... לו בחינת 'נעשה' בחינת תורה, הינו הנגלות לו ובחינת 'נשמע', שהיא בחינת נסתרות, בחינת תפילה כנ"ל כי מי שבא למדרגה גבוה מהראשונה אזי נעשה מה'נשמע' שלו בחינת 'נעשה' ואזי יש לו בחינת נשמע אחרת וכן מדרגא לדרגא וכן כל ... מעולם לעולם וזה בחינת תורת ה' ותורתו מתחלה תורת ה', שהוא בחינת נסתר "הנסתרת לה' אלקינו" ואחר כך כשהוא במדרגה גבוה ממנה נעשה תורתו שנעשה מה'נשמע' 'נעשה' שהוא בחינת "והנגלת לנו ולבנינו" וזה: הנסתרת לה' אלהינו זה בחינת 'נשמע' ... לבנה אוי לה לאותה בושה, אוי לה לאותה כלמה וכו' מכל שכן איך יתבישו החוטאים, רחמנא לצלן ואם הוא במדרגה שאין צריך להתביש משום אדם יש להתביש מהקדוש ברוך הוא כי הקדוש ברוך הוא מקים כל התורה כמו שאמרו ...

... שהאדם קורא לה תורת ה, היא רק על שם המושאל. דהיינו זה רק באופן יחסי. וככל שהאדם עולה יותר מדרגה לדרגה. כך הוא מתקרב יותר אל תורת ה ממש. בכל מקרה, הדבר נכון כמובן גם לגבי דברי רבי נחמן מברסלב ... פירושו, אין הבדל וגבול בין טוב לבין רע. ואז הכל הופך לטוב. וגם אחרי שהכל טוב, גם אז עולים מדרגה לדרגה, דהיינו הטוב עצמו רק גדל כל הזמן, בלי שום נפילות, רק עלייה בלבד.

... אות תקיח שמעתי בשמו שאמר יש אצלי אנשים שלפעמים הם מתלהבים להשם יתברך, וסמוכים להשם יתברך באמת. והם אז במדרגה טובה שאפילו צדיקים גמורים אינם אוחזים בזה. אבל לפעמים נופלים מזה וכו' מי יתן והיה לבבם זה בעת שהם אוחזים בעבודת השם מי יתן והיו אוחזים במדרגה זו לארך ימים ושנים הרבה. עוד שמעתי בשמו בענין זה שאמר שעקר הוא הלב של ההתחלה כי אז בהתחלת ...

... ובמדת ענווה התפאר עצמו מאד שהוא ענו בתכלית הענווה ואמר שאין מי שזוכה לענווה באמת כי אם מי שהוא במדרגה זו שיכול לומר על עצמו שהוא ענו כמו משה רבנו, עליו השלום, שכתב על עצמו: "והאיש משה ענו מאד ...

... אהבת נדבה ומשיב ממנו חרון אפו. מט. האמות הם קרובי תשובה. נ. למוד התורה היא מכפרת. נא. מי שהוא במדרגה גדולה, יכול להשיג שלמותו במעוט פעלות. נב. כשאיזה צער בא עליך, תפשפש במעשיך. נג. מי שרוצה לעשות מעשים טובים ...

... זה נשלמין אותיות הדבור וכיו"ב בעוד מקומות, שכל זמן שאדם לא חזר בתשובה שלמה, הוא בכלל עדיין לא עולה מדרגה לדרגה, אלא הוא מחוץ לקדושה לגמרי והוא צריך לרוץ וכולי.

... לקראתך" כל זאת מחמת מעוט כח הקדשה כנ"ל וזהו: "ואנחנו בקדש עיר קצה גבולך" הינו מחמת שהקדשה כל כך במדרגה פחותה שהיא בגבול הטומאה נוגעת ובשביל זה: "ויאמר לא תעבר בי" וכו' כי מי שהוא במדרגה תחתונה אין להתגרות ברשעים כי 'צדיק ממנו בולע' "ויאמרו אליו במסלה נעלה" בחינת 'מסלות בלבבם' להביא מרך בלבבם "ואם ...

... בחינות דיו כי לא נצטיר אלא דמות דיוקנו כי זה כלל שכל ההתלבשות שמתלבש דרגא בדרגא אינו מתלבש אלא מדרגה אחרונה שבדרגא העליונה הינו בחינת רגלין של העליונה והוא מדרגה הראשונה אצל דרגא התחתונה וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה. 'מה שעשתה חכמה עטרה לראשה עשתה ענווה עקב לסלותא' ועל ... ודמות ואינו ממש הדבר בעצמו כן הדבור אף שבו נצטיר הדמות עם כל זה אינו אלא ציור ודמות הינו מדרגה התחתונה שלו הינו דבור וזה בחינת: 'אש שחורה על גבי אש לבנה' בחינת מחין, בחינת "ונוזלים מן לבנון" 'מן לבונא דמחא' וזהו: "שחורה אני ונאוה" כי מה שהוא שחר ושפל אצל העליון הינו מדרגה התחתונה שלו הוא נאה ועליון אצל התחתון

... אתה באמת חושב שאם רבי נחמן מברסלב היה נשאר בגוף הגשמי כאן, האם אתה חושב שהוא היה מפסיק לעלות מדרגה לדרגה? אצל הצדיק האמת הוא עולה מדרגה לדרגה תמיד, ולא משנה באיזה מצב הוא נמצא, הכל קורה אצלו ממילא ללא מאמץ. שזאת הבחינה של מצווה גוררת מצווה, שהמדרגה הבאה רודפת אחרי הצדיק האמת שעשה תשובה שלמה (בלבד) ממילא, ולכן הוא תמיד עולה מדרגה לדרגה. רבי נחמן מברסלב בירך את אחד, שיזכה להבין את השיחות חולין שלו בעולם הבא. וזה היה עוד לפני שהגיע ...

... יתברך ולשוב אליו בתשובה שלמה כי לא רחוקה היא ממך אלא שבמקומך שם רבו הלבושים וכל מה שאדם הולך ממדרגה למדרגה הוא מתקרב יותר אל השם יתברך ויכול לידע את השם יתברך בהבנה יתרה כי כל מה שהמדרגה יותר עליונה נתמעטו הלבושים, ונתמעט הצמצום ואז הוא מקרב יותר אל השם יתברך ויכול לאהב את עצמו עם השם ... "ואהיה אצלו אמון" אל תקרי אמון אלא אמן ואותיות התורה הם המחיין את כל דבר ודבר אלא כל מה שהמדרגה היא למטה שם הם אותיות התורה בצמצום יותר ממה שהיו במדרגה יותר עליונה ואינם מאירים כל כך כמו למעלה במדרגה עליונה כדי שלא להשפיע אור וחיותה יותר מהראוי. נמצא אפילו במדור הקליפות הינו בימי רע שהם מדות רעות ולשונות ... בחינתו הוא בחינת דעת לבחינה שתחתיה כמו שאמרו חז"ל 'מה שעשתה חכמה עטרה לראשה, עשתה ענווה עקב לסלותא' נמצא שהמדרגה הפחותה של עולם היצירה הוא בחינת דעת לעולם העשיה שתחתיו נמצא שיש אדם שאהבתו שיש לו עם השם יתברך במדותיו ובזמן הוא בחינות אהבה שבדעת שלמעלה מהזמן להאדם שהוא במדרגה פחותה ממנו וזה שאמרו רז"ל: "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו" אם הרב דומה למלאך ה' צבאות ...