... שלא במתכון, בידוע שהוא חוטא. מה. מי שלהוט אחר עבודת אדמה, בודאי אין בו תועלת. מו. בכל אשר תעשה תבקש את הצדיק, שיתפלל עליך. מז. השמחה תמידית מסגל להצלחה. מח. דרך ארץ ...

... שלא יבואו עליו כלל. ואפילו אם חס ושלום יבואו עליו היסורים זוכה על ידי זה לקבל אותם באהבה ובשמחה וזוכה לראות ההתגלות אל קות איך שהשם יתברך מצמצם את עצמו כביכול, ומתלבש עצמו בהם ועל ידי זה מגיע על ידי היסורים לרב טוב ולחסד גדול. גם על ידי שמחה הנ"ל זוכה לשמירת הברית שהשם יתברך בעצמו כביכול ישמר את ...

... המדמה הוא על ידי בחינת יד, בחינת "ביד הנביאים אדמה" ויד, הינו בחינת שמחה, בחינת "ושמחתם בכל משלח ידכם" וזה בחינת כלי זמר שמנגנין ביד שעל ... נגן שידע לקבץ וללקט ולמצא חלקי הרוח אחת לאחת כדי לבנות הנגון הינו השמחה הינו לבנות הרוח טובה, רוח נבואה שהוא הפך עצבות רוח כי צריך לעלות ולירד בידו על הכלי שמנגן כדי לכון לבנות השמחה בשלימות. וכשהנביא שומע זה הנגון מהיודע נגן אזי מקבל ממנו רוח ... לפגם ולבלבל את בחינת הרוח טובה, רוח נבואה והוא נכנע ונתבטל, על ידי השמחה הבאה על ידי המנגן ביד כנ"ל כי עקר התגברות המדמה הוא על ידי עצבות ... דאתי הנ"ל ועל כן אין יכולין לקבל רוח נבואה, רוח הקדש כי אם על ידי שמחה, שהוא בחינת מנגן ביד כמו שכתוב "והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה'" ... שמנגנין עליו שלם בשלמות כראוי שהוא בחינת מה שמברר הרוח טובה שהוא בחינת שמחה בחינת רוח נבואה מן העצבות רוח, שהוא רוח רעה כנ"ל כי כשאין הכלי שלם ... כל הרוח בבת אחת יוצא כמו שהוא מערב טוב ורע ואזי אין נבנה הנגון והשמחה, ואין נכנע המדמה וזה בחינת: "תצא רוחו ישוב לאדמתו" "לאדמתו", הינו ... הנגון הנ"ל שהוא בחינת ברור הטוב מן הרע כנ"ל כי על ידי בחינת נגון ושמחה יכולין לזכר עצמו בעולם הבא כי שמירת הזכרון הוא, על ידי נגון ביד, שהוא בחינת שמחה כנ"ל בלילה, כי עקר ברור הרוח טובה הוא בלילה שאז הוא פקדונות הרוחות כנ"ל וזהו: "עם לבבי אשיחה" כי על ידי בחינת נגון ושמחה הנ"ל על ידי זה נשמר הלב מכח המדמה כנ"ל ואז יכול לשפך לבו כמים לפני ...

