... טובה להמחין כי אזי זוכה להשיג אפילו מה שהוא למעלה מהמחין מה שגם משה בחייו לא השיג הינו בחינת: "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו" שזה בחינת עוות המשפט, כי זה נראה כעוות הדין, חס ושלום שגם משה בחייו ... קימים ואינם נסתלקין זה בחינת משה בחייו וגם אז אין יכולין להשיג השגה הנ"ל דהינו להשיג מפני מה יש צדיק ורע לו וכו' ... אזי זוכה להשיג גם מה שבחינת משה בחייו דהינו בעת קיום המחין אין יכולין להשיג דהינו 'צדיק ורע לו, רשע וטוב לו' ... אזי הוא מגלה לו גם מה שאין נמסר אפילו לבן כי אפילו הבן, ... לעבדות כנ"ל על ידי זה אביו מרחם עליו ומגלה לו מה שאינו נמסר אפילו לבן הינו שנתגלה לו בחינת 'צדיק ורע לו, רשע וטוב לו' שגם משה בחייו לא השיג זאת ויש בזה המון מה לבאר. אך בפשיטות העניין ... * עוד באותו עניין של כי לא יראני האדם וחי: אמר רבי נחמן מברסלב כי על ידי האחדות שבין הצדיקים יכול למסור את נפשו ולהשאר בחיים (התבאר כאן בפורום). נמצא שעל ידי הבחינה הזאת אפשר לראות את הבורא ולהשאר ...

... גדל השעשועים והצרופים והחדושים והתפילות היקרים ונפלאים ונוראים הנעשים בכל עת ובכל שעה על ידי נפשות ישראל [על ידי הצדיק הגדול האמתי העוסק לקבץ נפשות ישראל להכניסם ולקרבם אל הקדשה]. ודע שיש אבנים בחינת נפשות שהם משלכים בחוצות בחינת ... ח' מענין הבתים עין שם]. ענה ואמר זה זמן רב שיש לי חלק בתפילות ישראל כי הלא ראוי להם להצדיקים להסתכל בעצמן מי הוא זה שמתפלל ועם מי מתפללין הלא גם כל התנועות שעושה מי שעושה איזה תנועה בעלמא ...

... ועל כן על ידי האנחה משלים החסרון ב. אך מאין מקבלין הרוח חיים ? דע, שעקר הרוח חיים מקבלין מהצדיק והרב שבדור כי עקר רוח החיים הוא בהתורה כמו שכתוב: "ורוח אלהים מרחפת על פני המים" הוא התורה והצדיקים דבקים בתורה ועל כן עקר הרוח חיים הוא אצלם וכשהוא מקשר להצדיק והרב שבדור כשהוא מתאנח ומאריך רוחה ממשיך רוח החיים מהצדיק שבדור שהוא דבוק בהתורה אשר שם הרוח וזהו שנקרא הצדיק: "איש אשר רוח בו" 'שיודע להלך נגד רוחו של כל אחד ואחד' כי הצדיק ממשיך ומשלים הרוח חיים של כל אחד ואחד כנ"ל וזה בחינת: 'רוח צפונית המנשבת בכנור של דוד' כי כנור ... מהתורה נקראים על שם צפון כמו שכתוב: "על עמך יערימו סוד ויתיעצו על צפוניך" ג. אך רשעים הדוברים על צדיק עתק בגאוה ובוז מאין מקבלין הם הרוח להשלים החסרון ? אך דע שיש רב דקלפה והוא בחינת עשו כמו ... כן נקראים ישראל "עניה סערה" כי הם עכשו תחת ממשלת עשו איש שעיר בחינת רוח סערה הנ"ל אך הדבוק בצדיקים מקבל הרוח חיים, שלמות החסרון מהצדיק והרב דקדשה ד. ועל כן "ואיש חכם יכפרנה" כי החסרון הוא מחמת עוונות כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה 'אין מיתה בלא חטא ואין יסורים בלא עון' כמו שכתוב: "ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם" ועל כן הצדיק הממשיך רוח החיים ומשלים החסרון מכפר העון והוא מגדל רחמנות וחנינות מהבורא יתברך שמו שצמצם עצמו להיות הרוח חיים אצל הצדיקים דהינו שהם יקבלו הרוח חיים מהתורה והם ממשיכין רוח החיים אל החסרונות ובזה מכפרין העוונות וזהו בחינת שלש עשרה ... הוא בחינת הרוח, שהוא מאריך רוחה בחינת אנחה על החסרון והינו "ורב חסד ואמת" כמו שאמרנו שמקבלין הרוח חיים מהצדיק רב דקדשה שהוא "רב חסד" הפך עשו רב דקלפה שהוא אדמוני תקף הדין והינו "ואמת" כי הצדיק מקבל הרוח חיים מהתורה שנקראת: "תורת אמת היתה בפיהו" והינו "נצר חסד לאלפים" 'לאלפים' זה בחינת אלופי עשו רברבי ... וממתיק בחינת אלופי עשו רברבי עשו ועל כן "נשא עון ופשע" כי על ידי רוח החיים שלמות החסרון שממשיכין מהצדיק על ידי אנחה על ידי זה נתכפרין העוונות שזהו בחינת "ואיש חכם יכפרנה" כנ"ל ה. והנה, כשמתאנח ממשיך רוח ... בהם", כנ"ל ויוכל להזיק לו, חס ושלום ועל כן לאו כל אדם יכול להתגרות ברשעים אם לא מי שהוא צדיק גמור וצדיק גמור הוא כשהוא בבחינת: "לא יאנה לצדיק כל און" דהינו שכבר גרש ובטל כל הרע שלו עד שבטוח שלא יארע לו שום מכשול עברה. והענין כי יש ארבעה יסודות אש, רוח, מים, עפר ולמעלה בשרשם הם ארבע אותיות הוי"ה ולמטה הם מערבים טוב ורע והצדיק גמור שהבדיל והפריש הרע מן הטוב לגמרי עד שלא נשאר לו שום רע מאחד מארבעה יסודות הנ"ל שהם כלל ... הוא דרך המדה רעה מארבעה יסודות שהמשיך והגביר הוא הדרך והצנור שמקבל דרך שם הרוח חיים שלו להשלים חסרונו וכשהצדיק רוצה להשפילו הוא מכרח לירד להמדה רעה ההיא שהגביר עליו הרשע להכניעה ולקלקל הצנור ההוא של הרשע שמקבל משם החיות שלו ועל כן מכרח שיהיה זה הצדיק צדיק גמור שאין בו שום רע למען לא יהיה כח להרוח סערה שהוא הרוח חיים של הרשע לשלט ולהזיק, חס ושלום, להצדיק בעת שיורד להמדה רעה של הרשע לקלקלה כי אין להרע שום תפיסה ואחיזה בהצדיק גמור ואין לו מקום לאחז בו [וגם מהמדה רעה בעצמה שיורד להכניעה אין לו שום תפיסה, חס ושלום רק ... שצריכין לבררם בברור גמור עד שלא יהיה בו שום אחיזה משום רע שבשום מדה מהארבעה יסודות הנ"ל ואזי הוא צדיק גמור כנ"ל ואז דיקא כשמבדיל הרע מארבעה יסודות אש, רוח, מים, עפר אזי הוא משפיל רשעים עדי ארץ כנ"ל מה שאין כן צדיק שאינו גמור אף שאין לו שום עברה אף על פי כן עדין לא הבדיל הרע לגמרי והרע עדין בכח ... רק שהוא ירא עדין מעברות שבידו וכחו לעשות כי הרע עדין בכח כי לא זכה עדין לבחינת לא יאנה לצדיק כל און ואינו בטוח עדין שלא יארע לו מכשול עברה, חס ושלום ועל כן אסור לו להתגרות ברשעים כנ"ל וזהו: "תחריש כבלע רשע צדיק ממנו" ואמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'צדיק ממנו בולע' 'בולע' דיקא כי הוא בולע אותו ממש