ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קעט - כנגד כל מיני מחלקת הן בגשמיות הן ברוחניות דע שכנגד כל מיני מחלקת הן בגשמיות הן ברוחניות שאינו יכול להתפלל או לעשות מה שצריך בעבודת השם הכל בכלל מחלקת שעומדים וחולקים עליו ורוצים לבטל דעתו ורצונו מה שרוצה לעשות וכדי לבטל...ומכניס אותו בעבודת ה', ומחיה כל הימים המתים שפגם בהם כנ"ל על ידי זה נבנה השמחה כנ"ל] וזה שכתוב: "שמחנו כימות עניתנו", 'עניתנו' לשון תענית הינו שתהיה השמחה כימות התענית כי כפי ימי התענית, כן מחיה הימים הראשונים במצוות ומעשים טובים שלו וכן נבנה השמחה כנ"ל וזה שכתבו רבותינו, זכרונם לברכה: 'כשיש שלום ששון ושמחה' כי כשיש שלום הינו על ידי התענית כנ"ל על ידי זה ששון ושמחה כנ"ל, בחינת: "שמחנו כימות עניתנו" כפי ימי התענית כן השמחה "גלמי ראו עיניך וכו' ימים יצרו", כל יום הוא יצירה בפני עצמו "ולו אחד בהם"...

... האמונה האמתית דקדשה כנ"ל כי יש עשרה מדרגות בנבואה והם כנגד עשרת הדברות, שהם בחינת עשרה מדרגות של נבואה "פנים בפנים דבר ה' עמכם" 'דבר ה'' זו נבואה, כמו שדרשו רבותינו, זכרונם לברכה ועל כן על ידי נבואה שהוא בחינת ...

... מזה הרבה לדבר עמנו הרבה מאד בענין זה כי מי שירגיל עצמו לנהג הנהגה זו בכל יום על כל פנים שעה אחת בודאי יזכה להתקרב אליו יתברך באמת ואף אם לפעמים הוא רואה שמקים הנהגה זו ימים ושנים ואף ...

בגדים - חשוב או לא חשוב? בסיפור על הבעל תפילה מובא breslev.eip.co.il/?key=59 "ועל בגדים לא היה מקפיד כלל" מצד שני כאן: breslev.eip.co.il/?key=171 רבי נחמן מברסלב מדבר הרבה על פגם הבגדים, ושהבגדים נוקמים באדם. אז בגדים זה חשוב או לא? מהו סוד העניין? וכמובן...בעשרה כתרי דמסאבותא, גם שם נמצא הבורא, רק ששם יש יותר לבושים. וסתרי התורה דעתיקא סתימאה נמצאים כרגע בגלות בין הקליפות. והקליפות הם הבגדים של הפרי. וכל זמן שהאדם לא זיכך את דעתו ולא העלה את המלכות לשורשה בשלמות, הרי שהוא עדיין נמצא בעמקי הקליפות והבגדים, והוא דייקא כן צריך להקפיד על הבגדים, דהיינו עליו לראות לזכך את הבגדים שלו. דהיינו לתקן את המקיפים שלו ולהשלים את דעתו. אך מי שהוא צדיק אמת, הוא משיג את התכלית בכל דבר, ואפילו בענייני העולם הזה ממש. כי הוא לא נהנה מהגשמי, אלא רק מהאותיות שיש בכל דבר...

