ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קצד - מִי שֶׁרוֹצֶה כָּבוֹד הוּא שׁוֹטֶה
מי שרוצה כבוד הוא שוטה כי למשל שר גדול שלח פקיד לעיר אחד מהעירות שלו למקום רחוק והפקיד הנ"ל לקח לעצמו שם כל הכבוד כי הערלים לא ידעו שהוא עבד השר וסברו שהוא בעצמו השר וכשהיו צריכים אליו היו נופלים לפני רגליו, ונותנים לו כל הכבוד והיו קוראים אותו עם כל הכנויים של כבוד השיכים להשר פעם אחד בא השר בעצמו לשם ובא הפקיד לפניו ושאל לו על עסקי המדינה ומדוע אלו הערלים אינם עובדים עבודתם וקרא לשוטר אחד, ושאל אותו השר על עסק העיר והערל השוטר לא הכיר את השר רק את הפקיד ותכף נפל לרגלי הפקיד וחלק לו כל הכבוד השיך להשר והשיב לו על עסק שאלתו אזי נתהפכו פני הפקיד כשולי קדרה, ונתביש מאד כי אין בזיון גדול מזה שבעיני השר נותנים לו כבוד הזה כמו כן עקר הכבוד הוא רק מהדבור כי איבר מהאדם כגון יד אינה יכולה לחלק לו כבוד כי גם אינו נכר בהיד בעצמה תבנית האדם וכן אפילו פני האדם אינו מיחד להאדם בעצמו כי נמצא גם חיה שיש לה פני אדם כגון קוף ואין זה גדר האדם ועל כן אינו מקבל כבוד כי אם מהדבור שבזה מבדל האדם מחי ועל כן מאחר שעקר הכבוד הוא בהדבור והדבור הוא היכל המלך, כי "היכל" גימטריא "אדני", בחינת הדבור כמו שכתוב (תהלים נ"א) : "אדני שפתי תפתח" (עין תקון י"ח). אם כן רוצה לקבל כבוד בהיכל המלך ואין בזיון גדול מזה, כידוע בחוש שבודאי יתביש העבד מאד כשיחלקו לו כבוד גדול לפני המלך כנ"ל במשל הנ"ל
מִי שֶׁרוֹצֶה כָּבוֹד הוּא שׁוֹטֶה

כִּי לְמָשָׁל שַׂר גָּדוֹל שָׁלַח פָּקִיד לְעִיר אֶחָד מֵהָעֲיָרוֹת שֶׁלּוֹ לְמָקוֹם רָחוֹק

וְהַפָּקִיד הַנַּ"ל לָקַח לְעַצְמוֹ שָׁם כָּל הַכָּבוֹד

כִּי הָעֲרֵלִים לא יָדְעוּ שֶׁהוּא עֶבֶד הַשַּׂר

וְסָבְרוּ שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ הַשַּׂר

וּכְשֶׁהָיוּ צְרִיכִים אֵלָיו הָיוּ נוֹפְלִים לִפְנֵי רַגְלָיו, וְנוֹתְנִים לוֹ כָּל הַכָּבוֹד

וְהָיוּ קוֹרְאִים אוֹתוֹ עִם כָּל הַכִּנּוּיִים שֶׁל כָּבוֹד הַשַּׁיָּכִים לְהַשָּׂר

