ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה נט - יֵשׁ זָרִיז וְנִשְׂכָּר, זָרִיז וְנִפְסָד
יש זריז ונשכר, זריז ונפסד (עין פסחים נ:) כי דע, כי "מצוה גוררת מצוה" (אבות פרק ד) נמצא שהמצוה גוררת את חברתה ובודאי יש איזה בחינה בין המצוות מה שהוא בין מצוה למצוה שהוא מקשר מצוה אחת לחברתה אשר על ידי זה המצוות נגררים אחת אחר חברתה ובאמת זאת הבחינה בעצמה, הינו מה שהוא בין המצוות כנ"ל זאת הבחינה היא גם כן יקרה מאד ועל כן מי שהוא צדיק מנעוריו והולך בדרך הישר מימיו מדרגא לדרגא כמו שכתוב באברהם (בראשית כ"ד) : "ואברהם זקן בא בימים" שאברהם בא לדרגא שלו על ידי הימים, כמובא בזוהר (חיי שרה דף קכט) כי 'בן שלש שנים הכיר את בוראו' (נדרים לב) והיה הולך תמיד מדרגא לדרגא ומי שהוא בבחינה זו, הוא מפסיד על ידי הזריזות כי כשהוא זריז גדול ורץ בזריזות ממצוה למצוה אזי הוא מפסיד על ידי זה את בחינת הקדשה מה שהוא בין מצוה למצוה כנ"ל כי על ידי זה הזריזות הוא עובר ומדלג על הבחינה הזאת כי המצוה בעצמה הולכת אליו כי היא נמשכת ונגררת אליו על ידי המצוה ראשונה שגוררת את השניה כנ"ל וכשגם הוא רץ בזריזות אל המצוה אזי יוכל לדלג ולעבר את הבחינה הנ"ל דהינו מה שהוא בין המצוות כנ"ל ועל כן הוא זריז ונפסד אבל כששוהה קצת, יוכל בתוך כך להשיג גם הבחינה שבין המצוות כנ"ל וכל זה למי שהולך בדרכי ה' כסדר מנעוריו אבל מי שצריך לעשות תשובה הוא צריך דוקא להיות זריז גדול מאד מאד למהר ולרוץ מאד, להמלט על נפשו ואסור לו לשהות כלל לעמד ולהתישב כי בעל תשובה אינו הולך מדרגא לדרגא כלל ואין בינו ובין הקדשה שום בחינה הנ"ל כי הוא צריך להתחיל מחדש והוא צריך לרוץ ולדלג אל הקדשה כמובא, שהבעל תשובה צריך לדלג על מה שצריך לדלג ולקפץ אל הקדשה בזריזות גדול ואיש כזה הוא זריז ונשכר כנ"ל. ובחינה שבין המצוות כנ"ל הוא כגון : "וידבר ה' אל משה לאמר ועשית" ובודאי יש עבודה גם באלו הדבורים, שהם קדם המצוה כי עקר המצוה בעצמה נאמר בתורה אחר כך, אחר תבת "ועשית" אבל באמת בודאי גם בפסוקים הנ"ל שבין מצוה למצוה, יש בהם עבודה וזהו בחינה הנ"ל מה שבין מצוה למצוה וראה במקום אחר [בלקוטי א סימן כב] מענין זה שבאמת יש עבודה גם בפסוק וידבר וכו'
יֵשׁ זָרִיז וְנִשְׂכָּר, זָרִיז וְנִפְסָד

כִּי דַע, כִּי "מִצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה"

נִמְצָא שֶׁהַמִּצְוָה גּוֹרֶרֶת אֶת חֲבֶרְתָּהּ

וּבְוַדַּאי יֵשׁ אֵיזֶה בְּחִינָה בֵּין הַמִּצְווֹת

מַה שֶּׁהוּא בֵּין מִצְוָה לְמִצְוָה

שֶׁהוּא מְקַשֵּׁר מִצְוָה אַחַת לַחֲבֶרְתָּהּ

אֲשֶׁר עַל יְדֵי זֶה הַמִּצְווֹת נִגְרָרִים אַחַת אַחַר חֲבֶרְתָּהּ

וּבֶאֱמֶת זאת הַבְּחִינָה בְּעַצְמָהּ, הַיְנוּ מַה שֶּׁהוּא בֵּין הַמִּצְווֹת כַּנַּ"ל

זאת הַבְּחִינָה הִיא גַם כֵּן יְקָרָה מְאד

וְעַל כֵּן מִי שֶׁהוּא צַדִּיק מִנְּעוּרָיו וְהוֹלֵך בְּדֶרֶך הַיָּשָׁר מִיָּמָיו מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּאַבְרָהָם: "וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים"