... ועיקר החיות הוא מאור הפנים בבחינת: "באור פני מלך חיים" ועל כן צריכין להעלות את המלכות בחינות חכמה תתאה אל אור הפנים המאיר בשלש רגלים כי עקר אור הפנים הוא שמחה כמו שכתוב: "לב שמח ייטב פנים" ועקר השמחה הוא מן המצוות כמו שכתוב: "פקודי ה' ישרים משמחי לב" ועקר השמחה הוא בלב כמו שכתוב: "נתת שמחה בלבי" והלב של כל השנה הם השלש רגלים בחינות: "אלה מועדי ה'" ראשי תבות אמ"י כמובא שהיא אם לבינה והשמחה של כל המצוות שעושין בכל השנה הוא מתקבץ אל הלב, שהם השלש רגלים ועל כן הם ימי שמחה כמו שכתוב: "ושמחת בחגך" ואז מאיר הפנים על ידי השמחה בבחינות: "לב שמח ייטב פנים" בשביל זה נצטווינו, "שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ה' אלקיך" בשביל לקבל אור הפנים. וזה ... בחינת כנגד ארבעה בנים דברה תורה אחד חכם ואחד רשע ואחד תם ואחד שאינו יודע לשאל שהם כנגד ארבע מלכיות שבקדשה כידוע יצחק, זה בחינת בן חכם כי יצחק על שם הצחוק והשמחה בחינת: "בן חכם ישמח אב". עשו, הוא בן רשע. יעקב, הוא בן תם כמו שכתוב: "ויעקב איש תם" ישמעאל, הוא בחינת בן שאינו יודע לשאל כי ...

... למעלה. ט. כשרוצים לנשא איזה צדיק ולפרסם אותו, אזי הקדוש ברוך הוא שולח מחלקת בין הרשעים. י. כשאחד מבזה אותך, ואתה מקבל בשמחה , על ידי זה תזכה לכבוד והתנשאות בשמחה. יא. מי שאינו מקבל תוכחה, על ידי זה אינו נתגדל. יב. התנשאות בא למי שמחזר תמיד על למודו. יג. התנשאות בא על ידי תוכחה. יד. מי שה' אלקיו, עמו יהיה לו עליה. טו. על ידי ...

... בספינה ושחטו תיש ולקחו העור שלו ותקנו הספינה ונצלו בשלום מסכנות גדולות ונוראות הללו והיה זאת בערב שבת קדש והיה להם שמחה גדולה ואמר רבנו זכרונו לברכה, אז הודו לה' בשמחה גדולה משם הלכו דרך מקומות הרבה ...

... בעולם העליון ואמר אז דבר נפלא להאיש הנ"ל, ואינו רוצה לגלות ונתקבל רבנו, זכרונו לברכה, לפני החכמים, והוטב בעיניהם מאד והחזיקו אותו לחדוש גדול ואחר כך בא רבנו זכרונו לברכה, בעצמו בשמחה, ואמר. ברוך השם יתברך שזכינו להצלה הזאת והיה שם בכבוד ...

