ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סח - כל הנפשות תאבים ומתאוים לממון כל הנפשות תאבים ומתאוים לממון ולא לממון בלבד מתאוים ואוהבים אותו אלא אפילו להאדם שיש לו הממון דרך בני אדם למשך אליו ולאהב אותו מחמת שיש לו ממון כמו שאנו רואין בחוש, וכמו שכתוב: "ואוהבי עשיר רבים" וזה מחמת שהנפש באה ממקום עליון שהממון בא ומשתלשל ומתהוה משם כי בודאי התחלת המקום שמשתלשל משם הממון הוא בודאי בחינת קדשה ושפע קדש ואחר כך נתגשם למטה, כדרך ההשתלשלות, ונתהוה ממון ועל כן הנפש תאבה לממון מחמת שהנפש באה ממקום שהממון בא משם אך צריך לבלי להתאוות להממון כמבאר כבר כמה פעמים גדל גנות תאוות ממון רק להתאוות ולאהב המקום שהממון בא ומשתלשל משם כנ"ל ובבחינה זו, 'רבי מכבד עשירים' כמו שאמרו רבותינו ז"ל מחמת שיש להם ממון שהוא בא ממקום גבוה כנ"ל ודע, שראוי שכל ישראל יהיו להם ממון אך יש מדה אחת שמפסדת ומאבדת מהם הממון והיא מדה רעה מגנה, שקשה מאד להנצל ממנה ואפילו אם ירצה אחד להנצל ממנה ובפרט בשביל תאוות הממון כדי שלא תפסיד לו את הממון עם כל זה המדה רעה הזאת מתגברת עליו בילדותו ובקטנותו ועל ידי זה מפסדת ממנו הממון שהיה ראוי שיהיה לו והמדה רעה ההיא הוא מדת הכעס שעל ידי זה מפסיד ומאבד הממון הראוי לו כי בבחינת שרש ההשתלשלות שמשתלשל הממון ממקום שמשתלשל משם הוא בחינה אחת עם הכעס ממש ועל כן הבעל דבר כשרואה שמשתלשל ויורד שפע לאדם שיהיה לו ממון אזי יורד ומזמין לו כעס ועושה לו מבחינת ההשפעה והשתלשלות שיורד אליו שיהיה לו ממון עושה לו ממנו כעס כי הכעס הוא ממש בחינה אחת וענין אחד עם הממון, במקום שרש ההשתלשלות ואין ביניהם שום הפרש כי שניהם יורדים מגבורות ונמשכין ממקום אחד ממש בבחינת "מצפון זהב יאתה" וכתיב: "מצפון תפתח הרעה" הינו בחינת כעס, כמו שכתוב: "והסר כעס מלבך והעבר רעה מבשרך". כי הממון והעשירות היא בחינת חומה כמו שכתוב: "הון עשיר קרית עזו וכחומה נשגבה" וכו': "עיר פרוצה אין חומה איש אשר אין מעצר לרוחו" והבעל דבר כשרואה שיורד לאדם השתלשלות שפע של ממון שהוא בחינת חומה כנ"ל אזי הוא עושה לו מזה ההשתלשלות, כעס שמזמין לו דבר לכעס ונתקלקל בחינת החומה, על ידי הכעס כנ"ל כי הכעס והממון הם בחינה אחת, בשרש ההשתלשלות כנ"ל ועל כן בקל מהפך לו ההשתלשלות שפע של ממון, שהוא בחינת חומה לכעס שהוא הפך החומה ועושה לו מחומה חמה, שמהפך הממון לכעס כנ"ל כי תחלת שרש השתלשלות הממון הוא מקום שהנפש באה משם בבחינת: "ואליו הוא נושא את נפשו" הנאמר על ממון של שכיר יום וכמו שכתוב "בנפשנו נביא לחמנו" ועל כן הנפש מתאוה ותאב לו כנ"ל ועל ידי כעס, מאבד נפשו, בבחינת: "טורף נפשו באפו", כמובא בזוהר ודע, שאפילו אם כבר הגיע לו השפע, ונתהוה ממנה ממון וכבר יש לו הממון, שהוא בחינת חומה כנ"ל על כל זה, לפעמים הבעל דבר מגרה אותו בכעס גדול כל כך עד שמפסיד ומאבד ממנו, אפילו הממון שיש לו כבר אף שהיה ראוי שלא יוכל אז להפסיד לו הממון על ידי הכעס מאחר שכבר נתהוה מהשתלשלות השפע ממון ושוב אי אפשר להתהפך לכעס ואדרבא הממון שיש לו, שהוא בחינת חומה ראוי שיגן עליו שלא יוכל להפסיד לו ולהזמין לו כעס שהוא הפך בחינת חומה על כל זה, יש כח ביד הבעל דבר להתגבר על האדם בכעס גדול כל כך שיפסיד ממנו אפילו הממון שיש לו כבר כי כשהממון יורד לאדם הוא בבחינת: טרף נתן ליראיו והוא מהפכו לכעס ונעשה מזה טורף נפשו באפו כנ"ל ה' ישמרנו ויצילנו ...

