... וכשפוגם בתאוות אכילה ועל ידי זה נפגם הכבוד ואין לו פנים כנ"ל על ידי זה מתגברין עזי פנים דהינו שנופל הכבוד, שהוא בחינת מלכות ואזי נוטלין כבוד העזי פנים שבדור הינו כשאין בחינת מלכות, בחינת השלחן שבקדשה, בשלמות כנ"ל ... אוכל לשבע נפשו' על ידי זה, 'בל יפקד רע' שאין שום פקדה והתמנות להרע דהינו להעזי פנים וכנ"ל ד. וכשנופל המלכות והכבוד להעזי פנים כנ"ל אזי היא בחינת צדק [האות] 'צדיק' הוא יוד נון והיוד היא בהחזרת פנים מן ... אלו המותרות שבמח יוצאין השערות, ומהם יונקים האויבים והם יונקים עד שכלה כל המותרות שבמח, ואזי אין להם יניקה, ונופלים וזה בחינת קריחת ראש זקנים, כי 'בסבי מחא שקיט ושכיך' הינו שדעת הזקנים צח וצלול, ואין להם מותרות במח ועל כן נופלים השערות, כי אין להם יניקה כנ"ל ועל כן על ידי הפרוד שבין השונאים על ידי זה יש להם אריכת ... זמן יותר עד שיגמרו לינק כל המותרות אבל כשמתחברין השונאים יחד, אזי יונקים הרבה ואזי יונקים במהרה כל המותרות ונופלים כנ"ל וזה בחינת שערות קלועין שנמצאין בבני אדם, שקורין קאלטיניס שהעולם חוששין לקצצם, רק שיפלו מאליהם הינו כשיש הרבה ...

... פי כן אפשר שיתקרבו הנשארים למלחמה ויש להחרב הנ"ל, שני פיות, ויש להם שני כוחות שעל ידי חד אחד נופלים כלם ועל ידי חד השני מגיע להם החלי, [שקורין דאר] דהינו שבשרם נכחש ונימס, כידוע חלי זה, רחמנא לצלן ... מדינה זאת ענה ואמר הגבור להבעל תפילה, ששמע מהמלך שמכל התאוות אפשר להוציא את מי שנפל לתוכם אך מי שנופל לתאוה זו של ממון, אי אפשר בשום אפן להוציאו משם ובודאי לא תפעול כלל אצלם, כי אי אפשר להוציאם ... מן הצד ובאים באותו הדרך אל הר של אש ועל ההר רבוץ אריה והאריה, כשהוא צריך לאכל הוא הולך ונופל על העדרים ולוקח לו צאן ובהמות ואוכלם והרועים יודעים מזה, ושומרים מאד את הצאן מפניו אבל האריה אינו משגיח כלל על זה רק כשהוא רוצה לאכל, הוא נופל על העדרים והרועים הם מכים ומרעישים עליו אבל האריה אינו שומע זאת כלל רק הוא לוקח לעצמו צאן ובהמות ...

... בקר דאברהם' והאנשים שלחו, אנון מארי דדינין המה וחמוריהם, אנון וכל סטר מסאבא וכמו שכתוב: "שכבי עד הבקר" אזי נופלים כל המקטרגים השולטים על הדבור ואז הדבור יוצא בשיר ושבח והלל להקדוש ברוך הוא אלהים אל דמי לך וכמו ... גונין ובזה יכולים אנו להבין אם יש לאדם יראת שמים, הינו בושה, לאחר תקון החטא כשאנו מסתכלין על פניו, ונופל עלינו יראה ובושה הינו שנמשך עלינו דעת בגדלת הבורא יתברך שמו וזה פרוש: "אז תבין יראת ה'" פרוש בזה ... נפל במקומנו, ועברו עליו ששה עשר קרנות על חדו כי ידוע שהצדיק שעובד את ה' בדבקות גדול, ובשכל גדול כשנופל לאיזה מדרגה פחותה ממנה אף על פי שזאת המדרגה שהוא עכשו בה גם היא מדרגה גדולה לערך שאר הצדיקים ...

... בחינת יראה שלם הינו שלמות היראה התלויה בלב ... ואזי יכול להכיר המפרסמים שהם על ידי עזות, כי עזותם נופל לפניו כי כשזוכה לתפילה שהיא בחינת דבר ה' שהוא השרש העליון, שכל השרים העליונים וכל צבא השמים כלם מקבלים ... יכול להכיר בהמפרסמים שהם רק על ידי עזות כי אין אדם מעז פנים בפני בעל חובו ועל כן עזותם נופל לפני הבעל תפילה, שהוא המלוה הגדול כנ"ל כי כלם הם בחינת לווין ממנו כנ"ל היינו כי אין קיצורי דרך, ...

