ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קנב - כְּשֶׁבָּא נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה לָעוֹלָם עִם הָעֲנָפִים הַשַּׁיָּכִים לָהּ
כשבא נשמה קדושה לעולם עם הענפים השיכים לה אזי הקלפה מסבבת אותה רק נשאר פתח נגד אמונה, שכנגד האמונה הפתח פתוח ומחמת פגם הענפים, חס ושלום משליכין אותם משם, דהינו שמשליכין אותם מן האמונה ואזי אין יכולין לכנס, דהינו להתקרב אל שרשם, שהוא הנשמה הנ"ל כי לפעמים משליכין ומפילין אחד מן האמונה כעין מה שמצינו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (זהר אחרי דף ע"ב) : על ארץ ישראל על המתים שאינם ראויים לקבר בארץ ישראל ותבואו ותטמאו את ארצי ונחלתי וכו' והנה סתימת הפתח הנ"ל, דהינו האמונה, על ידי פגם הענפים כנ"ל הוא רק לפי שעה ואחר כך נפתח הפתח כבתחלה הינו שבעת שצריכין להשליך לחוץ את מי שאין ראוי להתקרב אזי הקלפה המסבבת הנ"ל, שיש בה פתח כנגד אמונה כנ"ל היא מתגברת ומתקרבת ומתפשטת גם על הפתח הנ"ל ואזי אין יכול לכנס ותכף אחר כך, חוזר הפתח ונפתח כבתחלה וכשיש, חס ושלום, רבוי פגמים הרבה שעל ידי זה יש כח להסיבוב הנ"ל להתפשט על הפתח לבלי להניח לכנס כנ"ל אזי מתיראין וחוששין שלא יסתם הפתח לגמרי, חס ושלום על ידי התגברות הקלפה המסבבת ואזי מעמידין שם בפתח הנ"ל ירא שמים שהוא בעצמו עומד לשמר שלא יכנסו שם ואף על פי כן הוא תועלת נגד הקלפה המסבבת הנ"ל שאי אפשר לה להתקרב ולהתפשט על הפתח מחמת הירא שמים שעומד שם ועל ידי מסירת נפש דהינו שמוסר נפשו בשביל לנסע ולהתקרב להצדיק על ידי זה אפשר לדבק עצמו אליו אך אי אפשר שיאיר אליו חכמה דהינו המח בעצמו. והשם יתברך ימהר הגאלה בכלל ובפרט עין בזוהר תרומה (דף ק"מ: קמ"א: הובא ב"פרדסשער התמורות פרק ב') בארעא קדישא מתתקנא כלא וכו', עין שם היטב מה שכתוב שם פריסא קלישא שנפרס על הפתח ועל פי הסוד הנ"ל הוא בחינת הירא שמים שהוא בחינת פריסא קלישא וכמבאר שם בזוהר למעל אי אפשר וגם הקלפה אי אפשר לה להתפשט על הפתח מחמת הפריסא קלישא עין שם והוא ממש מה שכתוב לעיל בענין הירא שמים, ודוק היטב ותבין נפלאות וגם עין בספר טוב הארץ ששם מדבר גם כן מענין ארץ ישראל והבן הדבר היטב לדמות מלתא למלתא, כי הכל אחד עם הנ"ל
כְּשֶׁבָּא נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה לָעוֹלָם עִם הָעֲנָפִים הַשַּׁיָּכִים לָהּ

אֲזַי הַקְּלִפָּה מְסַבֶּבֶת אוֹתָהּ

רַק נִשְׁאָר פֶּתַח נֶגֶד אֱמוּנָה, שֶׁכְּנֶגֶד הָאֱמוּנָה הַפֶּתַח פָּתוּחַ

וּמֵחֲמַת פְּגַם הָעֲנָפִים, חַס וְשָׁלוֹם

מַשְׁלִיכִין אוֹתָם מִשָּׁם, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּשְׁלִיכִין אוֹתָם מִן הָאֱמוּנָה

וַאֲזַי אֵין יְכוֹלִין לִכְנס, דְּהַיְנוּ לְהִתְקָרֵב אֶל שָׁרְשָׁם, שֶׁהוּא הַנְּשָׁמָה הַנַּ"ל

כִּי לִפְעָמִים מַשְׁלִיכִין וּמַפִּילִין אֶחָד מִן הָאֱמוּנָה

כְּעֵין מַה שֶּׁמָּצִינוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: עַל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

עַל הַמֵּתִים שֶׁאֵינָם רְאוּיִים לִקָּבֵר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

וַתָּבוֹאוּ וַתְּטַמְּאוּ אֶת אַרְצִי וְנַחֲלָתִי וְכוּ'

