... שאלו את רבי יוסי בן קסמא בסימן נ"ז, ולקמן [בסימן רע"ז] מה שכתוב שם שעקר כבוד שבת הוא האכילה עין שם ועוד בכמה מקומות [ועיין בס' נגיד ומצוה להאריז"ל וכן במשנת חסידים שכתב להדיא שאע"פ שיאכל בשבת יותר מהצורך אינו הולך לחיצונים כמו בחול אלא נבלע באיברים] ...

... צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו כי יקרא דשבתא הוא כי בחל שיש שליטת החיצונים כשהאדם עושה מצוה, אזי יונקת הקלפה ... בחינת רגלין לעלות בהם ולילך לפני הקדוש ברוך הוא . ["רגליה יורדות מות"] וכשבא שבת, ונתבטל שליטת החיצונים אזי עולים הרגלין מהמצוה שהיו בתוך החיצונים בחל שינקו מהם ואזי עולה המצוה והולכת לפני הקדוש ברוך הוא וזהו: "אם תשיב משבת רגלך" שעל ידי שבת תשיב ותחזר הרגלין להוציאם מבין החיצונים ואזי עולה המצוה והולכת לפני הקדוש ...

... רק שצריך לדון, אבל זוכה בדין רק שמראין לו שפגם כנ"ל אבל יש אחד שעקר יותר המשא ומתן מן התורה אזי ענשו יותר, שגם אינו זוכה בדין כי באמת כשעושין משא ומתן צריך שיהיה רק חיצונית המחשבה בתוך המשא ומתן אבל פנימיות מחשבתו צריך לקשר אל ...

... דהינו השכל כנ"ל בחינת: "לא יחפץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו" = התגלות ליבו, היינו שהולך אחרי הלבוש החיצוני והגלוי של העולם הזה, ולא אחרי הפנימיות והשכל שמחייה כל דבר. וזה בחינת מלכות הרשעה בחינת לבנה דסטרא אחרא שעליה נאמר: "וחפרה הלבנה" וכו' וזה ...

... את המהות. והמהות של היודע ושל הידיעה ושל הדבר שאותו יודעים היא אחדות גמורה. ולכן תכלית הידיעה שלא נדע. ידיעה שלמה = שהידיעה לא תהיה נפרדת וחיצונית מהאדם, אלא שהדבר שאותו יודעים יהיה המהות ...

... רבות השוכנים סביבם, בבחינת: "זאת ירושלים שמתיה בתוך הגוים" ואפשר עכשו כשמלביש ההיכל את הלב כנ"ל אפשר שיתאחזו, חס ושלום, החיצונים ביצר מחשבות לבו של הכשר הזה עצה על זה, שיזמין מלאכי לבו, שהוא בחינת התלהבות הלב שההתלהבות הוא בחינת מלאכים, בבחינת: "וירא אליו ...

... את העניין יגלה שהוא תלוי בדבר אחד ויחיד. רמת התלות של ההצלחה במעטפת החיצונית של המציאות. ככל שההצלחה תלויה יותר בצורה מוגדרת יותר וייחודית יותר של המציאות, כי היא רחוקה יותר מלהיות אוטומאטית. לא רק שהיא לא מגיעה אל האדם מעצמה, אלא שגם לא בטוח ... שבאה מעצמה לאדם, לשם כך יש להפוך את ההצלחה לכמה שפחות תלויה בצורה החיצונית של המציאות, וכמה שיותר תלויה במהות הפנימית של המציאות, המהות שמשתנה פחות מאשר המעטפת החיצונית. הדבר תלוי בעד כמה האדם מבין מהי הצלחה אמיתית. כאשר ההצלחה מוגדרת כמצב חיצוני מסוים שבו נמצא האדם, הרי שההצלחה הזו אינה אוטומאטית, והרי שלשם הצלחה כזו דרוש מאמץ רב וגם לא בהכרח בטוח שהיא אפשרית. יחד עם זאת, כאשר האדם מסתכל על המהות הפנימית, ... מסתכל על הרצון הפנימי ביותר שלו, הרצון שבגללו ושממנו נוצר הרצון החיצוני שלו שהמציאות תהיה דווקא בצורה כלשהי, כאשר האדם מזדהה עם הרצון הפנימי ביותר שלו, על ידי זה הוא מגלה כי ההצלחה האמיתית היא בכלל אוטומאטית. כאשר האדם מתחבר לפנימיות שלו והתלות הרגשית שלו היא פנימית בפנימיות שלו ולא במצב החיצוני של המציאות, על ידי זה האדם מאפשר להצלחה האמיתית להגיע אליו מעצמה. כי ההצלחה האמיתית הפנימית זמינה בכל צורה של מציאות. ברמה המעשית: הפוך את ההצלחה שלך לפנימית במקום לחיצונית. הצלחה פנימית = רגש פנימי של האדם שאינו תלוי במצב חיצוני של המציאות. כאשר ההצלחה הופכת לפנימית לחלוטין, באותו הרגע היא גם כרוכה ב 0 אחוזי מאמץ והיא אוטומאטית לחלוטין. * קצב התקדמות. קצב ההתקדמות של האדם בכל תחום, הוא תוצאה ...

