ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נט - מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל תָּמִיד לְקָרֵב בְּנֵי אָדָם לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך... הקדוש ברוך הוא: "לך רד כי שחת עמך" ואין כח במשפט הנ"ל, להכניע הרע שלהם וכשאין משפט, אזי בא קלקול גדול הן במלאכים הנעשים על ידי משפט הנ"ל הן בעגולא ורבוע הנ"ל וזה פרוש,: 'מפני מה עיניהם של תרמודיים ... מקבלין גרים מהם [כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'אין מקבלין גרים מן התרמודיין'] וכל המקרבם, עיניהם 'טרוטות' זה בחינת קלקול שבת 'שין', תלת גונא דעינא 'בת', בת עין בחינת קלקול החומה ובית הנ"ל, שהם בחינת עינים כי עין על שם החכמה נאמר, כמו שכתוב: "ותפקחנה עיני שניהם" ועל הנפש ... הצלחתן עד שאין משפט כנגדם וזה ידוע שצריך משפט כנ"ל ומחמת שמרום משפט מנגדם על ידי זה בחינת העינין בקלקול [עד כאן לשון רבנו, זכרונו לברכה] [תלת נפקין מחד שבסימן נ"ח, וזאת התורה של היכל הקדש שניהם נאמרו כאחד ...