּה

כִּי אָז יוֹדֵעַ אִם הוּא בְּמחִין דְּקַטְנוּת, אוֹ דְּגַדְלוּת

כִּי הַדִּבּוּר הוּא הִתְגַּלּוּת הַמּחִין

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה"
חיי מוהר"ן - קב - סיפורים חדשים
...המתים שבעולם ותכף שמת אחד בעולם מביאין לשם תכף אותו המת ושם דנין אותו היכן יהיה מקומו כי יש מתים בארץ ישראל שנושאין אותן לחוץ לארץ וכן להפך כמובא. ושם באותו בית הכנסת יושבין הבית דין שדנין כל אחד ואחד ונותנין לו מקומו הראוי לו. ויש אחד שדנין אותו שלא יהיה לו שום מקום ויהיה נאבד ונשלך בכף הקלע וכשמביאין את המת לשם אזי מביאין אותו במלבושים. ויש אחד שחסר לו מהמלבוש שלו איזה חסרון. כגון לאחד נחסר בית יד אחד מהמלבוש שלו ויש אחד שחסר לו חלק אחד מכנף בגדו...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסט - מִדִּירַת הַצַּדִּיק נִכָּר מַעֲשֵׂה הַדּוֹר
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסט - מדירת הצדיק נכר מעשה הדור [לשון רבנו, זכרונו לברכה] מדירת הצדיק נכר מעשה הדור וסימן לדבר, והיא יושבת תחת תמר ואמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'מה תמר אין לו אלא לב אחד אף ישראל כן'. [עד כאן לשונו, זכרונו לברכה]
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כט - הַאי גַּבְרָא דְּאָזֵל בָּעֵי אִתְּתָא וְלָא קָיָהֲבִי לֵהּ
...קיהבי לה, מאי חזי דאזל להיכא דמדלי מנה ? שקל סכתא דצה לתתא, לא עאל, דלי דצה לעלא, עאל. אמר: האי נמי מתרמיא לה בת מזלה. רש"י: דמדליה מנה, שמיחסת מראשונה. ושואל אותו הלא יש לו ללמד, הואיל ולא נתנו לו ראשונה כל שכן זו: סכתא, קבילא: דצה, השפיל ידו במקום שאין חור בכתל ולא על: דלי דצה, הגביה ידו ונעצה במקום נקב ועאל. האי גברא דאזל בעי אתתא ולא קיהבי לה וכו' א. כי לא כל דבור נקרא דבור כי דבור שאינו נשמע ונתקבל אינו נקרא דבור בחינת: "אין אמר ואין דברים בלי...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות לד
...וכבר נשמע מפיו הקדוש שאמר כי יש צדיקים שעבדו וטרחו עד שזכו לאיזה מדרגה ומעלה כל אחד כפי מעלתו כמו למשל אצל מלך ששריו זוכין על ידי עבודתם כל אחד לאיזה מעלה לאיזה התמנות גבה כפי עבודתו אבל על עצמו אמר שאם היה יודע שהוא עכשו באותה המעלה ומדרגה של אשתקד אינו רוצה את עצמו כלל [ואמר בלשון גנאי על עצמו על ענין הנ"ל אם היה נשאר במדרגה של אשתקד] רק בכל פעם הוא עולה ממדרגה למדרגה ויש הרבה מאד בענין זה לספר אך אי אפשר לספר כל זה בכתב כלל כי אם מי שזכה לראות...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מד - הָאֱמוּנָה תּוֹלָה בְּפֶה שֶׁל אָדָם
...מד - האמונה תולה בפה של אדם האמונה תולה בפה של אדם בבחינת: "אודיע אמונתך בפי" הינו על ידי שמדברין האמונה בפה, זהו בעצמו אמונה וגם על ידי זה באים לאמונה ומחמת זה צריך לזהר מאד מדבורים של כפירה ואפיקורסות אף על פי שאינו אומרם מלבו הינו שהוא בעצמו מאמין ואינו כופר, חס ושלום רק שהוא חוזר ואומר דברי אפיקורסות ששמע בשם אחרים, שהם אפיקורסים והוא מתלוצץ מהם אף על פי כן גם מזה צריך לזהר מאד כי הדבור הזה של כפירה מזיק לאמונה גם, הוא אסור גמור כי על השם יתברך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ח - רָאִיתִי מְנוֹרַת זָהָב
