ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קנב - כְּשֶׁבָּא נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה לָעוֹלָם עִם הָעֲנָפִים הַשַּׁיָּכִים לָהּ
כשבא נשמה קדושה לעולם עם הענפים השיכים לה אזי הקלפה מסבבת אותה רק נשאר פתח נגד אמונה, שכנגד האמונה הפתח פתוח ומחמת פגם הענפים, חס ושלום משליכין אותם משם, דהינו שמשליכין אותם מן האמונה ואזי אין יכולין לכנס, דהינו להתקרב אל שרשם, שהוא הנשמה הנ"ל כי לפעמים משליכין ומפילין אחד מן האמונה כעין מה שמצינו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (זהר אחרי דף ע"ב) : על ארץ ישראל על המתים שאינם ראויים לקבר בארץ ישראל ותבואו ותטמאו את ארצי ונחלתי וכו' והנה סתימת הפתח הנ"ל, דהינו האמונה, על ידי פגם הענפים כנ"ל הוא רק לפי שעה ואחר כך נפתח הפתח כבתחלה הינו שבעת שצריכין להשליך לחוץ את מי שאין ראוי להתקרב אזי הקלפה המסבבת הנ"ל, שיש בה פתח כנגד אמונה כנ"ל היא מתגברת ומתקרבת ומתפשטת גם על הפתח הנ"ל ואזי אין יכול לכנס ותכף אחר כך, חוזר הפתח ונפתח כבתחלה וכשיש, חס ושלום, רבוי פגמים הרבה שעל ידי זה יש כח להסיבוב הנ"ל להתפשט על הפתח לבלי להניח לכנס כנ"ל אזי מתיראין וחוששין שלא יסתם הפתח לגמרי, חס ושלום על ידי התגברות הקלפה המסבבת ואזי מעמידין שם בפתח הנ"ל ירא שמים שהוא בעצמו עומד לשמר שלא יכנסו שם ואף על פי כן הוא תועלת נגד הקלפה המסבבת הנ"ל שאי אפשר לה להתקרב ולהתפשט על הפתח מחמת הירא שמים שעומד שם ועל ידי מסירת נפש דהינו שמוסר נפשו בשביל לנסע ולהתקרב להצדיק על ידי זה אפשר לדבק עצמו אליו אך אי אפשר שיאיר אליו חכמה דהינו המח בעצמו. והשם יתברך ימהר הגאלה בכלל ובפרט עין בזוהר תרומה (דף ק"מ: קמ"א: הובא ב"פרדסשער התמורות פרק ב') בארעא קדישא מתתקנא כלא וכו', עין שם היטב מה שכתוב שם פריסא קלישא שנפרס על הפתח ועל פי הסוד הנ"ל הוא בחינת הירא שמים שהוא בחינת פריסא קלישא וכמבאר שם בזוהר למעל אי אפשר וגם הקלפה אי אפשר לה להתפשט על הפתח מחמת הפריסא קלישא עין שם והוא ממש מה שכתוב לעיל בענין הירא שמים, ודוק היטב ותבין נפלאות וגם עין בספר טוב הארץ ששם מדבר גם כן מענין ארץ ישראל והבן הדבר היטב לדמות מלתא למלתא, כי הכל אחד עם הנ"ל
כְּשֶׁבָּא נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה לָעוֹלָם עִם הָעֲנָפִים הַשַּׁיָּכִים לָהּ

אֲזַי הַקְּלִפָּה מְסַבֶּבֶת אוֹתָהּ

רַק נִשְׁאָר פֶּתַח נֶגֶד אֱמוּנָה, שֶׁכְּנֶגֶד הָאֱמוּנָה הַפֶּתַח פָּתוּחַ

וּמֵחֲמַת פְּגַם הָעֲנָפִים, חַס וְשָׁלוֹם

מַשְׁלִיכִין אוֹתָם מִשָּׁם, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּשְׁלִיכִין אוֹתָם מִן הָאֱמוּנָה

וַאֲזַי אֵין יְכוֹלִין לִכְנס, דְּהַיְנוּ לְהִתְקָרֵב אֶל שָׁרְשָׁם, שֶׁהוּא הַנְּשָׁמָה הַנַּ"ל

כִּי לִפְעָמִים מַשְׁלִיכִין וּמַפִּילִין אֶחָד מִן הָאֱמוּנָה

כְּעֵין מַה שֶּׁמָּצִינוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: עַל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

עַל הַמֵּתִים שֶׁאֵינָם רְאוּיִים לִקָּבֵר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

וַתָּבוֹאוּ וַתְּטַמְּאוּ אֶת אַרְצִי וְנַחֲלָתִי וְכוּ'

