... דהינו כפירות עבודה זרה על ידי זה דינא שריא חס ושלום כי 'כל זמן שיש עבודה זרה בעולם חרון אף בעולם' וזה בחינת "אלהים" פגימת
הלבנה כי "אלהים" בחינת
לבנה כמו שכתוב: "שמש ומגן ה' אלהים" והנה אמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'בעולם הזה לא כשאני נכתב אני נקרא כי נכתב ביו"ד ק"א ונקרא באל"ף דל"ת ולעולם הבא נכתב ונקרא ביו"ד ה"א' וזהו מחמת פגימת
הלבנה שנמשך על ידי פגם האמונה כנזכר לעיל על כן אי אפשר שיהיה הקריאה והכתיבה אחת כי מעולם לא ראתה חמה פגימתה של
לבנה [פרוש כי הקריאה והכתיבה הם בחינת תורה שבכתב ותורה שבעל פה שהוא בחינת ה' אלהים בחינת חמה
ולבנה בחינת שמש ומגן ה' אלהים ומחמת
שהלבנה נפגמת כעת על ידי פגם אמונה שהוא בחינת
לבנה כנ"ל על כן אי אפשר שתהיה הקריאה והכתיבה כאחד כדי שלא תראה חמה פגימתה של
לבנה אבל לעתיד יתמלא פגימת
הלבנה ואז יהיה "ה' אחד ושמו אחד" ויהיה הכתיבה והקריאה אחד בשם יו"ד ה"א כנזכר לעיל] נמצא שכל מה שהאדם זוכה לאמונה יתרה נתקרב ונתיחד יחוד יותר בחינת הוי"ה לשם אלהים ונכללים יחד, כמו שיהיה לעתיד ויעקב הוא בחינת שמש שהוא בחינת הוי"ה ויצחק הוא בחינת אלהים בחינת
לבנה וזהו "וישב יעקב בארץ מגורי אביו" דהינו שנתישב ונתיחד בחינת יעקב בבחינת יצחק בחינת "ה' הוא האלהים" שנתיחד ה' עם אלהים חמה
ולבנה [וזהו "בארץ כנען" לשון הכנעה ושפלות כי זה זוכין על ידי שפלות שעל ידי זה זוכין לאמונה וכו' כנ"ל נראה לי] וזהו "אלה תולדות יעקב יוסף" יוסף זה בחינת תוספת שבת כי על ידי שבת זוכין לשפלות ועל ידי זה זוכין לאמונה שלמה שעל ידי זה נתמלא פגימת
הלבנה ונתיחד הוי"ה עם אלהים בחינת יעקב ויצחק כנזכר לעיל וזהו: "רגלי עמדה במישור" כשזוכין לאמונה ישרה בשלמות בלי שום ערבוב גם "במקהלים אברך ה" כי אז אוכל לברך ולהזכיר שם הוי"ה כי אז יתמלא פגימת
הלבנה ויהיה ה' אחד ושמו אחד ויהיה הכתיבה והקריאה אחת ונזכה לברכו במקהלים בשם הוי"ה ברוך הוא בחינת "במקהלים אברך ה'" כנזכר לעיל ועל ידי זה נמשך שפע טובה וברכה כנ"ל וזהו בחינת ...