שֶׁאַבְרָהָם בָּא לַדַּרְגָּא שֶׁלּוֹ עַל יְדֵי הַיָּמִים, כַּמּוּבָא בַּזוהַר

כִּי 'בֶּן שָׁלשׁ שָׁנִים הִכִּיר אֶת בּוֹרְאוֹ'

וְהָיָה הוֹלֵך תָּמִיד מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא

וּמִי שֶׁהוּא בִּבְחִינָה זוֹ, הוּא מַפְסִיד עַל יְדֵי הַזְּרִיזוּת

כִּי כְּשֶׁהוּא זָרִיז גָּדוֹל וְרָץ בִּזְרִיזוּת מִמִּצְוָה לְמִצְוָה

אֲזַי הוּא מַפְסִיד עַל יְדֵי זֶה אֶת בְּחִינַת הַקְּדֻשָּׁה

מַה שֶּׁהוּא בֵּין מִצְוָה לְמִצְוָה כַּנַּ"ל

כִּי עַל יְדֵי זֶה הַזְּרִיזוּת הוּא עוֹבֵר וּמְדַלֵּג עַל הַבְּחִינָה הַזּאת

כִּי הַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ הוֹלֶכֶת אֵלָיו

כִּי הִיא נִמְשֶׁכֶת וְנִגְרֶרֶת אֵלָיו עַל יְדֵי הַמִּצְוָה רִאשׁוֹנָה

שֶׁגּוֹרֶרֶת אֶת הַשְּׁנִיָּה כַּנַּ"ל

וּכְשֶׁגַּם הוּא רָץ בִּזְרִיזוּת אֶל הַמִּצְוָה

אֲזַי יוּכַל לְדַלֵּג וְלַעֲבר אֶת הַבְּחִינָה הַנַּ"ל

דְּהַיְנוּ מַה שֶׁהוּא בֵּין הַמִּצְווֹת כַּנַּ"ל

וְעַל כֵּן הוּא זָרִיז וְנִפְסָד

אֲבָל כְּשֶׁשּׁוֹהֶה קְצָת, יוּכַל בְּתוֹך כָּך לְהַשִּׂיג גַּם הַבְּחִינָה שֶׁבֵּין הַמִּצְווֹת כַּנַּ"ל

וְכָל זֶה לְמִי שֶׁהוֹלֵך בְּדַרְכֵי ה' כַּסֵּדֶר מִנְּעוּרָיו

אֲבָל מִי שֶׁצָּרִיך לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה

הוּא צָרִיך דַּוְקָא לִהְיוֹת זָרִיז גָּדוֹל מְאד מְאד

לְמַהֵר וְלָרוּץ מְאד, לְהִמָּלֵט עַל נַפְשׁוֹ

וְאָסוּר לוֹ לִשְׁהוֹת כְּלָל לַעֲמד וּלְהִתְיַשֵּׁב

כִּי בַּעַל תְּשׁוּבָה אֵינוֹ הוֹלֵך מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא כְּלָל

וְאֵין בֵּינוֹ וּבֵין הַקְּדֻשָּׁה שׁוּם בְּחִינָה הַנַּ"ל

כִּי הוּא צָרִיך לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ

וְהוּא צָרִיך לָרוּץ וּלְדַלֵּג אֶל הַקְּדֻשָּׁה

כַּמּוּבָא, שֶׁהַבַּעַל תְּשׁוּבָה צָרִיך לְדַלֵּג עַל מַה שֶּׁצָּרִיך לְדַלֵּג

וְלִקְפּץ אֶל הַקְּדֻשָּׁה בִּזְרִיזוּת גָּדוֹל

וְאִישׁ כָּזֶה הוּא זָרִיז וְנִשְׂכָּר כַּנַּ"ל.

וּבְחִינָה שֶׁבֵּין הַמִּצְווֹת כַּנַּ"ל הוּא כְּגוֹן: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה לֵּאמר וְעָשִׂיתָ"

וּבְוַדַּאי יֵשׁ עֲבוֹדָה גַּם בְּאֵלּוּ הַדִּבּוּרִים, שֶׁהֵם קדֶם הַמִּצְוָה

כִּי עִקָּר הַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה אַחַר כָּך, אַחַר תֵּבַת "וְעָשִׂיתָ"

אֲבָל בֶּאֱמֶת בְּוַדַּאי גַּם בַּפְּסוּקִים הַנַּ"ל שֶׁבֵּין מִצְוָה לְמִצְוָה, יֵשׁ בָּהֶם עֲבוֹדָה