וְהִנֵּה סְתִימַת הַפֶּתַח הַנַּ"ל, דְּהַיְנוּ הָאֱמוּנָה, עַל יְדֵי פְּגַם הָעֲנָפִים כַּנַּ"ל

הוּא רַק לְפִי שָׁעָה

וְאַחַר כָּך נִפְתָּח הַפֶּתַח כְּבַתְּחִלָּה

הַיְנוּ שֶׁבְּעֵת שֶׁצְּרִיכִין לְהַשְׁלִיך לַחוּץ אֶת מִי שֶׁאֵין רָאוּי לְהִתְקָרֵב

אֲזַי הַקְּלִפָּה הַמְסַבֶּבֶת הַנַּ"ל, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ פֶּתַח כְּנֶגֶד אֱמוּנָה כַּנַּ"ל

הִיא מִתְגַּבֶּרֶת וּמִתְקָרֶבֶת וּמִתְפַּשֶּׁטֶת גַּם עַל הַפֶּתַח הַנַּ"ל

וַאֲזַי אֵין יָכוֹל לִכְנס

וְתֵכֶף אַחַר כָּך, חוֹזֵר הַפֶּתַח וְנִפְתָּח כְּבַתְּחִלָּה

וּכְשֶׁיֵּשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, רִבּוּי פְּגָמִים הַרְבֵּה

שֶׁעַל יְדֵי זֶה יֵשׁ כּחַ לְהַסִּיבּוּב הַנַּ"ל לְהִתְפַּשֵּׁט עַל הַפֶּתַח לִבְלִי לְהַנִּיחַ לִכְנס כַּנַּ"ל

אֲזַי מִתְיָרְאִין וְחוֹשְׁשִׁין שֶׁלּא יִסָּתֵם הַפֶּתַח לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם

עַל יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת הַקְּלִפָּה הַמְסַבֶּבֶת

וַאֲזַי מַעֲמִידִין שָׁם בַּפֶּתַח הַנַּ"ל יְרֵא שָׁמַיִם

שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ עוֹמֵד לִשְׁמר שֶׁלּא יִכָּנְסוּ שָׁם

וְאַף עַל פִּי כֵן הוּא תּוֹעֶלֶת נֶגֶד הַקְּלִפָּה הַמְסַבֶּבֶת הַנַּ"ל

שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהּ לְהִתְקָרֵב וּלְהִתְפַּשֵּׁט עַל הַפֶּתַח

מֵחֲמַת הַיְרֵא שָׁמַיִם שֶׁעוֹמֵד שָׁם

וְעַל יְדֵי מְסִירַת נֶפֶשׁ

דְּהַיְנוּ שֶׁמּוֹסֵר נַפְשׁוֹ בִּשְׁבִיל לִנְסֹעַ וּלְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק

עַל יְדֵי זֶה אֶפְשָׁר לְדַבֵּק עַצְמוֹ אֵלָיו

אַך אִי אֶפְשָׁר שֶׁיָּאִיר אֵלָיו חָכְמָה דְּהַיְנוּ הַמּחַ בְּעַצְמוֹ.

וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך יְמַהֵר הַגְּאֻלָּה בִּכְלָל וּבִפְרָט

עַיֵּן בְּזוהַר תְּרוּמָה בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא מִתְתַּקְּנָא כּלָּא וְכוּ', עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם

פְּרִיסָא קַלִּישָׁא שֶׁנִּפְרָס עַל הַפֶּתַח

וְעַל פִּי הַסּוֹד הַנַּ"ל

הוּא בְּחִינַת הַיְרֵא שָׁמַיִם שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּרִיסָא קַלִּישָׁא וְכַמְבאָר שָׁם בַּזוהַר

לְמֵעַל אִי אֶפְשָׁר

וְגַם הַקְּלִפָּה אִי אֶפְשָׁר לָהּ לְהִתְפַּשֵּׁט עַל הַפֶּתַח מֵחֲמַת הַפְּרִיסָא קַלִּישָׁא עַיֵּן שָׁם

וְהוּא מַמָּשׁ מַה שֶּׁכָּתוּב לְעֵיל בְּעִנְיַן הַיְרֵא שָׁמַיִם, וְדוּק הֵיטֵב וְתָבִין נִפְלָאוֹת

וְגַם עַיֵּן בְּסֵפֶר טוּב הָאָרֶץ שֶׁשָּׁם מְדַבֵּר גַּם כֵּן מֵעִנְיַן אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

