... בלמוד התורה ולעשות מצוות הרבה בכל יום ולהרבות בתפילה ותחנונים תמיד והכל בפשיטות בלי שום חכמות והזהיר מאד להיות בשמחה תמיד והרבה מאד לדבר עמנו מזה מענין שמחה כמבאר בספרים הקדושים אך יותר מזה הרבה לדבר עמנו בעל פה והזהיר מאד בכמה אזהרות כמה וכמה פעמים להיות ...

... תורה לד - ויחד יתרו על כל הטובה "ויחד יתרו על כל הטובה" כי אצל סתם בני אדם אין השמחה של כל הטובות ביחד כי יש חלוקים רבים בענין השמחה למשל כשבאין על חתנה יש מי ששמח מן האכילה שאוכל, דגים ובשר וכיוצא ויש אחד, ששמח מן הכלי זמר ... אבל אין אדם שיהיה שמח מכל השמחות ביחד ואפילו מי ששמח מכל הדברים הנ"ל אף על פי כן אין השמחה מכל הדברים ביחד רק מכל אחד בפני עצמו בזה אחר זה גם יש אחד, שאין לו שום שמחה כלל לא מן האכילה ושתיה ולא משאר דברים ואדרבא, יש לו קנאה וצער שמקנא על השדוך, על שזה נשתדך בזה אבל שלמות וגדלות השמחה היא מי שזוכה לשמח מכל הטובות ביחד וזה אי אפשר כי אם כשמסתכל למעלה על כל הטובה דהינו על השרש, שמשם נמשכין כל הטובות ושם בהשרש הכל אחד ואזי שמחתו מכל הטובות ביחד ואז השמחה גדולה מאד ומאירה באור גדול מאד כי על ידי הכלליות שנכלל שמחה בחברתה נגדל ביותר אור השמחות וכן כל מה שנכללין יותר רבוי השמחות זה בזה נגדל ונתוסף אור השמחה ביותר ויותר כי נגדל ונתוסף האור מאד, על ידי התנוצצות שמתנוצץ משמחה לחברתה וכל מה שיש יותר שמחות שנכללין ביחד נתוסף ביותר ויותר אור ההתנוצצות ועל כן כשנכלל השמחה של כל הטובות ביחד אזי אור השמחה גדול מאד על ידי רבוי ההתנוצצות מזה לזה ומזה לזה כנ"ל וזהו: "ויחד יתרו על כל הטובה" שהיה שמח ...

שיחות הר"ן - אות קנה שיך לסימן י"ז ב"לקוטי תנינא" המתחיל צריך לזהר מאד להיות בשמחה בשבת וכו' כל זה אמר בליל שבת קדש ובתחלה שאל אותי: האתה שמח בשבת ? השבתי: אני לפעמים נתעורר עלי איזה יראה בשבת והשיב: לא כך הוא, העקר הוא שמחה ואז הוכיח אותי הרבה להיות בשמחה דיקא בשבת ואז אמר כל הענין הנדפס ב"לקוטי תנינא" סימן י"ז הנזכר לעיל מענין מעלת השמחה בשבת ונכלל שם שגם היראה עקר עליתה על ידי השמחה של שבת דיקא הינו שעקר הוא רק השמחה בשבת ואז דיקא עולה היראה שהוא בחינת מה שקורין יראה והאריך הרבה בשיחה הקדושה הזאת והוכיח אותנו ואותי ביותר ... שלו ואחר כך אמר לי: עתה יהא לך ממה להיות במרה שחורה כונתו: כי מאחר שהוכיח אותי הרבה להיות בשמחה בשבת יכול להיות שאהיה חס ושלום, במרה שחורה ביותר מזה בעצמו מחמת שצריכין להיות בשמחה בשבת ואיני זוכה לזה [ובאמת כון מאד למחשבתי בזה כי תכף בעת אמירתו כל הנזכר לעיל התחיל לעלות על מחשבתי דאגות איך זוכין לשמחה בשבת] ובזה שאמר דבוריו הקדושים האלו "עתה יהיה לך" וכו' בזה נחם וחזק אותי הרבה שעל כל פנים לא ... גם בעת שהיה מרבה להוכיח אותי על זה להיות שמח בשבת אז עניתי ואמרתי אני חפץ ורוצה מאד להיות בשמחה בשבת [וכונתי היה אם איני זוכה לשמחה בשבת על כל פנים אני רוצה מאד להיות בשמחה וכבר שמעתי הרבה ממנו מגדל מעלת הרצון והכסופין וכו'] ענה ואמר להעולם השמעתם מה שהוא אומר ? היטב אשר ... להסתכל על שום מונע מאיזה בני אדם היושבים על השלחן שנדמה לו שאין רצונם בזה רק להתחזק לזמר זמירות בשמחה ולהנהיג השלחן כל יום השבת בשמחה גדולה כי עקר הוא השמחה בשבת

