... הוא רחוק ונשגב מאד מדרכי הפרדס אף על פי שבאמת לאמתו הכל אחד. ואי אפשר להאריך בענין זה כי כבוד אלהים הסתר דבר והמשכילים יבינו [נדפס בשיחות הר"ו סימן קכח] ספר שידע כל דברי העץ חיים ופרי עץ חיים ...

... עצמו היטב מה התכלית מכל התאוות ומכל עניני העולם הזה הן תאוות הנכנסות לגוף הן תאוות שחוץ לגוף, כגון כבוד ואז בודאי ישוב אל ה'. אך דע, שעל ידי מרה שחורה אי אפשר להנהיג את המח כרצונו ועל כן ... רפב], עין שם לו לשמח במה שזכה להיות מזרע ישראל, שלא עשני גוי וכמו שאנו אומרין: 'ברוך אלקינו שבראנו לכבודו, והבדילנו וכו' ונתן לנו תורת אמת' וכו' מכל זה וכיוצא בזה ראוי לו לקח לו שמחה לשמח דעתו כנ"ל ...

... עצמו היטב מה התכלית מכל התאוות ומכל עניני העולם הזה הן תאוות הנכנסות לגוף הן תאוות שחוץ לגוף, כגון כבוד ואז בודאי ישוב אל ה'. וכאן breslev.eip.co.il/?key=2258 - שיחות הר"ו - אות קב מבואר כי עיקר הסבל של האדם ...

... על הדבור ואז הדבור יוצא בשיר ושבח והלל להקדוש ברוך הוא אלהים אל דמי לך וכמו שכתוב: "למען יזמרך כבוד ולא ידם" ואז: "ברן יחד כוכבי בקר" וכו' וזהו: "עומדות היו רגלינו" כי הדבור נקרא רגל, כמו שכתוב: "צדק ... ידוע אין דומה בן כפר לבן כרך כל מה שמקרב ביותר אל המלך בשתו גדול וכל מה שיודע ביותר בכבוד המלך, הוא בוש יותר מהמלך וקדם התשובה, עדין ידיעתו בקטנות על ידי זה בשתו אינו בפעל על פניו כי ...

... יתברך ועצם רוממותו יתברך לפי גדלות השם יתברך ועצם רוממותו יתברך בתנועה קלה בעלמא ובהסתכלות בעלמא, שאינו כראוי לפי כבודו יתברך היה ראוי לבוא על האדם מה שראוי, חס ושלום חס ושלום אך השם יתברך מלא רחמים וכל העולם ...

