ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קעג - עַל יְדֵי הַכְּתָב יָכוֹל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת לְהַכִּיר הַנֶּפֶשׁ
על ידי הכתב יכול הצדיק האמת להכיר הנפש ופנימיות הנפש של הכותב והאמונה ושרש האמונה שלו כי יש בחינת שרש האמונה כי האמונה בעצמה יש לה חיות ושורש דהינו שיש עולם אמונה שמשם נלקח האמונה ועולם האמונה יש לו גם כן אמונה בהשם יתברך וזה בחינת שרש האמונה שהיא בחינת פנימיות האמונה והיא בחינת פנימיות הנפש כי הנפש והאמונה הם בחינה אחת כמו שכתוב (ישעיה כ"ו) : "נפשי אויתיך בלילה", וכתיב (תהלים צ"ב) "ואמונתך בלילות" ועל ידי הכתב אפשר להכיר הנפש ופנימיות הנפש שהיא בחינת פנימיות האמונה כנ"ל בבחינת "אנכי" שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה (שבת קה) : 'אנא נפשי כתבית יהבית' הינו שהכותב נותן נפשו בתוך הכתב וגם פנימיות נפשו כי איתא בזוהר הקדוש 'אנ"י נוטריקון א'נא נ'פשי י'הבית דא שכינתא חיצוניות אנכי דא שכינתא פנימיות' נמצא שהכ"ף מרמז על בחינת שכינתא פנימיות (עיין לק"ת להאריז"ל פר' יתרו, ובשג"ע אות כ) וכן איתא ב"עץ חיים" לענין התלבשות העולמות שהכתר היא פנימיות הנפש והכ"ף היא בחינת כתר כמובא לעיל [בסי' ו' אות ב] כי השכינה היא בחינת נפש כידוע נמצא שעל ידי הכתב שהוא בחינת כ' נתגלה ונראה בחינת פנימיות הנפש פנימיות האמונה כנ"ל. והדבור שמדבר עם הצדיק האמתי הוא במעלה גדולה מהכתב כי הכתב אינו רק פעלת הנפש ומתוך הפעלה יכול הצדיק להבין מהות הנפש והדבור הוא הנפש בעצמו, כמו שכתוב (שיר השירים ה) : "נפשי יצאה בדברו" ואף על פי שהדבור הוא דבר שאין בו ממש אף על פי כן מחמת שהוא צדיק אמת והדבור הוא מהות הנפש בעצמה על כן יכול לראות מהות הנפש בעצמה
עַל יְדֵי הַכְּתָב

יָכוֹל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת לְהַכִּיר הַנֶּפֶשׁ וּפְנִימִיּוּת הַנֶּפֶשׁ שֶׁל הַכּוֹתֵב

וְהָאֱמוּנָה וְשׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה שֶׁלּוֹ

כִּי יֵשׁ בְּחִינַת שׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה

כִּי הָאֱמוּנָה בְּעַצְמָהּ יֵשׁ לָהּ חִיוּת וְשׁוֹרֵשׁ

דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ עוֹלַם אֱמוּנָה שֶׁמִּשָּׁם נִלְקָח הָאֱמוּנָה

וְעוֹלַם הָאֱמוּנָה יֵשׁ לוֹ גַּם כֵּן אֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַך

וְזֶה בְּחִינַת שׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה שֶׁהִיא בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת הָאֱמוּנָה

וְהִיא בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת הַנֶּפֶשׁ

כִּי הַנֶּפֶשׁ וְהָאֱמוּנָה הֵם בְּחִינָה אַחַת

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "נַפְשִׁי אִוִּיתִיך בַּלַּיְלָה", וּכְתִיב "וֶאֱמוּנָתְך בַּלֵּילוֹת"

וְעַל יְדֵי הַכְּתָב אֶפְשָׁר לְהַכִּיר הַנֶּפֶשׁ וּפְנִימִיּוּת הַנֶּפֶשׁ שֶׁהִיא בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל

בִּבְחִינַת "אָנכִי" שֶׁאָמְרוּ חָכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'אֲנָא נַפְשִׁי כְּתַבִית יְהַבִית'

הַיְנוּ שֶׁהַכּוֹתֵב נוֹתֵן נַפְשׁוֹ בְּתוֹך הַכְּתָב וְגַם פְּנִימִיּוּת נַפְשׁוֹ

כִּי אִיתָא בַּזוהַר הַקָּדוֹשׁ

'אֲנִ"י נוֹטְרִיקוֹן אֲ'נָא נַ'פְשִׁי יְ'הַבִית דָּא שְׁכִינְתָּא חִיצוֹנִיּוּת

אָנכִי דָּא שְׁכִינְתָּא פְּנִימִיּוּת'

נִמְצָא שֶׁהַכָּ"ף מְרַמֵּז עַל בְּחִינַת שְׁכִינְתָּא פְּנִימִיּוּת

וְכֵן אִיתָא בָּ"עֵץ חַיִּים" לְעִנְיַן הִתְלַבְּשׁוּת הָעוֹלָמוֹת

שֶׁהַכֶּתֶר הִיא פְּנִימִיּוּת הַנֶּפֶשׁ

וְהַכָּ"ף הִיא בְּחִינַת כֶּתֶר כַּמּוּבָא לְעֵיל [בסי' ו' אות ב]

כִּי הַשְּׁכִינָה הִיא בְּחִינַת נֶפֶשׁ כַּיָּדוּעַ

נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי הַכְּתָב שֶׁהוּא בְּחִינַת כ'

נִתְגַּלֶּה וְנִרְאֶה בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת הַנֶּפֶשׁ פְּנִימִיּוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל.

וְהַדִּבּוּר שֶׁמְּדַבֵּר עִם הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי הוּא בְּמַעֲלָה גְּדוֹלָה מֵהַכְּתָב

כִּי הַכְּתָב אֵינוֹ רַק פְּעֻלַּת הַנֶּפֶשׁ

וּמִתּוֹך הַפְּעֻלָּה יָכוֹל הַצַּדִּיק לְהָבִין מַהוּת הַנֶּפֶשׁ

וְהַדִּבּוּר הוּא הַנֶּפֶשׁ בְּעַצְמוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ"

וְאַף עַל פִּי שֶׁהַדִּבּוּר הוּא דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ

אַף עַל פִּי כֵן מֵחֲמַת שֶׁהוּא צַדִּיק אֱמֶת

וְהַדִּבּוּר הוּא מַהוּת הַנֶּפֶשׁ בְּעַצְמָהּ

עַל כֵּן יָכוֹל לִרְאוֹת מַהוּת הַנֶּפֶשׁ בְּעַצְמָהּ
שיחות הר"ן - אות מא
...- אות מא לב נשבר ועצבות אינו ענין אחד כלל כי לב נשבר הוא בלב, אבל עצבות הוא בא מן הטחול ועצבות שהוא מהטחול היא סטרא אחרא והקדוש ברוך הוא שונא אותה אבל לב נשבר היא חביב לפני השם יתברך כי לב נשבר יקר מאד מאד בעיניו יתברך והיה טוב שיהיה לו לב נשבר כל היום אך אנשים כערככם יכולין לבוא מלב נשבר לעצבות על כן צריכין ליחד איזה שעה ביום שיהיה לו לב נשבר דהינו להתבודד ולשבר לבו לפניו יתברך כמבאר במקום אחר אבל שאר כל היום כלו יהיה רק בשמחה ועל זה הזהיר אותנו...
חיי מוהר"ן - קמז - נסיעתו לארץ ישראל
...שאל לו אחד מפני מה אינו מקרבם ואינו מדבר עמם אמר לו שאין לו עתה דבורים. ואמר שנודע לי עתה על פסוק כי תעבר במים אתך אני איך יכולין לראות מתי שרוצין את האבות אברהם יצחק ויעקב. וגם היה חדוש אצלי מפני מה על פסוק זה דיקא. אך אני חושב מחמת שאני צריך לעבר על הים אך למה לכם זאת מה צרך לכם בזה. ואם אפילו הייתי יכול להלביש זאת במוסר שיהיה בו צרך לכל אך אין לי עתה דבורים. אחר כך היה הולך ושב בבית וענה ואמר אני עני ואביון יותר מכל הגדולים זה יש לו ממון וזה יש...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה פא - עֲלוּ זֶה בַנֶּגֶב וַעֲלִיתֶם אֶת הָהָר
...בנגב ועליתם את ההר ופרש רש"י: 'פסלת ארץ ישראל' הכלל הוא, שהדבורים של צדיק שמדבר בתורה או בתפילה נקרא ארץ ישראל כי ארץ היא בחינת נפש, כמו שכתוב: "נפשי כארץ" וכו' ונפש הוא בחינת דבור כמו שכתוב: "נפשי יצאה בדברו" וכשהצדיק מדבר בתורה או בתפילה, נקרא ארץ ישראל והדבורים שהוא מדבר עם המון עם בשיחת חלין הוא נקרא פסלת ארץ ישראל ולמה מדבר שיחת חלין כדי לקשר את המון עם אל הדעת, שהוא בחינת הר דאיתא בגמרא אין הר לבנון אלא בית המקדש, שנאמר: "ההר הטוב הזה והלבנון"...
שיחות הר"ן - אות רסה - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...נחמן הזהיר מאד לבלי לאכל בצלים חיים כלל אפילו עם שמן או שומן ואפילו על ידי תערובות כגון על ידי ביצים וכיוצא ואפילו בשבת והלעיג על האומרים שבשבת מצוה לאכל דבר המזיק שהם בצלים חיים ואמר שהם מזיקים מאד לכמה דברים וחשב אז כמה עניני חולאת ומכאובים וחלישות שגורמים אך שכחתים בפרטיות אך הכלל שהחמיר מאד והזהיר מאד לבלי לאכלם חיים כלל אפילו על ידי תערובות ואפילו בשבת רק מבשלים מתר לאכל ובתחלה שאלנו אותו על זה מחמת ששמענו בשם הבעל שם טוב זה שהזהיר מאד לבלי...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רפא - אִם יֵשֵׁב עַצְמוֹ עַל הַסֵּפֶר יָכוֹל לִרְאוֹת חֲדָשׁוֹת וְנִפְלָאוֹת
...ישב עצמו על הספר יכול לראות חדשות ונפלאות אפילו אדם פשוט אם ישב עצמו על הספר, ויסתכל על אותיות התורה יכול לראות חדשות ונפלאות הינו שעל ידי הסתכלותו היטב היטב על אותיות התורה יתחילו האותיות להאיר ולהצטרף בבחינת אותיות בולטות ומצטרפות כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה ואזי יראה נפלאות צרופים חדשים ויכולין לראות בהספר מה שבעל המחבר לא כון לזה כלל וזה אפשר אפילו אדם פשוט כי אדם גדול יכול לראות זאת בלא יגיעה רק אפילו אדם פשוט לגמרי יכול להשיג ולראות חדשות...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסה - טַעַם עַל שְׁבִירַת כְּלִי חֶרֶס בִּשְׁעַת הִתְקַשְּׁרוּת הַשִּׁדּוּך