הכת של השמחה במעשה מהבעל תפילה כאן: breslev.eip.co.il/?key=59 - סיפורי מעשיות - מעשה יב - מבעל תפילה כת אחרת אמרו, שעקר התכלית הוא שמחה כי כשנולד בן שמחים כשיש חתנה שמחים כשכובשים איזה מדינה שמחים נמצא שתכלית הכל הוא שמחה על כן בקשו איש שיהיה שמח תמיד נמצא שהוא אצל התכלית, והוא יהיה מלך עליהם והלכו ומצאו שהיה הולך ... הערל הוא שמח מאד ואין לו שום דאגה על כן הוטב בעיניהם הערל הזה כי השיג את התכלית שהוא שמחה וקבלו אותו למלך עליהם ובודאי הנהיג אותם בדרך הישר ובחרו להם ארץ גורמת לענין שלהם דהינו מקום כרמים [וכיוצא], ... טובים שאין בהם שום חסרון ***** לכאורה הדברים די דומים אז מה בעצם היה החסרון בכת שהתכלית שלה היא השמחה. **** באותו עניין רבי נחמן מברסלב מביא כאן breslev.eip.co.il/?key=2249 - שיחות הר"ו - אות צג דע שיש אור שהוא ... לזה חכם גדול שיוכל לחלק אלפים למאות וכולי... ומי שאינו יודע זאת אינו יודע מפני מה הוא עכשו בשמחה **** בעניין זה ראה גם כאן breslev.eip.co.il/?key=2318 - שיחות הר"ו - אות קעז - גדולות נוראות השגתו חזק את אחד להיות בשמחה ואמר שראוי לו לשמח בהשם יתברך ואף על פי שאין אתם יודעים מגדלת השם יתברך ראוי לכם לסמך עלי ... בעסקי חל ואמר לו: בודאי כן הוא שבתחלה צריכין לשמח עצמו במלי דעלמא בכל מה שיכולין ואחר כך באין לשמחה אמתית *** השאלות: מהו בעצם החסרון של הכת של השמחה? מה ההבדל בין הכת של השמחה לבין החירש? למרות שאנחנו מאשימים את הכת של השמחה בחסרון, האם באמת יש בהם חסרון? ואם כן מדוע בהכרח שיהיה בהם חסרון, הרי בסופו של דבר הם בתכלית השמחה תמיד. אז לכאורה מה הבעיה בכך? * רמזים לצורך התשובה: breslev.eip.co.il/?key=2188 - שיחות הר"ו - אות לב ואף על ... - תורה לד - ויחד יתרו על כל הטובה * תשובה: העניין הוא די פשוט. העניין הוא השורש של השמחה שלהם. השמחה של הצדיק היא שמחה ללא חסרון כלל. והיא שמחה שנובעת מדבקות להשי"ת שהיא שמחה אין סופית וכולי. אך לעומת זאת, השמחה של השיכורים האלו, למרות שהיא נראית כמו השמחה של החירש, הרי שגם אצלם השמחה אינה שלמה. כי למרות שהם נראים שמחים, עדיין גם אצלהם הם אינם שמחים כל הזמן באופן רצוף, וגם אצלהם ... וכולי, כמו הספקות שיש להמון העם, למרות שנראה שיש להם אמונה. אך אצל הצדיק האמת, הוא זוכה לשמוח משורש השמחה, דהיינו שהוא מחובר לשורש של הבריאה וכולי, ששם יש את האהבה שבדעת, שזו שמחה אחרת לגמרי ללא חסרון כלל וכולי. ראה גם כיו"ב כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=52

