... נאמר כי העניין הזה של הרוח סערה שהפכה מישוב למדבר וממדבר לישוב וכולי, הוא בחינה אחת עם העניין של היכלי התמורות. והוא בחינה אחת עם העניין של החלפת הבן מלך והבן שפחה בסיפור שכאן breslev.eip.co.il/?key=58 - סיפורי מעשיות - מעשה יא - מבן מלך ובן השפחה שנתחלפו בעניין היכלי התמורות, ראה כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=121 - היכלי התמורות. כיצד תדע שיצאת מהיכלי התמורות? וגם כאן breslev.eip.co.il/?key=555 - חיי מוהר"ן - ס - שיחות השיך לספורי מעשיות והוא גם בחינה אחת עם ...

... לאיתני אקוה לה' שתוכלו עוד לקבל מאתי. ובסוף סים שם להתפלל עבורו ועקר בקשתו שיזכה לחזות בנעם ה' ולבקר בהיכלו וכו'. ואותו האגרת נכתב קדם האגרת המעתק לעיל כי אז היה לו מחוש וחולאת גדול בזסלב וכתב האגרת הנ"ל ...

... לזהר מאד, לבל יטעה בעצמו, כי לא במהרה זוכין לזה כי יש כמה וכמה חדושין שאינם באים משם רק מהיכלי התמורות כי את זה לעמת זה עשה אלהים ואף שנדמה לאדם להשגה גדולה אף על פי כן, גם שם ... התורה האמתית, הוא בחינת אדם ודע שכל אדם קדם שמשיג בתורה השגה של אמת צריך לילך בהכרח דרך אלו היכלות התמורות אבל הכלל שאסור לטעות בעצמו לסבר שכבר בא אל ההשגה הראוי כי אם יסבר כן ישאר שם חס ... לחדושין אף על פי כן אל יעמד על זה לסבר שהם השגות של אמת הנ"ל כי אפילו להדמיונות של היכלי התמורות צריך עבדות ותעניתים ואפילו בתאוות עולם הזה יש דגמא לזה כגון למשל כשעושין שחוק וקומדיע אזי נוסע אחד ...

... השכל הנקנה שהוא חיים לנצח, עד אז האדם הזה יהיה אשר יהיה, הוא חי בעולם הדמיונות, בעולם השקר, בגהנום, בהיכלי התמורות, בעמקי הקליפות, בהסתרה ובדמיונות. ולא משנה מה יעשה האדם, כל זמן שהשכל של האדם הוא לא זהה לחלוטין ...

... תמיד אל שרשה להיות לבוד חיים וחסד שואבת מחסדי דוד חן רוח מטפי גן עדן ממנה לא אבד מושבות ההיכלות ואהלי השלום לכל אחת ואחת נסמן ונתוה תיו הוד מה פעל אל המלאכים ישאלו, וירוצון בשליחותם ככוכבא דשביט מרחקים ...

... את עצמו, אך למלך השני היתה את העזות לגרום למלך הענו להראות את עצמו וכולי... * והוא גם עניין היכל המלך שמובא כאן breslev.eip.co.il/?key=2261 - שיחות הר"ו - אות קה ובעוד מקומות breslev.eip.co.il/?ftxt=%D7%94%D7%99%D7%9B%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A&cid=0 - היכל המלך "ואשר כח בהם לעמד בהיכל המלך" כי יש למעלה היכל המלך ולמטה היכל המלך הוא הדבור כי "היכל דא אדני" "אדני שפתי תפתח" וצריך שיהיה לו כח לעמד בהיכל המלך בכח הצדיק וכו' [הינו כשהצדיק חולק עליו ומדבר עליו יהיה לו כח לעמד] כי הדיבור הוא המלכות פה. והיכל המלך הוא העולם הזה. והעולם הזה הוא בחינת המחלוקת של הצדיק. כי השי"ת הוא הצדיק, והחלל הפנוי ובריאת העולם ... שיחות הר"ו - אות צו כי כשהצדיק צריך לילך מדרגא לדרגה אזי מנסים אותו אם יש לו כח לעמד בהיכל המלך והיכל המלך הוא בחינת פה של הצדיק שנקרא היכל שהוא בגימטריא אדני שהוא בחינת פה כמו שכתוב מלכות פה וזה שהצדיק חולק עליו הוא נסיון לזה הצדיק שעליו המחלקת, אם יש לו כח לעמד בהיכל המלך בפה של הצדיק החולק עליו ועל ידי זה מעלין אותו מדרגה לדרגה יותר עליונה נמצא שעושה לו טובה ... על ידי החלל הפנוי דייקא, על ידי זה דייקא שלמות האין סוף... *** והוא גם בחינה אחת עם עניין היכל המלך שמוזכר כאן breslev.eip.co.il/?key=326 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נה - אבא שאול אומר קובר מתים הייתי שהצדיק שעומד בהיכל המלך, מפרש את כל הבזיונות שלו כשבחים למלך. שהיא בחינה אחת עם מה שהתבאר שהצדיק לוקח את הדיבורים של ...

... ודברנו עמו אז מענין זה. ענה ואמר, מי יודע איזה נשמה יש לו כי יכול להיות שנתחלף כי כן בהיכלי התמורות נתחלפין לפעמים הנשמות וכו'. ואחר כך התחיל לספר שכבר היה מעשה כזאת שפעם אחת ילדה המלכה ובאותו העת ...

