... פרי קדם בשולה וכן אסור לאכלה והאוכל פרי קדם גמר בשולה, יכולה להזיק לו מאד לנשמתו כי יוכל לאבד נפשו על ידי זה כי הפרי כל זמן שהיא צריכה להתגדל, יש לה כח המושך כי היא צריכה חיות להתגדל ... להתבשל עוד, עדין יש לה הכח המושך ועל כן זה האוכלה קדם גמר בשולה תוכל הפרי למשך לעצמה חיות הנפש של זה האדם מאחר שעדין יש להפרי כח המושך כנ"ל על כן תוכל הפרי להמשיך לעצמה חיות נפשו ויוכל לאבד נפשו ועם כל זה, אם מברך הברכה של הפרי בכונה וביראת שמים אזי יוכל להנצל מזה וגם אם הוא חזק ... שיש לה כוח המושך, שמושך את האדם לצד אחד יותר מאשר לצד השני. והדבר הזה גורם לאדם לאבד את נפשו. כי בתוך הפרי יש דברים אבודים, דהיינו הכוח המנוגד לכוח החזק הוא האבידה שנמצאת בתוך הפרי. לדוגמא, אם האדם ... שהדבר לא נכלל בשורשו, וכל זמן שההפכים לא מתאחדים, הרי שהפרי עצמו הוא אבוד. והפרי הזה הוא פגם ומרה לנפש האדם והוא מאבד את נפשו של האדם. *** אא"כ האדם מברך על הפרי, דהיינו אמונה שהיא שורש כל הברכות, דהיינו שלמות האמונה שבה הכל ...

... את רוח הטומאה מהילדים, שהם מולידים. פד. יש אשה שמגדלת נקבות, ואינה מגדלת זכרים. פה. אמירת פרשת ציצית במסירות נפש וביראה גדולה גם הלבשת ערומים, על ידי זה זוכה לבנים זכרים. פו. שנה שיש בה ברכה, סימן שגם ישראל ...

... שכתוב: "שמע בני מוסר אביך" וכו' 'אביך' דא קדשא בריך הוא 'ואמך' דא כנסת ישראל ויחודם על ידי העלאת נפשות ישראל בבחינת מיין נוקבין והחכם יכול לקח הנפשות ולהעלותם בבחינת מיין נוקבין בבחינת: "ולקח נפשות חכם" ועל ידי היחוד הזה נולד התורה וכשעולה החכם עם הנפשות בבחינת עיר גברים עלה חכם על ידי זה "וירד עז מבטחה" ג. ונפש זה בחינת רצון שכל אלו בני אדם הבאים לחכם הדור כל אחד ואחד יש לו איזהו רצון והצדיק לוקח כל הרצונות ועולה עמהם ואחר כך "וירד עז מבטחה" בבחינת: "והחיות רצוא ושוב" 'רצוא' בעליות הנפשות 'ושוב' בחזרת הנפשות עם התגלות התורה וזה שמובא בתקוני זוהר 'רצוא' דא נוריאל 'ושוב' דא מט"ט שר הפנים נוריאל דא נור דלוק ... שהוא "רוח אפינו" שעל ידו נשתכך החמימות שככה גימטריא משה שהוא משכך אלילי כסף וזהב רצוא דא רצון שהוא הנפש ושוב דא משה שמקבל התורה ד. ועל ידי המשכת התורה נמשך השגחה כי התורה היא טנת"א [טעמים, נקודות, תגין, ... בחצי הראות בבחינת רצוא ועלינו השגחתו בשלמות ה. וזהו בחינת תקונא דמרכבתא עלאה ומרכבתא תתאה שעל ידי החכם שלוקח הנפשות ועולה עמהם וירד עז מבטחה נתתקנו שני המרכבות כי יש ארבע חיות בבחינת נפש וכסא, ויושב על הכסא אריה שבבחינת נפש זה בחינת: "אריתי מורי עם בשמי" 'מורי' זה בחינת "מרת נפש" בחינת: "ונפשה מרה לה" זה בחינות פגם הנפש פגם הרצון כשרוצה דבר תאוה זה הרצון הוא פגם ומרה לנפש ועכשו כשבא זה האדם לחכם הדור עם נפשו ורצונו והחכם הדור לוקח כל הרצונות ולוקט אותם אחד לאחד כדי להעלות אותם כנ"ל ואז מלקט גם כל הרצונות והנפשות שנפלו וזהו בחינת: 'אריה' לשון לקט שמלקט מרת הנפש הינו פגם הנפש "עם בשמי" עם הרצון הטוב שמעלה ריח טוב ובחינת שור שבנפש זה האור המצחצח שנתוסף בנפש מחמת הקבוץ שנתקבץ פזורי הנפש ואז מאיר הנפש ביותר כי כשהרצון אין מאיר אז הנפש בבחינת ונפש רעבה כי עקר הרעב מחמת העדר האור כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה . "ויענך וירעיבך ויאכילך את המן" 'מכאן שהסומא אינו שבע' כי עקר השבע מחמת האור שיראה בעיניו ועל ידי שאינו רואה אין נתמלא נפשו הינו רצונו כי "טוב מראה עינים מהלך נפש" וכשמצחצח נפשו בצחצחות האור אזי "ונפש רעבה מלא טוב" בבחינת: "והשביע בצחצחות נפשך" וזה בחינת שור, לשון הסתכלות בחינת מראה עינים מהלך נפש ונשר שבבחינת נפש זה החדוש שנתחדש הנפש בעליתה בבחינת עבור וזה בחינת נשר "תתחדש כנשר נעוריכי" ואדם שבנפש זה בחינת: "ויהי האדם לנפש חיה" כי האדם בחינות מסכני ועתירי כמו שכתוב . "נעשה אדם בצלמנו" עתירי "כדמותנו" מסכני וכשנתלקטו הנפשות אזי הם בבחינת אדם נפשות גדולות וקטנות בבחינת מסכני ועתירי ואופנים הן הגופין כי עקר פעלותיהן של הגופין אינו אלא מן החיות שבנפש שהנפש מראה פעלותיה על ידי איברי הגוף ואין לגוף שום תנועה עצמית והכל על ידי כחות הנפש וכסא שבבחינת נפש הוא נפש החכם שנתכסה, בבחינת: "יקרה היא מפנינים" [כמו שדרשו רבותינו, זכרונם לברכה: מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים] כי ...