וְהִנֵּה סְתִימַת הַפֶּתַח הַנַּ"ל, דְּהַיְנוּ הָאֱמוּנָה, עַל יְדֵי פְּגַם הָעֲנָפִים כַּנַּ"ל

הוּא רַק לְפִי שָׁעָה

וְאַחַר כָּך נִפְתָּח הַפֶּתַח כְּבַתְּחִלָּה

הַיְנוּ שֶׁבְּעֵת שֶׁצְּרִיכִין לְהַשְׁלִיך לַחוּץ אֶת מִי שֶׁאֵין רָאוּי לְהִתְקָרֵב

אֲזַי הַקְּלִפָּה הַמְסַבֶּבֶת הַנַּ"ל, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ פֶּתַח כְּנֶגֶד אֱמוּנָה כַּנַּ"ל

הִיא מִתְגַּבֶּרֶת וּמִתְקָרֶבֶת וּמִתְפַּשֶּׁטֶת גַּם עַל הַפֶּתַח הַנַּ"ל

וַאֲזַי אֵין יָכוֹל לִכְנס

וְתֵכֶף אַחַר כָּך, חוֹזֵר הַפֶּתַח וְנִפְתָּח כְּבַתְּחִלָּה

וּכְשֶׁיֵּשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, רִבּוּי פְּגָמִים הַרְבֵּה

שֶׁעַל יְדֵי זֶה יֵשׁ כּחַ לְהַסִּיבּוּב הַנַּ"ל לְהִתְפַּשֵּׁט עַל הַפֶּתַח לִבְלִי לְהַנִּיחַ לִכְנס כַּנַּ"ל

אֲזַי מִתְיָרְאִין וְחוֹשְׁשִׁין שֶׁלּא יִסָּתֵם הַפֶּתַח לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם

עַל יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת הַקְּלִפָּה הַמְסַבֶּבֶת

וַאֲזַי מַעֲמִידִין שָׁם בַּפֶּתַח הַנַּ"ל יְרֵא שָׁמַיִם

שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ עוֹמֵד לִשְׁמר שֶׁלּא יִכָּנְסוּ שָׁם

וְאַף עַל פִּי כֵן הוּא תּוֹעֶלֶת נֶגֶד הַקְּלִפָּה הַמְסַבֶּבֶת הַנַּ"ל

שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהּ לְהִתְקָרֵב וּלְהִתְפַּשֵּׁט עַל הַפֶּתַח

מֵחֲמַת הַיְרֵא שָׁמַיִם שֶׁעוֹמֵד שָׁם

וְעַל יְדֵי מְסִירַת נֶפֶשׁ

דְּהַיְנוּ שֶׁמּוֹסֵר נַפְשׁוֹ בִּשְׁבִיל לִנְסֹעַ וּלְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק

עַל יְדֵי זֶה אֶפְשָׁר לְדַבֵּק עַצְמוֹ אֵלָיו

אַך אִי אֶפְשָׁר שֶׁיָּאִיר אֵלָיו חָכְמָה דְּהַיְנוּ הַמּחַ בְּעַצְמוֹ.

וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך יְמַהֵר הַגְּאֻלָּה בִּכְלָל וּבִפְרָט

עַיֵּן בְּזוהַר תְּרוּמָה בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא מִתְתַּקְּנָא כּלָּא וְכוּ', עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם

פְּרִיסָא קַלִּישָׁא שֶׁנִּפְרָס עַל הַפֶּתַח

וְעַל פִּי הַסּוֹד הַנַּ"ל

הוּא בְּחִינַת הַיְרֵא שָׁמַיִם שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּרִיסָא קַלִּישָׁא וְכַמְבאָר שָׁם בַּזוהַר

לְמֵעַל אִי אֶפְשָׁר

וְגַם הַקְּלִפָּה אִי אֶפְשָׁר לָהּ לְהִתְפַּשֵּׁט עַל הַפֶּתַח מֵחֲמַת הַפְּרִיסָא קַלִּישָׁא עַיֵּן שָׁם

וְהוּא מַמָּשׁ מַה שֶּׁכָּתוּב לְעֵיל בְּעִנְיַן הַיְרֵא שָׁמַיִם, וְדוּק הֵיטֵב וְתָבִין נִפְלָאוֹת

וְגַם עַיֵּן בְּסֵפֶר טוּב הָאָרֶץ שֶׁשָּׁם מְדַבֵּר גַּם כֵּן מֵעִנְיַן אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