באריכת הרוח שלו שהוא גדול בשעתו אבל צדיק גמור אינו בולע כי אין לבו נוקפו מחשש מכשול עברה כנ"ל כי כבר בטל הרע לגמרי מכל המדות והתאוות של כל הארבעה יסודות ועל כן זה הצדיק גמור וכל הנלוים אליו מתרים להתגרות ברשעים כי זה הצדיק יכול לירד לתוך כל הצנורות של כל המדות רעות שלהם שהגבירו על עצמם ולשברם ולבטלם ועל ידי זה הוא ... "כה אמר ה' מארבע רוחות באי הרוח" שעל ידי זה מכניעין הרוח סערה שהוא הרוח של המתנגדים החולקים על הצדיקים אמתיים שממשיכין אריכת הרוח שלהם מהרב דקלפה שהוא בחינת עשו איש שעיר כנ"ל ועל כן ציצית הוא לשון שער ... = בהמות שהיינו רוכבין לא היו יכולין להלך. תא ואחוי לך מתי מדבר הינו שהראה לו הרשעים שאינם דבקים בצדיקים והם נקראין מתי מדבר כי מדבר לא היתה רוח צפונית מנשבת בו הינו בחינת רוח החיים דקדשה שהיא בחינת רוח צפונית שהיתה מנשבת בכנור של דוד כנ"ל והרשעים הללו שאינם דבקים בצדיקים ואין להם הרוח דקדשה והם בחייהם קרואים מתים והראה לו מהיכן מגיע להם שלמות החסרון וזהו שהראה לו. דהוו ... של הרשעים כי העדר ההצלחה נקרא "ברכים כושלות" וזהו 'וגבה ברכה' הינו רום ההצלחה ועיל טיעא תותה ברכה הינו הצדיק שנקרא טיעא כמו שפרש רבנו שמואל בכל מקום: 'סוחר ישמעאל' וסוחר הוא בחינת הרוח כמו שכתוב: "סובב סבב הולך הרוח" והינו הצדיק שמקבל הרוח מהקדשה וזהו: 'סוחר ישמעאל' על שם: "כי שמע ה' אל עניך" כי הצדיק שומע כל האנחות של הדבקים בו כי ממנו תוצאות חיים לכל אחד כי הוא איש אשר רוח בו כנ"ל ... רוח מ"ם בחינת "ורוח אלהים מרחפת על פני המים" הינו התורה שנתנה למ' יום ששם הרוח חיים כנ"ל כלומר, שהצדיק היה לו בחינת הרוח שמקבל מהתורה כנ"ל ועם כל זה נחית תחות ברכה תחת הצלחת הרשע בחינת "כבלע רשע צדיק ממנו" וקא פסקי קרנא דתכלתא דחד מניהו הינו שפסק ושבר המדה רעה מאחד מארבע יסודות שהגביר והמשיך הרשע על ... מהמדות רעות שלהם החזרתי והפרשתי ממני והדר מסתגי לן שאז עלתה בידינו לצאת מתחת ברכיו להכניעו ולהשפילו כמבאר לעיל שצדיק גמור שמפריש מעצמו כל אחיזת הרע שלהם לגמרי הוא יכול לצאת מהם ולהכניעם ולהשפילם בבחינת "משפיל רשעים עדי ארץ" ... בכח כי אם ברוחי אמר ה' צבאות מי אתה הר הגדול לפני זרבבל למישר" וכו' כי זרבבל היה אז הצדיק הדור ועמדו כנגדו כמה רשעים לבטלו מעבודתו כמבאר בפסוקים רבים ועל זה נאמר שם: "לא בחיל ולא בכח כי ...

ספר המידות - פחד א. בשעה שבא פחד על רשע, בידוע שבזה השעה הקדוש ברוך הוא נותן לצדיק תאותו. ב. על ידי פחד בא מכשול. ג. על ידי בטחון תנצל מפחד. ד. סגלה לבטל את הפחד, לזכר ... הפחד. יז. מי ששומע ואצית לדין תורה, נצול מפחד. יח. שלש מאות ועשר טבילות מבטלין הפחד. גם יתן מתנה לצדיק. יט. על ידי אמת האדם נצול מפחד בלילות. כ. על ידי ענוה לא יהיה לך פחד. כא. בית שיש ...

