ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨חיי מוהר"ן - קסב - נסיעתו לנאווריטש, לזאסלאב, לדובנא ולבראד
אות קסב אמר שתכף שבא עליו ההוסט תכף שעשה ההוסט הראשון ידע מיד שיסתלק ותכף התחיל לדבר מענין הסתלקותו אף על פי שהשם יתברך בחסדו הגדול הפליא עמנו נסיו הגדולים מאד שחי אחר כך שלש שנים ויותר קצת. אף על פי כן תכף בקיץ תקס"ז שאז בא עליו ההוסט בהיותו בדרך בעת חזירתו מנסיעתו הגדולה שנסע לנאווריטש וזאסלאב וכו' כנ"ל ותכף בבואו לביתו מנסיעתו הנ"ל התחיל לדבר מענין הסתלקותו ואמר אז שיש עליו פחדים גדולים ואמר שהיה צריך שיהיו אצלו ששים גבורים כמו שהיה להבעל שם טוב זכרונו לברכה ודבר הרבה בענין זה [אך אני בעצמי לא זכיתי לשמע ענינים אלו מפיו הקדוש כי לא הייתי אצלו והרבה נשכח מזה]. ופעם אחת בכה בשבת ורבי נפתלי היה אז אצלו ובאותו הזמן ספר המעשה של המלך שהיו עליו מלחמות גדולות מענין הזבוב והעכביש ונסע אז על האוקריינע כדרכו שהיה נוסע תמיד לטשערין על שבת נחמו ובדרך בקהלת לאדיזין דבר עם אנשי שלומנו שיש שם שהוא מכרח להסתלק ודבר עמהם גם כן מענין הששים גבורים שהוא צריך ולהבעל שם טוב זכרונו לברכה היו לו ששים גבורים. ובודאי יגדלו ויהיו מאנשי ששים גבורים אבל עדין הם בני הנעורים ורכים בשנים והמלחמה כבדה וחזקה עליהם מאד, ואין לי על מי להשען וכו'. ועוד דבר מזה הרבה כמה פעמים ומקצתם שמעתי שאפילו אם היו לו ששים גבורים לא יועיל לו להתרפאות מחולאת שלו. ואמר שהיה רוצה לנסע לארץ ישראל הינו לנסע עוד הפעם לארץ ישראל ולהסתלק שם אך הוא מתירא שמא לא יוכל להגיע לשם. גם, אם יסתלק שם לא יבואו אנשים על קברו ולא יהיה להם עסק ועבדא עם קברו אבל כשישכב במדינתנו בודאי נבוא על קברו ללמד ולהתפלל שם ויהיה לו שעשועים ותענוג גדול מזה. ומאותו הזמן והלאה דבר הרבה מענין הסתלקותו ודבר הרבה מענין קברו. וגלה דעתו כמה פעמים בכמה מיני לשונות שיבואו על קברו תמיד לומר תהלים על קברו וללמד שם ולהרבות שם בתפילה ותחנונים, ודבר עם כמה אנשים מענין זה. גם כשבא מלמברג אמר ששם היה טוב לפניו להסתלק ולשכב שם מחמת ששוכבים שם כמה וכמה צדיקים גדולים. אך מחמת זה לא היה ניחא לה להסתלק שם מחמת ששם לא יבוא שום אחד מאנשיו על קברו. ואמר שכשאחד יבוא על קברו ויאמר קפיטל תהלים בהתעוררות הלב יהיה לו תענוג גדול מזה ועשה תנועות בגופו ובעצמותיו אז ורמז שיהיה לו חלוץ עצמות אז בקברו כשיאמרו תהלים על קברו. ועוד דבר בזה הענין כמה פעמים. ואחר כך גלה העשרה קפיטל תהלים ואמר שמי שיבוא על קברו ויתן פרוטה לצדקה ויאמר אלו העשרה קפיטל תהלים יניח עצמו לארך ולרחב לעזר לזה האיש אפילו אם עבר מה שעבר וכו' ויחד שני עדים על זה כמבאר במקום אחר אות קסג שמעתי שאמר לר' שמואל מטעפליק בזאסלאב אני אומר לך כדי שתדע שאני יודע מה שיהיה אחר כך יש שלשה דברים שנים הם אחד ואחד הוא אחד [כלומר שני דברים מאלו השל שה הם אחד והאחד הנשאר הוא אחד] וכשיהיו השני דברים, לא יהיה הדבר האחד וכשיהיה הדבר האחד לא יהיו השנים. ואמר אני רוצה יותר וכו' ונשכח איך אמר שהוא רצונו אם רוצה יותר שיהיו השנים או להפך מענין השוחט דקהילת ארינסק בלילה הזאת עסקתי בספר רפואות אף על פי שרפואות אינם כלום אבל אשת נעורים אינו בנמצא. ממיזר יהיה נעשה מעזריטש ומשם תסע לאוסטרהא ומשם תסע לברסלב עבור זוגתי להביאה לשם שתעסק ברפואות, וכן עשה ואמר אז שסבור שיהיה לו שם הענין שהיה לו בסטאנבול כשנסע לארץ ישראל. כל זה שמעתי מרבי שמואל מטעפליק שספר מהנסיעה שלו לנאווריטש אבל חסר בהם הרב ועוד יש הרבה לספר מענין נסיעה זאת שהיתה פליאה נשגבה ועצומה מאד ועדין אין אדם יודע מה היתה כונתו בזה
אות קסב