וְהָבֵן הַדָּבָר הֵיטֵב לְדַמּוֹת מִלְּתָא לְמִלְּתָא, כִּי הַכּל אֶחָד עִם הַנַּ"ל
שיחות הר"ן - אות רט - גדולות נוראות השגתו
...התורות והשיחות שלו אינם בשבילנו לחוד כי אם "את אשר ישנו פה ואשר איננו פה" [ועין ברש"י שפרש ואשר איננו פה, ואף עם דורות העתידים לבוא, והבן] וכמה פעמים דברנו עמו מענין זה ורמז לנו בדבריו להודיע לדורות הבאים את כל מעשי ה' הגדול שעשה עמנו ופעם אחת אמר בפרוש: גם לבניכם תודיעו את כל התורות והשיחות הנפלאות והנוראות והמעשיות וכיוצא בהם אשר גלה לנו ואמר אז זה הפסוק בהתלהבות גדול כגחלי אש "והודעתם לבניך ולבני בניך" ואמר ברתת וזיע בהתלהבות נורא: "והודעתם לבניך ולבני בניך" ואמר: דע והאמן, אם אפשר להוציא אח
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה עט - הַקּוֹל קוֹל יַעֲקב
...הקול קול יעקב [עוד מצאנו כתב יד רבנו, זכרונו לברכה והם ראשי פרקים מאיזה תורה נפלאה] הקול קול יעקב כרוז עשו, וישא קולו יצחק זמן קוף צדיק ישנים וכו' ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו יצחק בן אברהם זמן נתאחד אברהם אוהבי בעיניו כימים אחדים באהבתו ושאר ישוב בנך אם תשוב ואשיבך לפני תעמד כי בא השמש קחו עמכם דברים ושובו מאבני המקום אבנים אותיות מראשותיו מחשבה מברר הכל וישלח יעקב מלאכים מצוות זמניות עשה מצוות הרבה נברא כמה מלאכים לפניו תשובה ואשיבך לפני ארצה שעיר נ'ד'ת'ה'ר' [נוקבא דתהומא רבה] אציגה סכה תשובה...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כב - בְּעִנְיַן הַהַכְנָעָה, טוֹעִים הָעוֹלָם הַרְבֵּה
...טועים העולם הרבה בענין ההכנעה, טועים העולם הרבה כי הלא כמה אנו מיגעין עצמנו בעבודות ובתפילה כדי לצאת ממחין דקטנות למחין דגדלות ואם כן אי אפשר שיהיה ההכנעה בפשיטות כי אם כן הוא נכנס לקטנות ועל כן בהכרח שיש בזה דעת ועל כן לאו כל אדם יכול להיות ענו כראוי רק משה רבנו, עליו השלום הוא היה "ענו מכל האדם אשר על פני האדמה" ורבותינו, זכרונם לברכה, קראו לענווה שאינו כראוי חנפה כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה על ירמיה הנביא שהיה ענו נגד הנביא שקר חנניה ואמר לו בהכנעה: אמן, כן יעשה ה' ואמרו רבותינו, זכרונם לברכה...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כו - צָרִיך לְהַרְחִיק מִשִּׁכְרוּת
...מוהר"ן ח"ב - תורה כו - צריך להרחיק משכרות שיך לא"ב החדש, שכרות, אות ד צריך להרחיק משכרות ולדקדק שלא לשתות יותר מיכלתו כדי שלא יבוא לידי שכרות כי מעט השתיה לפי הצרך הוא טובה להרחיב דעתו ודע, כי הדעת מלבש בחסדים וכששותה במדה כראוי לפי ערכו אזי נתרחב דעתו ונתרומם מחו ואזי נגדלין החסדים ביותר על ידי השתיה כי כשנתרומם הדעת, נתרוממין ונגדלין החסדים כי הדעת מלבש בחסדים כנ"ל "כל המתפתה ביינו, יש בו מדעת קונו" 'מתפתה' דיקא, בחינת חסדים שעל ידי היין נגדלין החסדים וזהו 'מתפתה' שעל ידי הגדלת החסדים הוא מתפתה...
סיפורי מעשיות - מעשה יג - מעשה משבעה קבצנים / מעשה בשבעת הקבצנים / מעשה בשבעה קבצנים
...אספר לכם איך היו שמחים מעשה פעם אחת היה מלך והיה לו בן יחיד ורצה המלך למסר המלוכה לבנו בחייו ועשה משתה גדול ובודאי בכל פעם שהמלך עושה משתה גדול הוא שמחה גדולה מאד בפרט עתה, שמסר המלוכה לבנו בחייו בודאי היה שמחה גדולה מאד והיו שם כל השרי מלוכה, וכל הדכסים והשרים והיו שמחים מאד על המשתה וגם המדינה היו נהנים מזה שמוסר המלוכה לבנו בחייו כי הוא כבוד גדול למלך והיה שם שמחה גדולה מאד והיה שם כל מיני שמחה מקהלות זמר ומשחקי הצגות וכיוצא מזה, כל מיני שמחה, הכל היה שם על המשתה וכשנעשו שמחים מאד עמד המלך ואמר...
