ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה טז - הַאי כַּוְרָא דְּאַפִּיק רֵישֵׁהּ מִמַּיָּא
[לשון רבנו, זכרונו לברכה] רבי יוחנן משתעי: זמנא חדא הוה קאזלינן בספינתא, וחזינא האי כורא דאפיק רישה ממיא, ודמיא עינה כתרי סהרי, ונפיץ מיא מתרתי אוסיא כתרי מברי דסורא (בבא בתרא עד) רשב"ם: ונפיץ ושפך. אוסיא נחיריו. מברי דסורא נהרות שבסורא וחזינא האי כורא שהוא הצדיק, המכנה בשם דג, כידוע (עיין מאורי אור ערך דג) דאפיק רישה ממיא, ודמיא עינה כתרי סהרי, ונפיץ מיא מתרי אוסיא כתרי מברי דסורא כי אי אפשר לצדיק להיות מחשבתו משוטט תמיד בחכמות עליונות כי לפעמים צריך לצאת לחוץ לעסק בדברי העולם כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה (מנחות צט:) 'פעמים ביטולה של תורה זו היא קיומה' וכד אפיק רישא ממיא הינו כד מפיק את עצמו מחכמות עליונות אזי: ודמיא עינה כתרי סהרי כי פקיחת עינים מכנים על שם החכמה כמו שכתוב (בראשית ג) : "ותפקחנה עיני שניהם" וכשעוסק בחכמתו אזי עיניו בבחינת שמש וכשמסלק את עצמו מחכמה עליונה הוה זה כמו ביאת שמש וכשבא השמש אזי נשתארים עיניו בבחינת סהרי כי סהרא אין מאירה אלא כד נסתלק השמש וזה בחינת: 'ועינינו מאירות כשמש וכירח' לפעמים מאירות כשמש כד אנחנו דבקים בחכמה ולפעמים מאירות כירח כד מסלקין את עצמנו מלשוטט בחכמה ונפיץ מיא מתרי אוסיא הם בחינת תרין משיחין (עיין זוהר פנחס רמ"ו: רנ"ב:) שאליהם העכו"ם ידרשו וימשכו את עצמם אליהם כמו שכתוב (ישעיהו ב) : "ונהרו אליו כל הגויים" וזה: 'תרי נהרות דסורא' 'סורא' זה בחינות עכו"ם על שם עבודה זרה כמו שכתוב (שמות ל"ב) : "סרו מהר מן הדרך" והם נכללים בשתי אמות: עשו וישמעאל ועל ידי אלו תרין משיחין שהם תרי אוסיא בחינת (איכה ד) "רוח אפינו משיח ה'" על ידם יגאלו וימשכו כנהרות אצלם ללמד דבר ה' ותרין אמין עשו וישמעאל אנון תרין עננין דמכסין על העינין שאין יכולין להאיר תמיד בבחינת שמש ובשביל זה צריך הצדיק לבטל את דבקותו כדי שלא יתגברו האמין עשו וישמעאל על עיניו ויתבטל, חס ושלום, חכמתו לגמרי אבל על ידי תרין משיחין שיפוצו מעינותיהם חוצה ויהפך לכלם שפה ברורה אז יתקים (ישעיהו ל) : "והיה אור הלבנה כאור החמה" ואז לא יצטרך לבטל מדבקותו [מסימן טו עד כאן לשון רבנו, זכרונם לברכה]
[לְשׁוֹן רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה]

רַבִּי יוֹחָנָן מִשְׁתָּעֵי: זִמְנָא חֲדָא הֲוָה קָאָזְלִינַן בִּסְפִינְתָּא, וַחֲזֵינָא הַאי כַּוְרָא דְּאַפִּיק רֵישֵׁהּ מִמַּיָּא, וְדַמְיָא עֵינֵהּ כִּתְרֵי סִהֲרֵי, וְנָפִיץ מַיָּא מִתַּרְתֵּי אוּסְיָא כִּתְרֵי מַבְרֵי דְסוּרָא

רַשְׁבַּ"ם: וְנָפִיץ וְשָׁפַךְ. אוּסְיָא נְחִירָיו. מַבְרֵי דְּסוּרָא נְהָרוֹת שֶׁבְּסוּרָא

וַחֲזֵינָא הַאי כַּוְרָא

שֶׁהוּא הַצַּדִּיק, הַמְכֻנֶּה בְּשֵׁם דָּג, כַּיָּדוּעַ

דְּאַפִּיק רֵישֵׁהּ מִמַּיָּא, וְדַמְיָא עֵינֵהּ כִּתְרֵי סִהֲרֵי, וְנָפִיץ מַיָּא מִתְּרֵי אוּסְיָא כִּתְרֵי מַבְרֵי דְּסוּרָא