...רסה - טעם על שבירת כלי חרס בשעת התקשרות השדוך טעם על שבירת כלי חרס בשעת התקשרות השדוך כי [כל] אלו נשמות של הזווג הם למעלה אחד אך למטה ההתקשרות וההתאחדות שלהם הוא בהעלם כי אין יודעין מהתאחדות שלהם עד השדוך ואזי נתגלה ההתקשרות שלהם שהיה עד עתה בהעלם אך זה ההתגלות של ההתקשרות שנתגלה בעת התנאים הוא בבחינת: "והחיות רצוא ושוב" כי בשעת השדוך נתגלה ההתקשרות ותכף ומיד נתעלם כי אחר כך נתפרדין ונתרחקין כי עדין היא אסורה עליו עד החפה נמצא שבשעת השדוך נתגלה אור...
האם רבי נחמן לא טעם טעם חטא?
...שרבי נחמן לא טעם טעם חטא. והשאלה שלי היא: 1 - האם זה נכון? ומה המקור לכך? 2 - הרי כתוב "אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא", אז כיצד מסתדר עניין זה? תודה תשובה: לא ידוע לי על מקור כלשהו לכך שרבי נחמן אמר על עצמו שהוא לא טעם טעם חטא. ואדרבה אין דבר כזה לא לטעום טעם חטא. רבי נחמן כותב בפירוש: כאן: breslev.eip.co.il/?key=515 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רמה - דע שיש חדרי תורה ודע שכל אדם קדם שמשיג בתורה השגה של אמת צריך לילך בהכרח דרך אלו היכלות התמורות...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כח - יֵּשׁ חִלּוּקִים בֵּין הַתּוֹרוֹת
...מוהר"ן ח"ב - תורה כח - יש חלוקים בין התורות דע, שיש חלוקים בין התורות כי יש תורה שלא נתנה אפילו לדרש ויש תורה שנתנה לדרש ולא נתנה לכתב ויש שנתנה לכתב וכמו שמצינו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה . 'דברים שבעל פה אי אתה רשאי לאמרם בכתב' וכו' ומי שיודע להבחין ולהכיר בין התורות איזהו נתנה לכתב, ואיזהו לא נתנה לכתב הוא יכול להכיר את איש ישראלי בין האמות ואפילו אם אחד מישראל עומד בין כמה אמות, יכול להכירו וסוד זה מרמז בפסוק: "אכתב לו רבי תורתי כמו זר נחשבו"...
תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה? חלק 2
...1. כדי לחדד את העניין, אבן לדוגמא התאווה לא קשורה בה לא בעבר לא בהווה ולא בעתיד. ועל האדם להגיע לבחינה הנ"ל שהתאווה לא תהיה קשורה בו לא בעבר לא בהווה ולא בעתיד. לא בהווה, היינו שלא יהיה לו שום רצון משום צד שהוא לתאווה. לא בעתיד, היינו שהאדם יתרחק כ"כ מהתאווה, עד כדי כך שאפילו תאורטית הוא לא יוכל לפול לתאווה הזאת בשום זמן שבעולם. ולא בעבר, היינו שעל האדם לעשות תשובה שלמה מאהבה שבה העוונות נהפכים לזכויות ממש, ושבה האדם מתנקה גם מכל התאוות שכבר היו...
ספר המידות - יראה
...המידות - יראה חלק א' א. מי שאינו חכם בעיני עצמו, יכול לבוא ליראה. ב. מי שמקרב אל הזקן וסובל כעסו, על ידי זה זוכה ליראה. ג. כשנזדמן לידו איזה גמילות חסד, ואינו גומל, על ידי זה נופל מיראתו. ד. מי שממעט בשיחה, יזכה ליראה. ה. מי שמדבר ומסית את חברו ליראת שמים, כל הדבורים שמוציא מפיו, בשעה שמדבר עם חברו, נעשה ממנו ספר. ו. מי שיש בו יראת שמים דבריו נשמעין. ז. בכיה על מיתת אדם כשר היא חשובה כמו יראת שמים. ח. יראת השם תוסיף לאדם יותר ממה שמזלו מחיב והוא...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1719 שניות - עכשיו 23_06_2025 השעה 16:57:54 - wesi2