... בחינת אלהים וזהו ותחסרהו בודאי מעט מאלהים הינו החסרון בודאי מאלהים, הינו בהשכינה אך כשידע זאת, שהחסרון הוא למעלה ולמטה בודאי יהיה לו צער גדול ועצבות, ולא יוכל לעבד השם יתברך בשמחה לכך צריך להשיב לעצמו, מה אני ומה חיי כי המלך בעצמו מספר לי החסרון שלו וכי יש כבוד גדול מזה מתוך כך בא לשמחה גדולה, ונתחדשו המחין שלו וכבוד והדר תעטרהו הינו על ידי כבוד והדר שיש לו שהמלך בעצמו מספר לו החסרון תעטרהו במחין חדשים והשאלה ...

... [אהה] כדרך המזהיר וצועק מעמק הלב אות נ כששמענו מפיו הקדוש מאמר המתחיל מה שהעולם רחוקים מהשם יתברך הוא מחמת שאינם מישבים עצמם, עין שם בלקוטי תנינא סימן י, ושם מדבר משמחה והיה הוא זכרונו לברכה יושב אז בחוץ אצל כתל בית הכנסת בדרום אצל חתיכת בדל עץ מן העב המנח ליסוד. כי שם היה רגיל לישב ... רבים. גם אחר שהיתה לו החולאת של ההוסט [שעול] היה נוסע לטיל על פי הרב והיינו נוסעים עמו והיינו שומעים ממנו בדרך תורה הרבה. ונחזר למעלה בעת שאמר ענין הנ"ל אז דבר הרבה משמחה וחזק אותנו וזרז אותנו מאד להיות בשמחה תמיד. כי באותן העתים שהיה בעת שבא מלמברג אז דבר עמנו הרבה מאד מענין התחזקות להיות בשמחה תמיד. ואמר אז לנו שראוי לנו לשמח מאד מה שנצלנו ברחמיו מלהיות מתנגדים עליו. ואמר אז בזו הלשון ברוך אלקינו שבראנו ...

... מוהר"ן ח"ב - תורה כג - בענין השמחה בענין השמחה על פי משל שלפעמים כשבני אדם שמחים ומרקדים אזי חוטפים איש אחד מבחוץ שהוא בעצבות ומרה שחרה ומכניסים אותו בעל כרחו לתוך מחול המרקדים ומכריחים אותו בעל כרחו שיהיה שמח עמהם גם כן כן יש בענין השמחה כי כשאדם שמח אזי המרה שחרה ויסורים נסתלקים מן הצד אבל מעלה יתרה להתאמץ לרדף אחר המרה שחרה דוקא להכניס אותה גם כן בתוך השמחה באפן שהמרה שחורה בעצמה תתהפך לשמחה שיהפך המרה שחרה וכל היסורים לשמחה כדרך הבא לתוך השמחה שאז מגדל השמחה והחדוה מהפך כל הדאגות והעצבות והמרה שחרה שלו לשמחה נמצא שחוטף המרה שחרה ומכניס אותה בעל כרחה לתוך השמחה, כמשל הנ"ל וזה בחינת: "ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה" שהיגון ואנחה בורחים ונסים מן השמחה כי בעת השמחה דרך היגון ואנחה לעמד מן הצד כנ"ל אבל צריך לרדף אחריהם דיקא ולהשיגם ולהגיעם, להכניס אותם דוקא לתוך השמחה כנ"ל וזהו "ששון ושמחה ישיגו" וכו' שהששון ושמחה ישיגו ויתפסו את היגון ואנחה שהם נסים ובורחים מן השמחה להכניס אותם בעל כרחם לתוך השמחה כנ"ל כי יש יגון ואנחה שהם הסטרא אחרא שאינם רוצים להיות מרכבה אל הקדשה ועל כן הם בורחים מן השמחה על כן צריך להכריח אותם לתוך הקדשה דהינו השמחה בעל כרחם, כנ"ל ...