שיחות הר"ן - אות רסו - שיחות מורנו הרב רבי נחמן אמר: שיש צדיקים שהם גדולים בתורה ובקיאים בספרים הרבה ובדרשות רבותינו זכרונם לברכה ומחמת זה דיקא אינם יכולים לחדש בתורה מחמת שהם ...

... זה [אמר] קדם ארץ ישראל] אותי צריכים כל העולם לא מבעיא אתם וכמותכם אתם יודעים בעצמכם אלא אפילו אותן הצדיקים שיכולין כבר להתפלל אני יכול להראות להם שאינם יודעים כלל מהו תפילה ולהראות להם דרך בתפילה. וגם אפילו צדיקים גדולים מאד שהולכים כבר רק ביחודים אני יכול להראות להם שאינם יודעים כלל הדרך ביחודים ולהראות להם דרך ביחודים ... השיגו עד שעה שנכנס לרבנו ז"ל רשמתי זאת למען דעת גדל ההתלהבות והתשוקה של החרדים לדבר ה' לראות פני הצדיקים האמתיים הגדולים מהם אות קנ העתקה אות באות מאגרת של קדוש עליון המפרסם הגאון מורנו הרב אברהם זכר צדיק וקדוש לברכה הנקרא בפי כל רבי אברהם קאליסקיר אשר שלח מארץ הקדש לרבנו ז"ל וזהו שלום וישע רב לדבתונא ...

רוצה כבוד? תחזור בתשובה. רוצה גדולה? תתקרב לצדיק. איפה רבי נחמן מברסלב אומר שמי שרוצה כבוד, צריך לחזור בתשובה כדי לקבל כבוד. (דהיינו שכבוד זה טוב) ? ואיפה רבי נחמן מברסלב אומר שמי שרוצה להרגיש שהוא "משהו", אז הוא צריך להתקרב לצדיק, כדי לקבל "גדולה" (דהיינו שגדולה זה טוב) ? ואיך זה מסתדר עם זה שגאווה זה רע? רמז: כאן - ... מעורב טוב ורע. כי כבוד כזה הוא אינו יציב ואינו נצחי ואינו מחוייב המציאות. לעומת זאת מי שזוכה להתקרב לצדיק אמיתי בלבד + הוא מתקרב לצדיק הזה בשלמות, אדם כזה זוכה לכבוד אלוהים, דהיינו כבוד שכולו טוב, כבוד שאין בו שום רע, כבוד נצחי, כבוד ... ועקר התשובה כשישמע בזיונו, ידם וישתק וכאן: - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה עב - לראות את עצמו עם הצדיק האמת על ידי שרואין את עצמו עם הצדיק על ידי זה מקבלין גדלה ועקר הגדלה היא שפלות כמו שמצינו אצל השם יתברך: 'כל מקום שאתה מוצא גדלתו ...

... הנפש הבאה לבית יעקב" וכשמפילין איזה אדם, עקר הנפילה שנופל הוא לתאוות ניאוף, השם יצילנו כל הדברים שדוברין על הצדיק האמת ועל אנשיו הם טובות גדולות מאד בגשמי וברוחני וכמו שאיתא במדרש על פסוק: "אתם נצבים" שנסמך לפרשת קללות ...

... - וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר דע, כי ההתקשרות באמת לצדיקים אמתיים הוא תועלת גדול מאד מאד כי על ידי זה זוכין לתשובה שלמה ולכפרת עוון ונמתקין הדינין ונתבטלין לגמרי ... תתאה בחכמה עלאה דהינו שאינו מקשר החכמות של כל העולם להשם יתברך ולהתורה שהוא בחינת חכמה עלאה כנ"ל אבל הצדיקים אמתיים הם מקשרים חכמה תתאה בחכמה עלאה כי שיחתן של הצדיקים אמתיים שהם משיחין ומספרים שיחת חלין, היא יקרה מאד מאד וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'שיחתן של תלמידי חכמים צריכין למוד' כי הצדיק האמת בונה עולמות החרבין ומגביה חכמה תתאה ומקשרה לחכמה עלאה על ידי שיחתו וספורי דבריו, שמדבר עם המון עם כי השכל של המון עם שאינם מקשרים אותו להשם יתברך הוא נפרד מחכמה עלאה אבל הצדיק האמת מקשר השכל של ההמון אפילו השכל והחכמה של הרשע להשם יתברך וזה ענין מה שהצדיקים מדברים עם אנשים שאינם הגונים או אפילו עם עכו"ם [אך כשמדבר עם עכו"ם אזי הצדיק מוציא הטוב ממנו, והוא נשאר אפס וריק שזה בחינת מה שהרג משה את המצרי] כי כשהצדיק מדבר עם רשעים והצדיק מגביה שכלו ומקשרו להשם יתברך אזי מעלה ומקשר שכלם ממקום שהם להשם יתברך כי הצדיק האמת מצמצם שכלו ומדבר עמם בחכמה נפלאה ובמלאכה גדולה ומקשר כל הדבורים להשם יתברך ועל ידי זה מביאם לידי ... מדברתיך" ודרשו רבותינו, זכרונם לברכה: 'אלו תלמידי חכמים שהולכים ומכתתים רגליהם מעיר לעיר ונושאים ונותנין בדבריו של מקום' כי הצדיקים האמתיים מדברים לפעמים עם רשעים ומספרים עמהם מעסקי מלחמות וכיוצא בזה מעסקי העולם אך הוא מלביש בזה האור הגדול ... מלביש אור התורה בלבושים שונים זה מזה עד שמלבישו בדברים הללו והאור התורה מתלבש בצרופים אחרים כי אם היה הצדיק מדבר תכף תורה בפרוש עם הרשע היה יכול להתפקר יותר והיה נעשה רשע יותר כי 'צדיקים ילכו בם ופשעים יכשלו בם' כי 'זכה נעשה לו סם חיים לא זכה נעשה לו סם מות' ועל כן ... וכו', וכמו שפרש רש"י שם כי אם היו כותבין התורה כמות שהיא, היה מתפקר יותר וכו' ועל כן צריכין הצדיקים האמתיים לדבר עם ההמון שיחת חלין והם מלבישין בהם התורה והם מקשרים אותם באלו הדבורים ממקום שהם כי הם אינם רחוקים מאלו הדבורים והספורים שהצדיק מדבר עמם ועל ידי זה מקשר אותן ומעלה אותן להשם יתברך וזה בחינת שהוא נושא ונותן בדבריו של מקום ... מקומו במקום שהוא והוא נושא אותן הדבורים ונותן אותם להשם יתברך כי הוא מקשרם לשרשם, לבחינת חכמה עלאה נמצא שהצדיק האמת מקשר חכמה תתאה עם חכמה עלאה ובשביל זה כשהצדיק נפטר מן העולם, חס ושלום אזי יש צער גדול להשם יתברך כי השם יתברך אינו רוצה במיתתן של רשעים כי אם בטובתן, שיזכו לשוב בתשובה והצדיק היה מקשרם ומעלה אותן להשם יתברך והיה משיבן בתשובה וכנ"ל כי הוא מקשר חכמה תתאה בחכמה עלאה וכנ"ל 'כד ... בודאי היה יכול זאת מאד להעלות בחינת החכמה תתאה מכל הרעים ורשעים שבעולם וכנ"ל ועל כן העקר לקשר עצמו לצדיקים אמתיים כי הצדיק מגביה ומקשר חכמה תתאה לחכמה עלאה כנ"ל ואזי מפגימת הלבנה נעשה מלוי הלבנה וזהו: "כי הנה המלכים נועדו עברו ... הוא על ידי שנתחבר עולם התחתון בעולם העליון שהם בחינות חכמה תתאה וחכמה עלאה כנ"ל וכל זה על ידי הצדיק שמקשר חכמה תתאה בחכמה עלאה על ידי שיחתו שמלביש אור התורה בספורי דברים וכנ"ל] וזהו: וידבר אלהים את לשון ... השמים" הינו לזוג ולקשר חכמה תתאה בחכמה עלאה זה נעשה על ידי בחינת: הדברים האלה לאמר הינו על ידי הצדיק שמלביש הדברים האלה, הינו דבורי התורה הוא מלביש בספורי דברים 'לאמר' לשון הלבשה, כמו שכתוב: "בצע אמרתו" שפרושו לבוש ועל ידי שהצדיק מלביש אור התורה בספורי דברים על ידי זה מקשר חכמה תתאה עם חכמה עלאה וכנ"ל. ברוך ה' לעולם אמן ...