וְזֶהוּ בְּחִינָה הַנַּ"ל מַה שֶּׁבֵּין מִצְוָה לְמִצְוָה

וראה במקום אחר [בְּלִקּוּטֵי א סִימָן כב] מֵעִנְיָן זֶה

שֶׁבֶּאֱמֶת יֵשׁ עֲבוֹדָה גַּם בַּפָּסוּק וַיְדַבֵּר וְכוּ'
חיי מוהר"ן - מד - שיחות השיכים להתורות
...מה שמבאר בלקוטי תנינא סימן נ' שהמחשבה ביד האדם לתפסה בידו, ולהטותה כרצונו. ואפילו כשנוטה מחשבתו לדברים אחרים, או להרהורים חס ושלום, יכול לתפסה להחזירה למחשבה אחרת טובה כרצונו כמו סוס שיוצא מן הדרך שיכולין לתפסו באפסר להטותו כרצונו לדרך הטוב. ספר לי איש אחד מאנשי שלומנו שפעם אחת דבר רבנו זכרונו לברכה עמו מענין זה ואז באר קצת יותר. ואמר שהמחשבה נבראת שלא תהיה נחה לעולם והוא כמו האינו נח שבאבן השעות [שקורין שעון] שאינו נח לעולם. ואפילו בשעת שנה המחשבה חושבת לעולם רק שכשהשנה חזקה על האדם אז הוא שו
האם מי שמסיים את התיקון שלו מת?
...רציתי לשאול, מה קורה למי שמסיים את התיקון שלו כאן בעולם הזה, האם הוא מת? תשובה: לשואל היקר, המחשבה הזאת שמי שמסיים את התיקון של כאן בעולם הזה, אז מיד הוא מת, זה לא יותר מאשר מיתוס בלבד, שאין לו שום אחיזה במציאות. הקב"ה הוא מושלם. אז האם זה מונע מהעולם להיות קיים? (העולם בייחס להשי"ת הוא כמו הגוף ביחס לנשמה). המשיח אמור להיות מושלם. אז האם הוא יהיה אדם מת, כי הלא הוא צריך להיות אדם מתוקן בשלמות? האם כאשר יבוא המשיח וכולם יגיעו לתכלית שלהם, האם הם ימותו מיד ברגע שהם יגיעו לתיקון שלהם? בעקרון אין שום...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה תורות מכת"י - כשרואה אדם שהקליפות והתאות גוברים עליו
...- תורה תורות מכת"י - כשרואה אדם שהקליפות והתאות גוברים עליו [הוספות לתורות מכתב יד רבנו ז"ל] כשרואה אדם שהקליפות והתאות גוברים עליו אזי יתענה וע"י התענית נזדווגו קוב"ה ושכינתי' אחור באחור כדי שלא יאחזו באחוריים וזהו ר'ע'ב' שמרעיב א"ע בתענית אותיות רי"ש ע"ב רי"ש אחוריים דשכינתיה שהיא אלהים ע"ב אחוריים של שם העצם שע"י הרעב שע"י התענית מזווגם אחור באחור שלא יינקו החצונים כנ"ל וע"י התענית נמשך הדיבור כי נתלחלחל הגרון מנגיבה דילה ויוצא מבחי' ניחר גרוני ובא לבחי' קרא בגרון ואל תחשוך וזהו ויהי רעב בארץ...
שיחות הר"ן - אות כד
...לתן מעות לצדיקי אמת היא גדולה ויקרה מאד מאד למשל בן שנתרחק מאביו והבן יש לו געגועים גדולים מאד לאביו וכן האב יש לו געגועים גדולים לבנו לימים נתישב בדעתו האב לילך ולסע לבנו וכן הבן נתישב גם כן לילך ולסע לאביו והלכו ונסעו זה לזה וכל מה שנתקרבו יותר נתגדל ביותר הגעגועים שלהם והיו הולכים ונוסעים זה לזה דהינו האב להבן והבן להאב עד שנתקרבו ולא היה ביניהם כי אם שתי פרסאות לבד והבין האב בגדל הגעגועים שלו שאם יניח עצמו להיות נמשך אחר הגעגועים לא יהיה לו כח לסבל עוד הגעגועים של אלו השתי פרסאות וכן הבן הבין...
חיי מוהר"ן - קנא - נסיעתו לנאווריטש, לזאסלאב, לדובנא ולבראד
...לדובנא ולבראד אות קנא בשנת תקס"ו היא שנת ארבע לישיבתו פה ברסלב שהיא שנה הרביעית להתקרבותי אליו כי בכניסתו לפה נתקרבתי אליו מיד בסמוך כנזכר לעיל אז בקיץ בשנת תקס"ו בחדש סיון נפטר בנו הילד שלמה אפרים זכרונו לברכה. וכבר מבאר במקום אחר מענין הילד היקר הקדוש הזה מה שאמר רבנו זכרונו לברכה שכבר היה מוכן וכו'. ואז אחר פטירת הילד הנ"ל כשבאנו אליו אז התחיל לדבר עמנו מענין תקון הנשמות מענין הבעל שדה שיש שדה שגדלים בו נשמות וצריכין בעל השדה לתקנם וזה שחוגר מתניו להיות בעל השדה יש עליו יסורים הרבה בלי שעור כ...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות יז