... יהושע [לשון רבנו, זכרונו לברכה] ויאמר ה' אל משה, קרא את יהושע וכו' א. כי צריך כל אדם למעט בכבוד עצמו ולהרבות בכבוד המקום כי מי שרודף אחר הכבוד אינו זוכה לכבוד אלהים אלא לכבוד של מלכים, שנאמר בו: "כבד מלכים חקר דבר" והכל חוקרים אחריו ושואלים. מי הוא זה ואיזהו, שחולקים לו כבוד הזה וחולקים עליו שאומרים שאינו ראוי לכבוד הזה אבל מי שבורח מן הכבוד שממעט בכבוד עצמו ומרבה בכבוד המקום אזי הוא זוכה לכבוד אלוהים ואז אין בני אדם חוקרים על כבודו אם הוא ראוי אם לאו ועליו נאמר: "כבד אלוהים הסתר דבר" כי אסור לחקר על הכבוד הזה ב. ואי אפשר לזכות לכבוד הזה אלא על ידי תשובה ועקר התשובה כשישמע בזיונו, ידם וישתק כי לית כבוד בלא כ"ף והכ"ף הוא כתר בחינת אהיה בחינת תשובה כי אהיה דא אנא זמין למהוי הינו קדם התשובה עדין ... פני אהיה, שעולה דם] ותקון לזה, שיהפך דם לדם שיהיה מן השומעים חרפתם ואינם משיבים ולא ידקדק על בזיון כבודו וכשמקים דם לה' אז הקדוש ברוך הוא מפיל לו חללים חללים כמו שכתוב: '"דום לה' והתחולל לו" והוא יפיל ... חלל בקרבי" הינו על ידי זה נתמעט הדם שבחלל השמאלי וזה בחינת זביחת היצר הרע ועל ידי זה זוכה לכבוד אלקי כמו שכתוב: "זבח תודה יכבדנני" ודרשו חכמינו, זכרונם לברכה על זביחת היצר הרע ג. וצריך לאחז תמיד במדת ... על התשובה הראשונה הינו על חטאתי, עויתי, פשעתי שאמר כי עליו נאמר: "בשפתיו כבדוני" כי על ידי תשובה זוכה לכבוד ה' "ולבו רחק ממני" ואפילו אם יודע אדם בעצמו, שעשה תשובה שלמה אף על פי כן צריך לעשות תשובה ... 'כל הזובח את יצרו' הינו בחינת תשובה בחינת: "ולבי חלל בקרבי" בחינת דם לה' בחינת אקיה בחינת כתר בחינת כבוד, כנ"ל 'ומתודה עליו' הינו שמתודה על זביחת יצרו הינו שעושה תשובה על תשובתו והשגתו הראשונה 'כאלו כבדו להקדוש ברוך הוא בשני עולמות' כי תשובה הראשונה בחינת כבוד עולם הזה ואחר התשובה שזוכה להשגה יתרה ומכיר ביותר את רוממות אלקותו ועושה תשובה על תשובתו זאת התשובה הוא בחינת כבוד עולם הבא וזה שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה "אור יקרות וקפאון" 'אור שהוא יקר בעולם הזה, יהיה קפוי וקל לעולם ... השגת עולם הבא וזה כאלו כבדו להקדוש ברוך הוא בשני עולמות כי זביחת היצר היא תשובה הראשונה הוא בחינת כבוד עולם הזה והודוי על זביחת היצר, הינו תשובה שניה היא בחינת כבוד עולם הבא שהכבוד הראשון נעשה קפוי וקל נגד הכבוד השני וזה שאומר הקדוש ברוך הוא . "אלה עשית והחרשתי, דמית היות אהיה כמוך" כי האדם על ידי שמחריש ... לדודי ודודי לי" 'אני לדודי', זה בחינת עיל 'ודודי לי' זה בחינת ונפיק [וזה סוד כונת אלול] וזה עקר כבודו וזה: "וכבדתו מעשות דרכיך" 'דרכיך' לשון רבים הינו עיל ונפיק וכשיש לו אלו השני בקיאות הנ"ל אזי הוא הולך בדרכי התשובה וזוכה לכבוד ה' כמו שכתוב: "וכבדתו מעשות דרכיך" הינו שזוכה לכתר כי לית כבוד בלא כף ואז ימין ה' פשוטה לקבל תשובתו [וזה סוד כונת אלול] ה. ועל ידי הדמימה והשתיקה נעשה בחינת ... שבאל"ף, דמתקריא רקיע' והנקדה היא כסא דמתכסיא כמו שכתוב "במפלא ממך אל תדרש, ובמכסה ממך אל תחקר" וזה בחינת: "כבוד אלהים הסתר דבר" בחינת כתר והוא"ו שבתוך האלף, הוא רקיע, שמים, אש ומים בחינת הבושה שנשתנה פניו לכמה גונין ... כמו שכתוב: "והארץ הדם רגלי" וזה בחינת חיריק, בחינת: "ותחת רגליו" והנקדה העליונה הוא כסא דמתכסיא בחינת תשובה, בחינת: "כבוד אלהים הסתר דבר" בחינת: "במכסה ממך אל תחקר" בחינת: "וממעל לרקיע דמות כסא וכו'" ונעשה "אדם לשבת על הכסא" ... וכו', פן יראה וכו' שהתשובה צריך להיות בשלשה תנאים אלו] ונגדי נחלי דמשחא מתחותיהו הינו על ידי השתיקה זוכין לכבוד אלקי שהוא בחינת שמן כמו שכתוב: "אהבת צדק ותשנא רשע, על כן משחך" וזה בחינת: "מלך הכבוד" ואמינא להו: אית לי מיניכו חולקא לעלמא דאתי ? חדא דליא לי אטמא זה בחינת: "והארץ הדם רגלי" בחינת ... תשובה על תשובה, שכתב שם כי זביחת היצר הרע, שהוא בחינת דם לה', שהוא בחינת תשובה הראשונה, שהוא בחינת כבוד עולם הזה, זה בחינת נקדה התחתונה, שנעשית מבחינת הדמימה והשתיקה, מבחינת דם לה' וכל זה הוא בחינת חיריק דס"ג וכו', שהוא בחינת בקי בשוב, כנ"ל ותשובה השניה שעושה על תשובתו הראשונה, שהוא בחינת כבוד העולם הבא, בחינת: "כבוד אלהים הסתר דבר", זה בחינת נקדה העליונה, בחינת כתר, שהוא בחינת משה, בחינת סגול וכו' והבן הדברים היטב, איך ...