... ואזי השדים מקבלין לעצמן כח המלאך אזי הם מחממין על ידי האש הזה ומטמאין, חס ושלום, בטומאה הנ"ל ועל כן צריכין לחזק את המלאך וחזוק המלאך הוא על ידי שמחה בבחינת לב שמח ייטב פנים זה בחינת המלאך, בחינת "ומלאך פניו הושיעם" שנתחזק על ידי לב שמח ועל כן מקום המלאכים נקרא שחקים על שם שחוק ושמחה כי עקר חזוק המלאכים על ידי שמחה כנ"ל וזה בחינת השמחה של תפילין, כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה, [שרב] הוה בדח טובא, ואמר תפילין קא מנחנא הינו, כי על ידי תפילין מחין נעשה בחינת המלאך כנ"ל ועל כן צריך שמחה כדי לתן חזוק להמלאך כנ"ל ועל כן כשחלם לאדם חלום לא טוב, התקון הוא תענית כי תענית הוא בחינת שמחה, כמו שכתוב: "שמחנו כימות עניתנו" שעל ידי תענית נעשה שמחה ועל ידי השמחה נותנין חזוק להמלאך ומתקנין ... את בחינת החלום רע שהוא בחינת חלום על ידי ש"ד שבא על ידי שאין חזוק בהמלאך כנ"ל ועל כן מי שאין רוצה להתענות על החלום אומרים לו המיטיבין: "לך אכל בשמחה לחמך" הינו שיהיה אכילתו בבחינת שמחה שעל ידי זה מחזק את המלאך ... לכל המלאכים ההתמנות שלהם ואזי נתחדש הרצון של השם יתברך, בחינת: "וכמצביה עבד בחיל שמיא" כי אז נותנין לכלם ההתמנות שלהם כרצונו יתברך ואז יש להמלאכים שמחה ונתחזקין כי אז, בניסן, הוא ... כנ"ל ועל כן עקר התחדשות הרצון בחינת: "וכמצביה עבד בחיל שמיא" הוא בניסן כי אז הוא זמן תקון וחזוק שלהם כנ"ל אבל גם בכל השנה יכולין לחדש הרצון על ידי השמחה כי על ידי השמחה נותנין חזוק בהמלאכים כנ"ל ואזי נתעורר שמחה בהמלאכים כאלו נתחדש הרצון ... כנ"ל סכה זה בחינת תקון המלאך כי סוכה בגימטריא מלאך בחינת חלום על ידי מלאך, שנעשה על ידי תקון המחין והתפילין כנ"ל ועל כן סוכות הוא זמן שמחתנו, בחינת שמחה של תפילין לתן חזוק להמלאך כדי שלא יזיקו המאכלים לקלקל את החלום כנ"ל כי סוכות הוא חג האסיף, שאוסף כל מיני מאכל ועל כן אז צריכין שמחה לחזק את המלאך, שזהו תקון ... שעל ידי הראה שהיא קר ולח, הוא בחינת תקון השנה גם ראה על שם שהיא מאירת עינים כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: "מאור עינים ישמח לב" הינו בחינת תקון השמחה, שהוא חזוק המלאך כנ"ל גם ... המאכלים לתקן את המאכלים, שלא יזיקו ויפגמו את החלום חס ושלום ותקון זה, הינו תקון המאכלים נעשה על ידי חזוק המלאך שנתחזק על ידי התחדשות הרצון, על ידי השמחה כנ"ל וזהו: 'אדמיתינן ציבי' ... והתחברות כי החלום היה מחובר משני כחות: מכח המלאך וכח השד מחמת שעדין לא נתתקנו המאכלים כנ"ל וטוינן לשון תענית הינו שהיינו מתענים כי התענית מביא שמחה שהוא תקון החלום כנ"ל כי הדרן ...

... - על ידי זעה טובה, על ידי זה נעשה שמחה על ידי זעה טובה [כגון כשמזיעין על ידי דבר שבקדשה] על ידי זה נעשה שמחה , בחינת: "ושמחת בחגך" בחינת שמחה של יום טוב [ולאו דוקא יום טוב ממש אלא כל יום שהוא בחינת טוב, נקרא יום טוב] כי השמחה על ידי הדמים כי העצבות מן הטחול, וטחול היא עכירות הדמים וכשמתגבר, חס ושלום, עכירת הדמים של ... ואזי נשארין הדמים זכים ואזי זוכה לשמחה כי עקר העצבות על ידי הטחול, שהוא עכירת הדמים כנ"ל ועכשו שיוצאין עכירת הדמים על ידי זעה, נעשה שמחה וכו' זיעה ראשי תבות: "זה היום עשה י'י" הינו בחינת שמחה של יום טוב, שנעשה על ידי זעה טובה כנ"ל וזה שאנו רואין, שהחולה תכף כשמזיע, נמשך עליו שמחה כי על ידי הזעה נעשה שמחה כנ"ל ...

