... לשאול כיצד מסתדר העניין של "מידה כנגד מידה" עם העניין של "צדיק ורע לו רשע וטוב לו"? ובנוסף, מחמת שהקב"ה הוא טוב ודרכו להיטיב, אז איך זה שבכלל יש מישהו בעולם שרע לו, בין אם זה צדיק ובין אם ... בעולם כלל. וכל הרע שיש בעולם, הוא אך ורק טוב תמיד. ומצד האמת, אין שום מידה כנגד מידה, כי השי"ת הוא לא נקמן, והוא עושה אך ורק טוב תמיד. כי יש הטועים לחשוב שהשי"ת מעניש את האדם כדי לעשות לו טוב, או כדי לכפר על עוונותיו וכיו"ב. ובכך הם חושבים שהשי"ת הוא טוב גם כשרע לאדם. אך זו כמובן שגיאה, משום שהשי"ת אינו מוגבל והוא כל יכול. ומשום שהשי"ת הוא כל יכול, ובנוסף הוא גם טוב, ממילא על כורחך לומר שהשי"ת עושה אך ורק טוב בשלמות תמיד. טוב שאין טוב ממנו. כי המחשבה שהשי"ת מעניש את האדם כדי לתת לו שכר וכיו"ב, המשמעות של זה היא, שהשי"ת כביכול עושה רע כלשהו למען מטרה טובה. וזה דבר שאינו אפשרי. כי רק אדם מוגבל צריך להתאמץ לעשות פעולה כלשהי בשביל תכלית אחרת שהיא אינה הפעולה עצמה. אך מאחר שהשי"ת הוא אינו מוגבל, ממילא השי"ת יכול לעשות לאדם מיד טוב ובשלמות, גם אם האדם הזה חטא ועשה את כל הרעות שבעולם. כי מי יאמר לו מה תעשה ומה תפעל. ומחמת שהשי"ת הוא טוב, ממילא ההגיון הוא שהוא לעולם לא יעשה שום רע לאף אחד, גם אם האדם עצמו עבר על רצונו ועשה את כל החטאים והפשעים שבעולם. כי השי"ת הוא כל יכול, והוא יכול למחול לאדם בפחות מרגע, ולעשות לכולם אך ורק טוב תמיד. וכל מחשבה שהשי"ת עושה דבר כלשהו בשביל תכלית אחרת רחוקה יותר, הוא אינה אלא מפגם האמונה, שהאדם אינו מבין שהשי"ת לא צריך סיבות כדי להגיע לתוצאה, והשי"ת גומר תמיד את רצונו, והוא לא עושה שום דבר בשביל דבר אחר, כי הוא יכול לעשות מיד את הסוף ... הסופית. אדם הראשון נתקלל בכך ש"בזעת אפך תאכל לחם", דהיינו שיהיה נצרך לסיבות כדי להשיג את פרנסתו. אך אצל השי"ת אין צריך לסיבות כדי להשיג את התכלית. וממילא השי"ת גומר את רצונו תמיד, וממילא הוא עושה אך ורק טוב תמיד, מאחר שהוא טוב. אלא מה? שיש גם בחינה נוספת, שהיא מידה כנגד מידה, שממנה יש את ההשתלשלות של צדיק ורע לו רשע וטוב לו. היינו כי באמת השי"ת עושה אך ורק טוב תמיד בשלמות שאין שלמות אחריו. והגן עדן והעולם הבא וכולי, זה הכל קיים כבר כאן ... היסורים שיש בעולם. היינו כי כל מה שנדמה לאדם כרע, זה רק מצד מעשיו הרעים של האדם עצמו. כי השי"ת טוב תמיד. ומי שיש לו אמונה שלמה באמת, אדם כזה זוכה לכל השעשועים של העולם הבא בכל דבר ועניין, גם ביסורים וגם במה שנראה כרע. כי השי"ת עושה טוב תמיד. ורק מצד האדם עצמו בלבד רק מצידו קיים הרע. ועניין המידה כנגד מידה הוא מדוייק להפליא, ... היא רק כלפי חוץ בלבד. כי באמת צדיק אמיתי הוא זה שטוב לו, ורשע אמיתי הוא זה שרע לו. והשי"ת הוא אך ורק טוב תמיד. וככל שהאדם צדיק יותר, כך טוב לו יותר יהיה אשר