ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה א - תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֶּסֶא לְיוֹם חַגֵּנוּ... דברים העומדין ברומו של עולם, ובני אדם מזלזלין בהם' וכו' ועל ידי הנבואה נגאלת התפילה מן הגלות בבחינת: "כי נביא הוא ויתפלל בעדך" שעל ידי נבואה התפילה בשלמות כי התפילה היא בחינת: "בורא ניב שפתים", בחינת נבואה ט. וכשנגאלת ... ועל כן כשזוכין לתפילה אין צריכין לרפואת העשבים כי התפילה היא בחינת דבר ה', שהוא שרש הכל וזה בחינת נביא, ראשי תבות: בדבר יי שמים נעשו כי האלף הוא רקיע, המבדיל בין מים למים [פרוש ועל כן תבת שמים היא במקום הא' שבתבת נביא כי הא' היא רקיע וכו' כנ"ל] כי על ידי נבואה זוכין לתפילה, שהיא בחינת דבר ה' כנ"ל "ישלח דברו ...