האם מי שמסיים את התיקון שלו מת?
...רציתי לשאול, מה קורה למי שמסיים את התיקון שלו כאן בעולם הזה, האם הוא מת? תשובה: לשואל היקר, המחשבה הזאת שמי שמסיים את התיקון של כאן בעולם הזה, אז מיד הוא מת, זה לא יותר מאשר מיתוס בלבד, שאין לו שום אחיזה במציאות. הקב"ה הוא מושלם. אז האם זה מונע מהעולם להיות קיים? (העולם בייחס להשי"ת הוא כמו הגוף ביחס לנשמה). המשיח אמור להיות מושלם. אז האם הוא יהיה אדם מת, כי הלא הוא צריך להיות אדם מתוקן בשלמות? האם כאשר יבוא המשיח וכולם יגיעו לתכלית שלהם, האם הם ימותו מיד ברגע שהם יגיעו לתיקון שלהם? בעקרון אין שום...
תכלית הידיעה שלא נדע - ידיעה שלמה
...מברסלב מדבר רבות על העניין של תכלית הידיעה. תכלית הידיעה היא בחינה אחת עם השכל הנקנה. ראה כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=105 - השכל הנקנה - מהו? כמו כן תכלית הידיעה היא ורק היא נקראת ידיעה שלמה. והיא ידיעת השי"ת עצמו. והנה, השי"ת עצמו הוא מחוייב המציאות. וכל זמן שהאדם יודע את השי"ת באמצעות השכל שלו, הרי שהוא לא באמת יודע את השי"ת, כי מאחר שהידיעה תלויה בשכל של האדם, ממילא הידיעה היא אינה מחוייבת המציאות אלא היא רק בבחינת אפשרי המציאות בלבד. כמו כן ביאר רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה לג - וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל הַטּוֹבָה
...הטובה "ויחד יתרו על כל הטובה" וכו' ואמרו רבותינו זכרונם לברכה, 'שנעשה בשרו חדודין חדודין' כי כל השמחות הם רק בשעתן כגון, למשל שמחה של חתנה או ברית השמחה הוא רק בשעתן ואם יסתכל על הסוף, אין שום שמחה בעולם, כי סוף אדם [למות] וכו' אבל אם יסתכל על הסוף של הסוף אז יש לו לשמח מאד כי סוף כל סוף, דהינו התכלית הוא טוב מאד והנה זהו רק מצד הנשמה, שמצדה המות טוב מאד כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: "והנה טוב מאד" זה [מלאך המוות] וכו' כי הוא טוב מאד, שעל ידו באין לתכלית הטוב אך מי שהוא צדיק, ואפילו גופו נקי...
חיי מוהר"ן - פ - שיחות שהיה אצל כל תורה
...אות פ מה שנאמר שם בסוף על פסוק ויהי מקץ על פי מאמר רבותינו זכרונם לברכה על בר בי רב דחד יומא. זה נתגלגל על ידי איש אחד מבני הנעורים שנסע אליו על שבת חנוכה מברסלב ונתעכב בנעמרוב ולא בא על אותו שבת ואחר שבת בא לכאן ורבנו זכרונו לברכה בעת שאמר התורה ימי חנוכה הנ"ל לא סים לפרש המקרא ויהי מקץ על פי התורה הנ"ל עד שבא האיש הנ"ל אחר שבת אז התחיל לפרש המקרא הנ"ל על פי מאמר רבותינו זכרונם לברכה מענין בר בי רב דחד יומא. והיה מענינו כי זה האיש היה ממש בר בי רב דחד יומא כי בשבת לא היה אצלו רק אחר כך בחל יום...
ספר המידות - שוחט
ספר המידות - שוחט חלק שני א. על ידי שוחטים הגונים בני אדם מרחמים זה על זה, והוא הדין להפך. ב. השוחט שהוא מקים כבוד אב, הקדוש ברוך הוא משמרו, שלא להאכיל טרפות, והוא הדין להפך. ג. על ידי השוחטים, הרשעים המאכילין טרפות, הגזלות נתרבה בעולם. ד. הזכי הראות יכולים לראות על החלפים של השוחטים את הכלי בית המקדש. ה. מי שנתאלם בפתע פתאום, יעבירו על פיו חלף כשר.
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1714 שניות - עכשיו 08_01_2026 השעה 01:23:39 - wesi2