יהיה. ויש אנשים שעושים ... של האדם בלבד. כי האדם יכול לשמור את כל המצוות וכולי, אך בתוכו הוא מלא גאווה ודוחק את רגלי השכינה ופוגם באמונה הקדושה, ולכן ורק משום כך רע לו, גם אם הוא נראה כצדיק גמור. ומצד שני יכול להיות ... לו שהוא רחוק מהאמונה, הרי שבתוך תוכו הוא קרוב לאמונה, כי האמונה היא השורש של כל העולם כולו. ובאמת, השי"ת נסתר גם בעשרה כתרי דמסאבותא. וגם מה שנדמה כדיבורי כפירה ממש, מי שזוכה לדעת אמיתי, רואה את התגלות האמונה ... כי כל העולם כולו, וכל זמן שהאדם לא תיקן את האמונה שלו בשלמות, הרי שהוא רחוק מהטוב האמיתי של השי"ת עצמו. ומי שרחוק מהאמונה, הטוב והרע שלו הם רק ביחס אחד לשני, אך באמת הוא כולו מלא חסרונות. והצדיק ... לו. צדיק וטוב לו רשע ורע לו. שכר ועונש. תורת הגמול. העולם הבא. גהנום. גן עדן. מידה כנגד מידה. אלוהים מדקדק כחוט השערה. כפי שהתבאר אלוהים הוא המהות של המציאות עצמה שמהווה את כל מה שקיים בתוכה. האדם המקום והזמן, כולם מתהווים בכל רגע מחדש ממהותו של אלוהים / המציאות עצמה. האם קיים רע? האם קיימת ענישה? האם קיים גהנום? תשובה: תלוי את מי שואלים. אם שואלים ... מבטה של האמת שנמצאת מחוץ לחלום, הכל טוב תמיד. ולכן מידה כנגד מידה קיימת ברמה המדויקת להפליא. המציאות / אלוהים מדקדק עם כולם כחוט השערה. היינו כל אדם טוב לו או רע לו, בדיוק ממש כפי מעשיו. וכל התשלום ...

... מאד אכילה ושתיה ומלבושים ודירות שיכולין לבלות ימיו ושניו אפילו על ההכרחיות לבד והם מונעין את האדם מאד מעבודת הבורא ואף על פי שגם הם בעצמן הם גם כן עבודת הבורא יתברך כי הם בחינת אתערותא דלתתא, כי 'בעבדא דלתתא אתער לעלא' כי על ידי כל עסקים ומלאכות שעושין בני אדם ... כמו שצריך לעשות ועל ידי זה נותן חיות והארה למעשה בראשית, והוא קיום העולם נמצא שגם זה הוא עבודת הבורא אף על פי כן אם היה שופע עלינו חסדו, לא היינו צריכים לכל זה כי הלא איך ברא השם יתברך את כל העולם כלו אחר העדר הגמור, שלא היה שום הויה, שיהיה על ידה אתערותא דלתתא ואף על פי ... בלבד בבחינת: "מקרא קדש" שהיום טוב קדש קורא ומכריז את הרצון כנ"ל כי בכל יום טוב ויום טוב עשה השם יתברך עמנו אותות נוראות שהם הפך הטבע שעל ידי זה נתגלה הרצון שהכל ברצונו, ואין שום חיוב הטבע כלל בפסח ... הטבע שמראין בחכמתם המטעית שהכל על פי הטבע וכאלו אין שום רצון, חס ושלום ואפילו האותות נוראות שעשה עמנו השם יתברך משימים הכל בתוך דרך הטבע והחכמים הללו הם בחינת חיות רעות והם דורסים וטורפים רבים מבני עמנו שטועים גם ... וזהו: "רגליו", בחינת סיבות כמו שכתוב: "ויברך ה' אותך לרגלי" בסיבותי כי כן הוא הפרוש שם שיעקב אמר ללבן, שהשם יתברך היה מסבב אליו הברכה על ידו ובסיבתו נמצא שרגל הוא בחינת סיבות רק שיעקב תלה כל הסיבות בהשם יתברך כנ"ל וגלית היה תולה כל הסיבות שלו במצח