... והשררה על ידי הסתכלות לבד כנ"ל וגם יתרו היה גר, והגרים באים מקדשת הזווג של הצדיקים כמו שכתוב "ואת הנפש אשר עשו בחרן" ואיתא שאברהם ושרה בעת שהיו עקרים, הולידו מזווגם נפשות הגרים ועל כן יתרו שהיה גר, שהוא בא מקדשת הזווג של צדיקים על כן הוא יודע גדל יקר קדשת הצדיקים שלגדל קדשתם נעשה מזווגם נפשות הגרים מכל שכן קדשת פרישותם ועל כן הוא יודע, שלגדל קדשת ופרישות משה הוא יכול לחזות בעם ועל ידי ...

... יום ויום כמה שעות רצופים עד שנגמר בשלמות תהלה לאל. והיה כבד הדבר עליו מאד אך מאהבת ישראל מסר נפשו על כל דבר שיש בו זכות וטובה להכלל. ופעם אחת כתבתי לפניו כמעט כל היום כלו ואחר כך לעת ...

... זקפא לאצבעתה, אמר להו הכא. אמרו לה, מי יימר אמר, איתו אשלו ומושחו. א. דע, שיש אור שהוא למעלה מנפשין ורוחין ונשמתין והוא אור אין סוף ואף על פי שאין השכל משיג אותו אף על פי כן רדיפה דמחשבה ... ידי הרדיפה אז השכל משיג אותו בבחינת מטי ולא מטי כי באמת אי אפשר להשיג אותו כי הוא למעלה מנפש רוח נשמה ב. ודע שאי אפשר להשיג אותו אפילו בבחינת מטי ולא מטי אלא על ידי עשית המצוות בשמחה ... נעשים לכל אחד ואחד כפי רצונו כמו שכתוב: "פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון" בכן מי שהוא בעל נפש צריך לכון רצונו שימשיך ברכת שכל בבחינת: "שכל את ידיו" ובבחינת: "מקדש ה' כוננו ידיך" וזה בחינת 'חסד גבורה ... דקימא בהו, ולא מתדבקין, ולא מתידעין' ודע, שזה תכלית הידיעה כי תכלית הידיעה דלא ידע וזה בחינת: "'והשביע בצחצחות נפשך" כי אורות אלו הם הצחצחות שהם למעלה מהספירות אשרי מי שזוכה שירדף מחשבתו להשיג השגות אלו אף על פי ... בהו ולא מתדבקין ולא ידעין וכו' כנ"ל כי אי אפשר לציר בשכל השגות אלו ההיכלות הנ"ל כי הם למעלה מנפשין רוחין ונשמתין למעלה מכל השכליות כי הם למעלה מהספירות וכו' כמבאר לעיל בלשון רבנו ז"ל [עין שם היטב, ותבין ...

