... צדיקי וכו' עין שם] דהינו שיש לו בחינת חיות למעלה, וחיות למטה והרוח והחיות שלמעלה, הוא גדול מאד מאד והתלמידים הם עם הצדיק משרש אחד רק שהם תלויים בו כענפים באילן שהאילן יונק חיותו משרשו והענפים יונקים החיות דרך האילן ויש בזה כמה בחינות כי יש תלמידים שהם בבחינת ענפים ויש שהם בבחינת עלים וכן שארי הבחינות ובשעת הסתלקות הצדיק אזי הוא משיג הרבה יותר ממה ... שנמצא אז שם והוא טובה להם לאריכת ימים על פסוק: "ויחי עוד לנצח וכו', כי יראה חכמים ימותו" אבל להתלמידים מגיע הארה גדולה מאד אז ביותר כי מחמת שהם תלויין בהצדיק, ויונקים משרש אחד נמצא שזה החיות דלעלא, הוא ... פי שנים כי הצדיק שהגיע זמנו להפטר מן העולם נסתלק על ידי האחדות שנתאחד עם הרוח דלעלא כנ"ל אבל התלמידים שעדין לא הגיע זמנן אזי אדרבה נשאר אצלם הרוח דלעלא לגדל האחדות שנתאחד מאד עם הרוח דלתתא כי אי ... להתפרד עוד זה מזה נמצא שהצדיק נסתלק על ידי זה על ידי שמושך עמו הרוח דלעלא את הרוח דלתתא והתלמידים מגיע להם פי שנים על ידי זה כי נשאר אצלם בחינות הרוח דלעלא כי נתאחד מאד עם הרוח דלתתא כנ"ל. אך כמה בחינות יש בתלמידים ומי שמקשר מאד בהצדיק כמו ענפים באילן ממש דהינו שהוא מרגיש בעצמו כל עליות וירידות שיש להצדיק אף על ... החרון אף הוא בחינת משיח, בחינת: "רוח אפינו משיח ה'" וכל זמן שלא בא בחינת זה הרוח אל בחינת הידים עדין הוא קדם ההויה כי עקר ההויה, הוא בבחינת הידים שהם כלי העשיה ששם הוא עקר התגלות בחינת הרוח "בידך אפקיד רוחי", ובבחינת:"אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש" ואחר כך כשנתגלה הרוח בבחינת הידים עדין שני הרוחות הנ"ל, שהם בחינת כח ופעל בחינת שני הידים ימין ושמאל הם שניהם ביחד עדין דהינו שעדין לא נפתחו ונתפרדו הידים ששם התגלות שתי הרוחות כנ"ל כי עדין הכח והפעל נקשרים יחד, ואין הבדל ביניהם כלל ואזי אין נכר בין ... אל הפעל, שאז הן נקשרים יחד כנ"ל ואחר כך כשמוציאין מכח אל הפעל, אז הוא גמר הבריאה ואז נפתחין הידים ונכר בין ימין לשמאל בבחינת: "אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים" כי אז יש הפרש והכר בין הכח והפעל שהם בחינת שתי הידים, שתי הרוחות כנ"ל וכל זה נעשה על ידי המתקת החרון אף כנ"ל וזה בחינת 'אף ידי', אף דיקא כנ"ל וזה בחינת: "פותח את ידך" שהידים נפתחין ונכרין בין ימין לשמאל כנ"ל וזה 'את ידיך', בחינת שני יודי"ו הנ"ל 'אל תקרי ידך אלא יודיך' כי הידים הם בחינת שני יודין הנ"ל שהם בחינת כח ופעל שזה בחינות שתי הידים ימין ושמאל כנ"ל וזהו 'פותח את ידך' סופי תבות 'חתך' כמובא הינו בחינת שהידים נפתחין ונחתכין, ונכר בין ימין לשמאל כנ"ל בחינת: 'אף ידי יסדה ארץ' וכו' כנ"ל וזה, 'חתך' בגימטריא שתי פעמים רוח הינו בחינת שני הרוחות הנ"ל שהם בחינת שני היודין, שני הידים כנ"ל כשנפתחין ונחתכין כשמוציאין מכח אל הפעל כנ"ל וזהו 'פותח את' וכו', בבחינת פתח הנ"ל וכל זה נעשה על ... משיח ה'' כנ"ל אפי, הינו בחינת רוח אפינו וכו' הנ"ל כי על ידי בחינת 'רוח אפינו' וכו', נפתחין ונחתכין הידים שהם בחינת שתי הרוחות כנ"ל. וכל המצוות והעברות תלויין גם כן בזה בבחינת התפתחות הידים הנ"ל, בחינת כח ופעל כנ"ל כי יש בהם גם כן שלש בחינות הנ"ל, שהם מקום וציור וזמן 'הסתכל בשלשה דברים ואי אתה בא לידי עברה' 'לידי עברה' דיקא כי עקר העברה, חס ושלום, נעשה על ידי בחינות הידים הנ"ל ובתחלה העברה בכח שחושב לעשותה, חס ושלום ואחר כך כשמוציאה מכח אל הפעל ועושה אותה, חס ושלום אזי ... בחייהן קרויים מתים וזהו 'מידך נגזרו', 'נגזרו' לשון חת"ך, כמו שפרש רש"י הינו שהעברה נעשה על ידי בחינת חתוך הידים בחינת 'פותח את ידך' סופי תבות חת"ך ומנפילת חתוך והתפתחות הידים אלו שבקדשה, נעשה העברה בבחינות 'והמה מידך נגזרו', לשון חת"ך כנ"ל ועל כן מועיל תשובה על עברה כי עקר ...