הנחש, דהינו בחיוב הטבע וזהו: "ומצחת נחשת על רגליו" כנ"ל ולפעמים ... י. ועל כן כשרצה יעקב לעשות רצון בעשו אמר: "ולקחת מנחתי מידי, כי על כן ראיתי פניך כראת פני אלוהים ותרצני" כי גם מה שנותנין לעכו"ם, הוא גם כן בחינת צדקה כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'ונוגשיך צדקה' ועל ... וטורפים, שהם חכמי הטבע כנ"ל ונשא זה מהעדר הינו מהעדר הגמור שנשא וסלק זאת מהעדר הגמור דהינו שכפר בזה שהשם יתברך ברא הכל ברצונו אחר העדר הגמור רק שהכל על פי חיוב הטבע, חס ושלום ויצאתי אחריו והכתיו הינו שהייתי ...

... אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה" ועל כן נקראת יראה סוף דבר כמו שכתוב: "סוף דבר הכל נשמע את האלוהים ירא" כי היא שלמות כל הדברים ויש שני מיני יראות יש מי שהוא ירא מה' מגדלתו ורוממותו בגין דאיהו ... 'ציון' זה בחינת ציון ורשם הכלי, שנעשה על ידי ההשתוקקות וכו' כנ"ל שעל ידי זה זוכין אחר כך להתקרב להשם יתברך בחינת "יראה אל אלהים בציון" הינו על ידי ציון ורשם הכלי, שנעשה על ידי השתוקקותו הגדולה בתחלה. ואמר רבנו, זכרונו לברכה שכל מי שיש לו יגיעות וטרחות יותר בתחלת ההתקרבות להשם יתברך דהינו שיש לו מניעות רבות וגדולות כגון מאביו ואשתו וחותנו או משאר בני אדם שמונעים ומעכבים אותו מאד ומניעות ... שיש לו יותר יגיעות וטרחות וכו' יש לו כלי גדול ביותר לקבל אחר כך בתוכו שפע קדשה וטהרה להתקרב להשם יתברך וזה בחינת "יראה אל אלהים בציון" כנ"ל]

לראות "מראות אלהים" איך רבי נחמן מברסלב מפרש את המשמעות של לראות מראות אלוהים? איפה זה מרומז בתורה של החלל הפנוי (רמז, קשור לחגבים) ? כאן breslev.eip.co.il/?key=562 - חיי מוהר"ן - קפה - ... כשזוכין שמתנוצץ לו הארה וזוכה לדעת מה הוא עושה אזי טוב לו ביותר שנפתחו לו כל השמים וכל החכמות. והשם יתברך מראה לו מה הוא עושה בבחינת "נפתחו השמים ואראה מראות אלהים" שנפתחין לו כל השמים וכל החכמות והשכליים וזוכה ... לו על ידי זה נפתחים השמים כי: "כלם בחכמה עשית". ואז כשזוכה לראות מה שהוא עושה בעולם אזי בודאי השם יתברך שומרו מלהכשל חס ושלום. וזה בחינת: "והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע" כי על ידי השכל והחכמה שמתנוצץ ומזהיר על ידי ... להבין בעולם הזה ואז ידעו שהחלל הפנוי הוא בבחינת ארבה כההוא קמצא דלבושה מנה ובה והעניין הוא, כי מראות אלוהים פירושו כאשר האדם זוכה לשכל הנקנה, דהיינו להכלל באין סוף לגמרי, דהיינו זוכה לשכל שמעל השכל האנושי, שבשכל הזה ... ואת סוד הצמצום והבריאה וכולי. כי עיקר האדם הוא השכל. והשכל של האדם הוא סופי. ואי אפשר לראות את אלוהים כי הוא אין סופי. ולראות מראות אלוהים, פירושו לזכות לשכל כזה אין סופי, שהוא השכל של מלאכי השרת, דהיינו שכל על אנושי ממש, ובשכל האין סופי הזה, אפשר לראות את הבורא ממש וכולי...

