ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קעג - עַל יְדֵי הַכְּתָב יָכוֹל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת לְהַכִּיר הַנֶּפֶשׁ
על ידי הכתב יכול הצדיק האמת להכיר הנפש ופנימיות הנפש של הכותב והאמונה ושרש האמונה שלו כי יש בחינת שרש האמונה כי האמונה בעצמה יש לה חיות ושורש דהינו שיש עולם אמונה שמשם נלקח האמונה ועולם האמונה יש לו גם כן אמונה בהשם יתברך וזה בחינת שרש האמונה שהיא בחינת פנימיות האמונה והיא בחינת פנימיות הנפש כי הנפש והאמונה הם בחינה אחת כמו שכתוב (ישעיה כ"ו) : "נפשי אויתיך בלילה", וכתיב (תהלים צ"ב) "ואמונתך בלילות" ועל ידי הכתב אפשר להכיר הנפש ופנימיות הנפש שהיא בחינת פנימיות האמונה כנ"ל בבחינת "אנכי" שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה (שבת קה) : 'אנא נפשי כתבית יהבית' הינו שהכותב נותן נפשו בתוך הכתב וגם פנימיות נפשו כי איתא בזוהר הקדוש 'אנ"י נוטריקון א'נא נ'פשי י'הבית דא שכינתא חיצוניות אנכי דא שכינתא פנימיות' נמצא שהכ"ף מרמז על בחינת שכינתא פנימיות (עיין לק"ת להאריז"ל פר' יתרו, ובשג"ע אות כ) וכן איתא ב"עץ חיים" לענין התלבשות העולמות שהכתר היא פנימיות הנפש והכ"ף היא בחינת כתר כמובא לעיל [בסי' ו' אות ב] כי השכינה היא בחינת נפש כידוע נמצא שעל ידי הכתב שהוא בחינת כ' נתגלה ונראה בחינת פנימיות הנפש פנימיות האמונה כנ"ל. והדבור שמדבר עם הצדיק האמתי הוא במעלה גדולה מהכתב כי הכתב אינו רק פעלת הנפש ומתוך הפעלה יכול הצדיק להבין מהות הנפש והדבור הוא הנפש בעצמו, כמו שכתוב (שיר השירים ה) : "נפשי יצאה בדברו" ואף על פי שהדבור הוא דבר שאין בו ממש אף על פי כן מחמת שהוא צדיק אמת והדבור הוא מהות הנפש בעצמה על כן יכול לראות מהות הנפש בעצמה
עַל יְדֵי הַכְּתָב

יָכוֹל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת לְהַכִּיר הַנֶּפֶשׁ וּפְנִימִיּוּת הַנֶּפֶשׁ שֶׁל הַכּוֹתֵב

וְהָאֱמוּנָה וְשׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה שֶׁלּוֹ

כִּי יֵשׁ בְּחִינַת שׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה

כִּי הָאֱמוּנָה בְּעַצְמָהּ יֵשׁ לָהּ חִיוּת וְשׁוֹרֵשׁ

דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ עוֹלַם אֱמוּנָה שֶׁמִּשָּׁם נִלְקָח הָאֱמוּנָה

וְעוֹלַם הָאֱמוּנָה יֵשׁ לוֹ גַּם כֵּן אֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַך

וְזֶה בְּחִינַת שׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה שֶׁהִיא בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת הָאֱמוּנָה

וְהִיא בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת הַנֶּפֶשׁ

כִּי הַנֶּפֶשׁ וְהָאֱמוּנָה הֵם בְּחִינָה אַחַת

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "נַפְשִׁי אִוִּיתִיך בַּלַּיְלָה", וּכְתִיב "וֶאֱמוּנָתְך בַּלֵּילוֹת"

וְעַל יְדֵי הַכְּתָב אֶפְשָׁר לְהַכִּיר הַנֶּפֶשׁ וּפְנִימִיּוּת הַנֶּפֶשׁ שֶׁהִיא בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל

בִּבְחִינַת "אָנכִי" שֶׁאָמְרוּ חָכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'אֲנָא נַפְשִׁי כְּתַבִית יְהַבִית'

הַיְנוּ שֶׁהַכּוֹתֵב נוֹתֵן נַפְשׁוֹ בְּתוֹך הַכְּתָב וְגַם פְּנִימִיּוּת נַפְשׁוֹ

כִּי אִיתָא בַּזוהַר הַקָּדוֹשׁ

'אֲנִ"י נוֹטְרִיקוֹן אֲ'נָא נַ'פְשִׁי יְ'הַבִית דָּא שְׁכִינְתָּא חִיצוֹנִיּוּת

אָנכִי דָּא שְׁכִינְתָּא פְּנִימִיּוּת'