... והרועים יודעים מזה, ושומרים מאד את הצאן מפניו הרועים היינו מנהיגי הדור, שהם שומרים על הצאן מרעיתם דהיינו על התלמידים, שלא להתקרב לעניין של החלל הפנוי. אבל האריה אינו משגיח כלל על זה רק כשהוא רוצה לאכל, הוא נופל ...

... למאות וכו' זה עמק עמק וכו' ודע, מי שיודע זאת הוא יכול להחיות מתים כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'עתידים צדיקים להחיות מתים' ויודע מה הוא מת כי על ידי שמחלק אלפים למאות וממשיך האלפים לתוך המאות כנ"ל על ...

... אחר הממון שגזל זה הגזלן מבעלה ועל כן לפעמים הגזלן גוזל גם אשת חברו על ידי הממון שגזל ממנו בידים, או על ידי חמדה כי דע, כי גם על ידי חמדה ותאוה והשתוקקות שיש לו לממון חברו גם על ... קצג ובשיחות הר"ו סימן ח' וסימן ס"ב] ועל כן יוכל להיות שיהיה להאדם ממון גזלה, אף שלא גזל כלום בידים וזהו האסור הלאו החמור שבעשרת הדברות, לא תחמד כי החמדה בעצמה הוא אסור חמור מאד רחמנא לצלן כי יש ...

... לו איזה דבור כנגד כבודו יש לו שפיכות דמים כי העקר הוא הכבוד אצל כל העולם ואפילו לאחר מיתה מקפידים לתן להמת כבודו לקברו בכבוד וכיוצא [ואומרים לו, שכל מה שעושין הכל עושין לך בשביל כבודך] אף על פי שאחר מיתה אין שיך ממון ושום תאוה אצל המת אף על פי כן על כבוד המת מקפידים נמצא שהכבוד הוא העקר התכלית וכיוצא בסברות כאלו [של מבוכה ושטות וכן כל הכתות המבארים למטה, כלם היו להם ...

... הנ"ל באותו היום שיקרה לו, חס ושלום אזי בודאי יתקן חטאו ושוב אל ידאג כלל גם היה מתלוצץ מאלו החסידים והיראים שכשמגיע להם איזה הרהור אזי הם מתפחדים שלא יבואו לידי מקרה ומחמת זה הם רגילים בהתר מחמת פחד, ...

... נחית לשכך חימום הלב זה בחי' צדקה שהוא רוח נדיבה ע"י מקררין חמימות תאוות ממון וזה בחי' יבצור רוח נגידים שהרוח ממעט תאוות הנגידות ועשירות וכד נחית רוחא הלב מקבל ליה בחדוה דנגונא דליואי זה בחי' משא ומתן באמונה ... תתחדש כנשר ואדם זה בחי' זאת התורה אדם כי בה קלות וחמורות ויש בה קומה שלימה רמ"ח אברים ושס"ה גידים וכסא של החיות של הנפש היא נפש החכם שנתכסה נפש החכם בנפשות ההם בבחי' ומיכסי שקא כי יקרה היא ... גופי הלכות וזה בלכתם ילכו ובעמדם יעמודו וארבע אופנים שבגוף הן ארבע יסודות וארבע אופנים שבתורה הן ארבע מידות בתלמידים ספוג ומשפך משמרת ונפה וזה פי' אמר רבה בר בר חנה אישתעו לי נחותי ימא היינו ממשיכי התורה לזה ...

... עתה ? ה' יודע אם טוב הדבר וגם בשמחת תורה עשו הקפות ברקודין ושמחה כנהוג בפרט שהיו שם אנשים חסידים והוא זכרונו לברכה, היה גם כן בבית הכנסת ולא רצה לעשות שום הקפה, רק ישב שם בהכנעה ובכפיפת ראש ...

... ואז היא אסורה ואחר כך נעשית התר בנשואין ועל כן גם בזווג התחתון של זה העולם נאמר: "אלהים מושיב יחידים ביתה", הינו זווגים כמו שדרשו רבותינו, זכרונם לברכה, זה הפסוק לענין זווגים אזי: "מוציא אסירים בכושרות" הינו שנעשה האסור ...

... לחוד כי אם "את אשר ישנו פה ואשר איננו פה" [ועין ברש"י שפרש ואשר איננו פה, ואף עם דורות העתידים לבוא, והבן] וכמה פעמים דברנו עמו מענין זה ורמז לנו בדבריו להודיע לדורות הבאים את כל מעשי ה' הגדול ...