שיחות הר"ן - אות מה אחר לב נשבר בא שמחה וזה סימן אם היה לו לב נשבר כשבא אחר כך לשמחה

... העצה של ההתבודדות ושל הרצונות וכולי, כי אלו עצות השוות לכל נפש וכולי. וכל העניין של תמימות ופשיטות ולהיות בשמחה שהוא מתאים לכל אחד וכולי. וגם בשבח הפשטות שהיא מעלה עליונה מהן הכל... אימון אישי פשוט, הוא אימון אישי ... ביותר צורות שונות ולגרום למתאמן להבין את צורת המחשבה הנכונה. בעניין זה שעל ידי התקרבות לצדיק האמת האדם זוכה לשמחה. וגם בעניין שהדיבורים של הרשע מולידים עצבות וניאוף אצל השומע. וגם בעניין להתקרב לצדיק האמת הגדול במעלה שהוא כבר ... העצה, הוא אדם שמח, הרי שהעצה שלו היא חלק מהשכל של אדם שמח. מה שאומר שהעצה הזאת תביא אותך לשמחה. לעומת זאת, אם זה שנותן את העצה הוא אדם כעסן / רגזן / עצוב וכיו"ב, זה אומר שקבלת העצה ... חלק מהשכל של זה שאמר אותה. השכל של האדם הוא האחראי למצב הרוח שלו. חוכמה אמיתית = אושר / שמחה. חוסר חוכמה = סבל / עצבות. העצה היא חלק מצורת המחשבה הכללית של היועץ על המציאות. העצה משקפת את ...

... פי שונה הלכות כנ"ל. ולהכניע הכח המדמה הוא על ידי בחינת יד, בחינת "ביד הנביאים אדמה" ויד, הינו בחינת שמחה, בחינת "ושמחתם בכל משלח ידכם" וזה בחינת כלי זמר שמנגנין ביד שעל ידי זה שורה הנבואה על הנביאים כמו ... מתוך עצבות רוח וצריך להיות יודע נגן שידע לקבץ וללקט ולמצא חלקי הרוח אחת לאחת כדי לבנות הנגון הינו השמחה הינו לבנות הרוח טובה, רוח נבואה שהוא הפך עצבות רוח כי צריך לעלות ולירד בידו על הכלי שמנגן כדי לכון לבנות השמחה בשלימות. וכשהנביא שומע זה הנגון מהיודע נגן אזי מקבל ממנו רוח נבואה, שקבץ זה בידו מתוך העצבות רוח "וטוב ... בחינת הרוח רעה, רוח שטות שרוצה לפגם ולבלבל את בחינת הרוח טובה, רוח נבואה והוא נכנע ונתבטל, על ידי השמחה הבאה על ידי המנגן ביד כנ"ל כי עקר התגברות המדמה הוא על ידי עצבות כי המדמה הוא בחינת עצבות ... בחינת לאדבקא מחשבתא בעלמא דאתי הנ"ל ועל כן אין יכולין לקבל רוח נבואה, רוח הקדש כי אם על ידי שמחה, שהוא בחינת מנגן ביד כמו שכתוב "והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה'" בחינת: "ונגן בידו וטוב לך" וכו' ... שיהיה יודע נגן וגם שיהיה הכלי שמנגנין עליו שלם בשלמות כראוי שהוא בחינת מה שמברר הרוח טובה שהוא בחינת שמחה בחינת רוח נבואה מן העצבות רוח, שהוא רוח רעה כנ"ל כי כשאין הכלי שלם או שאינו יודע נגן, ואינו ... טובה מן הרוח רעה וכשיוצא כל הרוח בבת אחת יוצא כמו שהוא מערב טוב ורע ואזי אין נבנה הנגון והשמחה, ואין נכנע המדמה וזה בחינת: "תצא רוחו ישוב לאדמתו" "לאדמתו", הינו בחינת המדמה הינו כשיוצא כל הרוח אזי חוזר ... וזה בחינת נגינתי, דהינו בחינת הנגון הנ"ל שהוא בחינת ברור הטוב מן הרע כנ"ל כי על ידי בחינת נגון ושמחה יכולין לזכר עצמו בעולם הבא כי שמירת הזכרון הוא, על ידי נגון ביד, שהוא בחינת שמחה כנ"ל בלילה, כי עקר ברור הרוח טובה הוא בלילה שאז הוא פקדונות הרוחות כנ"ל וזהו: "עם לבבי אשיחה" כי על ידי בחינת נגון ושמחה הנ"ל על ידי זה נשמר הלב מכח המדמה כנ"ל ואז יכול לשפך לבו כמים לפני ה' שזהו בחינת: "מי ...

... ומדוע באמת הם טעו? תשובה: הכת היחידה שבה רבי נחמן מברסלב טרח לבאר מדוע הם טעו, היא הכת של השמחה. כי באמת השמחה היא דבר גדול מאוד. ובסופו של דבר השכר הסופי הוא השמחה. כי אם יש שמחה לא חסר דבר ואם אין שמחה אין שום דבר. ואם כן, לכאורה הכת של השמחה השיגו את התכלית, כי בסוף באמת התכלית היא להיות בשמחה וכולי. אך באמת הם טעו. כי השמחה שלהם לא הייתה אמיתית. כי שמחה אמיתית היא דייקא שמחה משורש השמחה, שהיא שמחה אחרת לגמרי, שמחה בהשי"ת עצמו וכולי... ובלשון רבי נחמן מברסלב : כי זהו עקר התכלית אצלם לשתות ולהשתכר ולהיות שמח תמיד אף ... פי כן זה היה עקר התכלית אצלם להיות שמח תמיד על לא דבר היינו כי החסרון שלהם, הוא שורש השמחה שלהם... ובעניין זה ראה גם כאן: forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=51

... והלך ושכב בזוית לראות מה נעשה שם וראה שהמלך צוה להביא המלכה והלכו להביא אותה והיה שם רעש גדול ושמחה גדולה והמשוררים היו מזמרים ומשוררים מאד באשר שהביאו את המלכה והעמידו לה כסא והושיבוה אצלו והיא היתה הבת מלך ...