... הברית קדש וברית תתאה, הוא שמירת אסור והתר וכו' וצריך לאדם להיות לו אלו שני בחינות ברית הינו שיהא צדיק ולמדן כי 'לא עם הארץ חסיד' צדיק, נקרא על ידי שמירת הברית קדש ולמדן, על ידי איסור והיתר וזהו: 'אם הרב דומה למלאך ה' צבאות' וכו' צריך שיהא צדיק ולמדן מלאך, זה בחינות למדן, בחינות מט"ט כנ"ל צבאות, אות הוא בצבא דילה בחינות צדיק אות ברית ובכל מקום שמזכר צדיק גם ברית תתאה נכלל בו כי התחתון נכלל בעליון בבחינת ידך תחת ירכי ו. ומי שהוא בבחינת ברית אזי ... אחר ומעוררת את האדם אחר לתשוקה ולפי התשוקה, לפי הנפש, לפי הרוח ממללא כן נתעורר האדם אם התשוקה בא מצדיק לרשע אזי נתעורר הרשע בהרהורי תשובה בבחינות: "יש רשעים שמגיע אליהם כמעשה הצדיקים" ואם להפך, להפך והכל נעשה על ידי ההבל פיו שהוא הנפש כי זה ידוע לכל שעקר הדבור הוא שכלי ... כי כל אחד לפי מה שהוא נכסף כך הוא מציר ומפרש אותיות התורה כי בהתורה כלול אחיזת טוב ורע "וצדיקים ילכו בם ופשעים יכשלו בם" הינו כל אחד לפי הכסופין שלו שמהם נעשים נפשות על ידי זה עושה נקדות ... לטוב או להפך, חס ושלום ולפי מה שנצטירין, כך הם פועלים בעולם ועל כן אותיות התורה מבקשים להצטיר מפי צדיק שהוא מדבר הכסופין דקדשה שלו שעל ידי זה מקבלין האותיות נקדות ונצטירין לטוב וזהו: 'אם הרב דומה למלאך ה' ... גם כן שיהיה לו שני כחות שיש להתורה סם חיים וסם וכו' באפן שיהיה אפשר להמתקרב אליו לקבל כרצונו "צדיקים ילכו, ופשעים יכשלו" אם הוא משתוקק לעבודת השם יתברך יוכל לקבל מהרב דרך ישרה לעבד את ה' ואם לאו ... בשלום ויצא בשלום בן עזאי הציץ ונפגע בן זומא הציץ ומת אחר קצץ בנטיעות' ואלו הארבע בחינות הם בחינות צדיק ורשע עובד אלהים ולא עבדו האמורים בפסוק: "ושבתם וראיתם בין צדיק" וכו' ואלו הארבע בחינות הם נמצאים בכל בני אדם הרוצים לכנס לעבודת ה' ולהתקרב להצדיק והרב שבדור כי יש מי שהוא נכנס ונתקרב להצדיק והוא מקבל ממנו דרך ישרה לעבודת ה' לפי מדרגתו וערכו והוא בחינות צדיק בחינות רבי עקיבא שנכנס בשלום ויצא בשלום ויש מי שהוא בחינות הציץ ומת, הציץ ונפגע הינו שנתלהב לבו מאד מגדל האור וההתלהבות שהאיר בו הצדיק ביתר שאת למעלה ממדרגתו ועל ידי זה יוכל למות וזה בחינת הציץ ומת בחינות עובד אלהים ויש מי שיוצא ... והוא בחינות הציץ ונפגע בחינות לא עבדו אך על כל פנים אפילו הציץ ומת הציץ ונפגע שניהם הם בחינות צדיק ועליהם גם כן נאמר: "צדיקים ילכו