אָמַר שֶׁתֵּכֶף שֶׁבָּא עָלָיו הַהוּסְט

תֵּכֶף שֶׁעָשָׂה הַהוּסְט הָרִאשׁוֹן יָדַע מִיָּד שֶׁיִּסְתַּלֵּק

וְתֵכֶף הִתְחִיל לְדַבֵּר מֵעִנְיַן הִסְתַּלְּקוּתוֹ

אַף עַל פִּי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל הִפְלִיא עִמָּנוּ נִסָּיו הַגְּדוֹלִים מְאד שֶׁחַי אַחַר כָּךְ שָׁלשׁ שָׁנִים וְיוֹתֵר קְצָת.

אַף עַל פִּי כֵן תֵּכֶף בְּקַיִץ תקס"ז שֶׁאָז בָּא עָלָיו הַהוּסְט בִּהְיוֹתוֹ בַּדֶּרֶךְ בְּעֵת חֲזִירָתוֹ מִנְּסִיעָתוֹ הַגְּדוֹלָה שֶׁנָּסַע לְנָאוְורִיטְשׁ וְזַאסְלַאב וְכוּ' כַּנַּ"ל

וְתֵכֶף בְּבוֹאוֹ לְבֵיתוֹ מִנְּסִיעָתוֹ הַנַּ"ל הִתְחִיל לְדַבֵּר מֵעִנְיַן הִסְתַּלְּקוּתוֹ

וְאָמַר אָז שֶׁיֵּשׁ עָלָיו פְּחָדִים גְּדוֹלִים

וְאָמַר שֶׁהָיָה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ אֶצְלוֹ שִׁשִּׁים גִּבּוֹרִים כְּמוֹ שֶׁהָיָה לְהַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

וְדִבֵּר הַרְבֵּה בְּעִנְיָן זֶה

[אַךְ אֲנִי בְּעַצְמִי לא זָכִיתִי לִשְׁמעַ עִנְיָנִים אֵלּוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ כִּי לא הָיִיתִי אֶצְלוֹ וְהַרְבֵּה נִשְׁכַּח מִזֶּה].

וּפַעַם אַחַת בָּכָה בְּשַׁבָּת וְרַבִּי נַפְתָּלִי הָיָה אָז אֶצְלוֹ

וּבְאוֹתוֹ הַזְּמַן סִפֵּר הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַמֶּלֶךְ שֶׁהָיוּ עָלָיו מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת מֵעִנְיַן הַזְּבוּב וְהָעַכָּבִישׁ

וְנָסַע אָז עַל הָאוֹקְרַיינֶע כְּדַרְכּוֹ שֶׁהָיָה נוֹסֵעַ תָּמִיד לִטְשֶׁערִין עַל שַׁבַּת נַחֲמוּ

וּבַדֶּרֶךְ בִּקְהִלַּת לַאדִיזִין דִּבֵּר עִם אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁיֵּשׁ שָׁם

שֶׁהוּא מֻכְרָח לְהִסְתַּלֵּק

וְדִבֵּר עִמָּהֶם גַּם כֵּן מֵעִנְיַן הַשִּׁשִּׁים גִּבּוֹרִים שֶׁהוּא צָרִיךְ

וּלְהַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיוּ לוֹ שִׁשִּׁים גִּבּוֹרִים.