וְהָבֵן הַדָּבָר הֵיטֵב לְדַמּוֹת מִלְּתָא לְמִלְּתָא, כִּי הַכּל אֶחָד עִם הַנַּ"ל
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קטו - וַיַּעֲמד הָעָם מֵרָחֹק וּמשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל
...נגש אל הערפל ויעמד העם מרחק ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלהים כי מי שהוא הולך בגשמיות כל ימיו ואחר כך נתלהב ורוצה לילך בדרכי השם יתברך אזי מדת הדין מקטרג עליו, ואינו מניח אותו לילך בדרכי השם יתברך ומזמין לו מניעה ומסתיר את עצמו כביכול בהמניעה הזאת [עין להלן] ומי שהוא בר דעת, הוא מסתכל בהמניעה, ומוצא שם הבורא ברוך הוא כמו דאיתא בירושלמי: 'אם יאמר לך אדם היכן אלקיך תאמר לו בכרך גדול שבארם', שנאמר: "אלי קרא משעיר" ומי שאינו בר דעת, כשרואה המניעה חוזר תכף לאחוריו ומניעה הוא בחינת ענן וערפל כי ענן וער
חיי מוהר"ן - עא - שיחות השיך לספורי מעשיות
...שיחות השיך לספורי מעשיות אות עא שיך ללקוטי מוהר"ו שאצל המעשיות [שיחות הר"ו פ"ט] למאמר המתחיל דע שיש חבילות וכו' וחסר שם משורה ט' עד שורה ה' שבדף י"ד הסמוך וכן צריך להיות מעביר ראשון ראשון הינו עוון ראשון שבכל חבילה [ובזה מדיק מאד לשון ראשון ראשון. כי על פי פשוטו תמוה איך שיך שתי פעמים ראשון כי אין ראשון אלא אחד אך על פי הנ"ל מדיק היטב כי הינו עוון ראשון ראשון שבכל חבילה וחבילה כנ"ל] ואזי כשהקדוש ברוך הוא מעביר עוון ראשון ראשון שבכל חבילה וחבילה, שכל שארי העוונות שבכל חבילה וחבילה היו תלויים ונגררים...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יא - אֲנִי ה' הוּא שְׁמִי
...יא - אני ה' הוא שמי אני ה' הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן ותהלתי לפסילים א. כי יש יחודא עלאה ויחודא תתאה הינו: שמע ישראל וברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד וכל אחד מישראל צריך שיהיה נעשה זאת על ידו על ידי זה יכול לבוא לתבונות התורה לעמקה כי מי שהוא במדרגה פחותה הוא עדין רחוק מתבונות התורה רק על ידי אמצעות הדבור יכול לבוא לתבונות התורה לעמקה הינו על ידי שהוא מדבר בהתורה בדבורים כמו שכתוב: "כי חיים הם למוצאיהם" 'למוציאיהם בפה' מאיר לו הדבור בכל המקומות שצריך לעשות תשובה כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'פתח...
שבחי הר"ן - אות כ
שבחי הר"ן - אות כ ובעת שהיה יושב בבית חותנו כשהיה חפץ לדבר עם הבעל שם טוב, זכרונו לברכה דהינו לילך על קברו ולבקש מאתו איזה דבר בקשה היה רגיל לנסע לקהלת סמילא שהיה סמוך לבית חותנו והלך על קבר הצדיק המפרסם מורנו הרב ישעיה מיאנוב, זכרונו לברכה, שהוא מנח שם ועשה את הצדיק הנ"ל לשליח שילך ויודיע להבעל שם טוב זכרונו לברכה, את בקשתו מה שהיה צריך אז
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה פו - פּוֹסְעִים בּוֹ פְּסִיעָה קְטַנָּה
...- תורה פו - פוסעים בו פסיעה קטנה [לשון החברים] פוסעים בו פסיעה קטנה סועדים בו לברך שלש פעמים וכו' הנה ידוע כי בימי החל הוא שליטת החיצונים וערב שבת קדש בין השמשות אין להם שליטה כלל כמו שמובא בזוהר הקדוש: 'כד אתקדש יומא כדין "יתפרדו כל פועלי און" ועקר שליטה שלהן בימי החל, הוא בבחינות רגלין שאין מניחין לאדם לילך בדרכי השם יתברך דאיתא בגמרא: 'הני ברכי דרבנן דשלהי מניהו' ובשבת קדש חוזרין להם כח ההליכה כמו שכתוב: "אם תשיב משבת רגלך" הינו כמו שאמרנו, שבשבת קדש יכול לילך בדרכי השם יתברך אך למשל, תינוק כשמתחיל...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יד - לְהַמְשִׁיךְ שָׁלוֹם בָּעוֹלָם
