לא ימוש ספר התורה הזה מפיך breslev.eip.co.il/?key=384 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קי - לא ימוש ספר התורה הזה מפיך לא ימוש ספר התורה הזה מפיך כי התורה היא רוחניות ואשר זך וישר פעלו ושכלו רוחני יכול לתפס כל התורה כלה ולא ישכח דבר כי דבר רוחני אינו תופס...הזהר שלא תהיה ממשות וגשמיות בדברי התורה 'מפיך' כלומר מחמת פיך שיוצא מאתך יהיה לה ממשות וגשמיות תזהר מזה וזה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה שהתענה רב יוסף ארבעים יום שיתקים למודו אחוו לה לא ימושו מפיך ושוב התענה וכו' אחוו לה ומפי זרעך וכו' כלומר שלא ימושו ויגשמו מפיך ואזי יתקים תלמודו כי לא יהיה שכחה כי דבר רוחני אינו תופס מקום ודוק וכיו"ב מובא כאן breslev.eip.co.il/?key=40 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יא - אני ה' הוא שמי כי כשהתורה באה לתוך דבורים פגומים לפה פגום לא די שאין דבורי התורה מאירים לו כי אם...

... בעליות הנפשות 'ושוב' בחזרת הנפשות עם התגלות התורה וזה שמובא בתקוני זוהר 'רצוא' דא נוריאל 'ושוב' דא מט"ט שר הפנים נוריאל דא נור דלוק בחמימות תאוות ממון ושוב דא מט"ט שר הפנים דאיהו רשים בשם מש"ה דאיהו משיח שהוא "רוח אפינו" שעל ידו נשתכך החמימות שככה גימטריא משה שהוא משכך אלילי ... . "נעשה אדם בצלמנו" עתירי "כדמותנו" מסכני וכשנתלקטו הנפשות אזי הם בבחינת אדם נפשות גדולות וקטנות בבחינת מסכני ועתירי ואופנים הן הגופין כי עקר פעלותיהן של הגופין אינו אלא מן החיות שבנפש שהנפש מראה פעלותיה על ידי איברי הגוף ... שבבחינת נפש הוא נפש החכם שנתכסה, בבחינת: "יקרה היא מפנינים" [כמו שדרשו רבותינו, זכרונם לברכה: מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים] כי מחמת שנפש החכם הוא יקר הוא נתכסה לפני ולפנים וכל הנפשות נעשין לבושין אצלה והאדם היושב על הכסא הוא דעתו של החכם כי "גם בלא דעת נפש לא ... שכסה עתיק יומין והם מכסים את עצמן בספורי התורה ויושב על הכסא הוא עתיק יומין בבחינת: "ועתיק יומין יתב" ואופנים שבתורה הן הן גופי הלכות וזה שמביא בתענית: מעשה דרבי יונה: כד הוה אצטריך עלמא למטרא, אמר: אזיל ואיתי ...

... [חטין וכדומה] לרמז [... חסר] וזה שמשליכין על החתן אופין, לרמז: "אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת שמה ילכו האופנים" והחתן הוא בחינת רוח מה שנותנין כל אחד מעות שקורין "שבת" בשביל המרקדין על שם "מלכי צבאות ידדון ידדון" ...

... לו לב להבין. ואז אמר אם אין אתם שמחים איני יודע מה לכם כלומר שראוי לנו לשמח על כל פנים מאד תמיד כשזכינו לטעם אורות נוראות כאלו וכו'. ואחר שספר המעשה הזאת אמר שאתם יכולין לומר עליה תורה כל ...

... בבחינת 'אושיט פסיעה לבר', כמובא בזוהר הקדוש סועדים בו פרוש כשאנו רוצים לתקנה ולגדלה בבחינת סעד ועזר כנגדו, שיהא פנים בפנים ולברך שלש פעמים פרוש שצריך להאיר את נצח הוד יסוד דזעיר אנפין כי משם עקר בנינה צדקתם תצהיר פרוש ...

... בהם, בבחינת: "ישראל אשר בך אתפאר" ועל ידי ההתפארות נעשין בחינת תפילין, שנקראין פאר והתפילין הם בחינת מחין, ונכנסין לפנים ובוקעין בעינים ומזה נעשה השגחת השם יתברך כביכול שעל ידי זה נעשה קדשת ארץ ישראל בחינת אוירא דארץ ישראל ... בעמו ישראל אזי הוא מקבל בחינת פאר ומחין מן זאת ההתפארות שרואה ונעשין אצלו גם כן בחינת תפילין ונכנסין לפנים כנ"ל ובוקעין בעינים כנ"ל ואזי נעשין עיניו גם כן בבחינת עיני ה' ואזי בכל מקום שהוא מסתכל ורואה נעשה ...