... האלפים לתוכם ומי שאינו יודע זאת אינו יודע מפני מה הוא עכשו בשמחה ואינו יודע היחוד של ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד ואינו יודע מה זו ציקי קדרה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: משל לבת מלך שהריחה ציקי קדרה. ...

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קצד - מי שרוצה כבוד הוא שוטה מי שרוצה כבוד הוא שוטה כי למשל שר גדול שלח פקיד לעיר אחד מהעירות שלו למקום רחוק והפקיד הנ"ל לקח לעצמו שם כל הכבוד כי הערלים לא ידעו שהוא עבד השר וסברו שהוא בעצמו השר וכשהיו צריכים אליו היו נופלים לפני רגליו, ונותנים לו כל הכבוד והיו קוראים אותו עם כל הכנויים של כבוד השיכים להשר פעם אחד בא השר בעצמו לשם ובא הפקיד לפניו ושאל לו על עסקי המדינה ומדוע אלו הערלים ... על עסק העיר והערל השוטר לא הכיר את השר רק את הפקיד ותכף נפל לרגלי הפקיד וחלק לו כל הכבוד השיך להשר והשיב לו על עסק שאלתו אזי נתהפכו פני הפקיד כשולי קדרה, ונתביש מאד כי אין בזיון גדול מזה שבעיני השר נותנים לו כבוד הזה כמו כן עקר הכבוד הוא רק מהדבור כי איבר מהאדם כגון יד אינה יכולה לחלק לו כבוד כי גם אינו נכר בהיד בעצמה תבנית האדם וכן אפילו פני האדם אינו מיחד להאדם בעצמו כי נמצא גם חיה שיש לה פני אדם כגון קוף ואין זה גדר האדם ועל כן אינו מקבל כבוד כי אם מהדבור שבזה מבדל האדם מחי ועל כן מאחר שעקר הכבוד הוא בהדבור והדבור הוא היכל המלך, כי "היכל" גימטריא "אדני", בחינת הדבור כמו שכתוב: "אדני שפתי תפתח" . אם כן רוצה לקבל כבוד בהיכל המלך ואין בזיון גדול מזה, כידוע בחוש שבודאי יתביש העבד מאד כשיחלקו לו כבוד גדול לפני המלך כנ"ל במשל הנ"ל

... המת על כן "וירקה בפניו" והינו בשת פנים וזהו שאמרו: היבמה נקנית במאמר זהו הפך הבשת בחינת: "כלו אמר כבוד" הפך של "תכלם שבעת ימים" ומרים שפגמה בכבוד משה שהוא בחינת שפע אלקי בבחינת "כי קרן עור פניו" ופגמה בבחינת שבעת הנרות כי הוא היה ענו שפל ...