נִמְצָא שֶׁהַכָּ"ף מְרַמֵּז עַל בְּחִינַת שְׁכִינְתָּא פְּנִימִיּוּת

וְכֵן אִיתָא בָּ"עֵץ חַיִּים" לְעִנְיַן הִתְלַבְּשׁוּת הָעוֹלָמוֹת

שֶׁהַכֶּתֶר הִיא פְּנִימִיּוּת הַנֶּפֶשׁ

וְהַכָּ"ף הִיא בְּחִינַת כֶּתֶר כַּמּוּבָא לְעֵיל [בסי' ו' אות ב]

כִּי הַשְּׁכִינָה הִיא בְּחִינַת נֶפֶשׁ כַּיָּדוּעַ

נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי הַכְּתָב שֶׁהוּא בְּחִינַת כ'

נִתְגַּלֶּה וְנִרְאֶה בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת הַנֶּפֶשׁ פְּנִימִיּוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל.

וְהַדִּבּוּר שֶׁמְּדַבֵּר עִם הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי הוּא בְּמַעֲלָה גְּדוֹלָה מֵהַכְּתָב

כִּי הַכְּתָב אֵינוֹ רַק פְּעֻלַּת הַנֶּפֶשׁ

וּמִתּוֹך הַפְּעֻלָּה יָכוֹל הַצַּדִּיק לְהָבִין מַהוּת הַנֶּפֶשׁ

וְהַדִּבּוּר הוּא הַנֶּפֶשׁ בְּעַצְמוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ"

וְאַף עַל פִּי שֶׁהַדִּבּוּר הוּא דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ

אַף עַל פִּי כֵן מֵחֲמַת שֶׁהוּא צַדִּיק אֱמֶת

וְהַדִּבּוּר הוּא מַהוּת הַנֶּפֶשׁ בְּעַצְמָהּ

עַל כֵּן יָכוֹל לִרְאוֹת מַהוּת הַנֶּפֶשׁ בְּעַצְמָהּ
שיחות הר"ן - אות רלב - מדבר ממעלת ההתבודדות
...מפי הנ"ל שכמה פעמים נכנס אליו ורצה לדבר עמו ולא היה יכול לפתח פיו לדבר לפניו מה שבלבו ופעם אחת היה עומד ומשמשו והיה בדעתו לדבר עמו מיד אבל לא היה יכל לפתח פיו כלל ואחר כך צוה רבנו זכרונו לברכה, שיושיט לו מנעליו לנעלם לכבוד שבת כי היה אז אחר יציאה מהמרחץ בערב שבת ואז בעת שהושיט לו מנעליו ענה רבנו זכרונו לברכה, מעצמו ואמר לו. תרגיל עצמך לדבר לפני השם יתברך ואז תוכל אחר כך לדבר עמי גם כן אחר כך בעת שזכה לדבר עמו אז כשנכנס אליו ורצה גם כן לדבר והיה קשה עליו מאד לדבר ענה רבנו זכרונו לברכה ואמר. ג
שיחות הר"ן - אות קמז
...אות קמז שמעתי מאיש אחד מאנשינו שאמר שקדם שספר רבנו זכרונו לברכה, המעשה של המלך שהיה לו בן שכלו מאבנים טובות הנדפסת [בספורי מעשיות מעשה ה] אמר קדם שספר: אני יודע מעשה שיש בה כל השם של מ"ב ואחר כך ספר זאת המעשה ואף על פי כן אין אנו יודעים אם זאת היא המעשה של השם מ"ב וגם אנכי שמעתי מפיו הקדוש לפני כמה שנים שאמר שהבעל שם טוב זכרונו לברכה, היה יודע מעשה שהיה בה השם של מ"ב ודבר עמי אז מהשם של מ"ב ושאל אותי למצא פרוש בלשון לעז על שתי אותיות ו' צ' שנמצא בשם הנ"ל ולא יכלתי למצא וכפי המובן היה שכבר יודע סוד...
שיחות הר"ן - אות עב
...- אות עב כבר מבאר שאין להשגיח כלל על פניות ומחשבות זרות ובלבולים שבתפילה רק לעשות את שלו לילך בתפילתו כסדר ולא ישגיח על שום בלבול ומחשבה זרה כלל רק הוא יעשה את שלו ולא יחזיר פניו להביט על אלו המחשבות כלל גם אמר שזה טובה גדולה מה שבאים עליו מחשבות זרות ופניות כי בלא זה אם היה האדם מתפלל התפילה כראוי לא היה אפשר לסבל כלל את גדל עצם הקטרוגים שיש על התפילה שהיא כראוי אבל על ידי שהתפילה מלבשת במחשבות זרות על ידי זה אין החיצונים מסתכלין עליה כל כך ואין הקטרוג גדול כל כך ועל ידי זה יכול התפילה לעלות ובוחן...
שיחות הר"ן - אות רנה - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רנה - שיחות מורנו הרב רבי נחמן קל יותר לתן עצה לאחר, מלעצמו כי כשהאדם בעצמו צריך לעצה קשה לו מאד כי בתחלה חושב מחשבות ויש לו כמה סברות והוכחות שצריך לעשות ולהתנהג כך ואחר כך כשנגמר בדעתו דרך זה בתוך כך חוזר ועולה במחשבתו סברא אחרת ובזה חוזר וסותר כל דרך העצה וההנהגה ראשונה שהיה בדעתו ויש לו הוכחות וסברות רבות להפך ממש אשרי הזוכה לעצה שלמה ונכונה מהשם יתברך באפן שלא יאבד עולמו בחנם חס ושלום
גשר צר מאוד - לא לפחד כלל - חלק 2
...- לא לפחד כלל - חלק 2 * גשר צר מאוד - לא לפחד כלל - חלק 1. ויש גם את הבחינה של breslev.eip.co.il/?key=223 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מו - מסירת נפש יש לכל אחד ואחד מישראל בכל יום ובכל שעה ומזה יבין המשכיל הנמשל מאליו על כל המניעות וההסתות ופתויים שהם בחינת חומות, שיש על אוצר של יראת שמים שבאמת אינם כלום והעקר לב חזק ואמיץ ואז אין לו שום מניעה ובפרט המניעות בגשמיות, כגון מחמת ממון או שמונע אותו אשתו ובניו וחותנו או אביו ואמו וכו', וכיוצא הם כלם בטלים ומבטלים למי שלבו חזק ואמיץ להשם יתברך וגם אפילו...
ספר המידות - זקנים
ספר המידות - זקנים חלק שני א. זקנים מעמידים את ישראל ועצתם טובה לנו. ב. לפי הזקנים שבדור כן הפרנסה. ג. אם הזקנים אינם חכמים סימן לדבר שעקר חשיבותם הוא אצל נשים הילדות.
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פט - הַדַּעַת מְשַׁדֵּך כָּל הַשִּׁדּוּכִים
...הדעת משדך כל השדוכים כי כל השדוכים הם שני הפכים והדעת הוא המתוך בין שני הפכים [עין לקוטי הראשון סי' ד] על כן כל השדוכים שבעולם כלם נעשים על ידי הבר דעת שיש בעולם ועל כן לפעמים קשה למצא זווגו כי לפעמים שני המשדכים רחוקים מאד והם שני הפכים ביותר זה מזה על כן קשה למצא זווגו והתקון לזה שצריך שיבוא להבר דעת לשמע תורה מפיו ועל ידי זה יכול למצא השדוך שלו כי כל זמן שהדעת בכח אזי לפעמים אי אפשר לחבר המשדכים כשהם בהפך גדול זה מזה כי לפעמים הם בהפך גדול מאד זה מזה כנ"ל ואז אי אפשר להדעת לחבר אותם כל זמן ש
שבחי הר"ן - אות כג
שבחי הר"ן - אות כג ואמר: שהוא ענו בתכלית העניוות בכל האיברים כי יש אחד שהוא ענו ואין הענווה בלב ויש שהוא ענו ואין הענווה מגיע באיזה איבר אבל אצלו הענווה בתכלית בכל האיברים כי לבו וכל איבריו הם בתכלית הביטול
שיחות הר"ן - אות רסח - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רסח - שיחות מורנו הרב רבי נחמן "איכה נחרב האולם" וכו' "עד אן יצעק בשבי" וכו' "עד אן" וכו' "בן אמתך" וכו' [תקון חצות] ורמז עלי כמה אני צריך לצעק זאת לפניו יתברך ותפס לדגמא איך הם מעוררים הלב ואמר אותם בנגון חצות בקול נעים עמק מאד גם מהחרוז "דודי ירד לגנו" ספר ושבחו מאד כי הוא מדבר מוכוח של כנסת ישראל עם השם יתברך ומעורר הלב מאד
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מ - מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
...ישראל מי שיודע מארץ ישראל, שטעם באמת טעם ארץ ישראל הוא יכול להכיר באחר אם היה אצל צדיק על ראש השנה אם לאו ואם אותו הצדיק הוא גדול במעלה או קטן ואם הוא צדיק אמתי אם לאו או אם הוא בעצמו צדיק כי טעם ארץ ישראל יכולין לציר לפני מי שיודע טעם שכל כי רק מי שהוא איש בור, אי אפשר לו לידע זאת אבל מי שיודע משכל כגון לומדים שמרגישים מעט טעם השכל בפשט וקשיא כדרך הלומדים או חכמים בחכמות אחרות, שמרגישים טעם שכל יכולין להבין טעם ארץ ישראל כי 'אוירא דארץ ישראל מחכים' וטעם החכמה והשכל בודאי יקר מאד אך עקר מעלת קדשת...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1719 שניות - עכשיו 21_02_2026 השעה 11:59:20 - wesi2