...מוהר"ן ח"א - תורה לב - אדני שפתי תפתח [לשון רבנו זכרונו לברכה] "אדני שפתי תפתח" והוא בחינת רקודין של חתנה כי כל זמן שלא נתונה לזווג היא אתקריאת נער בלא ה' גימטריא ש"ך דינים וכד אתתקנת לזווג אתקריאת נערה בה"א שנמתקין הדינין על ידי ה' אלפין של אהיה שבבינה כמובא ב"פרי עץ חיים" נמצא הכלה עדין בבחינות נער בבחינות ש"ך דינים וצריך להמתיקה ולתקנה וזה נעשה על ידי רקודין כי הרגלין הם בבחינות נצח והוד והם נתנשאים על ידי הלב הינו על ידי שמחת הלב כנראה בחוש שעל ידי שמחת הלב מרקדין כמו שכתוב גבי יעקב "וישא יעקב...

...טז דע, שיכולין לצעק בקול דממה דקה בצעקה גדולה מאד ולא ישמע שום אדם כלל, כי אינו מוציא שום קול כלל רק הצעקה היא בקול דממה דקה וזה יוכל כל אדם דהינו שיציר במחשבתו הצעקה ויכנס קול הצעקה במחשבה ויציר בדעתו קול הצעקה ממש עם הנגון כדרך שצועקין ויכנס בזה עד שיצעק ממש בבחינת קול דממה דקה ושום אדם לא ישמע כלל כי באמת אינו ציור כלל רק צעקה ממש כי יש סמפונות בראה שמשם יוצא הקול וגם יש סמפונות דקים היוצאים מן הראה אל המח ועל כן יכולים להכניס הקול דרך הסמפונות הדקים ההולכים אל המח עד שיצעק ממש במחו על ידי מה...

...מה שורש ההבדל בין התורה של רבי נחמן מברסלב בארץ ישראל לבין לפני ארץ ישראל? רמז, תורה מלמעלה למטה ומלמטה למעלה. מה הקשר של הדברים? * אמר רבי נחמן מברסלב breslev.eip.co.il/?key=546 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רעט - יש שאומרים תורה מלמטה למעלה דע שיש שאומרים תורה מלמטה למעלה והיא מלמטה רחבה מאד שלמטה מרחיבין הדבר ומגדילין אותו מאד ולמעלה הוא קצר, והולך ומקצר ועולה עד שלמעלה מעלה הוא קצר מאד מאד כי למעלה לא נשאר ממנה כלום, רק מעט מעט כי בודאי יש שם איזה ניצוץ הקדוש אבל יש להפך שאומרים תורה מלמעלה למטה...

...ח"א - תורה טז - האי כורא דאפיק רישה ממיא [לשון רבנו, זכרונו לברכה] רבי יוחנן משתעי: זמנא חדא הוה קאזלינן בספינתא, וחזינא האי כורא דאפיק רישה ממיא, ודמיא עינה כתרי סהרי, ונפיץ מיא מתרתי אוסיא כתרי מברי דסורא רשב"ם: ונפיץ ושפך. אוסיא נחיריו. מברי דסורא נהרות שבסורא וחזינא האי כורא שהוא הצדיק, המכנה בשם דג, כידוע דאפיק רישה ממיא, ודמיא עינה כתרי סהרי, ונפיץ מיא מתרי אוסיא כתרי מברי דסורא כי אי אפשר לצדיק להיות מחשבתו משוטט תמיד בחכמות עליונות כי לפעמים צריך לצאת לחוץ לעסק בדברי העולם כמו שאמרו חכמינו...

...ה' אות רל ספר רבי נפתלי שאמר רבנו זכרונו לברכה שטוב היה שיהיה לאיש כשר סוסים שיסע בכל פעם עם בני הנעורים לתוך איזה יער וכיוצא ושם ידברו יראת שמים ויהיה להם התבודדות וכו'. כי בשדה ויער טוב מאד להתבודדות. וספר אז מענין הנהגותיו בימי הנעורים שהיה רגיל לקח סוס מבית חותנו ורכב על הסוס לאיזה יער. ושם ירד מהסוס וקשרו לאיזה אילן והוא הלך לתוך היער לעשות את שלו והתבודד שם כדרכו. וכמה פעמים התיר עצמו הסוס וברח למקומו לבית חותנו. וכשראו שם שהסוס בא לבדו היו דואגים ומתפחדים מאד כי אמרו שבודאי נפל מהסוס חס ושלום...