... כגון למשל שהיה מעשה שראיתי בכפר שבא איש חיל וצוה שיתנו לו הסוסים על ה [מרכבת הדאר] ושחדו אותו בממון ואחר כך בא השני והסית אותו הראשון שיקח גם כן הסוסים כנזכר לעיל ושחדו אותו גם כן ואחר כך ...

... ד. הגוזל את חברו שוה פרוטה, כאלו נוטל נשמתו ונשמת בניו ובנותיו ואפילו גרמא. ה. מי שלא חס על ממון חברו, בידוע שהוא גנב. ו. אונאת ממון מתר להנאות את עובד אלילים. ז. מי שקופץ ידו מצדקה, גזלנים באים עליו. ח. מי שש בטחונו על הגויים ... מתר לגנב דעת הבריות, כדי להציל נפש מישראל. טו. מי שמביש פני חברו, לסוף שמקים עדות שקר, כדי שיגזל ממון. טז. מי שיש לו בטחון מנעוריו, הוא נצול מגזלנים. יז. על ידי שמיעת דברי שטות, הגנבים באים. יח. על ...

... breslev.eip.co.il/?key=2212 - שיחות הר"ו - אות נו יש בני אדם שנדמה עליהם שהם רחוקים מאיזה תאוות גדולות כגון מתאוות ממון וכיוצא בזה דע שאף על פי כן יכול להיות שהוא גרוע יותר מחברו שהוא משקע באותה התאוה דהינו שיש לו איזה תאוה אחרת שהוא משקע בה כל כך עד שאפילו תאוות ממון וכיוצא בזה שהיא תאוה גדולה מאד נתבטלה אצלו כנגד אותה התאוה נמצא שהוא גרוע יותר כי הוא משקע כל כך באיזה תאוה עד שאפילו תאוה גדולה של ממון וכיוצא נתבטל אצלו מחמת התאוה ואפילו אם היתה התאוה שהוא משקע בה קטנה מתאוה האחרת שהוא רחוק ממנה עם ...

... פרנסתו. כמו כן יש להבין, כי עניין הפרנסה שרבי נחמן מברסלב מדבר עליו בתורה הנ"ל, אין פירושו פרנסה של ממון כפשוטו, כי לזה יכול לזכות האדם גם בלי לראות את המלך עם הכתר. רבי נחמן מברסלב מדבר על פרנסת ...

שיחות הר"ן - אות קנ פעם אחת אמר אצל מי שאני לוקח ומקבל ממון וכיוצא, אני נותן לו כי בזה שאני מקבל אני נותן [והוא ענין המבאר בהמעשה של יום הששי מהשבעה בעטלירס ...

