... תאוות ניאוף כי יש אש באדם מתחלת התולדה שמהאש הזה בוערין באדם כל התבערות של כל התאוות וגם כל האכילה ושתיה שנותנין להגוף האש הזה הוא מכלה ושורף הכל ועל ידי מעוט שנה, האש הזה נחלש ואין לו כח ...

... של א'תרוג ה'דס ע'רבה, "מסכתי" זו בחינת סוכות. על ידי מצות נטילת ארבעה מינים ועל ידי סכה אדם זוכה לאכילה ושתיה ומלבושים וגם לחיות הנשמה, על ידי סכה זוכה למלבושים, בחינת "בשומי ענן לבושו" על ידי ערבי נחל זוכה לשתיה, על ידי הדס זוכה לחיות הנשמה ועל ידי לולב ואתרוג זוכה לאכילה, כי יש בהם פרי, שהם מיני מאכל.

... תורה מז - ואכלתם אכול ושבוע [לשון רבנו, זכרונו לברכה] ואכלתם אכול ושבוע והללתם וכו' מי שהוא משקע בתאוות אכילה בידוע שהוא רחוק מאמת ובידוע שדינים שורין עליו גם זה סימן על דלות גם יבוא לידי בזיונות ובושות "כרם זלת לבני אדם", 'כיון שנצרך אדם לבריות נשתנה פניו ככרום' . ודע מי שהוא משבר תאוות אכילה הקדוש ברוך הוא עושה על ידו מופתים כי אמרו חכמינו, זכרונם לברכה . כתיב "אשר לא ישא פנים" וכתיב: ... אני אמרתי ואכלת ושבעת וברכת והם מדקדקין על עצמן בכזית ובכביצה' נמצא שנשיאות פנים, הוא על ידי שבור תאוות אכילה "והסתרתי פני והיה לאכל" פרוש על ידי תאוות אכילה הוא מסתיר פנים והארת הפנים, הוא תקון ואמת, בחינת יעקב, כמו שכתוב "תתן אמת ליעקב" והוא בחינת תפילין כי ... לא היה אוכל לחם לבד וזה שבח ארץ ישראל שלא מחמת עניות תאכל לחם אלא מחמת שבור וביטול תאוות אכילה כי היא מקבלת הארה והשפעה מבחינת תפילין, מבחינת יעקב, מבחינת אמת, שמשם בא עשירות נמצא מה שתאכל לחם לבד לא מחמת מסכנות אלא מחמת שבור תאוות אכילה וזה פרוש: "ארץ אכלת יושביה" פרוש שהיא מקבלת שפעה מבחינת יעקב כמו שכתוב: "וישב יעקב בארץ" וזה פרוש, כי ... נראה כונתו הקדושה, כי למעלה מבאר שעל ידי תפילין, שהוא בחינת אמת, בחינת יעקב שזוכין על ידי שבירת תאוות אכילה על ידי זה נצולין מדלות ועניות כנ"ל וזהו מה שהביא מקרא זה, "כי היא שמלתו" וכו', לענין זה פרוש: ... ומזלות אחרים נמצא שמשנה הטבע שהיה מטבע במזלות הראשונים כי עכשו נעשה מזלות חדשים נמצא שעל ידי שבור תאוות אכילה נעשה מופתים ופלאות [גם זאת התורה כתבתי מתחלה בעצמי, ונמצאו בה כמה דברים מבארים יותר. גם סיום פרוש המקרא ... גם נסחא זאת שכתבתי בעצמי. וזהו] "ואכלתם אכול ושבוע והללתם את שם ה' אלקיכם" וכו' כי מי שיצא מתאוות אכילה, יכול להיות איש מופת ומי שהוא משקע בתאוות אכילה, סימן שהוא שקרן וכן אפילו איש צדיק שכבר יצא מהתאוה ונפל ממדרגתו ונפל לתאוות אכילה סימן שיצא שקר מפיו וכן מורה גם כן שיש דין עליו למעלה וגם הוא סימן עניות והענין, דהנה כתיב: ... "ישא ה' פניו" ואז יש נשיאות פנים אך להפך, חס ושלום, מכלל הן וכו' כי כאשר הם משקעים בתאוות אכילה אזי הסתרת פנים, חס ושלום "והסתרתי פני והיה לאכל" כלומר, אם הם משקעים בתאוות אכילה אזי "והסתרתי פני" חס ושלום והנה נשיאות פנים הוא בחינות אמת כמבאר בכונות על שלש עשרה מדות תקון אמת הוא הארת פנים וזהו שאמרנו כי המשקע באכילה הוא רחוק מאמת כי הוא בהסתרת פנים, שהוא מדת אמת כנ"ל והנה כל העולם כלו, נזון משפע של ארץ ... 'לא במסכנת', מחמת דלות ועניות 'תאכל בה לחם', ולא שאר מעדנים רק מחמת שהוא בבחינות אמת והוא מפשט מתאוות אכילה ואינו בוחר רק בלחם לאכל ועל כן נקראת ארץ ישראל, ארץ החיים כי השפעתה ממדת יעקב, שנאמר עליו 'יעקב ... גוזרין תענית כי מאחר שישראל נתונין בצרה הם בבחינות הסתרת פנים, בחינות דינים ועל כן גוזרין תענית, לשבר תאוות אכילה ואזי יהיה בחינות הארות ונשיאות פנים שהוא בחינות המתקת וביטול הדינים כנ"ל וכי לא אשא פנים שהן מדקדקין וכו'. ... והנה כשהצדיק אוכל לשבע נפשו ולא מחמת תאוה הגשמיות אזי הוא בבחינת נשיאות פנים, ונזון ממדת אמת וכאשר בכח אכילה זו עומד להודות ולהלל לה' אזי יוצאין ממנו דבורי אמת שהם בחינת יעקב, מדת תפארת, שהוא כללות הגונין והוא ... שהם שנוי הטבע וזה ואכלתם אכול ושבוע כלומר מה שתאכלו, הן מעט והן הרבה תשבעו ולא תהיו משקעים בתאוות אכילה אזי תהיו בבחינת נשיאות פנים, ונזונין ממדת אמת והללתם את שם ה' אלהיכם כנ"ל אזי תהיו שתפין להקדוש ברוך ...