... הזה גם בעת ההסתלקות, כשהנשמה עולה למעלה כי מי שיודע קצת בידיעתו יתברך הוא יודע שעקר התענוגים והשעשועים של השם יתברך הוא רק שאנחנו מעולם הזה השפל נגדל ונקדש שמו יתברך וזהו עקר התענוגים והשעשועים של השם יתברך כמו שכתוב: "ואבית תהלה מגושי עפר מקרוצי חמר" וכו' כי השם יתברך יש לו שרפים וחיות ואופנים ועולמות עליונים שהם עובדים אותו יתברך ואף על פי כן עקר התענוג והשעשוע שלו ... בראה לשבת יצרה כי צריכין לישב את העולם, שיהיה מישב העולם מבני אדם דיקא דהינו מבני דעה שיודעין את השם יתברך וזהו גם כן מצות: "ומלאו את הארץ" שצריכין למלאות את הארץ בבני אדם הינו שכל אדם מצוה שידבר עם ... שמים כדי להכניס דעת בחברו שזה עקר ישוב העולם שיהיה העולם מישב מבני אדם הינו מבני דעה, שיודעין את השם יתברך כנ"ל] על כן צריך כל אחד לעסק בזה להכניס דעת ויראת שמים בחברו שעל ידי זה נעשה חברו בחינת ... אליו יתברך, כי "מלא כל הארץ כבודו" ולחזקם ולעוררם, שלא יהיו מיאשין עצמן, חס ושלום כי עדין הם אצל השם יתברך וקרובים אליו כי "מלא כל הארץ כבודו" וזה בחינת כל, שיש להצדיק בחינת:" כי כל בשמים ובארץ ", 'דאחד ... שלהגדולים במעלה בני עליה, בחינת דרי מעלה צריך שיהיה כח להצדיק להראות להם ולגלות להם שעדין אינם יודעים כלל מהשם יתברך בחינת: 'מה חמית מה פשפשת' וכו' וזה הלמוד וההשגה הוא צריך להאיר ולהכניס בהגדולים במעלה שהם בחינת דרי מעלה ... אדם שמונחים במדרגה התחתונה מאד עד שהיו מיאשין את עצמן לגמרי, חס ושלום כי נדמה להם שהם רחוקים מאד מהשם יתברך וכבר אבד נצחם ותוחלתם מה' צריך הצדיק שיהיה לו כח לעוררם ולהקיצם שלא יהיו מיאשין עצמן בשום אפן בעולם, ... להשיג ולא יבוא להשיג מקיפים שאין צריך להשיג וזה בחינת מה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'כשעלה משה למרום, מצאו להקדוש ברוך הוא שהיה קושר כתרים לאותיות אמר לו: רבונו של עולם ! מי מעכב על ידך אמר לו: עתיד אחד לעמד ... עולם ! ראוי שתנתן תורה על ידו אמר לו: שתק ! כך עלה במחשבה' ולכאורה קשה, מה אמר לו השם יתברך שתק וכו' הלא כבר אמר הקשיא, ומה זו שתיקה מאחר שכבר הקשה מה שהקשה אך תכף כשאמר משה הקשיא, ... חמית וכו' ולפני דרי מטה יגלה ההשגה של 'מלא כל הארץ כבודו' וזה בחינת דין, בחינת משפט בחינת: "כי אלוהים שפט, זה ישפיל וזה ירים" שהגבוהים הוא צריך להשפיל להראות להם שאינם יודעים כלל בידיעתו יתברך והקטנים בחינת שוכני ... משה רבנו בקש: "סלח נא לעון העם הזה" על חטא המרגלים ועל ידי חטא המרגלים גרמו חרבן בית המקדש שהשם יתברך אמר להם 'אתם בכיתם בכיה של חנם, אני אקבע לכם בכיה לדורות' כי אותו הלילה ליל תשעה באב היה ... בצרתן של ישראל וזהו: 'כי סר לראות לשון סר וזעף' ועקר צרתן הוא המשא של עוונות, חס ושלום, כנ"ל והשם יתברך כשראה, שהוא נותן לבו על זה קראו אליו ויאמר "משה משה, ויאמר הנני" 'הנני לכהנה, הנני למלכות' כמו שדרשו ...