כִּי אִי אֶפְשָׁר לַצַּדִּיק לִהְיוֹת מַחֲשַׁבְתּוֹ מְשׁוֹטֵט תָּמִיד בְּחָכְמוֹת עֶלְיוֹנוֹת

כִּי לִפְעָמִים צָרִיךְ לָצֵאת לַחוּץ לַעֲסֹק בְּדִבְרֵי הָעוֹלָם

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה 'פְּעָמִים בִּיטּוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה זוֹ הִיא קִיּוּמָהּ'

וְכַד אַפִּיק רֵישָׁא מִמַּיָּא

הַיְנוּ כַּד מַפִּיק אֶת עַצְמוֹ מֵחָכְמוֹת עֶלְיוֹנוֹת

אֲזַי: וְדַמְיָא עֵינֵהּ כִּתְרֵי סִהֲרֵי

כִּי פְּקִיחַת עֵינַיִם מְכֻנִּים עַל שֵׁם הַחָכְמָה

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם"

וּכְשֶׁעוֹסֵק בְּחָכְמָתוֹ

אֲזַי עֵינָיו בִּבְחִינַת שֶׁמֶשׁ

וּכְשֶׁמְּסַלֵּק אֶת עַצְמוֹ מֵחָכְמָה עֶלְיוֹנָה

הֲוָה זֶה כְּמוֹ בִּיאַת שֶׁמֶשׁ

וּכְשֶׁבָּא הַשֶּׁמֶשׁ

אֲזַי נִשְׁתָּאֲרִים עֵינָיו בִּבְחִינַת סִהֲרֵי

כִּי סִהֲרָא אֵין מְאִירָה

אֶלָּא כַּד נִסְתַּלֵּק הַשֶּׁמֶשׁ

וְזֶה בְּחִינַת: 'וְעֵינֵינוּ מְאִירוֹת כַּשֶּׁמֶשׁ וְכַיָּרֵחַ'

לִפְעָמִים מְאִירוֹת כַּשֶּׁמֶשׁ

כַּד אֲנַחְנוּ דְּבֵקִים בְּחָכְמָה

וְלִפְעָמִים מְאִירוֹת כַּיָּרֵחַ

כַּד מְסַלְּקִין אֶת עַצְמֵנוּ מִלְּשׁוֹטֵט בְּחָכְמָה

וְנָפִיץ מַיָּא מִתְּרֵי אוּסְיָא

הֵם בְּחִינַת תְּרֵין מְשִׁיחִין

שֶׁאֲלֵיהֶם הָעַכּוּ"ם יִדְרְשׁוּ וְיִמְשְׁכוּ אֶת עַצְמָם אֲלֵיהֶם

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִים"

וְזֶה: 'תְּרֵי נְהָרוֹת דְּסוּרָא'

'סוּרָא' זֶה בְּחִינוֹת עַכּוּ"ם

עַל שֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ"

וְהֵם נִכְלָלִים בִּשְׁתֵּי אֻמּוֹת: עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל

וְעַל יְדֵי אֵלּוּ תְּרֵין מְשִׁיחִין

שֶׁהֵם תְּרֵי אוּסְיָא

בְּחִינַת "רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה'"

עַל יָדָם יִגָּאֲלוּ

וְיִמָּשְׁכוּ כִּנְהָרוֹת אֶצְלָם לִלְמד דְּבַר ה'

וּתְרֵין אֻמִּין

עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל

אִנּוּן תְּרֵין עֲנָנִין דִּמְכַסִּין עַל הָעַיְנִין

שֶׁאֵין יְכוֹלִין לְהָאִיר תָּמִיד בִּבְחִינַת שֶׁמֶשׁ

וּבִשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ הַצַּדִּיק לְבַטֵּל אֶת דְּבֵקוּתוֹ

כְּדֵי שֶׁלּא יִתְגַּבְּרוּ הָאֻמִּין עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל עַל עֵינָיו

וְיִתְבַּטֵּל, חַס וְשָׁלוֹם, חָכְמָתוֹ לְגַמְרֵי

אֲבָל עַל יְדֵי תְּרֵין מְשִׁיחִין

שֶׁיָּפוּצוּ מַעְיְנוֹתֵיהֶם חוּצָה

וְיֵהָפֵךְ לְכֻלָּם שָׂפָה בְרוּרָה

אָז יִתְקַיֵּם: "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה"