... של השמחה במעשה מהבעל תפילה כאן: breslev.eip.co.il/?key=59 - סיפורי מעשיות - מעשה יב - מבעל תפילה כת אחרת אמרו, שעקר התכלית הוא שמחה כי כשנולד בן שמחים כשיש חתנה שמחים כשכובשים איזה מדינה שמחים נמצא שתכלית הכל הוא שמחה על כן בקשו איש שיהיה שמח תמיד נמצא שהוא אצל התכלית, והוא יהיה מלך עליהם והלכו ... כמה ערלים וזה הערל היה שמח מאד [כי היה שכור מאד] וראו שזה הערל הוא שמח מאד ואין לו שום דאגה על כן הוטב בעיניהם הערל הזה כי השיג את התכלית שהוא שמחה וקבלו אותו למלך עליהם ובודאי הנהיג אותם בדרך הישר ובחרו להם ארץ גורמת לענין ... לכלום, שיכנסו באזני החסרון שלהם כי אני חי חיים טובים שאין בהם שום חסרון ***** לכאורה הדברים די דומים אז מה בעצם היה החסרון בכת שהתכלית שלה היא השמחה. **** באותו עניין רבי נחמן מברסלב מביא כאן breslev.eip.co.il/?key=2249 - שיחות ... וזה האור אין אדם פשוט יכול לקבל מחמת גדלו וצריך לזה חכם גדול שיוכל לחלק אלפים למאות וכולי... ... ומי שאינו יודע זאת אינו יודע מפני מה הוא עכשו בשמחה **** בעניין זה ראה גם כאן breslev.eip.co.il/?key=2318 - שיחות הר"ו - אות קעז - גדולות נוראות השגתו חזק את אחד להיות בשמחה ואמר שראוי לו לשמח בהשם יתברך ואף על פי שאין אתם יודעים מגדלת השם יתברך ראוי ... לכם רבי כזה גם חזק את אחד שישמח את עצמו אפילו בעסקי חל ואמר לו: בודאי כן הוא שבתחלה צריכין לשמח עצמו במלי דעלמא בכל מה שיכולין ואחר כך באין לשמחה אמתית *** השאלות: מהו בעצם החסרון של הכת של השמחה? מה ההבדל בין הכת של השמחה לבין החירש? למרות שאנחנו מאשימים את הכת של השמחה בחסרון, האם באמת יש בהם חסרון? ואם כן מדוע בהכרח שיהיה בהם חסרון, הרי בסופו של דבר הם בתכלית השמחה תמיד. אז לכאורה מה הבעיה בכך? * רמזים לצורך התשובה: ... וגם כאן: breslev.eip.co.il/?key=211 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה לד - ויחד יתרו על כל הטובה * תשובה: העניין הוא די פשוט. העניין הוא השורש של השמחה שלהם. השמחה של הצדיק היא שמחה ללא חסרון כלל. והיא שמחה שנובעת מדבקות להשי"ת שהיא שמחה אין סופית וכולי. אך לעומת זאת, השמחה של השיכורים האלו, למרות שהיא נראית כמו השמחה של החירש, הרי שגם אצלם השמחה אינה שלמה. כי למרות שהם נראים שמחים, עדיין גם אצלהם הם אינם שמחים כל הזמן ... וגם אצלהם יש כעסים שונים על דברים קטנים וכולי, כמו הספקות שיש להמון העם, למרות שנראה שיש להם אמונה. אך אצל הצדיק האמת, הוא זוכה לשמוח משורש השמחה, דהיינו שהוא מחובר לשורש של הבריאה וכולי, ששם יש את האהבה שבדעת, שזו שמחה אחרת לגמרי ללא חסרון כלל וכולי. ראה גם כיו"ב כאן ...

... קדש כי יש שם כמה דברים פרטיים יקרים מקדשת ומעלות שבת כי כל ענין ומעלה הנאמר שם על שבת הוא דבר בפני עצמו והבן שם היטב, כדי שיתלהב לבו לקבל שבת בשמחה גדולה ועצומה כראוי ועל ידי זה היראה בשלמות דהינו עם דעת כי בחל אפשר שיהיה היראה עם ... זכרונם לברכה, כי על ידי שעבוד וגלות הדעת מבלבל אבל בשבת הוא חרות וכשיש חרות ואין שעבוד וגלות, אזי הדעת שלם כנ"ל ועקר החרות על ידי התענוג והשמחה של שבת, בחינת: "אז תתענג על ה'", הנאמר בשבת "כי בשמחה תצאו", שעל ידי שמחה יוצאין לחרות וכשיש חרות, הדעת בשלמות כנ"ל ואזי היראה כראוי בבחינת ירא שבת כי אז היראה ... עקר הכסילות מחמת השעבוד כנ"ל ובזה מעלין היראות הנפולות דהינו מה שיראים לפעמים משר וכדומה כי על ידי הדעת מרימין אותן ועקר הדעת הוא בשבת על ידי השמחה, שעל ידי זה יש חרות ואזי הדעת בשלמות כנ"ל. והכלל, שצריך לנהג שמחה גדולה בשבת קדש ולבלי להראות שום עצבות ודאגה כלל רק להתענג על ה' ולהרבות בתענוגי שבת בכל ...

... תורה לשמה. או ישתדל לעשות איזה תענוג לצדיק או ילמד בשמחה או יקבל את השבת בשמחה או יקבל הצדיק בשמחה. סב. על ידי למוד בעיון יוכל להתפלל. סג. מי שאינו יכול ללמד מחמת מניעות, יפרש ממשקה המשכר. סד. על ...