פַּעַם אֶחָד בָּא הַשַּׂר בְּעַצְמוֹ לְשָׁם וּבָא הַפָּקִיד לְפָנָיו

וְשָׁאַל לוֹ עַל עִסְקֵי הַמְּדִינָה

וּמַדּוּעַ אֵלּוּ הָעֲרֵלִים אֵינָם עוֹבְדִים עֲבוֹדָתָם

וְקָרָא לְשׁוֹטֵר אֶחָד, וְשָׁאַל אוֹתוֹ הַשַּׂר עַל עֵסֶק הָעִיר

וְהֶעָרֵל הָשּׁוֹטֵר לא הִכִּיר אֶת הַשַּׂר רַק אֶת הַפָּקִיד

וְתֵכֶף נָפַל לְרַגְלֵי הַפָּקִיד

וְחָלַק לוֹ כָּל הַכָּבוֹד הַשַּׁיָּך לְהַשָּׂר

וְהֵשִׁיב לוֹ עַל עֵסֶק שְׁאֵלָתוֹ

אֲזַי נִתְהַפְּכוּ פְּנֵי הַפָּקִיד כְּשׁוּלֵי קְדֵרָה, וְנִתְבַּיֵּשׁ מְאד

כִּי אֵין בִּזָּיוֹן גָּדוֹל מִזֶּה

שֶׁבְּעֵינֵי הַשַּׂר נוֹתְנִים לוֹ כָּבוֹד הַזֶּה

כְּמוֹ כֵן עִקַּר הַכָּבוֹד הוּא רַק מֵהַדִּבּוּר

כִּי אֵיבָר מֵהָאָדָם כְּגוֹן יָד אֵינָהּ יְכוֹלָה לַחֲלק לוֹ כָּבוֹד

כִּי גַּם אֵינוֹ נִכָּר בְּהַיָּד בְּעַצְמָהּ תַּבְנִית הָאָדָם

וְכֵן אֲפִילּוּ פְּנֵי הָאָדָם אֵינוֹ מְיֻחָד לְהָאָדָם בְּעַצְמוֹ

כִּי נִמְצָא גַּם חַיָּה שֶׁיֵּשׁ לָהּ פְּנֵי אָדָם כְּגוֹן קוֹף

וְאֵין זֶה גֶּדֶר הָאָדָם

וְעַל כֵּן אֵינוֹ מְקַבֵּל כָּבוֹד כִּי אִם מֵהַדִּבּוּר שֶׁבָּזֶה מֻבְדָּל הָאָדָם מֵחַי

וְעַל כֵּן מֵאַחַר שֶׁעִקַּר הַכָּבוֹד הוּא בְּהַדִּבּוּר

וְהַדִּבּוּר הוּא הֵיכַל הַמֶּלֶך, כִּי "הֵיכָל" גִּימַטְרִיָּא "אֲדנָי", בְּחִינַת הַדִּבּוּר

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֲדנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח" .

אִם כֵּן רוֹצֶה לְקַבֵּל כָּבוֹד בְּהֵיכַל הַמֶּלֶך

וְאֵין בִּזָּיוֹן גָּדוֹל מִזֶּה, כַּיָּדוּעַ בְּחוּשׁ

שֶׁבְּוַדַּאי יִתְבַּיֵּשׁ הָעֶבֶד מְאד כְּשֶׁיַּחְלְקוּ לוֹ כָּבוֹד גָּדוֹל לִפְנֵי הַמֶּלֶך