...- כשבא נשמה קדושה לעולם עם הענפים השיכים לה כשבא נשמה קדושה לעולם עם הענפים השיכים לה אזי הקלפה מסבבת אותה רק נשאר פתח נגד אמונה, שכנגד האמונה הפתח פתוח ומחמת פגם הענפים, חס ושלום משליכין אותם משם, דהינו שמשליכין אותם מן האמונה ואזי אין יכולין לכנס, דהינו להתקרב אל שרשם, שהוא הנשמה הנ"ל כי לפעמים משליכין ומפילין אחד מן האמונה כעין מה שמצינו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: על ארץ ישראל על המתים שאינם ראויים לקבר בארץ ישראל ותבואו ותטמאו את ארצי ונחלתי וכו' והנה סתימת הפתח הנ"ל, דהינו האמונה, על ידי...

...פז לפי בחינת הימים נוראים ראוי שיהיה לנו אתרוג נאה כי אמרי אנשי: 'כל נער יש לו אשה נאה' והאתרוג הוא בחינת אשה כמו שכתוב בזוהר שהאתרוג הוא בחינת: "כלך יפה רעיתי ומום אין בך" ובימים נוראים ישראל הם בבחינת נער כי אזי הם בבחינת: "והנה נער בוכה" מיד: "ותחמל עליו" כמו שכתוב בתקונים ועל כן ראוי שיהיה לישראל אתרוג נאה כנ"ל ומי שבוכה ביותר ונכנס ביותר בבחינת "נער בוכה" ראוי שיהיה לו אתרוג נאה ביותר כנ"ל כי זה שאומרים העולם שכל נער יש לו אשה נאה זה יש להבין כי עקר השכל הוא מהמח והמח שואב ממח שבעצמות שהוא...

...ח"ב - תורה קטז - ארץ ישראל היא בזה העולם ממש ספר, שכשהיה בארץ ישראל, ספרו לו שם החשובים שהיו שם שבאו ממדינות אלו וקבעו דירתם שם בארץ ישראל, כמפרסם וספרו לו, שקדם שהיו בארץ ישראל לא היו יכולים לציר לעצמן שארץ ישראל היא עומדת בזה העולם והיו סוברים שארץ ישראל הוא עולם אחר לגמרי לפי גדל קדשת ארץ ישראל המבאר בספרים ומפרש בתורתנו הקדושה מעלת קדשת ארץ ישראל כמה וכמה פעמים והתורה בעצמה מפרשת כל גבולי ארץ ישראל לגדל מעלתה וקדשתה העצום והנורא מאד מאד על כן לא היו יכולין לציר לעצמן בעיניהם שארץ ישראל יהיה...

...הר"ן - אות שד - שיחות מורנו הרב רבי נחמן פעם אחת התלוצץ מזה ואמר שעל זה מבקשים בכל יום ואל תביאני לידי נסיון ולא לידי בזיון ואמר בזו הלשון: אדער אה נסיון אדער אה בזיון [או נסיון, או בזיון] הינו כי אם לא יעמד בנסיון יהיה לו בזיון וכבר מבאר קצת שספר הרבה מענין מאוס תאוה זאת ואמר שאינה תאוה כלל וכו' אחר כך אמר שנמצאים הרבה שמעצם גשמיותם ורגילותם בענין זה אין מועיל להם כלל מה שממאסין להם ענין זה אדרבא באיזה לשון שידברו עמהם מזה יתגברו עליהם ההרהורים יותר על כן טוב לרב בני אדם לבלי להתחיל לחשב בזה כלל...

...- שיחות מורנו הרב רבי נחמן אחר שמחת תורה הייתי רגיל לבוא אליו זכרונו לברכה ובכל שנה כשבאתי אליו אחר שמחת תורה שאל אותי אם הייתי שמח בשמחת תורה וספר לי כמה פעמים איך היו העולם שמחים בביתו והיה לו נחת גדול מזה וכן עוד פעם אחת באמצע השנה דבר עמי מענין שמחת תורה אם אני מרגיש שמחה בלבי אז או על כל פנים פעם אחר בשנה אם אני מרגיש שמחה בלבי [וברוך ה' שעזרני בחסדו הגדול לשמח בכל לב כמה פעמים בשנה והרגשתי השמחה בלבי מה שאי אפשר לספר לחברו כלל כי שמחת יהדותנו, מה שזכינו להיות מזרע ישראל ולהאמין בו יתברך הוא...