...יז אך תכף כאשר נשמע לאנשי ארץ ישראל היושבים בצפת ובטבריה שרבנו, זכרונו לברכה, הוא בחיפה שלחו הגדולים והצדיקים אשר שם, לבקש את רבנו, זכרונו לברכה, שיסע אליהם ובאו אנשי טבריה על יום כפור אליו והביאו לו אגרות מגדולי הצדיקים, שכלם מבקשים אותו לבוא לטבריה על חג הסוכות והוא לא השגיח על כל זה ואמר להאיש שהיה עמו לקנות לו אתרוגים והלך אל החכם החונה שם, ונתן לו עשרים פארעס [שם מטבע] והלך אל שדה ישמעאל והביא לו שלשה אתרוגים מבחרים ויפים מאד בתוך כך שהיה יושב שם בחיפה בא ישמעאל אחד רך בשנים וישב אצלו ודבר...
ספר המידות - ביטחון
...לו בטחון, אין לו שום פחד. ב. על ידי בטחון בא שלום. ג. בטחון בא על ידי יראת שמים. ד. על ידי אמונה יבא לבטחון. ה. מי שאין לו בטחון, הוא דובר שקרים. ו. על ידי שקרים אינו יכול לבטח באמת. ז. מי שבטוח בהשם יתברך, הקדוש ברוך הוא מצילו מכל צרות ובפרט מהריגה. ח. על ידי בטחון אין אדם צריך לחברו גם אין אדם מכלימו. ט. על ידי בטחון אדם נצול מדאגה. י. על ידי בטחון יזכה לידע שמות הקדש. יא. מי שאין לו מדת הבטחון, ישמר את עצמו שלא לביש שום אדם גם יזהר להתפלל בכונת הלב. יב. מי שיש לו בטחון, לא יתקצרו ימיו. יג. מי...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה לח - לִפְעָמִים הַגָּדוֹל הוֹלֵך וְנוֹסֵעַ לְהַקָּטָן, וְלִפְעָמִים לְהֵפֶך
...הגדול הולך ונוסע להקטן, ולפעמים להפך לפעמים הגדול הולך ונוסע להקטן, ולפעמים להפך דהינו שלפעמים הצדיק נוסע על המדינה ומאיר להתלמידים ולפעמים התלמידים באים אצלו ודע, שזאת הבחינה היא גדולה דהינו כשהגדול נוסע להקטן, זאת הבחינה היא גדולה ביותר כי זה פשוט שהקטן צריך לבוא להגדול כי הוא צריך לקבל ממנו אך לפעמים אורו של הגדול הוא גדול מאד מאד עד שאי אפשר להקטן לקבל מן הגדול במקומו מחמת רבוי האור הגדול מאד על כן מכרח הגדול להוריד ולהכניע עצמו אצל הקטן ולילך אחריו כדי שעל ידי זה יתמעט ויתגשם האור קצת כדי שיוכל...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ריט - בִּצַּע אֶמְרָתוֹ
...ח"א - תורה ריט - בצע אמרתו בצע אמרתו, 'בזע פורפירא דילה' כי בודאי אין הבית המקדש יכול לסבל כבודו וגאותו יתברך כמו שכתוב: "הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה" וכו' רק מחמת אהבת ישראל צמצם והלביש את גאותו כדי להשרות שכינתו בבית המקדש כדי לגלות מלכותו וזה בחינת: "ה' מלך גאות לבש" שכביכול בשביל לגלות מלכותו הלביש וצמצם את גאות שלו כדי שנוכל לסבל קבלת על מלכותו עלינו אבל כשישראל חטאו לפניו אזי כביכול הראה וגלה השם יתברך את גאותו וגאונו ולא רצה להלבישו ולצמצמו עוד וממילא נחרב הבית המקדש כי...
מעשה ממלך עניו - סיפורי מעשיות
...עניו - סיפורי מעשיות breslev.eip.co.il/?key=53 - סיפורי מעשיות - מעשה ו - ממלך עניו להלן מספר ביאורים במעשה הנ"ל. מעשה במלך אחד = המלך הוא האדם עצמו. היינו בחינת המלכות של האדם. דהיינו האגו / ה"אני" / הנשמה של האדם, שהיא בחינת מלכות, השכינה וכולי. והיה לו חכם = והיה לו חכם, היינו שיש לאדם שכל. שהוא החכם של המלך שהוא האדם. אמר המלך להחכם. = חשב האדם לעצמו. התייעצה בחינת המלכות של האדם עם השכל של האדם. באשר שיש מלך שחותם עצמו שהוא גבור גדול ואיש אמת וענו = זה הקב"ה. שהעולם נברא יש מאין. ולכן הוא מלך...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1875 שניות - עכשיו 22_02_2026 השעה 10:39:13 - wesi2