... בשם 'אחור' ויש שכל שבא לאדם בלא שום הקדמה אלא על ידי שפע אלקי וזה מכנה בשם 'קדם' בשם פנים והתלהבות הלב נולד מחמת תנועת השכל כי טבע התנועות שמוליד חם ולפי מהירות תנועות השכל כן מוליד חם בלב ... שפע אלקי הנ"ל לבוא כי הפה והחטם והעינים והאזנים תלויים במח והן מעוררין את המח שיהיה בבחינת קדם בבחינת פנים וזה בחינת: "ראש דברך אמת" זה בחינת מח הנאמר אצל פה וזה: "ראשית חכמה יראת ה'" זה בחינת מח ... הידיעה והבחירה אזי כח הבחירה על מקומו כי יש בידו כח לבחר החיים או הפוכו אבל כשיכנס המקיף הזה לפנים ואז יתגדל השכל האנושי ויתגלה לאנושי הידיעה והבחירה אז יתבטל הבחירה כי אז על ידי גדולו של השכל יצא ... הבחירה ועטרותיהם, הינו המקיפים כמו: "שאול ואנשיו עטרים אל דוד" בראשיהם ולא על ראשיהם הינו המקיפים יכנסו בתוך המחין לפנים ואז יכנסו כל השכליות שלא היה יכול להבין אותם יכנסו לפנים בתוך המחין וידע וישיג אותם ואז יצא מגדר אנושי ויעלה לגדר מלאך ויתבטל הבחירה ה. וזה בחינת קדושין בחינת ... הוא פנימי לזה וזה בחינת שבעת ימי המשתה שאחר החפה הינו בחינת שבעת הנרות הנ"ל שעל ידם יכנס המקיף לפנים. וזה בחינת שבעת ימי אבלות רחמנא לצלן שמתאבלין עליו על שנסתלק נשמתו כדי שיעלה נשמתו לאור הפנים הנ"ל על ידי שבעה ימים אלו ו. וזה טעם רק של החליצה שנאמר: "וירקה בפניו" 'בפניו' דיקא כי זה הולך בלא זרע ולא הניח ברכה אחריו שימשיכו שכל הפנים בעולם על ידי מעשיהם הטובים ואחיו אינו רוצה להקים שם אחיו המת ואינו רוצה ליבם אותה בשביל זה: "וירקה בפניו" כי אין רוצה להמשיך נשמת המת בעולם שיוכל לתקן אור הפנים ובזה הרק נראה לפעמים פני המת פני המת דיקא ובזה הרק הוא נכלם ועקר הבושה הוא בפנים וזה על שלא רצה להקים שם אחיו המת וזה בחינת: "ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים" שבעת ... הנ"ל שעל ידם מאיר פני המנורה והוא לא רצה להקים שם אחיו המת על כן "וירקה בפניו" והינו בשת פנים וזהו שאמרו: היבמה נקנית במאמר זהו הפך הבשת בחינת: "כלו אמר כבוד" הפך של "תכלם שבעת ימים" ומרים שפגמה ... בחינת אדנין בחינת: "נאמן רוח מכסה דבר", כמובא בזוהר בשביל זה נצטרעה 'ומצרע דא סגירו דנהורא עלאה' הינו אור הפנים הנ"ל וכתיב בה: "תסגר מחוץ למחנה שבעת ימים" וזה שבקש אהרון "אל נא תהי כמת, אשר בצאתו מרחם אמו ... בת זוג מאחר שבת זוגו נעשית לו אם וזהו שפרש רבנו, זכרונם לברכה שבקש אהרון על מרים, שפגמה בשכל הפנים שזהו הפגם של המת בלא בנים כנ"ל שלא תהא נענשת, חס ושלום, בענש היבום וזהו: "אל נא תהי כמת ... ימים" 'שבעת ימים' זה בחינת שבעה קולות של דוד כנ"ל שהם שבעין קלין הנ"ל שצריך לצעק כדי להוציא אור הפנים הנ"ל מהעלם אל הגלוי והגלוי זה בחינת לדה ואז אחר הלדה 'דם נעכר ונעשה חלב' וזה בחינת "תכלם" כי ... "ודגלו עלי אהבה" ואין לדרש אותה לרבים אבל ישראל לסגלתו ישראל אותיות לי ראש הינו התגלות המחין המשכת אור הפנים הנ"ל שפע אלקי הנ"ל