... הזה הוא בחינות עכירות המח כי עקר השנאה הוא רק מעכירת המח עם כל זה יש להם על כל פנים טעם על שנאתם מאחר שהעכירות עדין בתוך המח אבל דע, שלפעמים חושק כל כך לממון ונעשה כל כך כסיל ...

... של השם יתברך כמו שכתוב: "ואבית תהלה מגושי עפר מקרוצי חמר" וכו' כי השם יתברך יש לו שרפים וחיות ואופנים ועולמות עליונים שהם עובדים אותו יתברך ואף על פי כן עקר התענוג והשעשוע שלו כשעולה למעלה העבודה של עולם ... דהינו מה שאי אפשר לו להבין זה בחינת מקיפים כי זה הדבר מקיף סביבות שכלו ואי אפשר לו להכניסו בפנים בתוך שכלו כי אי אפשר לו להבין זאת, מחמת שהוא בחינת מקיף אצלו וכשעוסק לדבר עם בני אדם, ומכניס בהם דעתו נמצא שנתרוקן מחו מהשכל והדעת שהיה לו אזי על ידי זה נכנס השכל המקיף לפנים כי על ידי שנתרוקן שכלו על ידי שהכניס דעתו בחברו על ידי זה נכנס המקיף לפנים, וזוכה להבין בחינת השכל המקיף דהינו שמבין מה שלא היה יכול להבין מתחילה כנ"ל ויש כמה בחינות במקיפים כי ... ממנו הרבה ועל ידי שמדבר אחד עם חברו ביראת שמים ומכניס בו דעתו על ידי זה נכנס מקיף שלו לפנים כנ"ל וכן למעלה מעלה שכל אחד לפי בחינתו ומדרגתו נכנס מקיף שלו לפנים על ידי שמדבר עם חברו ותלמידו ומכניס בו דעתו כנ"ל וזהו: כי קרוב אליך הדבר מאד, בפיך ובלבבך לעשתו ... מאד הינו לקרב אליך הדבר שהוא בבחינת מאד בחינת מקיפים שהם נעלמים ורחוקים מאד מן האדם ולקרבם אליך להכניסם בפנים זה תלוי בפיך ובלבבך לעשתו בפיך ובלבבך זה בחינת "פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות" הינו שיגלה חכמתו ותבונתו לתלמידיו כנ"ל לעשתו בחינת כאלו עשאו הנ"ל ועל ידי זה יוכל להכניס ולקרב המקיפים, שהם בחינת מאד להכניסם לפנים כנ"ל ולמעלה מן הכל הם המקיפים העליונים של חכם הדור שהוא הרבי שבדור שעל ידי שזה הרבי והחכם שבדור עוסק לדבר עם תלמידיו ומכניס בהם דעתו על ידי זה נכנסים המקיפים שלו לפנים והמקיפים שלו הם בחינת אריכות ימים ושנים כי המקיפים שלו הם בחינת עולם הבא, שהוא יום שכלו ארך כי ... יותר חזקה מבתחלה הינו שתכף כשמגלין את השכל הפנימי אזי עולה במחשבה שכל אחר חדש כי נכנס מקיף אחר לפנים ועל כן צריכין לשתק, כדי שלא יבוא למקיפים שאין צריכין להשיגם כנ"ל וזהו: שתק, כך עלה במחשבה [משה היה ... הנ"ל בחינת "כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל" כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה . 'עתידין צדיקים שיהיה מחצתן לפנים ממלאכי השרת' 'מחצה' זה בחינת מקיפים, שהם המחצה של השכל ולעתיד יהיה מחצות המקיפים של הצדיקים למעלה ממקיפים של ... הנ"ל שבהם מתגלה הארת המקיפים שהוא בחינת הארת הרצון כנ"ל וזהו: 'ואור פניך כי רציתם' כי המקיפים הם אור הפנים וזה: 'כי רציתם' כי הם בחינת הארת הרצון, כנ"ל וזהו: "אשריך ארץ שמלכך בן חרין ושריך בעת יאכלו" 'חרות' ... ועל כן בית המקדש במקום הגרן זה בחינת פרנסה שנמשך על ידי כלליות בן ותלמיד כנ"ל וזה בחינת לחם הפנים שהיה בבית המקדש זה בחינת האכילה והפרנסה, שנמשך על ידי כלליות בן ותלמיד שבו נתגלה אורות המקיפים, שהם בחינת אור הפנים כנ"ל כי אור הפנים זה בחינת ש"ע נהורין, כידוע וש"ע הוא שתי פעמים הקף, כמובא . "להצהיל פנים משמן, ולחם לבב אנוש יסעד" הינו שבתוך האכילה מתגלה הארת המקיפים שהוא בחינת אור הפנים בחינת להצהיל פנים משמן ולחם וכו' ועל כן מצות חנוכה בשמן כי חנוכה הוא בחינת חנכת הבית שעל ידי זה נמשך פרנסה, ונתגלה אור הפנים שזה בחינות לחם הפנים בחינות "להצהיל פנים משמן ולחם" וכו', כנ"ל "יאר ה' פניו אליך ויחנך" 'ויחנך' זה בחינות חנוכה, שעל ידו נתגלה אור הפנים בחינת: "יאר ה' פניו" וכו' כנ"ל ומשה רבנו זכה לסוד חנוכה, על ידי שמסר נפשו בשביל ישראל ונתן לבו ... גם להורת לשון הריון, בחינת בן 'הנני למלכות' זה בחינת מלכות הנ"ל, שעל ידו נמשך הפרנסה שבו נתגלה אור הפנים כנ"ל . "ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין, והוא כהן לאל עליון" 'מלכי צדק מלך שלם' זה בחינת ... החיים שבתוך הראה זה בחינת מקיפים הנ"ל בחינת: "סובב סובב הולך הרוח" בחינת: "ורוח על פני יחלף" בחינת אור הפנים וכשהשמנים של הראה הם במזג השוה על ידי זה מאיר אור הפנים, בבחינת: "להצהיל פנים משמן" הינו על ידי השמנים של הראה מאיר אור הפנים בחינת מקיפים והידים הנ"ל שיש בים החכמה כנ"ל בהם נתגלה אור הפנים בחינת מקיפים שהם בחינת הארת הרצון, בבחינת: "פותח את ידך" וכו', כנ"ל וזהו בחינת חת"ך, שהוא סופי תבות של ... ורבי יהושע וכו' מעשה הוא מה ש"ע כמובא בכתבים הינו בחינת מקיפים הנ"ל שהם בחינת ש"ע נהורין של אור הפנים, בחינת מה כנ"ל וזה שהיו באין בספינה הינו שרבי אליעזר ורבי יהושע, שהם בחינות בן ותלמיד היו מהלכין בים ...

