... תשים וכו' גאות מודעת זאת בכל הארץ שהיא מדה מגנה וצריך לברח ממנה אבל יש בני אדם שרודפים אחר כבוד ורוצים למלך ולהנהיג את העולם ואומרים שיש לאל ידם לעשות פדיונות ולהתפלל תפילות ועליהם נאמר: "השב אשת האיש כי ...

... כלל בפסח יציאת מצרים, שהוציאנו ממצרים באותות נוראות בשבועות מתן תורה, שנתן לנו התורה באותות נוראות בסוכות הקף ענני כבוד ועל כן כל יום טוב ויום טוב מכריז וקורא את הרצון בבחינת מקרא קדש כנ"ל ועל כן הימים טובים ...

... ואמר לו אני איני יודע להתפלל אפילו תפילה הסדורה מאנשי כנסת הגדולה מכל שכן עכשו בעת צרה הזאת אבל כבוד תורתו יודע להתפלל בעד כלליות ופרטיות, מפני מה אין אתם מתפללין עכשו ? והשיב: שעכשו מחמת המחין דקטנות אני ...

... מעלה שאינם יודעים כלל בידיעתו יתברך שזה בחינת השגה של מה בחינת: 'מה חמית מה פשפשת' בחינת איה מקום כבודו ולהפך: צריך להראות לדרי מטה שאדרבא מלא כל הארץ כבודו כי יש שוכני עפר, שהם בני אדם המונחים במדרגה התחתונה ונדמה להם שהם רחוקים מאד ממנו יתברך וצריך הצדיק לעוררם ולהקיצם בבחינת "הקיצו ורננו שכני עפר" ולגלות להם שה' עמם והם סמוכים אליו יתברך, כי "מלא כל הארץ כבודו" ולחזקם ולעוררם, שלא יהיו מיאשין עצמן, חס ושלום כי עדין הם אצל השם יתברך וקרובים אליו כי "מלא כל הארץ כבודו" ... והכלל שהצדיק עקר שלמותו, כשיש לו שני הבחינות הנ"ל דהינו שידע איך לדבר וללמד ולהאיר בכל אחד ואחד ... להם ואפילו בתוך הארץ ממש אפילו אם נפל לשאול תחתיות, חס ושלום אף על פי כן שם דיקא נמצא כבודו יתברך, כי "מלא כל הארץ כבודו" וזה בחינת כל שיש להצדיק וכו', כנ"ל] וכיו"ב אמר רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?key=245 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - ...

... והחשיבות של ישראל נתעלה ונתרומם בפני כל מי שצריכין הן ברוחני הן בגשמי. = היינו כי בעולם הזה החן והכבוד של בחינת ישראל שהיא האמונה, הוא ירד ונסתר. היינו כי בעולם הזה עיקר החשיבות הוא דווקא לכבוד של העולם הזה, במקום שיהיה לאמונה של העולם הבא. ועל ידי התגלות השכל של השי"ת, על ידי זה יתהפך ...

... לברכה שאמר על מה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: "ארך ימים בימינה" ואמרו רבותינו, זכרונם לברכה, ארך ימים איכא עשר וכבוד ליכא ? ואמרו כל שכן עשר וכבוד ! ואמר רבי נחמן זכר צדיק לברכה, שהוא רק כל שכן הינו שבודאי הוא קל וחמר וכל שכן שראוי שיהיה להם עשר וכבוד אבל לא בפרוש כי אף על פי כן אין להם מזמנים כמה אלפים אדומים, וכנ"ל

... אבל פוק חזי גבורתיה דמרך היינו כוח החכם שכל כך כוחו חזק שאפילו נפש שלי העלה בעיבור וזה ונגלה כבוד ה' זה בחי' חכמה כ"ש כבוד חכמים ינחלו בחי' בית המקדש כ"ש כסא כבוד מרום מראשון עי"ז וראו כל בשר יחדיו וראו זה בחי' המשכת התורה שהיא ראיה טנת"א כנ"ל כל בשר יחדיו ...

... והדברים סתומים אות תע אמר, עכשו התאוה של ממון והנהגות העולם הינו התאוה שיהיה לו ממון ועשירות, וינהיג העולם בכבוד זאת התאוה היא גדולה עכשו מתאוות ניאוף. וזה שאנו רואין בחוש, שגם הקלי עולם, כגון העוסקין [תווך] שקורין [סוכנים] ...

... ימוש ספר התורה הזה מפיך" בחינת "וימש חשך" הינו שלא יתגשמו ויתחשכו מפיך כי על ידי שאין משגיחין שיהיה כבוד השם יתברך בשלמות הינו על ידי גדלות על ידי זה אין יכולין לפתח פה בבחינת: "סגרו פימו דברו בגאות" ...

... כשבא לאדם גדלות סימן שיבוא לו צרה חס ושלום כמו שכתוב: "לפני שבר גאון" וכן כשהוא שפל סימן שיבוא לכבוד גדול כמו שכתוב: "ולפני כבוד ענווה"