... והלך ושכב בזוית לראות מה נעשה שם וראה שהמלך צוה להביא המלכה והלכו להביא אותה והיה שם רעש גדול ושמחה גדולה והמשוררים היו מזמרים ומשוררים מאד באשר שהביאו את המלכה והעמידו לה כסא והושיבוה אצלו והיא היתה הבת מלך ...

... תשובה שלמה על אותו הפגם הדק שיש לו מאותו החטא אזי אחר כך חוזר ומוצא אבדות נוראות וכשמוצא נעשה שמחה ורעש גדול ואמר אז שקשה מאד מאד להיות מקבל וכפי הנראה הוא שמקבל מזיק ופוגם בענין האבדות, שעל ידי ...

שיחות הר"ן - אות סה על ידי שמחה נצולין ממיתת בנים כי הקלפה העושקת אותם חס ושלום, נקראת לילית והשמחה הוא ההפך ממנה

... ? על ידי המצוות שאנו עושים יכולין אנחנו לידע בין קדם גזר דין לאחר גזר דין ודוקא כשעושין המצוות בשמחה גדולה כל כך עד שאין רוצה בשום שכר עולם הבא אלא הוא רוצה שיזמין לו הקדוש ברוך הוא מצוה ... מקרוב בראיה יפה וברה כמו כן הוא נהנה מהמצוה בעצמה ושכרו נגד עיניו ומי שהוא במדרגה הזאת שעושה המצוה בשמחה גדולה כל כך עד שאין רוצה בשום שכר עולם הבא בשבילה הוא יכול לידע בין קדם גזר דין לאחר ... בהם כמו שכתוב: "ישמח ה' במעשיו" כמו בעל מלאכה, שעושה איזה כלי והכלי הוא יפה אזי הוא מתענג בה והשמחה של הקדוש ברוך הוא היא מלבשת בהמצוות כי הם אחדותו ומי שעושה המצוה בשמחה מהמצוה בעצמה נמצא כשנכנס בהשמחה שבמצוה הוא נכנס בשמחת הקדוש ברוך הוא שמשמח במעשיו וזה בחינת: "ישמח ישראל בעושיו" נמצא כשיש איזה צער ודין ... הקדוש ברוך הוא כמו שכתוב: "ויתעצב אל לבו" וכמו שכתוב 'שכינה מה אומרת קלני מראשי' וכו' וזה שנכנס בתוך השמחה יכול בודאי לידע לפי ענין השמחה אם הוא קדם גזר דין, אם הוא לאחר גזר דין גם יכול לידע על איזהו חלק מהקומה נגזר הדין כי יודע לפי קומת המצוות אם אין יכול לעשות בשמחה ראשי המצוות הינו מצוות התלויים בראש ידע שהדין נגזר על ראשי עולם שנה נפש וכן בשאר קומת המצוות וזהו ... בעצמן "ולא תבוא עליו השמש" שלא יעשה המצוות בשכר עולם הבא שהיא אחר ביאת שמשו אחר מותו ג. ועקר השמחה הוא בלב כמו שכתוב: "נתתה שמחה בלבי" ואי אפשר ללב לשמח אלא עד שיסיר עקמומיות שבלבו שיהא לו ישרות לב ואז יזכה לשמחה כמו שכתוב: "ולישרי לב שמחה" ועקמומיות שבלב מפשיטין על ידי רעמים כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה 'לא נבראו רעמים אלא לפשט עקמימיות שבלב' ורעמים ... וכשתשמר את מחך מבחינת חמץ שלא יהיה אטום אזי יפגע קולך בגלגלתך ויתעבד רעם ויתפשט עקמומיות שבלבך ואז תזכה לשמחה כמו שכתוב: "ולישרי לב שמחה" וזה פרוש: "אענך בסתר רעם, אבחנך על מי מריבה סלה" 'מי מריבה' זה בחינת מצה בחינת מחין על ידי ... והדר מפרש איך יכול להבין הינו על ידי המצוות, שהם בחינת תלתא יומא וכו' יכול להבין ודוקא כשעושין אותן בשמחה ועל ידי שמחת המצוות יכול להבין כי הקדוש ברוך הוא משמח במעשיו והשמחה היא מלבשת במצוות, כנ"ל ואנחנו משמחין למטה גם כן בהקדוש ברוך הוא כמו שכתוב: "ישמח ישראל בעושיו" ואין רצוננו ... 'איהו בזקיפו ואנן בשפולי' לפי שמחתו כן שמחתנו ועל ידי זה אנחנו יכולין להבין והדר מפרש איך להשיג בחינת שמחה על ידי בחינת רעם וזהו: כי אתא רב דימי אמר: כמיחם קמקומא דמיא וכו' הינו בחינת: קול רעמך בגלגל ... לשון רשימה כמו שכתוב: "והתוית תו" שנרשם הקול בלב כמו שנאמר: לא נבראו רעמים וכו' נהרות ימחאו כף, בחינת שמחה, כנ"ל, "ולישרי לב שמחה" ועל ידי השמחה יחד הרים ירננו רנה: לשון תפילה כמו שכתוב: "לשמע אל הרנה" וכו' הרים בחינת צדיקים הינו על ידי שמחת ...