...ד', הפטרת שבת חנוכה) א. הנה יקר גנוחי ונה [שקורין קרעכץ] מאיש ישראלי כי הוא שלמות החסרונות כי על ידי בחינת הנשימה שהוא הרוח חיים נברא העולם כמו שכתוב: "וברוח פיו כל צבאם" וחדוש העולם יהיה גם כן בבחינת הרוח כמו שכתוב: "תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה" והוא גם כן חיות האדם כי חיות האדם הוא הנשימה כמו שכתוב: "ויפח באפיו נשמת חיים" וכתיב: "כל אשר נשמת רוח חיים באפיו" וכמו שאמרו חכמים: 'אם תחסר הנשימה תחסר החיים' נמצא, כי עקר חיות כל הדברים הוא בבחינת...
שיחות הר"ן - אות קעו - גדולות נוראות השגתו
שיחות הר"ן - אות קעו - גדולות נוראות השגתו קדם ארץ ישראל אמר איני יכול לישן מחמת שקדם השנה באים ועומדים לפני כל הששים רבוא אותיות של התורה
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רעח - דַּע שֶׁעַל חֲלִיף [סכין שחיטה] טוֹב
...ח"א - תורה רעח - דע שעל חליף [סכין שחיטה] טוב דע שעל חליף [סכין שחיטה] טוב יכולין לראות כל הכלים של הבית המקדש איזה פנים יש להם וזה שכתוב כשאמר יצחק לעשו שיבדק הסכין וישחט יפה "שא נא כליך" רמז על כלים של בית המקדש שהם נראים על הסכין היפה כנ"ל וכן איתא במדרש שכליך רמז על כלים של בית המקדש כמו שאמרו שם: 'כליך זה בבל' שנאמר: "ואת הכלים הביא בית אוצר אלהיו" נמצא שכליך מרמז על כלים של בית המקדש "בקנאו את קנאתי" בחינת הצדיק שאינו מקנא שום צדיק לא בעולם...
סיפורי מעשיות - מעשה יג - מעשה משבעה קבצנים / מעשה בשבעת הקבצנים / מעשה בשבעה קבצנים
...המלך למסר המלוכה לבנו בחייו ועשה משתה גדול ובודאי בכל פעם שהמלך עושה משתה גדול הוא שמחה גדולה מאד בפרט עתה, שמסר המלוכה לבנו בחייו בודאי היה שמחה גדולה מאד והיו שם כל השרי מלוכה, וכל הדכסים והשרים והיו שמחים מאד על המשתה וגם המדינה היו נהנים מזה שמוסר המלוכה לבנו בחייו כי הוא כבוד גדול למלך והיה שם שמחה גדולה מאד והיה שם כל מיני שמחה מקהלות זמר ומשחקי הצגות וכיוצא מזה, כל מיני שמחה, הכל היה שם על המשתה וכשנעשו שמחים מאד עמד המלך ואמר לבנו היו
שיחות הר"ן - אות קיד
...לעמד בנסיון כי הראשונים שעמדו בנסיון כבר שברו כל כך קלפה הזאת של תאוה זו עד שעכשו בקל יכולים לעמד בנסיון ואפילו איש פשוט לגמרי יכול עכשו לעמד בנסיון ועל כן אמרו רבותינו, זכרונם לברכה: "תקפו של יוסף ענותנותו של בעז ותקפו של בעז ענותנותו של פלטי בן ליש" כי תקף הנסיון של יוסף הצדיק היה דבר קל ופשוט אצל בעז שהיה אחריו וכן תקף הנסיון של בעז היה קל ופשוט אצל פלטי כי כל מי שהיה אחרון יותר הנסיון קל אצלו יותר כנ"ל ועל כן עכשו בנקל לעמד בנסיון אפילו איש פשוט...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2656 שניות - עכשיו 23_06_2025 השעה 16:11:18 - wesi2