... חשוכין מרה שחורה עבודת אלילים כמו שכתוב: "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני" ואלו בני אדם הנופלים בתאוות ממון ואינם מאמינים שהקדוש ברוך הוא יכול לפרנס את האדם בסבה קלה ורודפים אחר פרנסתם ביגיעות גדולות והם אוכלי לחם ... אמת כמו שכתוב: "תתן אמת ליעקב" והוא בחינת אור הפנים ותכף, כשבא נתתקן אמונה וזה 'מטבע תקן' שתקן תאוות ממון וכשתקן תאוות ממון נתתקן פגם עבודת אלילים וזה 'מרחצאות תקן להם' כמו שכתוב: "ותרד בת פרעה לרחץ" ודרשו חכמינו, זכרונם לברכה . 'לרחץ מגלולי בית אביה' וזה: "ויחן פני העיר" 'פני' דיקא שהיא פנים דסטרא אחרא שהיא מטבע הינו תאוות ממון כי כל עבודות זרות תחובים בממון ובשביל זה ממון עם אותיותיו גימטריא ק"ם כנגד ק"ם קלין שהשכינה צווחת: 'קלני מראשי ! קלני מזרועי' ! על אלו הנופלים בתאוות ממון שהם עבודת אלילים כלולים מעבודות זרות של שבעים אמות [ועל כן הם ק"ם קלין שהם שתי פעמים ע' כי ... בחינת 'קלני מראשי קלני מזרועי' שהוא בחינת קולות כפולים הינו שני פעמים עי"ו קלין שצווחת השכינה על הנופלים בתאוות ממון שהיא עבודה זרה כלולה מכל העבודות זרות של עי"ו אמות] וזה שאמרו חכמינו ז"ל: 'קשין מזונותיו כפלים כיולדה' כי ... שהם שני פעמים עי"ו וזהו: 'ואל תהי רשע בפני עצמך' 'בפני' זהו בחינת פנים דסטרא אחרא הבא מחמת תאוות ממון שאין מאמין בהקדוש ברוך הוא, שהוא הזן ומפרנס והוא חושב "כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה" ב. ודע שעל ידי תקון ברית קדש הוא נצול מפנים דסטרא אחרא על ידי דם ברית נתתקן דם נדה תאוות ממון כמו שכתוב: "גם בדם בריתך" על ידי ברית "שלחתי אסיריך מבור" בור דא טחול מרה שחורה "בעצבון תאכלנה" כי ... אלילים כמו שכתוב: "מבשרי אחזה אלוק" כי על ידי תקון הברית מאיר לעצמו אור פני מלך חיים. וזה 'מלח ממון חסר' כי על ידי מלח נתמעט אצלו תאוות ממון ג. וזהו: "ויגרש מפניך אויב" מפניך דקדשה "ויאמר השמד" לשון שמד, לשון עבודה זרה הינו תאוות ממון ובשביל זה, כשמגרש מפניהם דקדשה, את האויב הוא מפיל אותם האויבים בפנים דסטרא אחרא הינו השמד. נמצא, כל צדיק וצדיק כשהקדוש ברוך הוא רוצה לגרש אויביו של צדיק הוא מפיל את האויב בתאוות ממון כי 'צדיק הוא ברית עולם' וזה האויב של צדיק שחולק על צדיק אין לו מלח להמתיק מרירותו כי 'מלח ממון חסר' כי עקר תאוות ממון שנתמעט אינו אלא על ידי ברית. ובשביל זה, זבולון שהיה אוהב ליששכר נאמר בו: "שמח זבולון" 'שמח', הפך בעצבון ... כיולדה אנפין חשוכין עבודה זרה 'ועליך יזרח ה'' אמונת אלקות אור הפנים "ויחן פני העיר" תקון המטבע תקון תאוות ממון בחינות "שמח זבולון". וזה בחינת: 'מצא או מוצא' כי הפרנסה, הוא בחינת אשה כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה . ... . שעשרת הדברות הם בקריאת שמע ודבור 'לא תחמד' כנגד 'וכתבתם על מזוזות' כי על ידי מזוזה נתבטל חמדת הממון כנ"ל מלח ממון חסר וזהו: 'וזיז', הינו ממון 'שדי עמדי' על ידי שמירת הברית על ידי מזוזה זוכה לבחינת 'שמח זבולון' וזה שאמרו רז"ל 'וכתבתם שיהא כתיבה ... 'טבין חמשין דעבדין ממאתן דלא עבדין' ועקר האמונה צריך להיות במשא ובמתן כמו שכתוב: 'נשאת ונתת באמונה' נמצא שעקר הממון ששם צריך אמונה הוא בשליש עליון שהוא בשליש שבפרקמטיא ה. וכל המצוות שאדם עושה אותם בלא ממון הינו שאין רוצה להפסיד ממון בשביל המצוה זה הבחינה נקרא צדק וזה צוית צדק עדתיך אבל כשחביב כל כך המצוה עד שאין מרגיש בהפסד ממון זאת הבחינה נקרא אמונה כי עקר אמונה הוא בממון כשמשבר תאוות ממון כנ"ל ששם פנים דקדשה אמונה מאד, זה ממון כמו שכתוב: "ובכל מאדך" וזה פרוש שאמרו סבי דבי אתונא אמר לנו מלי דכדיבא זה בחינת שקר בחינת עבודה ... המתדבקין בה הם בעלי חובות כמו שאנו רואים בחוש שזה המשא תלוי בצואר בני אדם שאין מסתפקין בממונם ולווין ממון מאחרים ונדמה להם שהם משתכרין שכר הרבה ואחר כך מתים בעלי חובות ואם אינם מתים בעלי חובות הם בחייהם ... לה פתקא בצוארא' שטר צואה ואחר כך אמרו לו: מלחא כי סריא במאי מלחי לה כי תקון של תאוות ממון הוא תקון הברית מלח כנ"ל שתקן בריתו אם נפל לסרחון תאוות ממון במאי תקונו והשיב להם: בסילותא דכדניתא כי באמת יש עוד תקון לתאוות ממון הינו שיסתכל לשרש שמשם בא כל הממון וכל ההשפעות ועל ידי הסתכלותו שם יתבטל תאוותו כי שם בשרשה השפע כלו אור צח ומצחצח ותענוג רוחני ואין ... שכתוב: 'מבשרי אחזה אלוק' שבתחלה צריך לתקן בשר קדש ואז יוכל להסתכל באלקות ובשביל זה עקר התקון של תאוות ממון הוא על ידי ברית וכשמתקן בריתו אי אפשר לפל לתאוות ממון כי על ידי מלח תאוות ממון חסר כנ"ל ושרש השפעות הוא מכנה בשם שליא ששם מנח הולד כי השליא, הוא בחינת דלתי בטני כי יש ... פתח וימטר עליהם כעפר שאר' וכו' וזה שהשיב להם בשליא דכדניתא הוא תקונו של זה השומר הברית כשנופל לתאוות ממון מי איכא שליא לפרדה כי עכו"ם אין לה אפילו בית ולד אמר להם: ומלחא מי סריא כי באמת מי שתקן הברית אינו נופל לתאוות הממון "אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם" הינו מי שהוא בעל מחלקת נופל לתאוות ממון וימיו כלים ברדיפה אחר מותרות וזה: 'לא יחצו ימיהם' שאין אדם מת וחצי תאוותו בידו וזה 'לא יחצו' שאין ... מפניך אויב ויאמר השמד' עין שם [עד כאן לשון רבנו ז"ל] וזה שסים "ואני אבטח בך" שהוא ההפוך מתאוות ממון כי המשקע בתאוות ממון, אינו בוטח בה' כי הוא עובד כל עכו"ם אך: 'ואני אבטח בך' שתוכל להזמין לי פרנסתי בסבה קלה ואהיה שמח בחלקי ולא אהיה משקע בתאוות ממון ועל כן אלו המשקעים בממון כל מה שיש לו עשירות יותר יש לו דאגות ועצבות ומרה שחורה ביותר כי ...