... כסילות השכל הוא על ידי בחינת מזבח כי עקר יניקת הכסילות דהינו הקליפות הוא רק מבחינת מזבח הינו בחינת אכילה כי 'שלחנו של אדם מכפר כמזבח' ומשם עקר יניקתם ועל כן אפילו אחר אכילת איש הכשר בהכרח שיהיה לו בלבול הדעת קצת אחר האכילה וזה מחמת שיניקת הכסילות הוא משם. אך צריך שלא לתן חיות להקליפות כי אם כדי חיונו בצמצום ולא יותר ואז כשהמזבח כתקונו הינו שהאכילה בכשרות כראוי אזי נכנעים הקליפות הינו הכסילות כי אינו נותן להם כח וחיות כי אם כדי חיונו בצמצום שזה מכרח לתן להם, כידוע אבל אינו נותן להם שום כח וחיות יותר מכדי חיותם ועל כן על ידי אכילה בכשרות נכנע הכסילות ונתרומם השכל כמו שמצינו בגמרא בבעיא דבעא רבא מרב נחמן וכו', לצפרא אמר לה וכו', והאי ... לך באורתא דלא אכלי בשרא דתורא וכו' נמצא שעל ידי שלא אכל לא היתה דעתו צלולה כי על ידי האכילה נכנע הכסילות ונתגדל השכל אבל כשאוכל כזולל וסובא שזה בחינת פגם המזבח אזי יונקים הקליפות דהינו הכסילות יותר מהראוי ואזי מתגבר הכסילות על השכל אבל על ידי אכילה כראוי נכנעין כנ"ל וזה בחינת: 'מזבח בחלקו של טורף' זה בחינת: "טרף נתן ליראיו" בחינת אכילה בכשרות שעל ידי זה מכניעין וטורפין אותן הינו את הקליפות והכסילות אבל על ידי פגם המזבח הינו פגם האכילה על ידי זה נותן כח להכסילות ונעשה מטורף טרוף הדעת שמתגבר על ידי זה כנ"ל ד. ולהשלים פגם המזבח ...

... שחורים ושפלים כל הדבורים חשובים ורוצים לתפסם כי השלש קליפות הם שר האופים ושר המשקים ושר הטבחים, שהם תאוות אכילה ושתיה ופרעה הוא אותיות הערף שעומד אחורי הקדשה ותכף שרואין השלשה שרים הנ"ל, שהם שרי פרעה, את שרה שהוא ...

... ברוך הוא רוצה לטעם ממצוות עשה של איש ישראלי, שהוא צדיק אזי היא בחינת איבר מן החי, שהוא אסור באכילה וצריך שחיטה להתירה על כן צריך שיבוא עליו בושה שהיא שפיכות דמים בחינת שחיטה, שהיא מטהרת האיבר מן החי ...