כַּנַּ"ל בַּמָּשָׁל הַנַּ"ל
שיחות הר"ן - אות פט
...חבילות של עברות, רחמנא לצלן כי 'עברה גוררת עברה' הינו כשאדם עובר עברה חס ושלום אזי עברה ראשונה גוררת אותו לעשות עברות אחרות השיכים לה דיקא וכן כשעושה עברה אחרת חס ושלום אזי גוררת גם כן עברות השיכים לה כי כל עברה ועברה גוררת עברות השיכים לה ונגררין אחריה אבל לא עברות שאין שיכים לה וזה בחינת חבילות חבילות עברות חס ושלום כי עברה הראשונה עם העברות שנגררו אחריה דהינו השיכים לה כנ"ל הם בחינת חבילה אחת של עברות וכן עברה אחרת עם העברות השיכים לה שנגררו אחריה...
חיי מוהר"ן - קא - סיפורים חדשים
...- סיפורים חדשים אות קא יום חמישי וילך בין כסה לעשור תק"ע לפ"ק פה ברסלב. ספר לנו שחלם לו ואינו יודע הפרוש. שאיש אחד שהיה מאנשינו נפטר לעולמו והוא מת באמת אך הוא לא ידע עד אותו היום ונדמה לו בחלומו שכל העולם עומדים סביבו ונוטלין רשות ממנו לנסע לדרכם כנהוג אחר ראש השנה. ואותו האיש הנפטר היה גם כן עומד שם ושאל אותו מדוע לא היית על ראש השנה השיב לו הלא כבר נפטרתי לעולמי. אמרתי לו בשביל כך ואם האדם נפטר אינו רשאי לבוא על ראש השנה, ושתק. ומחמת שכמה בני...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קמח - מִדַּת הַיִּרְאָה בְּעַצְמָהּ הִיא יְרֵאָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַך
...- מדת היראה בעצמה היא יראה מהשם יתברך מדת היראה בעצמה היא יראה מהשם יתברך ואם כן יש לה גם כן יראה וזאת היראה היא גם כן יראה מהשם יתברך ואם כן יש לה גם כן יראה וכן נכלל יראה אחת בחברתה, למעלה למעלה עד אין סוף וזה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'מה שעשתה ענווה עקב לסלותא עשתה חכמה עטרה על ראשה שנאמר: "עקב ענווה יראת ה', ראשית חכמה יראת ה'" נמצא שעקב הענווה היא יראה וכן "ראשית חכמה" היא גם כן יראה נמצא שיש יראה למעלה מיראה כי היראה בעצמה יש לה גם כן יראה...
שיחות הר"ן - אות קיא
...אות קיא "אולת אדם תסלף דרכו ועל ה' יזעף לבו" פרוש: מי שאינו מקשר ומקרב לצדיק אמתי אזי כל עבודתו הוא רק כמו מי שמעקם עצמו ומתדמה לחברו כקוף בפני אדם וזהו: "אולת אדם תסלף דרכו" הינו שהאדם על ידי אולתו כל עבודתו היא רק בבחינת תסלף דרכו כמו מי שמסלף ומעקם עצמו אחר חברו כנ"ל והטעם כי "ועל ה' יזעף לבו" הינו להצדיק שהוא בחינת "על ה'" כי "מי מושל בי צדיק" "יזעף לבו" הינו שחולק על הצדיק ואינו מקרב אליו על ידי זה "תסלף דרכו" שהוא רק כמי שמעקם עצמו כנ"ל כי...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ריט - בִּצַּע אֶמְרָתוֹ
...בצע אמרתו בצע אמרתו, 'בזע פורפירא דילה' כי בודאי אין הבית המקדש יכול לסבל כבודו וגאותו יתברך כמו שכתוב: "הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה" וכו' רק מחמת אהבת ישראל צמצם והלביש את גאותו כדי להשרות שכינתו בבית המקדש כדי לגלות מלכותו וזה בחינת: "ה' מלך גאות לבש" שכביכול בשביל לגלות מלכותו הלביש וצמצם את גאות שלו כדי שנוכל לסבל קבלת על מלכותו עלינו אבל כשישראל חטאו לפניו אזי כביכול הראה וגלה השם יתברך את גאותו וגאונו ולא רצה להלבישו ולצמצמו...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רמג - יֵּשׁ צַדִּיק גָּדוֹל מְאד, שֶׁאֵין הָעוֹלָם יָכוֹל לִסְבּל קְדֻשָּׁתוֹ