וְאָז לא יִצְטָרֵךְ לְבַטֵּל מִדְּבֵקוּתוֹ

[מִסִּימָן טו עַד כָּאן לְשׁוֹן רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה]
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ז - וַיְהִי מִקֵּץ - כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם
...מקץ - כי מרחמם ינהגם ויהי מקץ שנתים ימים, ופרעה חלם וכו' . א. כי מרחמם ינהגם הינו מי שהוא רחמן, הוא יכול להיות מנהיג כי על רשעים או על רוצחים וגזלנים אסור לרחם וכן מי שאינו יודע איך להתנהג עם הרחמנות אזי יוכל לרחם על תינוק של ארבעה ימים לתן לו מאכל הצריך לגדול ולא לקטן כזה כי קטן כזה צריכין לזונו רק על ידי חלב דוקא על כן צריך לידע איך להתנהג עם הרחמנות שלקטן כזה צריכין לרחם לתן לו חלב דיקא ולגדול מאכל הצריך לו וכן על כל אחד ואחד צריכין לרחם במה שצריך לו ב. ורחמן כזה הוא רק משה רבנו כי הוא היה מנהיג...
שיחות הר"ן - אות טו
שיחות הר"ן - אות טו אמר: שהוא חכמה ומלאכה גדולה להיות כמו בהמה וזה בחינת: "כל אשר נתן ה' חכמה בהמה" הינו שהוא חכמה לעשות עצמו כבהמה [וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: על פסוק "אדם ובהמה תושיע ה'" אלו בני אדם שערומים בדעת ומשימין עצמן כבהמה וכמו שאמר אסף: "ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך" ועין במקום אחר מזה]
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קיד - עצֶם פְּגַם הַהִרְהוּר חַס וְשָׁלוֹם
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קיד - עצם פגם ההרהור חס ושלום פעם אחד דברתי עמו ז"ל והבנתי, שהיה חפץ מאד לגלות לי איזה דבר מהשגותיו שהשיג, כדרכו תמיד אך היה קשה עליו והלכתי עמו יחד בשתיקה, כי לא דבר עמי מאומה אך בתוך זה יצאו מפיו הקדוש דבורים אלו סע האט א פנים אז מע מוז זיך פון א הרהור זייער היטן והבנתי אז בלשונו הקדוש ומתנועותיו הקדושים בעת שדבר זאת שאז נתגלה לו בהשגותיו הנוראות עצם פגם ההרהור חס ושלום שפוגם מאד מאד, רחמנא לצלן ואי אפשר לציר זאת בכתב
מה היה החטא של משה רבנו?
...משה רבנו? כיצד רבי נחמן מברסלב מבאר כאן breslev.eip.co.il/?key=68 את החטא של משה שמנע ממנו להכנס לארץ? ומדוע בעצם החטא של משה מנע ממנו בהכרח להכנס לארץ? ז"א מדוע החטא הזה עצמו של משה, הוא בחינת פגם ארץ ישראל? תשובה: ראשית נצטט את לשון רבי נחמן מברסלב עצמו: וכשמתפלל קדם הדרוש צריך להתפלל בתחנונים ויבקש מאת הקדוש ברוך הוא מתנת חנם ולא יתלה בזכות עצמו אף על פי שעכשו נתעורר מטה עזו של עבודתו אין זה המטה כדי להתגאות אלא כדי להכניע הרע שבעדה כי ברבים יש בהם טובים ורעים וצריך להכניע הרע שברעים כנ"ל אבל...
חיי מוהר"ן - רל - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה'
...מוהר"ן - רל - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה' אות רל ספר רבי נפתלי שאמר רבנו זכרונו לברכה שטוב היה שיהיה לאיש כשר סוסים שיסע בכל פעם עם בני הנעורים לתוך איזה יער וכיוצא ושם ידברו יראת שמים ויהיה להם התבודדות וכו'. כי בשדה ויער טוב מאד להתבודדות. וספר אז מענין הנהגותיו בימי הנעורים שהיה רגיל לקח סוס מבית חותנו ורכב על הסוס לאיזה יער. ושם ירד מהסוס וקשרו לאיזה אילן והוא הלך לתוך היער לעשות את שלו והתבודד שם כדרכו. וכמה פעמים התיר עצמו הסוס וברח למקומו לבית חותנו. וכשראו שם שהסוס בא לבדו היו דואגים ומתפחדים...
שבחי הר"ן - אות יט