... המציאות. לעומת זאת מי שזוכה להתקרב לצדיק אמיתי בלבד + הוא מתקרב לצדיק הזה בשלמות, אדם כזה זוכה לכבוד אלוהים, דהיינו כבוד שכולו טוב, כבוד שאין בו שום רע, כבוד נצחי, כבוד שאי אפשר לפגוע בו. ובלשון רבי נחמן מברסלב: כי צריך כל אדם למעט בכבוד עצמו ולהרבות בכבוד המקום כי מי שרודף אחר הכבוד אינו זוכה לכבוד אלקים אלא לכבוד של מלכים, שנאמר בו: "כבד מלכים חקר דבר" והכל חוקרים אחריו ושואלים. מי הוא זה ואיזהו, שחולקים ... שאינו ראוי לכבוד הזה אבל מי שבורח מן הכבוד שממעט בכבוד עצמו ומרבה בכבוד המקום אזי הוא זוכה לכבוד אלוהים ואז אין בני אדם חוקרים על כבודו אם הוא ראוי אם לאו ועליו נאמר: "כבד אלוהים הסתר דבר" כי אסור לחקר על הכבוד הזה ב. ואי אפשר לזכות לכבוד הזה אלא על ידי תשובה ועקר ... על ידי שרואין את עצמו עם הצדיק על ידי זה מקבלין גדלה ועקר הגדלה היא שפלות כמו שמצינו אצל השם יתברך: 'כל מקום שאתה מוצא גדלתו של הקדוש ברוך הוא, שם אתה מוצא ענותנותו' כי עקר הגדלה היא שפלות וכולי עיין שם והעניין הוא, כי כבוד הוא טוב. והנפש ... תמיד לכבוד. כי האדם הוא בן מלך. ולמלך מגיע כבוד. ולכן האדם מתשוקק לכבוד. אך כל זמן שהאדם רחוק מהבורא בגלל הגאווה שלו, ממילא הוא אינו ראוי לכבוד הזה. וכאשר האדם עושה תשובה שלמה, דהיינו נכלל באין סוף לגמרי, באותו הרגע הוא זוכה לכבוד אלוהים, כי אז זו בחינת אב ובן כאחד. ואז גם הבן זוכה לכבוד אלוהים, כי הוא באחדות עם הבורא. וכאן - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כא - עתיקא טמיר וסתים מביא רבי נחמן מברסלב, כי לעתיד לבוא ... האדם נכלל בבורא. ועל ידי שהאדם מחזיק את עצמו לכלום ממש, על ידי זה הוא זוכה לכבוד אמיתי, לכבוד אלוהים, שאף אחד לא יכול לפגוע בו. אך בעולם הזה הדברים נראים הפוכים. כי כאן בעולם הזה מי שמחזיק את ... איננו. אך כאשר האדם זוכה לדעת אמיתית, שאז הוא מחזיק את עצמו לכלום, על ידי זה הוא זוכה לכבוד אלוהים אמיתי. ורק לעתיד לבוא יתגלה העניין הזה, שבו הכבוד האמיתי יהיה להחזיק את עצמו לכלום. כי הסיבה שהאדם לא ... האדם לחפש את האמת. ועל ידי אמת, זוכה לכלול את הבריאה בבחינת לפני הבריאה, ונכלל באין סוף, וזוכה לכבוד אלוהים שהוא מחוייב המציאות וכולי. לגבי הכבוד אלוהים / מלכים. ראה גם כאן - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קצא - דע שאפשר