...העולם יכול לסבל קדשתו דע שיש צדיק גדול מאד, שאין העולם יכול לסבל קדשתו על כן הוא מתעלם מאד ואין רואים ממנו שום קדשה ופרישות יתרה זה מחמת גדל קדשתו מאד וזה בחינות 'כל השירים קדש ושיר השירים קדש קדשים' נמצא ששיר השירים הוא קדוש מאד יותר הרבה מכל הספרים והנה מצינו ששלמה המלך עליו השלום, חבר שלשה ספרים: משלי, קהלת ושיר השירים ובאמת משלי וקהלת הם כלם מלאים מוסר ויראת שמים מאד ומצינו בהם תבות קדשה וטהרה כמה פעמים אבל בשיר השירים אינו נמצא תבות קדשה וטהרה...
חזרה בתשובה. מהו שורש העניין?
...- ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לה - אשרי העם ידעי תרועה דע כי תשובה היא לשוב את הדבר למקום שנטל משם והוא בחינת זרקא המובא בזוהר הקדוש 'דאזדריקת לאתר דאתנטילת מתמן' ומאן ההוא אתר, הוא חכמה' כי חכמה היא שרש כל הדברים כמו שכתוב: "כלם בחכמה עשית" וכאן breslev.eip.co.il/?key=33 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ד - אנכי ה' אלהיך מובא: והתלמיד חכם הוא בחינת משה, שהוא בחינת אין כמו שכתוב: "והחכמה מאין תמצא" ועל ידי זה אתה נכלל באין סוף וזה בחינת 'זרקא דאזדריקת לאתר...
שיחות הר"ן - אות יד
...מאד איש כשר [שקורין ערליכר יהודי] כי נדמה שהולך בן אדם עם דקין וכרכשות ואברים כשאר כל העולם ואף על פי כן באמת הוא ענין אחר לגמרי כי איש כשר יקר מאד אשרי לו והעקר הוא הרצון והכסופין ואף על פי שאין לצאת בזה [כמבאר במאמר ויהיו נא פי שנים, ב"לקוטי מוהר"ו ס"ו] כי צריכין להוציא מכח אל הפעל דוקא כי אף על פי שאנס רחמנא פטרה עם כל זה זהו למי שרוצה לצאת החוב אבל צריך שלא לקרר דעתו בזה במה שהוא פטור מחמת האנס רק לעשות עבודת ה' בפעל [כמבאר כל זה במאמר הנזכר...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קצז - לְשׁוֹן הָרָע שֶׁל הָעוֹלָם מַזִּיק וּפוֹגֵם אֶת הָעֲנִיווּת
...הרע של העולם מזיק ופוגם את העניוות דע שלשון הרע של העולם מזיק ופוגם את העניוות שעל ידי לשון הרע שהעולם מדברים על ידי הפגם הזה, אי אפשר להצדיקים להיות ענוים כי פגם לשון הרע מפריד בין ענווה לחכמה ועל ידי זה, נפגם הענווה, ואי אפשר להיות ענו ואפילו אם יהיה ענו הוא בלא חכמה וזה ידוע שענווה בלא חכמה אינה כלום כי בודאי אין זה מעלת הענווה להראות עצמו בכפיפת ראש בדרך שטות כאלו הוא ענו כי זה ענווה פסולה ועקר הענווה כשהיא בחכמה ועל ידי פגם לשון הרע נעשה פרוד...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קיד - עצֶם פְּגַם הַהִרְהוּר חַס וְשָׁלוֹם
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קיד - עצם פגם ההרהור חס ושלום פעם אחד דברתי עמו ז"ל והבנתי, שהיה חפץ מאד לגלות לי איזה דבר מהשגותיו שהשיג, כדרכו תמיד אך היה קשה עליו והלכתי עמו יחד בשתיקה, כי לא דבר עמי מאומה אך בתוך זה יצאו מפיו הקדוש דבורים אלו סע האט א פנים אז מע מוז זיך פון א הרהור זייער היטן והבנתי אז בלשונו הקדוש ומתנועותיו הקדושים בעת שדבר זאת שאז נתגלה לו בהשגותיו הנוראות עצם פגם ההרהור חס ושלום שפוגם מאד מאד, רחמנא לצלן ואי אפשר לציר זאת בכתב
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.6094 שניות - עכשיו 23_06_2025 השעה 17:21:59 - wesi2