ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לז - דִּרְשׁוּ יְיָ וְעֻזּוֹ בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד... וסכלות, מחמת שכחה 'והזהיר רבי יהודה לכבדו' שעל ידי הכבוד יתבטל ממנו השכחה ויתגלה הנפש, הינו זכרון התורה כי שרש התורה היא כבוד השם יתברך, כמו שכתוב "לכבודי בראתיו" וכו' וכמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'אין כבוד אלא תורה' ... 'חזי במאי ברא קאתינא' ובשביל זה צריך לכבדם כי על ידי הכבוד יתגלה ביותר התורה מהתעלמותה הינו הנפש כי שרש הכל הוא הכבוד, כמו שכתוב "לכבודי בראתיו" וכו' והנפש משתוקקת להכלל בו בשרשו וזה. 'הזהרו בבני עמי הארץ לכבדם' כדי שישתוקק התורה, שהיא הנפש, להכלל בשרשו, שהוא הכבוד ועל ידי זה, 'מהם תצא תורה' וזה פרוש: דרשו ה' על ידי איזה חכמה תוכל לדרש אותו ...