ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יז - וַיְהִי הֵם מְרִיקִים שַׂקֵּיהֶם... להם על הדעת שיתגירו ? אך דע, שזה נעשה על ידי בחינות "הון יסיף רעים רבים" הינו על ידי צדקה שנותן לתלמיד חכם שהוא כלול מכמה נפשות ישראל כי באמת איך אפשר לעכו"ם לבוא לאמונת ישראל והלא הם רחוקים ... הרוח מבלבל ומפריד חלקי האוירים ונתפזרים עד שאי אפשר לחברו לשמע אפילו הקול מכל שכן הדבור בעצמו ועל ידי צדקה הוא לוקח נפשות כי לוקח לעצמו רעים ואוהבים כמו שאמר מונבז . 'אבותי גנזו ממון, ואני גנזתי נפשות' נמצא, שכל מה שנותן צדקה ליותר אנשים על ידי זה הוא קונה לו רעים יותר ועל ידי זאת האהבה שקונה על ידי הצדקה על ידי זה נזדכך האויר וכל מה שנותנים ליותר אנשים צדקה וקונה אהבה עם יותר אנשים על ידי זה נתרבה יותר האויר הנח והזך כי אהבה הוא אתדבקות רוחא ברוחא ... הדבור ולהפך, אהבה ורעות הוא בחינת אויר הנח והזך שעל ידי זה נשמע הדבור למרחוק וזה נעשה על ידי צדקה בחינת "הון יסיף רעים רבים" שעל ידי צדקה הוא לוקח לו רעים ואוהבים שעל ידי זה נעשה בחינת האויר הנח והזך כנ"ל וכל מה שמרבה לתן צדקה ליותר אנשים נתרבה ביותר בחינת האויר הנח והזך כי כשנותן צדקה לאיש אחד נמצא שקונה לו אוהב אחד ואזי נתדבק רוחו ברוחו ונעשה שטח קטן של אויר הנח והזך וכשנותן צדקה לשני אנשים נעשה שטח יותר גדול של אויר הנח והזך וכן כל מה שמרבה לתן ליותר אנשים וקונה לו ... יותר בבחינת "הון יסיף רעים רבים" נתגדל ונתרבה יותר ויותר השטח של האויר הנח והזך ועל כן, העיקר ליתן צדקה לצדיקים אמתיים ולעניים הגונים שכלולים מכמה נפשות ישראל כי בזה הוא מגדיל מאד השטח של האויר הנח והזך כנ"ל כי בצדקה שנותן להם לבד הוא קונה לו רעים רבים מאד כי הם כלולים מהרבה נפשות שעל ידי זה מתרבה ביותר ... השכל, כנ"ל והוי לה קרני, וחקיק עליהו: אנא בריה קלה שבים, והוינא שין פרסי, ואזלינא לפמא דלויתן זה בחינת צדקה שהוא בחינת "הון יסיף רעים" הנ"ל שהוא עקר הקרן הקימת לעולם הבא כמאמר מונבז: 'אבותי גנזו למטה ואני גנזתי למעלה' וחקיק עליהו הינו על ידי הצדקה נעשה חקיקה בחינת הכתב הנ"ל כנ"ל בבחינת "ושמעו הולך בכל המדינות" להטוב הכבוש בין העכו"ם ומעוררו בתשובה לשוב לשרשו ... שלמות השכל תלוי בזה כנ"ל דהינו שהשכל מוכיח ואומר שעקר החסרון שנתעכר המח הוא תלוי רק בכלי המעשה דהינו צדקה שהיא תלוי במעשה בחינת: "והיה מעשה הצדקה" שעל ידה נשלם השכל כנ"ל כי כשנותנין צדקה על ידי זה נעשין גרים כנ"ל ועל ידי זה נשלם המזבח שהוא בחינת שלחנו של אדם דהינו שזוכין לאכל ...