...מוהר"ן ח"א - תורה יד - להמשיך שלום בעולם [לשון רבנו, זכרונו לברכה] תקעו בחדש שופר בכסא וכו' א. להמשיך שלום בעולם צריך להעלות כבוד הקדוש ברוך הוא לשרשו הינו ליראה כמו שכתוב: "ליראה את השם הנכבד" ב. ואי אפשר להעלות את הכבוד אלא על ידי תורת חסד "ותורת חסד" אמרו חכמינו, זכרונם לברכה . 'זהו הלומד תורה על מנת ללמדה' כי זה עקר כבודו כמובא בזוהר 'בשעתא דשאר עכו"ם אתין ואודן לקדשא בריך הוא, כדין אסתלק ואתיקר שמא דקדשא בריך הוא עלא ותתא, כמו גבי יתרו: בשעתא דאמר יתרו: "עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלוהים", כדין...
שיחות הר"ן - אות רס - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...מורנו הרב רבי נחמן פעם אחת דבר עמי והפליג במעלת ההשתוקקות והכסופין והגעגועים לדברים שבקדשה אף על פי שאינו זוכה לעשותם אף על פי כן ההשתוקקות והגעגועים בעצמן טובים מאד וכו' וכמבאר בדברינו כמה פעמים ואז הביא ראיה לזה מהדין המבאר בשלחן ערוך ארח חיים סימן ס"ב שמי שהוא במקום שאינו נקי ואינו יכול לקרות קריאת שמע יהרהר בלבו ופרשו שם שהפרוש הוא שיהרהר בלבו שהוא צריך לקרות קריאת שמע ואינו יכול ויצטער על זה והוא מקבל שכר על זה עין שם נמצא שההשתוקקות והגעגועים שמצטערים לעשות המצוה אף על פי שאינם יכולים לגמרה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רפ - מִי שֶׁצָּרִיך לָדוּן לִפְנֵי דַּיָּנִים בְּדִין תּוֹרָה
...שצריך לדון לפני דינים בדין תורה דע מי שצריך לדון לפני דינים בדין תורה זה לו ענש ונקמה שהתורה נוקמת בו כי באמת כל המשא ומתן הוא תורה כי למשל הדין המחליף פרה בחמור הוא תורה ומכל שכן כשעושין הדבר בעצמו הוא בודאי תורה [וכמו שמספרין כל זה בשם הבעל שם טוב זכרונו לברכה] ועל כן כשעושין משא ומתן צריך שיקשר מחשבתו רק בהתורה והדינים המלבשים שם ומי שעוקר המשא ומתן מן התורה, ונופל אל המשא ומתן בעצמו ואינו מקשר מחשבתו אל התורה המלבש שם אזי ענשו, שאחר כך הוא צריך לדון בדין תורה ואזי צריך לחזר ולהביא כל הדברים...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כד - מִצְוָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד
...ח"ב - תורה כד - מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד ולהתגבר להרחיק העצבות והמרה שחרה בכל כחו וכל החולאת הבאין על האדם, כלם באין רק מקלקול השמחה כי יש עשרה מיני נגינה שהם בחינת שמחה כמו שכתוב: "עלי עשור וכו' כי שמחתני ה' בפעלך" וכו' ואלו יוד מיני נגינה באין בתוך עשרה מיני דפקין והם מחיין אותן ועל כן כשיש קלקול ופגם בהשמחה שהיא בחינת יוד מיני נגינה על ידי זה באין חולאת מן היוד מיני דפקין שנתקלקלין על ידי קלקול היוד מיני נגינה שהם השמחה כנ"ל כי כל מיני חולאת כלולים ביוד מיני דפקין...
לחשוב על התכלית
...על התכלית אמר רבי נחמן מברסלב breslev.eip.co.il/?key=538 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסח - כשאין האדם מסתכל על התכלית, למה לו חיים כשאין האדם מסתכל על התכלית, למה לו חיים וכאן breslev.eip.co.il/?key=189 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה י - העולם רחוקים מהשם יתברך, מחמת שאין להם ישוב הדעת מה שהעולם רחוקים מהשם יתברך ואינם מתקרבים אליו יתברך הוא רק מחמת שאין להם ישוב הדעת ואינם מישבין עצמן והעקר להשתדל לישב עצמו היטב מה התכלית מכל התאוות ומכל עניני העולם הזה הן תאוות הנכנסות לגוף הן תאוות שחוץ לגוף, כגון...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2188 שניות - עכשיו 22_11_2025 השעה 05:25:28 - wesi2