... - להיות כמו רבי נחמן מברסלב - מודל לחיקוי שיש בחינה של פנימיות וחיצוניות אצל הצדיק וכולי עיין שם. כי בפנימיות הצדיק, אין שום שינוי כלל. והצדיק האמת הוא תמיד בדבקות של בחינת לפני הבריאה ממש שהיא מעל הזמן ומעל המקום. אך כלפי חוץ מצד הגוף ומצד ...

... וזכרון, כמו שכתוב "נשכחתי כמת מלב", וכתיב: "זכר חסדו" וזה שאמרו רז"ל: 'השוכח דבר אחד ממשנתו כאלו מתחיב בנפשו' שנאמר: "רק השמר לך ושמר את נפשך מאד פן תשכח". והם בחינת חכמות התורה שחכמות חיצוניות הם חמר וסכלות, ובחינת בהמה, כנגד חכמות התורה ג. וצריך כל אדם להכניע החמר הינו בחינות מיתה, בחינת סכלות של הגוף של הארבע ...

... [לשון רבנו, זכרונו לברכה] רקודין הנה איתא הברכים הינו הרגלין, הם נצח הוד, והם עוקבין ועק"ב גימטריא שתי פעמים אלהים, שהם דינים, שיש שם אחיזה לחיצונים כידוע והפעלה להבריח החיצונים משם, שימשיך לתוך הברכים, הגבורות משרש הבינה וכשממשיך שרש הגבורות מבינה, אז החיצונים בורחים משם, והוא לוקח הבכורה והברכה, שזה בחינת ברכים ושרש הבכורות, נקרא יין כידוע וזה יין ... "ויבא לו יין וישת" שרש של הברכה נמצא על ידי רקודין, ששותה יין המשמח, שהם שרש הגבורות שבבינה ונמשכין למטה בתוך הרגלין, הינו שמרקד בזה מגרש החיצונים משם וזאת התלהבות של הרקוד, והוא "אשה ריח ניחוח לה'" אבל מי שמרקד בהתלהבות היצר זה נקרא חטא של ... ואביהוא, הם נצח והוד והתלהבות שבקדשה, נקרא יין המשמח, שעל ידו נמתקים הבכורות ואש זרה, נקרא יין המשכר, התלהבות היצר ושם יש חס ושלום אחיזה להחיצונים, אשר לא צוה אותם וזה גם כן פדיון נפש כי הממון נקרא עמודים, כמו שכתוב: "ואת היקום אשר ברגליהם" ... לתוך הממון הנקרא עמודים ואז נקרא ווי העמודים ואלו עמודים, הינו רגלין הינו עקבים, הם בחינת דין כי שתי פעמים אלהים, גימטריא עקב ויש שם אחיזה להחיצונים ואין דין נמתק אלא בשרשו ושרש הדינים בבינה, כמו שכתוב: 'בינה דינין מתערין מנה', "אני בינה לי ...