שישב אחד אצל חברו במקום אחד בגן עדן ומעתה הוי דן אלפי אלפים קל וחמר, לשער בדעתו מגדלות הבורא ברוך הוא נמצא שעקר גדלות המלך ותענוגו וממשלתו הוא רק בלב שיודע בלבו שהוא מלך על כל המדינות האלה ומושל בכלם כרצון לבו וחפצו שעיקר כבוד המלך, הוא העניין הנ"ל שמבואר שם... וכבוד האלוהים הזה, הוא עניין העולם הבא ראה שם...

... המרקדין החתנה היא בחינת סיני כמו שכתוב "ביום חתנתו" זה מעמד הר סיני וסיני גימטריא סלם וכתוב: "והנה מלאכי אלוהים עולים ויורדים בו" הינו רקודין שבשעת רקודין עולה ויורד כי כן דרך רקודין שעולה את גופו ויורד את גופו ...

... מוהר"ן ח"א - תורה עד - רומה על השמים אלהים על כל הארץ כבודך [לשון החברים] רומה על השמים אלוהים על כל הארץ כבודך הנה כל אדם צריך לרפאות נפשו דהינו להעלותה למקום שרשה ובמה ? דהנה יש שני ... "הסתרת פניך הייתי נבהל" וזה מה שפרש רש"י לפי שהיו ליצני הדור אומרים. מאבימלך נתעברה שרה, בחינת סטרא דמסאבא והקדוש ברוך הוא צר קלסתר פנים של יצחק דומה לו והיו הכל מודים שאברהם הוליד את יצחק פרוש שהדין, הוא בחינת דינא ... אל בחינת חכמה נתקן הנפש, ומעלהו לשרשו כי טפת הזרע נמשכת מהמח, 'ומחא חכמה' וכל העבודות שצריך האדם לעבד הבורא הוא רק שיתגלה כבודו והחכמה נקרא כבוד, כמו שכתוב "ואם אב אני איה כבודי" ואב נקרא חכמה, כמו שכתוב ... זכרונם לברכה, 'כל המצדיק את עצמו מלמטה מצדיקים עליו את הדין מלמעלה' דהינו כשאדם רוצה להצדיק את עצמו ולהתקרב להשם יתברך אזי מצדיקים עליו את הדין דהינו שנמשכים עליו דינים ויסורים ואלו הדינים והיסורים הם נראין כהתרחקות כאלו רוצים להרחיקו ... יצחק" כנ"ל וזהו בחינת "כי גבר עלינו חסדו" שהגבורות הם חסדים באמת כנ"ל כדי שיתקרב על ידי זה יותר להשם יתברך כנ"ל אבל צריך כל אחד לראות להמתיק זה הדין כי הדינים הם מבחינת מחין דקטנות וצריך כל אדם לילך ... סטרא דמסאבא הינו, שהדין של יצחק שנולד משרה נמשך מסטרא דמסאבא, חס ושלום, שהוא בחינת אבימלך ועל כן צר הקדוש ברוך הוא קלסתר פנים של יצחק דומה לאברהם והיו הכל מודים שאברהם הוליד את יצחק פרוש שהדין הוא בחינת דינא קדישא ... אזי נתגלה כבודו יתברך שזהו עקר התכלית של כל עבודות האדם כי תכלית כל העבודות שצריך האדם לעבד את הבורא יתברך הוא רק כדי שיתגלה כבודו: "לכבודי בראתיו" וכו' והכבוד נתגלה על ידי החכמה כמו שכתוב "ואם אב אני איה ...