... רק לילך בתמימות ובפשיטות, בלי שום חכמות ולהסתכל בכל דבר שעושה, שיהיה שם השם יתברך ולבלי להשגיח כלל על כבוד עצמו רק אם יש בזה כבוד השם יתברך יעשה, ואם לאו לאו ואזי בודאי לא יכשל לעולם ואפילו כשנופל, חס ושלום, לספקות ויש שנפילתו גדולה ... אחר השם יתברך אף על פי כן הנפילה והירידה היא תכלית העליה כי דע, כי שרש כל הבריאה הוא הכבוד כי כל מה שברא הקדוש ברוך הוא לא בראו אלא לכבודו כמו שכתוב: "כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו" וכו' ומאחר שהכל נברא בשביל כבודו יתברך נמצא שכבודו יתברך הוא שרש כל הבריאה ואף על פי שכלו אחד על כל זה בהבריאה יש חלקים ובכל חלק וחלק מהבריאה יש בו בחינת כבוד מיחד, שהוא שרשו כנ"ל וזה בחינת 'בעשרה מאמרות נברא העולם והלא במאמר אחד יכול להבראות אלא בשביל שכר וענש נברא בעשרה מאמרות' ובכל מאמר ומאמר יש בו בחינת כבוד מיחד, שהוא שרשו כי הכבוד הוא שרש הכל כנ"ל וזה בחינת: "ובהיכלו כלו אמר כבוד" שבכל מאמר מלבש בו כבודו יתברך שעל ידי זה נברא העולם כי 'מלא כל הארץ כבודו' ואפילו בעברות ודברים רעים, חס ושלום ששם אין כבודו יתברך, בבחינת: "וכבודי לאחר לא אתן" שיש גבול להכבוד שלא יתפשט לשם ואף על פי שמלא כל הארץ כבודו עם כל זה יש גבול כשמגיע למקומות הנ"ל, שלא יצא לשם בבחינת: 'וכבודי לאחר לא אתן' כנ"ל ויש גבול לכל כבוד וכבוד, שמלבש בכל מאמר ומאמר מעשרה מאמרות כנ"ל שלא יתפשט למקומות החיצונים כנ"ל אבל דע, כי אף על פי כן ... דע, כי הם מקבלים מבחינת מאמר סתום, שהוא בראשית מאמר סתום שהוא כולל כל המאמרות, וכלם מקבלים חיות ממנו והכבוד של המאמר סתום הוא סתום ונעלם בתכלית ההסתרה ומשם הם מקבלין חיות כי מבחינת הכבוד והמאמרות המתגלים אי אפשר להם לקבל חיות משם, בבחינת: 'וכבודי לאחר לא אתן' כנ"ל רק מהמאמר סתום שהוא נסתר בתכלית ההסתרה משם מקבלין חיות ודבר זה אי אפשר להבין, ... מקומות אלו דהינו לבחינת מקומות המטנפים ונופל לספקות והרהורים ובלבולים גדולים ואזי מתחיל להסתכל על עצמו, ורואה שרחוק מאד מכבודו יתברך ושואל ומבקש איה מקום כבודו מאחר שרואה בעצמו שרחוק מכבודו יתברך מאחר שנפל למקומות כאלו, רחמנא לצלן וזה זה עקר תקונו ועליתו בבחינת 'ירידה תכלית העליה', המובא בספרים כי איה מקום כבודו זה בחינת הכבוד עליון של המאמר העליון דהינו המאמר סתום בראשית כנ"ל שמשם נמשך חיות למקומות האלו איה מקום כבודו בזה בעצמו הוא חוזר ועולה אל הכבוד העליון שהוא בחינת איה שמגדל הסתרתו והעלמו הוא מחיה מקומות הללו ועכשו, על ידי שהוא נפל לשם ואזי מבקש איה מקום כבודו ובזה חוזר ומדבק עצמו לשם, ומחיה את נפילתו ועולה בתכלית העליה וזה בחינת קרבן עולה שמכפר על הרהור הלב ... לו סביב" ועל כן כתיב בלשון תרגום וכשאדם נופל לשם, שזה בחינת מקומות המטנפים ואזי מבקש וצועק איה מקום כבודו וזה בעצמו תקונו כי חוזר ושב אל הכבוד העליון, שהוא בחינת איה כנ"ל "ואיה השה לעולה" איה היא בחינות שה לעולה לתקן ולכפר הרהור הלב שבא ממקומות ... בחינת איה שהוא בחינות בראשית מאמר סתום כנ"ל וזה בחינות תשובה כי זה עקר התשובה כשאדם מבקש ומחפש אחר כבודו יתברך ורואה בעצמו שרחוק מכבודו יתברך ומתגעגע ושואל ומצטער אי"ה מקום כבודו וזהו בעצמו תשובתו ותקונו כנ"ל והבן היטב ויש בזה עוד הרבה דברים כי כשאדם הולך בדרך או כשהולך בדרכים ... גלולים ועבודה זרה, גם שם מסתר הוא יתברך כנ"ל והכלל כשנופל לשם, חס ושלום אזי כשמתחיל לבקש איה מקום כבודו בזה הוא מחיה את עצמו מחיות הקדשה כי חיות הקליפות הוא רק מההסתרה מה שנסתר השם יתברך שם בתכלית ההסתרה עד שאין יודעין ממנו יתברך כלל אבל תכף כשמבקשין איה מקום כבודו נמצא שיודעין על כל פנים שיש אלו"ק יתברך רק שהוא נסתר ונעלם ועל כן מבקשין 'איה מקום כבודו' ובזה בעצמו מחיה עצמו במקום נפילתו כי איה הוא בחינות מאמר סתום, שהם מקבלין חיות משם רק שחיות הקליפות הוא מההסתרה אבל הוא מחיה את עצמו בבחינות חיות הקדשה במקום נפילתו על ידי הבקשה והחפוש שמחפש איה מקום כבודו כנ"ל ואחר כך זוכה לעלות משם לגמרי אל הקדשה בעצמה דהינו במקום התגלות כבודו יתברך כי עקר הקדשה שיתגלה כבודו יתברך [זאת התורה, וגם מאמר המתחיל: אלו המתפארין עצמן וכו' וכל מה שנאמר ...