... יהיו מוכרחים באיזו פעם לברוח בים והלך עם אשתו עם השרי מלוכה והפליגו בספינה והיו שם שמחים ומשחקים מאד אחר כך אמרו שיפשטו כולם בגדיהם הינו הבן מלך עם השרי מלוכה שהיו שם בספינה התייעצו מחמת שמחה שיהיו כולם פושטים את בגדיהם וכן עשו ולא נשאר עליהם כי אם הכותונת והיו מתחזקים לעלות על התורן של הספינה והיה הבן מלך הנ"ל ...

... לעיר הקדש חיפה ועמדו אצל הר הכרמל נגד מערת אליהו ובאשמרת הבקר אמרו כל העם סליחות בשמחה גדולה ואחר כך התפללו תפילת שחרית ואחר כך הלכו כלם לעיר הקדש חיפה אנשים ונשים וטף ואז נכנס רבנו הקדוש, זכרונו ... מאד מאד, ומסר נפשו אלפים ורבבות פעמים בשביל זה, והשליך נפשו מנגד עבור זה וגדל עצם השמחה שהיה לו באותו הרגע שנכנס ועמד על אדמת הקדש, אי אפשר לשער במח אלו כל הימים דיו וכו' לא יספיקו לבאר אפס קצה מזה כי ... לבית הכנסת, ונתמהמהו עד הלילה וכשבא רבנו, זכרונו לברכה, לביתו אל האכסניא שלו היה לו שמחה גדולה ועצומה עד מאד ובכל רגע ורגע אמר להאיש שהיה עמו אשריך שזכית לכך, להיות עמי כאן וצוה לו לקרות ולהזכיר לפניו ... דהינו כל הנלוים אליו שנתנו לו צעטליך משמותיהם ואכלו שם סעדת הלילה של ראש השנה והכל בשמחה גדולה עד אחר הסעדה עד ששכבו שם לישן ובבקר הלכו לבית הכנסת ואחר שבאו מבית הכנסת נתעורר בו דאגה ולב נשבר מאד בלי ערך ...

... הר"ן - אות מה אחר לב נשבר בא שמחה וזה סימן אם היה לו לב נשבר כשבא אחר כך לשמחה

... שרבנו זכרונו לברכה מרצה ותכף עשה סעדה גדולה והיו על הסעדה כל גדולי ארץ ישראל הן ממדינת ליטא והן ממדינת פולין, כלם כאחד גדולים וקטנים והיה להם שמחה גדולה ובתוך הסעדה דברו דברי תורה ביניהם וראש המדברים היה זה הגדול הנ"ל שרצה שרבנו יגלה לו הנקדה וכו' בתוך דבריהם נשכח ... כן אך בראותו שיש להם צער גדול מזה והם הפצירו בו עד בוש נענה ואמר להם: הלא רש"י זו מקומה במסכת זבחים בדף זה על ראש העמוד וכן היה והיה להם לששון ולשמחה ונמשכה סעדה זו מזמן מנחה גדולה עד אור היום ונעשה התקשרות ביניהם אך אחר כן כשיצא רבנו משם מארץ ישראל לחוץ לארץ נפטר ...