בתוך הפנימי כנ"ל וזהו בחינת ישראל בבחינת: "ישראל אשר בך אתפאר" 'בך' דיקא, שיתמשך עטרת ... סגלה שהוא למעלה מהטבע למעלה משכל אנושי וזה בחינת מקיפין כנ"ל ומי שזכה לאלו המקיפין להוליד אותם ולהכניס אותם בפנים כנ"ל נמצא שזכה להבין את הסגלה בודאי הישר לגלות הסגלה לעם סגלה בכן כל אחד ואחד לפי בחינתו יש לו פנימי ומקיף וכל אחד לפי בחינתו מה שחננו השם שיכניס המקיף לפנים ולהבין ולחדש איזהו דבר הישר מחיב שיגלה ויכניס זאת ההבנה של הסגלה שהיה אצלו סגלה שיגלה לעם סגלה ולהיטיב ... [פרוש: כי מבאר לעיל שעל ידי הצעקה זוכין להוליד המחין מתעלומתן ועל ידי שמקדשין שבעת הנרות זוכין להכניס המקיפין לפנים כי צריכין שני דברים להשגת הדעת הקדוש בתחלה צריכין להוליד המחין כי לפעמים המחין והשפע אלקי בהעלם וכו' כנ"ל ... ואחר כך כשנולדים המחין עדין יש בהם פנימי ומקיף ולזה צריכין לקדש שבעת הנרות כדי להכניס המקיפין והשפע אלקי לפנים ולעשות מהמקיף פנימי עין שם היטב ותבין וזהו שפרש הפסוק "נחמו נחמו" הינו: לזכות להשגת המקיפין הינו השגת הדעת ... ידי שני בחינות הנ"ל שהם צעקה שעל ידי זה מולידין המקיפין וקדשת שבעת הנרות שעל ידי זה מכניסים המקיפין לפנים כנ"ל יאמר אלקיכם הינו בחינת אמירה בחשאי שזהו בחינת שמן שהוא בחשאי כמו שכתוב בזוהר: 'יין לארמא קלא, ושמן ... לחברו להרגו אזי צריך לשנות המלבושים כדי שלא יכירו אותו כמו שכתוב: "משנה פניו ותשלחהו" כי על ידי שמשנין הפנים על ידי לבושין אחרים נפטר ממנו וכן בעקר האדם הינו בהשכל יש בחינות לבושין הינו השכל המקיף וצריך לעשות ... ל'בושה ו'תשחק ל'יום א'חרון, ראשי תבות 'אלול' וזה בחינת שבעת ימי אבלות רחמנא לצלן וכו' כדי שיעלה נשמתו לאור הפנים הנ"ל וכו' עין לעיל ועל כן חיב האבל רחמנא לצלן קריעה כי קר"ע בגימטריא ש"ע נהורין של אור הפנים שהם הגימטריא של ב' פעמים אל במלואו כי אל הוא אור הפנים הקשו כי יש מקיפים אצל השכל הינו שאינו נכנס להשכל פנימי האנושי ויש מקיפים להתורה שמקיף להתורה ואינו נכנס ... ויש שהם בהעלם שלא באו עדין אפילו למקיפים והוא בחינת עבור ומה לעשות שיכנסו המקיפים של התורה לתוך התורה בפנים והמקיפים של השכל יכנסו לתוך השכל הפנימי דהינו שמתחלה יבואו ויתגלו המקיפים של התורה מההעלם למקיפים ואחר כך יכנסו המקיפים של התורה לפנים וכן המקיפים של השכל מה שאי אפשר להשיג מצד חסרונו האנושי יהיה נעשה מהמקיף פנימי דהינו שיבוא מההעלם למקיפים ... השאלה והקשיא הנ"ל כי עקר השאלה הוא איך להוליד המחין מתעלומותן ואחר כך כשמולידין אותן איך זוכין להכניס המקיפין לפנים וכבר מבאר באר היטב במה יזכה לזה הינו: על ידי צעקה בתורה ותפילה זוכין להוליד המחין מתעלומותן ועל ידי ... עיניו שלא להסתכל במה שאסור להסתכל וכו' וכן לקדש פיו וחטמו ואזניו כנ"ל על ידי זה זוכין להכניס המקיפין לפנים ובאור הענין וראיותיו והיכן מרמז סודות נוראות הללו וכו' הכל מבאר לעיל באר היטב אשרי שישים לבו לעין בהם ...