בם" רק שלא נכנסו ויצאו בשלום כמו רבי עקיבא ויש מי שמתקרב להצדיק ומקצץ בנטיעות וכופר בכל, חס ושלום והוא נקרא רשע וזה בחינות אחר וזה בודאי 'טינא היתה בלבו' כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: על אחר ועל כן בהכרח שימצא בהצדיק את שלו שימצא דבר שיקצץ בנטיעות על ידו ועל זה נאמר: "ופשעים יכשלו בם" כי הרב בהכרח שיהיה לו ... בפני עצמו, חס ושלום, כנ"ל או לכנס וליצא בשלום על ידי בחינות ה' צבאות, כמו רבי עקיבא כי כל צדיק צריך שיהיה למדן בתורה, וחסיד במעשים טובים כי אם אינו למדן אמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'ולא עם הארץ חסיד' ... שום רשות כך התורה בלא מעשים טובים אינה כלום אדרבא לא זכה וכו' ומחמת שני הבחינות אלו שצריך להיות להצדיק למדן וחסיד והם בחינת מלאך ה' צבאות על ידי זה נמצא בהצדיק שני כחות שיש להתורה סם חיים וסם מות ואפשר להמתקרב אליו למצא בו דבר שיקצץ בנטיעות או לכנס ולצאת ... להפך כמה רעות גורמים הכסופין לדבר רע, חס ושלום כי הנפש שנתהוה על ידי כסופין רעים מתגלגל לפעמים לתוך הצדיק ותוכל להחטיאו, חס ושלום וזה בחינת: "יש הבל אשר נעשה על הארץ" וכו' "הבל", הוא בחינת הבל פה שמשם יוצאים הנפשות ועל ידי זה "יש צדיקים אשר מגיע אליהם כמעשה הרשעים" על ידי שמתגלגל לתוכן נפש מכסופין רעים ויש רשעים שמגיע אליהם כמעשה הצדיקים על ידי שמתגלגל לתוכן נפש מכסופין טובים ולפעמים הצדיק מתקן הנפש רעה שמתגלגל אליו וכן הרשע מקלקל הנפש קדושה שמתגלגל בתוכו אך בתחלה בעת שמגיע הנפש על זה אמר הכתוב: "יש צדיקים שמגיע" וכו' כי בודאי נופלים לו הרהורי עברה בעת שמגיע אליו נפש רעה מכסופין רעים אך אחר כך אפשר ... לבד הוא העקר, הוא בחינות אחר שקצץ בנטיעות. כי יכול להיות למדן ורשע גמור וכו' כמבאר לעיל וכן אפילו הצדיק לפעמים כשנופל ממדרגתו כידוע שאי אפשר לעמד תמיד בקביעות על מדרגה אחת אזי בעת שנופל ממדרגתו אם ירצה להחזיק ... לה: בההוא יומא הציץ ומת. אמר רבי שמעון: בגין דא כתיב: יש הבל אשר נעשה על הארץ אשר יש צדיקים וכו', עין שם והבן שלמות כל הדברים היא האמונה ובלתי האמונה כל הדברים חסרים כמו שאמרו: לענין צדקה 'הנותן ... שאמרו אצל צדקה שש ואחת עשרה כי התורה חסרה בלי אמונה וזה שאמרו: 'עד שבא חבקוק והעמידן על אחת, וצדיק באמונתו יחיה' כי על ידי האמונה נשלם התורה. וזה כונת התנא שהתחיל במשנה 'יציאות השבת שתים שהן ארבע כיצד ...