... מיסורים שלא יבואו עליו כלל. ואפילו אם חס ושלום יבואו עליו היסורים זוכה על ידי זה לקבל אותם באהבה ובשמחה וזוכה לראות ההתגלות אל קות איך שהשם יתברך מצמצם את עצמו כביכול, ומתלבש עצמו בהם ועל ידי זה מגיע על ידי היסורים לרב טוב ולחסד גדול. גם על ידי שמחה הנ"ל זוכה לשמירת הברית שהשם יתברך בעצמו כביכול ישמר את בריתו וכו' אות תקעו יכול להיות שימות אחד בן ...

... כל ענין ומעלה הנאמר שם על שבת הוא דבר בפני עצמו והבן שם היטב, כדי שיתלהב לבו לקבל שבת בשמחה גדולה ועצומה כראוי ועל ידי זה היראה בשלמות דהינו עם דעת כי בחל אפשר שיהיה היראה עם כסילות בבחינת: ... מבלבל אבל בשבת הוא חרות וכשיש חרות ואין שעבוד וגלות, אזי הדעת שלם כנ"ל ועקר החרות על ידי התענוג והשמחה של שבת, בחינת: "אז תתענג על ה'", הנאמר בשבת "כי בשמחה תצאו", שעל ידי שמחה יוצאין לחרות וכשיש חרות, הדעת בשלמות כנ"ל ואזי היראה כראוי בבחינת ירא שבת כי אז היראה בלי כסילות שיש ... הנפולות דהינו מה שיראים לפעמים משר וכדומה כי על ידי הדעת מרימין אותן ועקר הדעת הוא בשבת על ידי השמחה, שעל ידי זה יש חרות ואזי הדעת בשלמות כנ"ל. והכלל, שצריך לנהג שמחה גדולה בשבת קדש ולבלי להראות שום עצבות ודאגה כלל רק להתענג על ה' ולהרבות בתענוגי שבת בכל מיני תענוג ...