... חילוק ברור בין 2 בחינות: 1 - מי שנראה כלפי חוץ שטוב / רע לו. 2 - מי שבאמת מבפנים טוב / רע לו. כי כל השאלה של צדיק ורע לו רשע וטוב לו, היא רק כלפי חוץ בלבד. ... להם, כי באמת מצד האמונה יש להם אמונה גדולה, למרות שהם מתכחשים לכך. וכמובן שמדובר על מי שטוב לו מבפנים, ולא על מי שרק נראה שטוב לו. ובאמת מצד האמת, היחיד שבאמת חי חיים טובים, הוא רק הצדיק האמת. ...

... ופגמים הרבה עם כל זה איך אפשר שלא יהיה באותה המצוה והדבר שבקדשה איזה מעט טוב כי על כל פנים איך שהוא, על כל פנים היה איזה נקדה טובה בהמצוה והדבר טוב שעשה כי צריך האדם לחפש ולבקש למצא בעצמו איזה מעט טוב כדי ...

... האדם לבריות' שאז נופלים עליו פניות ושקרים כנ"ל אזי 'משתנה פניו לכמה גונין' 'פניו', זה בחינת האמת, שהוא בחינת פנים בחינת "מבקשי פניך יעקב סלה", בחינת: "תתן אמת ליעקב" דהינו שהאמת שלו, שהוא בחינת פנים, נשתנה לכמה גונין דהינו שיש לו כמה מיני אמת, שמלביש בו השקר דהינו שמוצא לעצמו אמת, שכונתו בשביל כך, או בשביל כך נמצא שנשתנה הפנים שהוא אמת, לכמה גונין כי העקר האמת אינו אלא אחד כנ"ל וזה פרוש: "אהללה ה' בחיי" הינו כשאין נצרך ... ידי זה, 'משלם לשונאיו' ומאבידן מן העולם וכן אמרו רבותינו, זכרונם לברכה, בגמרא: שכביכול הם כמשא על פניו כי הפנים שהוא בחינת האמת של השם יתברך אינו יכול לסבל את הרשעים וכשנתגלה בחינת הפנים, דהינו האמת, אזי הוא מפלת הרשעים כנ"ל ועל ידי זה יהיה מפלתם לעתיד, כי אז יתגלה האמת כנ"ל ועל כן כשזוכין לאמת בעולם הזה כנ"ל על ידי זה נתגלה בחינת הפנים כנ"ל ואזי ממשיכין בחינת עולם הבא בתוך העולם הזה ואזי נעשה מפלתם על ידי האמת גם בעולם הזה כמו ... 'אל יעקב בעזרו' כי 'אל יעקב' הוא בחינת אמת כנ"ל ואזי כשזוכין להמשיך בחינות עלמא דאתי, בחינות אמת, בחינות פנים בתוך העולם הזה אזי נעשה מפלת הרשעים כנ"ל וזה בחינת הויה במלוי ההין כי הי היא בחינת שלום שכר ...

... בשני ימים הוא טוב יותר לבריאות הגוף. וספר הרבה בזה וגלה דעתו הקדושה שהוא נוטה לדעה זו. ועל כל פנים אין להאדם לבלבל שום זמן כלל בשביל נקיות כמבאר שיחתו הקדושה בזה באריכות בספרים הנדפסים

... נתחדשו כבראשונה וזהו זרקא, דאזדריקת לאתר דאתנטילת מתמן. ה. ועקר המחין שמקבלין על ידי האמונה אין מקבלין אלא מאור הפנים כמו שכתוב: "באור פני מלך חיים" "חיים", הם המחין כמו שכתוב: "החכמה תחיה" מקבלין מאור הפנים דרך האמונה הנקראת מלכות שהוא בחינת ירושלים כמו שכתוב: "ומלכי צדק מלך שלם" ותרגומו: 'מלכא דירושלם' והיא בחינת אמונה ... והוא בחינת מאור הקטן כמו שכתוב: "עיר קטנה" וכמו שכתוב: "את המאור הקטן לממשלת הלילה". ויש כמה בחינות באור הפנים כי יש מקבלים השכל מאור הפנים של התורה כי שבעים פנים לתורה ויש מקבלים מאור פני הצדיקים כשהצדיק מסביר לו פנים אזי מקבל שכל חדש, ונשמה חדשה כי עקר השכל מאור הפנים כמו שכתוב: "חכמת אדם תאיר פניו" ו. גם יש כמה בחינות בשנה כי יש שנה שהיא בחינת למוד פשטא ... סוחר" הינו על ידי משא ומתן הינו על ידי פשטא אוריתא אזי: "ממרחק תביא לחמה" וממשיך שכל חדש מאור הפנים כי השכל נקרא רחוק כמו שכתוב: "אמרתי אחכמה והיא רחוקה" ז. אבל כשאדם מכניס שכלו הינו נשמתו, בתוך האמונה ... עמלק לפרשת משקלת ? לומר שבעון משקלת היה מלחמת עמלק', והינו הך כידוע ובנין בית המקדש הוא בחינת אור הפנים שהוא בחינת חדוש המחין חדוש הנשמה כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה . 'מי שיש בו דעה, כאלו נבנה בית ... ש"ע לרמז שעל ידי החשמ"ל הזה שהוא בחינת: "דובר אמת בלבבו" נשמר האמונה והנשמה, הינו המחין שבתוכה ומקבלת מאור הפנים שהוא ש"ע נהורין של פנים עליונים הנמשכין מתקון ואמת כידוע. וזהו שאמר: 'דקרי קרי, ודלא קרי להוי צותא לחברו' כי הדבר קשה הא תינח ... בחינת משא ומתן באמונה בחינת פשטא אוריתא בחינת עוסק בדיני ממונות ותקיעות הם התעוררות השנה שהוא חדוש המחין מאור הפנים ומזה הוא התאדמות פני התוקע שנתעוררו אורות מפנים עליונים וזהו פרוש, אשרי העם ידעי תרועה הוא בחינת העלאת אחד עשר סממני הקטרת שבתוך העכו"ם והארצות השוכנים סביבות ... זבולון בצאתך" הינו כשעוסק במשא ומתן באמונה כדי להביא את נשמתו בבחינת: "חדשים לבקרים רבה אמונתך" כדי לקבל מאור הפנים, חדוש המחין, חדוש הנשמה על ידי זה עולים כל הניצוצות על ידי אחד עשר סממני הקטרת