... חלה של דגן ולקדש על החלה. כי לא היה שם כוס לקדש על היין שרף ואפילו סכין ושום כלי אכילה לא היו להם. והוא זכרונו לברכה ספר אחר כך כל סדר השבת שהיה שם באריכות. אחר שבת נסע למעדוועדיווקע ...

... לבד כי הכבוד הוא שרש כל הנפשות כנ"ל ב. וצריך לראות, שיהיה פנים אל הכבוד כי על ידי תאוות אכילה, אזי נפגם הכבוד, ואין לו פנים כי שלחנו של אדם היא בחינת כתר מלכות והוא בחינת כבוד, בבחינת: "מלך הכבוד" כי הכבוד הוא בחינת מלכות וכשפוגם באכילה אזי נפגם הכבוד ואין לו פנים "והסתרתי פני והיה לאכל" שעל ידי תאוות אכילה, חס ושלום, הוא הסתרת פנים אבל על ידי מעוט אכילה, שמשבר תאוות אכילה על ידי זה הוא נשיאות פנים "ישא ה' פניו אליך" וכו' 'וכי לא אשא פנים לישראל שאני אמרתי "ואכלת ושבעת וברכת", והם מדקדקין מכזית ועד כביצה' נמצא שעל ידי שבור תאוות אכילה שמדקדקין מכזית ועד כביצה על ידי זה הוא נשיאות פנים וזה בחינות "וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה'" 'לפני ה'' דיקא, בחינת הארת פנים על ידי השלחן דהינו על ידי אכילה בקדשה כנ"ל. ג. וכשפוגם בתאוות אכילה ועל ידי זה נפגם הכבוד ואין לו פנים כנ"ל על ידי זה מתגברין עזי פנים דהינו שנופל הכבוד, שהוא ... 'מלכותא בלא תגא', בלא כתר מלכות הנ"ל וזה בחינת: "והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה" הינו על ידי תאוות אכילה, בחינת: "בטן רשעים תחסר" וזהו: "לא ידעו שבעה", הפך "צדיק אוכל לשבע נפשו" על ידי זה מתגברים העזי פנים, ... ידעו הבין", שהם נעשים רועים ומנהיגים אל הדור כי הכבוד נפל אליהם, ויש להם כל הכבוד אבל כשמשברין תאוות אכילה, בבחינת "צדיק אוכל לשבע נפשו" על ידי זה הוא נשיאות פנים ואזי אין שום פקידות ושררה להעזי פנים כי יניקתם הוא רק מהסתרת פנים, על ידי תאוות אכילה כנ"ל וזהו "ושבע ילין בל יפקד רע" 'ושבע ילין', זה בחינת 'צדיק אוכל לשבע נפשו' על ידי זה, 'בל ...

... צו ראוי לאדם להרגיל את עצמו להיות בעולם הבא דהינו להיות מפרש מתאוות, כמו בעולם הבא שאין בו לא אכילה ולא שתיה ושום תאוה מתאוות הבהמיות הכלות ונפסדות של העולם הזה וכמו שאנו רואין החולה מחמת שהוא סמוך קצת לעולם הבא על כן הוא מואס באכילה ושתיה ומשגל ואין לו שום תאוה אדרבא כל התאוות קצים ומאוסים עליו מחמת שהוא סמוך לעולם הבא שאין בו אכילה ושתיה וכו' כן יש לאדם להרגיל עצמו בעודו בחיים חיותו ובבריאותו שיהיה יכול להתנהג בלא תאוות כמו בעולם הבא ...

... בת זה בחינות אמונה, בחינות 'בת היתה לאברהם' וכו' "איש אמונות רב ברכות" ה. וענג שבת הזה, זה בחינת אכילה בקדשה כי אכילת ימי החל נהנה ממנה גם כן הסטרא אחרא אבל מאכילת שבת, אין חלק לסטרא אחרא כלל ... נכנע הכבד לפני המח כי ביום שאדם אוכל אז הכבד נזון תחלה ואחר כך הוא שולח להמח נמצא ביום האכילה, הגדלה והממשלה להכבד וכשמתענה, אזי נזון המח תחלה, והמח שולח מזון אחר כך להכבד נמצא ביום הצום, נכנע הכבד ... "מי זה בא מאדום חמוץ בגדים" 'אדום', זה בחינת כבד הנ"ל וחמץ זה בחינת הכנעתו, בחינת תענית, בחינת העדר אכילה בחינת: "כל מחמצת לא תאכלו" 'לא תאכלו', זה בחינת תענית הנ"ל. מצה, זה בחינת אכילת ענג שבת בחינת "למען ...