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כה - אחוי לן מנא דלא שויא לחבלא [לשון רבנו זכרונו לברכה] אמרו לה, אחוי לן מנא דלא שויא לחבלא. איתי בודיא. פשטוהו, ולא הוי עיל לתרעא. אמר להו, איתו מרא סתרו רש"י: אחוי לן מנא דלא שויא לחבלא, הראנו כלי שאינו שוה ההפסד שהוא מפסיד...שזה האדם שבמדרגה התחתונה עלה מדרגא לדרגא על ידי זה הגביה והרים את חברו שבמדרגה העליונה לעלות למעלה עליונה יותר וכן חברו דחברו הגבוה עוד יותר מחברו עלה עוד יותר למעלה וכן למעלה למעלה כי אי אפשר שיהיו שני בני אדם במדרגה אחת כנ"ל אחר שאמר מאמר הנ"ל ושם מכנה וקורא כל תאוות היצר הרע בשם כח המדמה אמר אז צריכין לקרא לו ולכנות לו שם אחר הינו להבעל דבר והיצר הרע צריכין לקרות אותו בשם אחר דהינו שלא לקרותו עוד בשם יצר הרע רק בשם כח המדמה ואמר זאת בדרך שחוק אבל הבנתי שהיה לו בזה כונה שלמה

... פועלים הצדיקים כי אם מה שמרחקין מהם גם כן דים. כי כל מנהיג איך שהוא מתנהג בעבודתו על כל פנים הוא רחוק מדרכיהם, וכן המקרבים אליהם. כי מאחר שמדקדקין לבלי להניח שער אחורי פאות הראש ממילא אינם מגדלים בלורית ... יודעים תורה על ידי זה הם מנהיגים עצמם במנהגי השרים. כי מאחר שאינם יודעים תורה הם מכרחים על כל פנים לנהג עצמם במנהגים הנ"ל. [כי בלא זה במה יהיה נכר מעלתם וחשיבותם מאחר שאינם בני תורה] וזהו בחינת: "מלכה ... מישב כלל בתרוצו, שמישב על פי השמיטות כי סוף כל סוף צריכין להשאר רק באמונה ואסור לחקר כלל מה לפנים וכו' על כן טוב טוב אם אינו מתחילים לכנס כלל בחקירה בקשיא זו וסומכים מיד על האמונה כי בכל ...