וּבְוַדַּאי יִגְדְּלוּ וְיִהְיוּ מֵאַנָשַׁי שִׁשִּׁים גִּבּוֹרִים

אֲבָל עֲדַיִן הֵם בְּנֵי הַנְּעוּרִים וְרַכִּים בַּשָּׁנִים

וְהַמִּלְחָמָה כְּבֵדָה וַחֲזָקָה עֲלֵיהֶם מְאד, וְאֵין לִי עַל מִי לְהִשָּׁעֵן וְכוּ'.

וְעוֹד דִּבֵּר מִזֶּה הַרְבֵּה כַּמָּה פְּעָמִים וּמִקְצָתָם שָׁמַעְתִּי

שֶׁאֲפִילּוּ אִם הָיוּ לוֹ שִׁשִּׁים גִּבּוֹרִים לא יוֹעִיל לוֹ לְהִתְרַפְּאוֹת מֵחוֹלַאַת שֶׁלּוֹ.

וְאָמַר שֶׁהָיָה רוֹצֶה לִנְסֹעַ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַיְנוּ לִנְסֹעַ עוֹד הַפַּעַם לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּלְהִסְתַּלֵּק שָׁם

אַךְ הוּא מִתְיָרֵא שֶׁמָּא לא יוּכַל לְהַגִּיעַ לְשָׁם.

גַּם, אִם יִסְתַּלֵּק שָׁם לא יָבוֹאוּ אֲנָשִׁים עַל קִבְרוֹ וְלא יִהְיֶה לָהֶם עֵסֶק וְעֻבְדָּא עִם קִבְרוֹ

אֲבָל כְּשֶׁיִּשְׁכַּב בִּמְדִינָתֵנוּ

בְּוַדַּאי נָבוֹא עַל קִבְרוֹ לִלְמד וּלְהִתְפַּלֵּל שָׁם וְיִהְיֶה לוֹ שַׁעֲשׁוּעִים וְתַעֲנוּג גָּדוֹל מִזֶּה.

וּמֵאוֹתוֹ הַזְּמַן וָהָלְאָה דִּבֵּר הַרְבֵּה מֵעִנְיַן הִסְתַּלְּקוּתוֹ

וְדִבֵּר הַרְבֵּה מֵעִנְיַן קִבְרוֹ.

וְגִלָּה דַּעְתּוֹ כַּמָּה פְּעָמִים בְּכַמָּה מִינֵי לְשׁוֹנוֹת שֶׁיָּבוֹאוּ עַל קִבְרוֹ תָּמִיד לוֹמַר תְּהִלִּים עַל קִבְרוֹ וְלִלְמד שָׁם וּלְהַרְבּוֹת שָׁם בִּתְפִילָּה וְתַחֲנוּנִים, וְדִבֵּר עִם כַּמָּה אֲנָשִׁים מֵעִנְיָן זֶה.

גַּם כְּשֶׁבָּא מִלֶּמְבֶּרְגְּ אָמַר

שֶׁשָּׁם הָיָה טוֹב לְפָנָיו לְהִסְתַּלֵּק וְלִשְׁכַּב שָׁם

מֵחֲמַת שֶׁשּׁוֹכְבִים שָׁם כַּמָּה וְכַמָּה צַדִּיקִים גְּדוֹלִים.

אַךְ מֵחֲמַת זֶה לא הָיָה נִיחָא לֵהּ לְהִסְתַּלֵּק שָׁם

מֵחֲמַת שֶׁשָּׁם לא יָבוֹא שׁוּם אֶחָד מֵאֲנָשָׁיו עַל קִבְרוֹ.

וְאָמַר שֶׁכְּשֶׁאֶחָד יָבוֹא עַל קִבְרוֹ וְיאמַר קַפִּיטְל תְּהִלִּים בְּהִתְעוֹרְרוּת הַלֵּב יִהְיֶה לוֹ תַּעֲנוּג גָּדוֹל מִזֶּה

וְעָשָׂה תְּנוּעוֹת בְּגוּפוֹ וּבְעַצְמוֹתָיו אָז

וְרָמַז שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חִלּוּץ עֲצָמוֹת אָז בְּקִבְרוֹ כְּשֶׁיּאמְרוּ תְּהִלִּים עַל קִבְרוֹ. וְעוֹד דִּבֵּר בְּזֶה הָעִנְיָן כַּמָּה פְּעָמִים.