... דקדוקי עניות וחולי מעים ומי שיש לו נושים ועל מלכות. צ. התחזק במצוות יותר ממה שהיכלת בידך. צא. הפסד ממון מכפר על גופו. צב. הצמאון הוא תקון דברים בטלים. צג. התשובה מביאה רפואה לעולם. צד. תשובה מיראה זדונות נעשין ... תשובה נתבטל החמימות הגדולה. ד. הנערים הוא בקל להשיב אותם להשם יתברך מזקנים. ה. צריך לכפות את הרשעים בכפית ממון, שיחזרו בתשובה. ו. על ידי תשובה הפרנסה בנקל. ז. על ידי מפלגי וחריפי הדור מאירין את היראה, ועל ידי ...

... כנ"ל. גם שמעתי, שאמר אז דברי צחות לדרשן אחד שישב על שלחנו אז בצע אמרתו שאומר תורה בשביל בצע וממון עוד מעין הנ"ל, שמעתי בשמו, שאמר על פסוק "אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו" כי כשאדם מקטין את ...

... האדם מיגע עצמו בשביל חפציו וממונו ונוסע לדרכים ומבטל עצמו הרבה מתורה ותפילה ועבודת ה' ימים הרבה בשביל להרויח ממון ואחר כך בשביל חמרא אחת יאבד הכל חס ושלום ויצטרך שנית לבטל עצמו הרבה. ואמר על עצמו שכשהוא מוליך ממון אצלו בדרך הוא מדקדק מאד לגנזו יפה בבגד שלו בתוך בית יד כנגד לבו ושלא יהיה בו שום קרע ונקב. ואף על פי כן בכל עת שהוא בדרך הוא ממשמש בכיסו בכל שעה אם יש אצלו הממון. ובכל עת שנזדמן שאחד מאנשי שלומנו נאבד אצלו איזה סך ממון בדרך והיו באים בקבלנא לפניו היה מבזה ומוכיח אותו מאד על זה על שלא נזדרז בשמירתו יפה אות תקמח ...