... כבוד עצמו רק אם יש בזה כבוד השם יתברך יעשה, ואם לאו לאו ואזי בודאי לא יכשל לעולם ואפילו כשנופל, חס ושלום, לספקות ויש שנפילתו גדולה מאד מאד, רחמנא לצלן שנופל לספקות והרהורים, ומהרהר אחר השם יתברך אף על פי כן הנפילה והירידה היא תכלית העליה כי דע, כי שרש ... שהוא נסתר בתכלית ההסתרה משם מקבלין חיות ודבר זה אי אפשר להבין, ואסור להרהר בזה כלל ועל כן כשאדם נופל, חס ושלום, לבחינת מקומות אלו דהינו לבחינת מקומות המטנפים ונופל לספקות והרהורים ובלבולים גדולים ואזי מתחיל להסתכל על עצמו, ורואה שרחוק מאד מכבודו יתברך ושואל ומבקש איה מקום כבודו ... ועל כן נקרא סחרחר תרגום של סביב: 'סחור סחור', בחינת "ונגה לו סביב" ועל כן כתיב בלשון תרגום וכשאדם נופל לשם, שזה בחינת מקומות המטנפים ואזי מבקש וצועק איה מקום כבודו וזה בעצמו תקונו כי חוזר ושב אל הכבוד ... תאמר לו: בכרך גדול של רומי' שגם שם שמלאים גלולים ועבודה זרה, גם שם מסתר הוא יתברך כנ"ל והכלל כשנופל לשם, חס ושלום אזי כשמתחיל לבקש איה מקום כבודו בזה הוא מחיה את עצמו מחיות הקדשה כי חיות הקליפות ...

... אז ממלכותו מפני אבשלום וקלל אותו שמעי בן גרא, ואמר "אולי יראה ה' בעיני" "בעיני" דיקא כי מי שרואה שנופל לרע עין אם אינו מרגיש בעצמו שיוכל לעמד בזה להנצל ממנו צריך לברח ממנו אבל מי שיכול לתקן, אזי ... וצריך לראות מהות בחינת הרע עין כדי לידע השרש שצריך לתקן על ידו כי יש כמה בחינות רע עין וכשנופל לרע עין של התנשאות שעינו צרה בהתנשאות של חברו צריך להכניע בהשרש של ההתנשאות הינו בשרש המלכות, שהוא בחינת ... לשון הרע כי כח המדמה הוא כח הבהמיות כי גם בהמה יש לה זה הכח המדמה והמוציא דבה הוא נופל לבהמיות ועל כן נתגבר עליו כח המדמה, שהוא כח הבהמיות וכשהדעת נסתלק ממנו נופל מאהבת השם יתברך, ונופל לאהבת הבהמיות "כי אתה הדעת מאסת, ואמאסך מכהן לי" "אברהם אוהבי": "אתה כהן", בחינת "וקמץ הכהן" ואז מתגבר עליו ... הדעת, שבא על ידי לשון הרע שהוא בחינת: "מוציא דבה הוא כסיל" דהינו שנסתלק ממנו הדעת על ידי זה נופל מאהבת השם יתברך, לאהבות הבהמיות ואז מתגבר עליו כח המדמה, שהוא כח הבהמיות ועל ידי הכח המדמה, נפגם הזכרון ונופל לשכחה ועתה בוא וראה, מה טוב ומה נעים עתה קשר כל המקרא הזה "נדמו עמי" וכו' הנ"ל נדמו עמי ... ידי פגם הדעת, מתגבר כח המדמה כנ"ל כי אתה הדעת מאסת ואמאסך מכהן לי כי על ידי פגם הדעת, נופל מאהבות דקדשה שהם בחינת כהן כנ"ל ואז מתגבר עליו הכח המדמה, בחינת "נדמו עמי" וכו' כנ"ל וזהו שסים שם ... הכח המדמה על ידי זה נפגם הזכרון ובא לשכחה כנ"ל אשכח בניך גם אני כי על ידי שפוגם בזכרון ונופל לשכחה על ידי זה אין לו בן זכר כמו שמובא לעיל לענין אבשלום, שלא זכה לבן זכר מחמת זה ...

... שעשוע עולם הבא, שהוא בחינת הלכות כנ"ל ובשביל זה מכנה התודה בשם הלכה כי תודה מביאין כשיוצאין מצרה כי כשנופלין לאיזהו צרה, חס ושלום אזי עקר הצרה בלב כי הלב יודע ומרגיש הצרה ביותר כמו שכתוב: "לב יודע מרת ...

... מעבודתו יתברך אך אף על פי כן היה מחזק עצמו מאד ולא הניח את מקומו וכמה פעמים היה שהיה נופל בדעתו מחמת זה שראה שהוא מתפלל ומעתיר ומפציר כל כך שיתקרב לעבודת השם יתברך ואין מסתכלין עליו כלל ומחמת ...

... הח והנ ונעשה אור הלבנה כאור החמה. = היינו האדם נכלל בא"ס על ידי ידיעת השי"ת. וכשזה קם, זה נופל ואזי נופל ונתבטל מלכות הרשעה כמו שכתוב: "כי ישרים דרכי ה', צדיקים ילכו בם, ופשעים יכשלו בם". הינו על ידי דרכי ... שדבקים במלכות דקדשה הם נתחזקים ומקבלים כח על ידי זה "ופשעים יכשלו בם" בחינת מלכות הרשעה בחינת היצר הרע, שנופל ונכנע על ידי התורה, כנ"ל ועל ידי זה נתקבלים כל התפילות והבקשות = כי על ידי התגלות התורה שיש ...

... שתוכל הנשמה להודיע לו מכל מה שהיא רואה ומשגת תמיד כנ"ל וכשהגוף הוא בבחינה זו היא טובה להנשמה שלפעמים נופלת ממדרגתה וכשהגוף צח ואור תוכל הנשמה להתרומם ולחזר למדרגתה על ידי הגוף הינו, על ידי תענוגי הגוף תוכל לזכר ...