... נברא חלק מהבריאה כנ"ל ובודאי לאו כל אדם זוכה לזה להרגיש בעצמו התגלות כבוד השם יתברך אבל אלו שהם בהיכלא דמלכא כשיש להם איזה כבוד, אזי אין לוקחין לעצמן כלל מן הכבוד רק הם מעלין כל הכבוד להשם יתברך ... בהכבוד מאיזה מאמר נתהוה זה הכבוד אשר בשביל זה הכבוד היה אותו המאמר שעל ידו נברא חלק מהבריאה כנ"ל "ובהיכלו כלו אומר כבוד" הינו שאצל אלו שהם בהיכלא דמלכא הכבוד הוא כלו אומר, הינו כלו מאמר כי הכבוד שיש להם הוא כלו רק בשביל המאמר שנתהוה בשביל זה הכבוד אשר על ידו נברא חלק מהבריאה כנ"ל וזה בחינת: "ואשר כח בהם לעמד בהיכל המלך" 'כח זה בחינת כ"ח אתון דמעשה בראשית' בחינת עשרה מאמרות שבהם נברא העולם הינו שאלו שהם בהיכלא דמלכא הם מגלין ומאירין כ"ח אתון הנ"ל על ידי הכבוד כנ"ל וזהו: "ואשר כח בהם לעמד" וכו' לפי פשוטו של מקרא, הינו כח ממש כי בודאי צריך שיהיה להם כח וגבורה לעמד בזה שיזכו להיות בהיכלא דמלכא, אשר שם הכבוד הוא כלו אומר בחינת כ"ח אתון דמעשה בראשית כנ"ל ועקר הכבוד של השם יתברך נתגלה ... ההולדה ועל ידי זה נתגלה ונתגדל כבודו יתברך כנ"ל וזה אותיות תרומה הם סופי תבות: לחזו'ת בנע'ם ה' ולבק'ר בהיכל'ו כי תרומה, הינו צדקה שהיא נדיבות לב בחינת: "מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי" על ידה נעשה כלי לקבל מנעם ה' שעל ידי זה נמשך התגלות כבודו יתברך שהוא בחינת: "ובהיכלו כלו אמר כבוד" וזהו "לחזות בנעם ה' ולבקר בהיכלו" סופי תבות: תרומה כנ"ל וזה בחינת השירה, בחינת: "נעים זמרות ישראל" אשרי הזוכה להרגיש נעימות התורה כי יש נעימות ...

... - תמד - עבודת השם ואני אפתח לך שבילי השכל ותלך ותטיל דרך כל התורות שלי כדרך ההולך ומטיל בהיכלות ובנינים נפלאים ונוראים. ... אבל אף על פי כן עדין לא יהיה שלך רק כמו שמטיל בשל אחרים. אבל ...

... אלו בני אדם כי זה האיש המשתדל לקרב ולעשות נפשות בבחינת "ואת הנפש אשר עשו בחרן" הוא בונה בחינת 'היכל הקדש' "והנותר בירושלים קדוש יאמר לו" הינו זה שבני אדם נשארים דבוקים ביראה שלמה על ידו אף על פי ... שנפלו מקדשתם אף על פי כן מאלו שנשארו ביראה שלם על ידי זה "קדוש יאמר לו" וזה בחינת 'קדש' ו'היכל' זה בחינת הכבוד שנתכבד השם יתברך 'כד אתי יתרו, כדין אתיקר שמא דקדשא בריך הוא' וזה בחינת: "ספרו בגוים את כבודו" שעל ידי שמקרבים את עצמן לעבודת השם יתברך אלו הרחוקים זהו כבודו יתברך שמו "ובהיכלו כלו אומר כבוד" ו'היכל הקדש' הזה מושך את עצמו תמיד לשרשו הינו ללבו של עושהו, כי שם שרשו כי מחמת הדברים שיצאו מעמק לבו של האיש הכשר נכנסו בלבם וחזרו להשם יתברך והיכל הקדש הזה, שורה ומלביש את הרוח החיוני שבלב האיש הכשר כי הרוח הוא בלב בבחינת: "ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה" ו'היכל הקדש' יונק חיותו מהרוח הזה בבחינת: "ושפל רוח יתמך כבוד" "ורוח להלכים בה" מבחינת רגלין נתעורר להישיר את בני ... שעל ידי מסלות שבלבבם נתעורר להישיר את בני אדם השוכנים בערבה ובחשך להישיר להם דרך לעבודת השם יתברך ומחמת שהיכל הנ"ל נעשה מהנפשות אשר היו רחוקים עד הנה ויש קליפות רבות השוכנים סביבם, בבחינת: "זאת ירושלים שמתיה בתוך הגוים" ואפשר עכשו כשמלביש ההיכל את הלב כנ"ל אפשר שיתאחזו, חס ושלום, החיצונים ביצר מחשבות לבו של הכשר הזה עצה על זה, שיזמין מלאכי ... הלב שההתלהבות הוא בחינת מלאכים, בבחינת: "וירא אליו מלאך ה' בלבת אש" ואש הזה הוא שורף אותם ואז גם היכל הקדש מקבל כח האש ושורף את הקליפות גם מלהתאחז בו, בבחינת: "וכבוד ה' כאש אכלת" ב. ואש המלאך הזה, ... ידי זה בחינת העינין בקלקול [עד כאן לשון רבנו, זכרונו לברכה] [תלת נפקין מחד שבסימן נ"ח, וזאת התורה של היכל הקדש שניהם נאמרו כאחד בתורה אחת, על פסוק: "אשרי העם ידעי תרועה" אך אחר כך כשכתבם חלקם לשני תורות ...