... הוא אצלו שטות, ולא נחשב לו לשום נסיון כלל כי מי שיש לו שום דעת ויודע מעט מגדלת אדוננו הבורא יתברך שמו כמה שכתוב "כי אני ידעתי כי גדול ה' ואדנינו מכל אלוהים" ואי אפשר להסביר זה לא בכתב ולא בעל פה כי גדלת השם יתברך הוא רק לכל חד לפום מה דמשער בלבה כמו שכתוב בזוהר הקדוש "נודע בשערים בעלה", 'לכל חד לפום מה דמשער בלבה' ומי שזוכה לשער בלבו את גדלת השם יתברך בודאי אצל זה אינו נחשב שום דבר לנסיון ואין צריך שום התגברות על זה רק שיש בחינת יצר הרע, ... שאמרו שם 'זו היא גבורת גבורתו שכובש את יצרו שנותן ארך אפים לרשעים' נמצא מבאר שם ענין הנ"ל שמה שהשם יתברך כובש מדת הדין ומאריך אפו הוא בחינת שבירת היצר הרע אצלו יתברך (עיין רש"י שם בגמ' הנ"ל ועיין ב"ב ... הרע על כן אז מתגבר עליו מאד היצר הרע שלו וצריך השתדלות והתחזקות על זה גם בענין ההתקרבות עצמו להשם יתברך, יש יצר הרע גדול [כלומר, שלפעמים רבוי ההתלהבות חוץ מהמדה הוא מהיצר הרע, כי זהו בחינת "פן יהרסו" וכמבאר גם במקום אחר] כי יש יצר הרע גדול, כשמתחיל להתקרב להשם יתברך ועל כן בשעת מתן תורה, הזהיר השם יתברך למשה "רד העד בעם פן יהרסו אל ה' לראות" כי ישראל היו אז במעלה גדולה והצרכו להזהירם מהיצר הרע שיש בהתקרבות להשם יתברך ותדע, שהיצר הרע של רב העולם, שהוא עכירת הדמים הוא שטות ושגעון וסכלות גדול כמה שאמרו: 'אין אדם עובר ...

... בין ישראל ושיהיה שלום לכל אדם במדותיו ובמארעותיו שלא יהא לו חלוק בין בטיבו בין בעקו תמיד ימצא בו השם יתברך היינו: "בה' אהלל דבר באלהים אהלל דבר". ועל ידי מה ימצא השם יתברך בין בטיבו בין בעקו על ידי התורה הנקראת שלום כמה דאת אמר "וכל נתיבותיה שלום" ועל ידי צדיקים שנקראו ... כל עלמין וסובב כל עלמין' ואפילו מי שעוסק במשא ומתן בעכו"ם לא יכול להתנצל ולומר אי אפשר לעבד את השם יתברך מחמת עביות וגשמיות שנופל תמיד עליו מחמת העסק שעוסק תמיד עמהם כי כבר גלו לנו חכמינו, זכרונו לברכה שבכל ... "ואתה מחיה את כלם" לבד שהחיות ואלקות הזה שם בצמצום גדול ובמעוט רק כדי חיונו להחיותו ולא יותר כי הקדוש ברוך הוא צמצם את אלקותו בצמצומים רבים ושונים מראשית המחשבה עד נקדת המרכז של עולם הגשמי ששם מדור הקליפות ובכל מה ... לא רחוקה היא ממך אלא שבמקומך שם רבו הלבושים וכל מה שאדם הולך ממדרגה למדרגה הוא מתקרב יותר אל השם יתברך ויכול לידע את השם יתברך בהבנה יתרה כי כל מה שהמדרגה יותר עליונה נתמעטו הלבושים, ונתמעט הצמצום ואז הוא מקרב יותר אל השם