וְאַחַר כָּךְ גִּלָּה הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים

וְאָמַר שֶׁמִּי שֶׁיָּבוֹא עַל קִבְרוֹ וְיִתֵּן פְּרוּטָה לִצְדָקָה

וְיאמַר אֵלּוּ הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים

יַנִּיחַ עַצְמוֹ לָארֶךְ וְלָרחַב לַעְזר לָזֶה הָאִישׁ אַפִילוּ אִם עָבַר מַה שֶּׁעָבַר וְכוּ'

וְיִחֵד שְׁנֵי עֵדִים עַל זֶה כַּמְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר

אות קסג

שָׁמַעְתִּי שֶׁאָמַר לְר' שְׁמוּאֵל מִטֶּעפְּלִיק בְּזַאסְלַאב

אֲנִי אוֹמֵר לְךָ כְּדֵי שֶׁתֵּדַע שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ מַה שֶּׁיִּהְיֶה אַחַר כָּךְ

יֵשׁ שְׁלשָׁה דְּבָרִים שְׁנַיִם הֵם אֶחָד וְאֶחָד הוּא אֶחָד

[כְּלוֹמַר שְׁנֵי דְּבָרִים מֵאֵלּוּ הַשְּׁל שָׁה הֵם אֶחָד וְהָאֶחָד הַנִּשְׁאָר הוּא אֶחָד]

וּכְשֶׁיִּהְיוּ הַשְּׁנֵי דְּבָרִים, לא יִהְיֶה הַדָּבָר הָאֶחָד

וּכְשֶׁיִּהְיֶה הַדָּבָר הָאֶחָד לא יִהְיוּ הַשְּׁנַיִם.

וְאָמַר אֲנִי רוֹצֶה יוֹתֵר וְכוּ'

וְנִשְׁכַּח אֵיךְ אָמַר שֶׁהוּא רְצוֹנוֹ

אִם רוֹצֶה יוֹתֵר שֶׁיִּהְיוּ הַשְּׁנַיִם אוֹ לְהֶפֶךְ

מֵעִנְיַן הַשּׁוֹחֵט דִּקְהִילַת אָרִינְסְק

בַּלַּיְלָה הַזּאת עָסַקְתִּי בְּסֵפֶר רְפוּאוֹת אַף עַל פִּי שֶׁרְפוּאוֹת אֵינָם כְּלוּם אֲבָל אֵשֶׁת נְעוּרִים אֵינוֹ בַּנִּמְצָא.

מִמֵּיזַר יִהְיֶה נַעֲשֶׂה מֶעזְרִיטְשׁ

וּמִשָּׁם תִּסַּע לְאוֹסְטְרְהָא וּמִשָּׁם תִּסַּע לִבְּרֶסְלַב עֲבוּר זוּגָתִי לַהֲבִיאָהּ לְשָׁם שֶׁתַּעֲסֹק בִּרְפוּאוֹת, וְכֵן עָשָׂה

וְאָמַר אָז שֶׁסָּבוּר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ שָׁם הָעִנְיָן שֶׁהָיָה לוֹ בִּסְטַאנְבּוּל כְּשֶׁנָּסַע לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

כָּל זֶה שָׁמַעְתִּי מֵרַבִּי שְׁמוּאֵל מִטֶּעפְּלִיק שֶׁסִּפֵּר מֵהַנְּסִיעָה שֶׁלּוֹ לְנָאוְורִיטְשׁ אֲבָל חָסֵר בָּהֶם הָרב

