ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נט - מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל תָּמִיד לְקָרֵב בְּנֵי אָדָם לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך... אלו בני אדם כי זה האיש המשתדל לקרב ולעשות נפשות בבחינת "ואת הנפש אשר עשו בחרן" הוא בונה בחינת 'היכל הקדש' "והנותר בירושלים קדוש יאמר לו" הינו זה שבני אדם נשארים דבוקים ביראה שלמה על ידו אף על פי ... שנפלו מקדשתם אף על פי כן מאלו שנשארו ביראה שלם על ידי זה "קדוש יאמר לו" וזה בחינת 'קדש' ו'היכל' זה בחינת הכבוד שנתכבד השם יתברך 'כד אתי יתרו, כדין אתיקר שמא דקדשא בריך הוא' וזה בחינת: "ספרו בגוים את כבודו" שעל ידי שמקרבים את עצמן לעבודת השם יתברך אלו הרחוקים זהו כבודו יתברך שמו "ובהיכלו כלו אומר כבוד" ו'היכל הקדש' הזה מושך את עצמו תמיד לשרשו הינו ללבו של עושהו, כי שם שרשו כי מחמת הדברים שיצאו מעמק לבו של האיש הכשר נכנסו בלבם וחזרו להשם יתברך והיכל הקדש הזה, שורה ומלביש את הרוח החיוני שבלב האיש הכשר כי הרוח הוא בלב בבחינת: "ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה" ו'היכל הקדש' יונק חיותו מהרוח הזה בבחינת: "ושפל רוח יתמך כבוד" "ורוח להלכים בה" מבחינת רגלין נתעורר להישיר את בני ... שעל ידי מסלות שבלבבם נתעורר להישיר את בני אדם השוכנים בערבה ובחשך להישיר להם דרך לעבודת השם יתברך ומחמת שהיכל הנ"ל נעשה מהנפשות אשר היו רחוקים עד הנה ויש קליפות רבות השוכנים סביבם, בבחינת: "זאת ירושלים שמתיה בתוך הגוים" ואפשר עכשו כשמלביש ההיכל את הלב כנ"ל אפשר שיתאחזו, חס ושלום, החיצונים ביצר מחשבות לבו של הכשר הזה עצה על זה, שיזמין מלאכי ... הלב שההתלהבות הוא בחינת מלאכים, בבחינת: "וירא אליו מלאך ה' בלבת אש" ואש הזה הוא שורף אותם ואז גם היכל הקדש מקבל כח האש ושורף את הקליפות גם מלהתאחז בו, בבחינת: "וכבוד ה' כאש אכלת" ב. ואש המלאך הזה, ... ידי זה בחינת העינין בקלקול [עד כאן לשון רבנו, זכרונו לברכה] [תלת נפקין מחד שבסימן נ"ח, וזאת התורה של היכל הקדש שניהם נאמרו כאחד בתורה אחת, על פסוק: "אשרי העם ידעי תרועה" אך אחר כך כשכתבם חלקם לשני תורות ...