... ועשה משתה גדול ובודאי בכל פעם שהמלך עושה משתה גדול הוא שמחה גדולה מאד בפרט עתה, שמסר המלוכה לבנו בחייו בודאי היה שמחה גדולה מאד והיו שם כל השרי מלוכה, וכל הדכסים והשרים והיו שמחים מאד על המשתה וגם המדינה היו נהנים מזה שמוסר המלוכה לבנו בחייו כי הוא כבוד גדול למלך והיה שם שמחה גדולה מאד והיה שם כל מיני שמחה מקהלות זמר ומשחקי הצגות וכיוצא מזה, כל מיני שמחה, הכל היה שם על המשתה וכשנעשו שמחים מאד עמד המלך ואמר לבנו היות שאני חוזה בכוכבים, ואני רואה שאתה עתיד לירד מן המלוכה בכן תראה שלא יהיה לך עצבות כשתרד מן המלוכה רק תהיה בשמחה וכשתהיה בשמחה, גם אני אהיה בשמחה גם כשיהיה לך עצבות, אף על פי כן אני אהיה בשמחה על שאין אתה מלך כי אינך ראוי למלוכה, מאחר שאינך יכול להחזיק עצמך בשמחה כשאתה יורד מן המלוכה אבל כשתהיה בשמחה אזי אהיה בשמחה יתרה מאד וקבל הבן מלך את המלוכה ביד רמה ועשה לו שרי מלוכה, ודכסים ושרים וחיל וזה הבן מלך היה חכם והיה אוהב חכמה מאד והיו ... ועתה אני נותן לכם חיים ארכים שלי, במתנה לדרשה ונעשה שם שמחה וחדוה גדולה ועצומה מאד מאד ביום השני של שבעת ימי המשתה חזרו וזכרו הזוג הזה את הקבצן השני הינו החרש שהחיה אותם ונתן להם לחם ... כנ"ל ועתה אני נותן לכם במתנה את החיים טובים שלי! ונעשה שם שמחה גדולה וחדוה רבה מאד [וכן כל הקבצנים הנ"ל כלם חזרו ובאו על החתנה ונתנו במתנה לדרשה מה שבתחלה ברכו אותם שיהיו כמותם ועכשו ... ועתה אני נותן לכם במתנה גמורה לדרשה שתהיו כמוני ונעשה שם שמחה וחדוה גדולה מאד [ביטוי שמחה] כשגמרו השמחה של אותו היום ולנו אחרי כן בבקר חזרו הזוג כנ"ל והיו מתגעגעים וכו' אחרי הקבצן שהיה צוארו עקם בתוך כך והנה הוא בא, ואמר הנני ... לסבל כלל וביום [אי אפשר לבוא לשם כי ביום] אי אפשר לסבל השמחה שיש שם כי ביום מתקבצים שם צפרים אצל כל אחד ואחד מהזוג הנ"ל והם מנחמים ומשמחים את כל אחד ואחד מהזוג הנ"ל בשמחות גדולות מאד ... שעדין אפשר שתמצאו זה את זה עד שביום אי אפשר לסבל את גדל השמחה שיש שם וקול הצפרים שמשמחים אותם אינו נשמע למרחוק, רק כשמגיעים לשם אבל קול הזוג הנ"ל שמיללים בלילה, הוא נשמע למרחוק ואי ... אני נותן לכם זאת במתנה גמורה לדרשה שתהיו כמוני ונעשה שם שמחה גדולה וחדוה רבה מאד ביום החמישי גם כן היו שמחים וזכרו הזוג את הקבצן שהיה לו חטוטרות, [שקורין גיבנת] והיו מתגעגעים מאד: איך ... בכאן את אותו הקבצן בעל החטוטרות כי אם היה הוא בכאן היתה השמחה גדולה מאד! והנה הוא בא, ואמר: הנני! הנה באתי על החתנה ונפל עליהם, וחבק ונשק אותם, ואמר להם: בתחלה ברכתי אתכם שתהיו כמוני, ... כנ"ל] ועתה אני נותן לכם זאת במתנה שתהיו כמוני ונעשה שם שמחה גדולה וחדוה רבה מאד ביום הששי היו גם כן שמחים והיו מתגעגעים איך לוקחין בכאן את אותו שהיה בלא ידים? והנה הוא בא, ואמר הנני! ... לי כח כזה בידי כנ"ל ועתה אני נותן לכם זאת במתנה ונעשה שם שמחה גדולה וחדוה רבה מאד זאת המעשה קשה לי מאד לספר אך מאחר שהתחלתי לספרה, אני מכרח לגמרה בזאת המעשה, אין שום תבה שלא יהיה בה ...