וְעוֹד יֵשׁ הַרְבֵּה לְסַפֵּר מֵעִנְיַן נְסִיעָה זאת שֶׁהָיְתָה פְּלִיאָה נִשְׂגָּבָה וַעֲצוּמָה מְאד וַעֲדַיִן אֵין אָדָם יוֹדֵעַ מֶה הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ בָּזֶה
להוציא מכח אל הפועל. כן או לא?
...לא? שאלה: כאן breslev.eip.co.il/?key=337 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סו - ויהי נא פי שנים ברוחך אלי רבי נחמן מברסלב מדבר באורך על זה שצריכים להוציא דייקא מכוח אל הפועל, כמו שהבורא ברא את העולם, שהוציא אותו מכוח אל הפועל וכולי. וכן בעוד מקומות מובא שצריך דייקא להוציא מכוח אל הפועל את שכלו / רצונותיו וכולי breslev.eip.co.il/?ftxt=%D7%9E%D7%9B%D7%97+%D7%90%D7%9C+%D7%94%D7%A4%D7%A2%D7%9C&cid=0 אך לעומת זאת, כאן breslev.eip.co.il/?key=323 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נא - כשאתם מגיעין לאבני שיש טהור וגם...
חיי מוהר"ן - תכא - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה
...אות תכא אמר, הצדיקים אפילו אלו הצדיקים של עכשו הם יקרים גם כן מאד בעיני השם יתברך. ואלמלא לא היה בהם רק מה שמרחקים ממנהגי הקלי עולם ההולכים ומנהיגים עצמם דיקא בדרכי העכו"ם והולכים בדרכי החקירות וחכמות וכונתם דיקא להדמות עצמם במהלכן ובמלבושיהן ובמנהגיהם כמנהגי העכו"ם כאשר נתפשט עכשו בעוונותינו הרבים. ואם לא היו פועלים הצדיקים כי אם מה שמרחקין מהם גם כן דים. כי כל מנהיג איך שהוא מתנהג בעבודתו על כל פנים הוא רחוק מדרכיהם, וכן המקרבים אליהם. כי מאחר שמדקדקין לבלי להניח שער אחורי פאות הראש ממילא אינם...
מפני מה כשהאדם מבקש פרנסה, אין נותנין לו תכף?
...תכף? breslev.eip.co.il/?key=188 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה טז - מפני מה כשהאדם מבקש פרנסה הקשו מפני מה כשהאדם מבקש פרנסה, אין נותנין לו תכף מן השמים כי אם על ידי סיבות, לכל אחד לפי סיבתו שזה צריך לזרע תבואה ולחרש ולקצר וכו' וזה צריך לנסע ולמצא צרך פרנסתו שם, וכיוצא בזה ולמה לא נותנין לו תכף, בשעה שמבקש פרנסתו, מזמן? והתרוץ: דע, שכל הפרנסה של ישראל צריכין לקבל על ידי המלך ... והכלל שצריכין לראות את המלך בבחינת: "מלך ביפיו תחזינה עינך" דהינו כשהוא ביפיו וגדלתו, ולא בשעת קטנות ואם היו נותנין לו פרנסתו...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קלה - כִּי אֶקַּח מוֹעֵד
...אקח מועד אני מישרים אשפט סגלה להנצל מגדלות, לכבד את הימים טובים, ולקבל יום טוב בשמחה ובהרחבת הלב כפי יכלתו כי משה רבנו, עליו השלום, על ידי שזכה לארבעים ותשעה שערי בינה, זכה להיות "ענו מאד מכל האדם" ויום טוב מחין דאמא, שהיא בינה ועל כן כשמקבל את היום טוב, שהיא בינה, זוכה לענווה יום טוב בגימטריא סג עם הי' אותיות כמובא בכונות, שהוא הפך גס רוח כי יום טוב מבטל הגדלות כי טבע הקטנות שיתבטל לגבי גדלות ועל כן כשמקרב להצדיק נתבטל הגדלות כי על ידי אור הגדול של הצדיק נתבטל לגמרי וזהו בחינת: "ראוני נערים ונח...
שיחות הר"ן - אות רצב - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...הר"ן - אות רצב - שיחות מורנו הרב רבי נחמן ספרו לי שיחתו הקדושה שחסיד אחד בא לפניו שהיה חשוב קצת וכבר היה בא בימים קצת, והיה לו ידיעה בכתבי האר"י זכרונו לברכה ורצה להתקרב לרבנו זכרונו לברכה והתחיל לדבר עם רבנו זכרונו לברכה, כדרך החסידים החשובים ואמר לרבנו זכרונו לברכה: יורנו רבנו דרך לעבודת הבורא יתברך ענה ואמר רבנו זכרונו לברכה, בלשון תמיהה: "לדעת בארץ דרכך" ? הינו מי שהוא עדין משקע בארציות גמור הוא רוצה לדעת דרך להתקרב להשם יתברך ? וכפי המובן מהספור, שקפדתו היה מה שמדבר עמו בלשון גדלות שרוצה לידע...