... בו מדה של משיח, שהוא בחינת משה כמו שכתוב בזוהר הקדוש: 'משיח דא משה', כמו שאפרש כי משה מסר נפשו בעד ישראל כי ידע שפלותו באמת, וידע חשיבות וגדלות ישראל כמו שכתוב: "והאיש משה ענו מאד מכל האדם" ומחמת זה מסר נפשו וחיותו בעדם לכן מי שהוא צדיק באמת ויודע שפלותו, ויכיר חשיבות ישראל יכול למסר את נפשו בעדם ואימתי יכול לראות שפלותו ? בשבת "ראו כי ה' נתן לכם את השבת" כי שב"ת הוא שי"ו בת ... מארבע יסודין דילה וכו' בזמנא דתב בתיובתא ומתעסק באוריתא קדשא בריך הוא נטל לה מתמן אתמר "ומשם יפרד" אפריש נפשה מתאוה דילהון וכו' לעבדה בפקודין דעשה, ולשמרה בפקודין דלא תעשה וכו' ואי עבר על אוריתא, אתשקיה ממרירו דאילנא רע, ... לשון השקט ובטח, שיש לו מנוחה מכל וכל ועשה טוב, הינו שנתהפך מרע לטוב גמור שכן ארץ, הינו בחינות נפש, כמה דאת אמר "נפשי כארץ" וכו' הינו שהנפש יש לו ניחא, מחמת שעשה תשובה שלמה כנ"ל וכשעושה תשובה שלמה הוא בחינות שבת, ויכול לראות שפלותו, וחשיבות וגדלות ישראל ורעה אמונה, הינו שיכול להיות כמו רעיא מהימנא שיכול למסר את נפשו בעד ישראל. שיך לעיל, לענין שפלות, שהוא בחינות "שבו איש תחתיו" דהינו שמחזיק עצמו שפל למטה תחת מקומו ומדרגתו ...

... אלו הרוצים להיות אנשים כשרים ולכנס בעבודת ה' ואזי יש להם בלבולים גדולים ומניעות גדולות ואינם יכולים לתת עצה לנפשם איך לעשות מחמת גדל הבלבולים והמניעות שיש להם וכל מה שרוצים לעשות בעבודת ה' קשה להם לעשות כראוי דע ... התפילה ואזי אפילו אם אינו זוכה להתפלל כראוי אף על פי כן היגיעה בעצמה שמיגע עצמו בכל כחו ומוסר נפשו להתפלל כראוי זה בעצמו הוא בחינת קרבנות בחינת "כי עליך הרגנו" וכו' וכמו כן בכל העבודות והקדשות שאדם רוצה ...

... מכל שכן וכל שכן רב הדוקטורים המצויים במדינתנו אשר רבם אינם יודעים בין ימינם לשמאלם והם רוצחים ממש והורגים נפשות בידים חס ושלום צריך לברח מהם כמטחוי קשת לבל ימית עצמו או החולה שמוסר להם בידים חס ושלום ואפילו ...

... שזוכה לבחינות תורה שבנסתר כמו שכתוב: "ישת חשך סתרו" שסתרי תורה אדם זוכה להם על ידי חשך הינו מסירת נפש דהיינו רבי נחמן מברסלב כותב בפירוש שתפילות של הב לן בני חיי ומזוני הן מצד היצר הרע. וכאן כותב ... ושלום בתפילה זו שהיא בחינת דין ובולעין אותה, חס ושלום. ואז צריך דווקא את בחינת פנחס, דהיינו תפילה במסירות נפש כמובא שם. **** ואיך בעצם ניתן לעשות זאת? התשובה היא כאן breslev.eip.co.il/?key=43 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יד ...