יתברך ויכול לאהב את עצמו עם השם יתברך באהבה יתרה ג. והנה יש שני מיני ימים ימי טוב וימי רע כמו שכתוב "ביום טובה היה בטוב, וביום ... טוב, הינו תורה והימים נקראים מדות כמו שכתוב: "ומדת ימי" והמדות, הם התורה כי אוריתא כלה הם מדותיו של הקדוש ברוך הוא כי התורה מדברת מאהבה ויראה ושאר המדות ובה ברא הקדוש ברוך הוא עלמין כמו שכתוב: "ואהיה אצלו אמון" אל תקרי אמון אלא אמן ואותיות התורה הם המחיין את כל דבר ודבר ... שקבלו מתחלה כשהיו מלבשין בלשונות הגוים ובימי רע. ד. וזה ידוע, שהתורה, הינו המדות, הינו הימים שורה בהם אהבתו יתברך שמו כמו שכתוב בזוהר הקדוש, "יומם יצוה ה' חסדו" שהחסד הינו האהבה כמו שכתוב: "אהבת עולם אהבתיך" [על כן משכתיך ... שידבקו בו ויאהבו אותו עמו מזה העולם הגשמי הלביש את אלקותו במדות התורה וזה בחינות של תרי"ג מצוות כי השם יתברך שער בדעתו שעל ידי המצוה הזאת נוכל להשיג אותו ועל ידי זה צמצם את אלקותו דוקא באלו התרי"ג מצוות ... נמצא שעל ידי אהבתו שאהב את ישראל הלביש את עצמו במדות התורה נמצא שבכל מדה ומדה יש שם אהבה שהקדוש ברוך הוא אוהב את עצמו עם ישראל. נמצא, מי שמפשיט את התורה מלבושי הקליפות על ידי כפית היצר אזי הוא מקרב ... "יומם יצוה ה' חסדו" יומא דאזל עם כלהו יומין שבכל יום הינו שבכל מדה ומדה יש שם אהבתו של השם יתברך עם ישראל וזה שבפעל ויש אהבה שהוא בכח הינו האהבה שהיה בין ישראל לאביהם שבשמים קדם הבריאה שהיו ישראל ... יתקים מאמר חכמינו, זכרונם לברכה . עתידים צדיקים להראות באצבע כמו שכתוב "זה ה' קוינו לו" כי אז יפשט הקדוש ברוך הוא את לבושיו "וימלא הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" ויתגלה האהבה שהיא בדעת שהיא פנימיות התורה הינו אלקותו ... נמצא שהמדרגה הפחותה של עולם היצירה הוא בחינת דעת לעולם העשיה שתחתיו נמצא שיש אדם שאהבתו שיש לו עם השם יתברך במדותיו ובזמן הוא בחינות אהבה שבדעת שלמעלה מהזמן להאדם שהוא במדרגה פחותה ממנו וזה שאמרו רז"ל: "כי שפתי כהן ... בעי' 'ובלבד שיכון את לבו לשמים' כי עקרן של המדות הוא הלב נמצא כשמקשר את לבו לדעתו, שיודע שיש אלוהים בכלל שמלא כל הארץ כבודו ויודע בידיעות התורה וכשכופה את לבו לדעתו הזה הינו שלבו ברשותו אזי נכללין גם ... את לבו להדעת אזי מקבל הלב שהוא שרש לכל המדות ומקבל אור האהבה שבדעת הוא האהבה שהיה בכח בין הקדוש ברוך הוא לישראל קדם הבריאה וזה "מי האיש החפץ חיים" "חפץ", הוא בחינת לב שהחפץ הוא בלב "חיים", הוא בחינת דעת ...