ספר המידות - לשון הרע
...א' א. המספר לשון הרע, הקדוש ברוך הוא אומר לשר של גיהנום: אני עליו מלמעלה ואתה עליו מלמטה. ותקנתו יעסק בתורה וישפיל דעתו גם על ידי זה לא יבוא לידי לשון הרע. ב. על ידי לשון הרע מגדיל עוונותיו כנגד שלש עברות. ג. מלתא דמתאמרה באפי מרא או באפי תלתא, לית בה משום לשנא בישא. ד. האי לשנא בישא, אף על גב דלקבולי לא מבעי, למיחש מיבעי. ה. מי שדובר רע על ישראל, לסוף שיחלה על פיו. ו. כשאין אהבה בין ישראל נעשים הולכי רכיל, ועל ידי הולכי רכיל נעשים לצים. ז. בני אדם שאוהבים זה את זה, מתר לומר זה לזה מאיזה דבר ששמע...
שיחות הר"ן - אות רנו - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...אות רנו - שיחות מורנו הרב רבי נחמן שבח את אקדמות מאד מאד ואמר שישראל מחמת שהם משקעים ורגילים כל כך בטוב על כן אין מרגישין כל כך את שבח מעלת גדלת השבח הקדוש הזה של אקדמות שאומרים בשבועות ואמר: מי שיודע מעלת השיר של אקדמות עם הנגון שלו כמו שרגילין העולם לזמר אותו בנגון הידוע הוא דבר נפלא וחדוש גדול מאד והתחיל לומר קצת איזה תבות מאקדמות עם הנגון ואמר שאקדמות הוא שיר של חשק [עין בהמעשה של הבערגיר שם מדבר משיר של חשק] כל זה ספר בשבועות אחר תפילת שחרית בבקר השכם כנהוג בשבועות והיה יושב אצל הסעדה של מאכלי...
ישמע בזיונו - ידום וישתוק
...אומר רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?key=35 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ו - קרא את יהושע כי עיקר התשובה היא, כשישמע בזיונו ידום וישתוק, כי על ידי השתיקה וכולי, נעשה בחינת חיריק וכולי. מה פשר העניין של בחינת חיריק הזאת? ראה כאן: breslev.eip.co.il/?key=42 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יג - להמשיך השגחה שלמה "שכינתא נקראת בשעת זווג כוכבא זוטא כמובא בזוהר, 'אתעבידת נקדה זעירא מגו רחימתא, כדין אתחברא בבעלה'" מה הקשר בין הדברים? ואיך כל זה קשור למ"ש כאן breslev.eip.co.il/?key=259 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב...
שיחות הר"ן - אות קפט - גדולות נוראות השגתו
...פעם אחת היה נכדו זכרונו לברכה, מטל על ערש מחלי הפאקין [אבעבועות שחורות] רחמנא לצלן והיה קובל לפני מאד שיש לו צער גדול מזה מאד וספר לי אז ואמר שיש דרכי ה' שאי אפשר להבינם כי איתא שאצל האר"י זכרונו לברכה, נסתלק בן אחד ואמר, שנסתלק בשביל הסוד שגלה לתלמידו רבי חיים ויטאל זכרונו לברכה והלא באמת האר"י היה מכרח לגלות לו כי רבי חיים ויטאל הפציר בו מאד וכשהפציר בו היה מכרח לגלות לו כי אמר שלא בא לעולם כי אם לתקן נשמתו של רבי חיים ויטאל זכרונו לברכה נמצא שהיה מכרח מן השמים לגלות לו הסוד ואף על פי כן נענש...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות לו
...שלו לארץ ישראל - אות לו פעם אחד שלח מלך אחד שלשה אנשים למדינה עם דבר סתר למלך אחר והם עברו בתוך המדינות שהיו שם חולקים על המלך והראשון נהג עצמו בחכמה, והעלים הענין לגמרי ועבר המדינה ולא הבינו כלל שיש לו דבר סתר והשני עבר לשם, ועמדו בני המדינה על הדבר והבינו שיש לו דבר סתר ותפסו אותו שיגיד להם ועשה בחכמה או בגבורה ונמלט מידם השלישי עבר שם ועמדו עליו גם כן והבינו בו שיש לו סוד, ותפסו אותו והיו מענים אותו בכמה וכמה ענויים הרבה מאד וכל מה שעשו לו ענויים ויסורים וצרות גדולות והוא לא הגיד דבר ועמד בנסיון...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1426 שניות - עכשיו 03_10_2025 השעה 07:48:40 - wesi2