...היה רגיל מאד בימי קטנותו ובימי ילדותו לרוץ בכל פעם על קבר הבעל שם טוב, זכר צדיק וקדוש לברכה לבקש מאתו שיעזרו להתקרב להשם יתברך והיה רגיל לילך לשם בלילה ובזמן החרף בעת שהיה הקרירות גדול מאד היה הולך לשם בלילה ומשם חזר והלך אל המקוה והיה שם מקוה חוץ למרחץ ומקוה אחד בתוך המרחץ ובחר לו לילך בהמקוה שחוץ למרחץ, בעת הקרירות גדול וכבר היה קר לו מאד מחמת שבא מהקבר הנ"ל כי היה דרך רחוק בין ביתו להבית עלמין וכן מהבית עלמין למקוה מלבד השהיות שנשתהה הרבה על הקבר אף על פי כן אחר כל זה היה הולך דוקא לטבל בהמקוה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ע - וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא משֶׁה
...ביום השמיני קרא משה ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרון ולבניו ולזקני ישראל ויהי ביום השמיני כי כל הדברים הם על הארץ כמו שאנו רואין בחוש, שהכל גדל מן הארץ וכל הדברים והבריות הולכים ומנחים על הארץ ואי אפשר שיפסקו ויתרחקו מהארץ אם לא על ידי כח המכריח הינו על ידי שיש מי שמכריח הדבר ונוטלו ממקומו מהארץ, ומרחיקו ממנה וכפי כח המכריח, כן נתרחק הדבר מהארץ ואחר כך כשנפסק כח המכריח, חוזר הדבר להארץ כגון: אם זורק אדם דבר למעלה אזי על ידי כחו, מכריח הדבר ומפסיקו מהארץ וכפי כחו, כן מכריח הדבר וזורקו למעלה יותר ואחר...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רח - צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק וּמְבַקֵּשׁ
...- צופה רשע לצדיק ומבקש [לשון רבנו, זכרונו לברכה] "צופה רשע לצדיק ומבקש" וכו' פרוש: מה שרשעים עושים יסורים לצדיקים ורודפים את הצדיקים זה סבה מאת השם יתברך כדי שיתבונן הצדיק ויפשפש במעשיו נמצא שהרשע הוא כמו צופה כשומר העיר שנקרא צופה כן הרשע הוא שומר את הצדיק מלפל בגשמיות פרוש אחר, מעט המחלקת שיש על צדיקים היא טובה להם כי המחלקת היא כמו מכסה להם שלא יתגלו ויתפרסמו ביותר מכדי הצרך וזה פרוש "צופה רשע לצדיק" צופה לשון מכסה כמו שכתוב "וצפית אותו זהב" אבל אלו הרשעים מרבים במחלקת, מרבים במכסה עד שאין כח...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נה - אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר קוֹבֵר מֵתִים הָיִיתִי
...אומר קובר מתים הייתי [לשון רבנו, זכרונו לברכה] איתא בגמרא אבא שאול אומר קובר מתים הייתי פעם אחת רצתי אחר צבי ונכנסתי בקולית של מת וכו' א. דע, כי לראות במפלתם של רשעים אי אפשר, אלא על ידי בחינת ארץ ישראל "שב לימיני עד אשית אויביך הדם לרגליך" ימין, זה בחינת ארץ ישראל בחינת בנימין, בן ימין, שנולד בארץ ישראל . ב. ולהמשיך בחינת קדשת ארץ ישראל עכשו בגלות, שהיא תחת יד הסטרא אחרא, ואין יכלת בקדשתה להתגלות אף על פי כן יכולין לגלות ולהמשיך קדשתה אפילו בגלות המר הזה "ואף גם זאת בארץ איביהם" הינו אפילו בגלות...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קנד - דַּע כִּי יֵשׁ יִרְאוֹת נְפוּלוֹת
...ח"א - תורה קנד - דע כי יש יראות נפולות דע כי יש יראות נפולות וכל היסורים והדינים שיש לאדם כלם הם מהיראות הנפולות שנפלו לתוך זה הדבר שהוא מתפחד ויש לו יסורים ממנו חמש אימות אימת חלש על הגבור שאף שהוא נגד הטבע, שהגבור יפחד מהחלש אך שהוא מחמת היראה העליונה שנפלה ונתלבשה באלו הדברים ועל כן הם במספר חמש כנגד חמש גבורות שהם חמש אותיות מנצפ"ך כפולים וצריך להעלות היראות הנפולות, לשרשם למקומם ומקום היראה היא בלב כמו שפרש רש"י: דבר המסור ללבו של אדם נאמר בו "ויראת" והיראה צריכה להיות עם דעת כי בלא דעת נאמר:...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1719 שניות - עכשיו 31_12_2025 השעה 09:58:25 - wesi2