... עצמו מצא לו הבעל דבר בתוכו עצבות עד שלא היה אפשר לו בשום דבר לשמח את עצמו כי בכל שמחה שרצה לשמח ולהרים עצמו מצא לו עצבות בתוכה והתחיל לשמח עצמו בשמחת "שלא עשני גוי" וזה בודאי שמחה גדולה שאין לה שעור כי אין לשער ההפרש וההבדל, אלף אלפי אלפים הבדלות שיש בין קדשת ישראל, הפחות שבפחותים ... זהמת טמאת העובדי כוכבים וכשיזכר היטב חסד השם יתברך עליו, שלא עשהו גוי בודאי ראוי שתגדל שמחתו מאד והיא שמחה שאין עליה עצבות כי בשלמא כשמשמח עצמו בדבר שעשהו הוא עצמו על זה אפשר למצא עצבות על כל שמחה כי ימצא לו חסרונות בכל דבר כדי שלא להניחו להרים ולשמח עצמו אבל בזה, שלא עשני גוי, שהוא רק מהשם יתברך שהשם יתברך עשה כך וחמל עליו ולא עשהו גוי איך אפשר למצא חסרון בזו השמחה מאחר שהוא רק מעשה השם יתברך כי בודאי איך שיהיה על כל פנים הוא הפרש גדול בינו לבין עובדי ... הנ"ל התחיל לשמח עצמו בזה והתחיל לשמח ולהרים עצמו מעט מעט ובכל פעם הרים ושמח עצמו ביותר עד שבא לשמחה גדולה כל כך עד שהגיע להשמחה שהיה למשה רבנו, עליו השלום בעת שעלה לקבל הלוחות ובתוך שהרים ושמח עצמו, פרח בעולמות כמה וכמה אלפים פרסאות ... כי היה סבור שיפל לאיזה מקום אחר ויהיה תמיהה גדולה עליו שנעלם פתאם והצדיק חפץ תמיד להיות הצנע לכת והשמחה התחילה לפסק כי השמחה יש לה גבול שמתחלת עצמה ומסימת עצמה וכשהתחילה השמחה לפסק פסקה מעט מעט, ונשפל מעט מעט וכשחזר וירד ונשפל ממקום שפרח לשם בשעת השמחה לא חזר תחלה למקומו הראשון שפרח משם, כדרך פריחתו רק שירד מיד למטה במקום שפרח לשם ועל כן היה ... שזה בחינת פגם של דוד המלך, עליו השלום, בבת שבע וכו' ולא באר הדבר היטב ומאד מאד צריכין להתחזק בשמחה תמיד ואל יפל בדעתו כלל משום דבר שבעולם, אף אם יעבר עליו מה ואם יהיה חזק בדעתו ולא יתפחד כלל, ולא יחשב מחשבות כלל וילך בתמו בשמחה יזכה לסוף לעבר על הכל בשלום ודברים כאלו אי אפשר לבאר בכתב וערום יבין לאשורו עוד מה שספר בשבת ...

... לך שלום עם העולם, אין נתקבל תפילתך. נו. צריך להתפלל בשלום העיר, אשר אתה דר בה. נז. מי שמתפלל בשמחה, הקדוש ברוך הוא מכבד אותו ופוקד את לוחציו. נח. על ידי תקון חצות מזכירין את [לפני] הקדוש ברוך הוא ... על ידי בטחון תפילתו של אדם נשמעת. סט. מי שהוא ענו, יכול לצעק בתפילתו מן הלב. ע. על ידי שמחה תבוא תפילתך בהיכל מלך. עא. מי שאין לו הנאה מתפילתו, יתפלל ברנה. עב. מי שמתפלל בכח, הקדוש ברוך הוא ... שאינה נתקבלת למעלה נשרפת. פ. מי שמתפלל על החרבן, על ידי זה יזכה להתפלל בלב וגוף. פא. תפילה שהיא בשמחה היא ערבה ומתוקה לשם יתברך. פב. מי שיש לו ענווה, אפילו כשמתפלל במחשבה, הקדוש ברוך הוא עושה מחשבתו. פג. ...

... ישבת אצל צדיק, גם על ידי זה יזכה ללמד תורה לשמה. או ישתדל לעשות איזה תענוג לצדיק או ילמד בשמחה או יקבל את השבת בשמחה או יקבל הצדיק בשמחה. סב. על ידי למוד בעיון יוכל להתפלל. סג. מי שאינו יכול ללמד מחמת מניעות, יפרש ממשקה המשכר. סד. על ...

... וזה מחמת שהמת הוא בעצבות ומרה שחורה מאד על כן אינו יודע משמו והכלל שצריך לזהר מאד מאד להיות בשמחה תמיד ואפילו אם הוא כמו שהוא, דהינו שהוא, חס ושלום, רחוק מאד מהשם יתברך אף על פי כן יש ... כמבאר במקום אחר וגם אותה השעה אסור שיהיה לו עצבות רק לב נשבר אבל שאר כל היום יהיה רק בשמחה גם על ידי השמחה יכולין להחיות אדם אחר כי יש בני אדם שיש להם יסורים גדולים ונוראים רחמנא לצלן ואי אפשר להם לספר ...

... לו חלון שפנה לים והוא היה תמיד מתעלס ומשמח נפשו עם המרגלית ובפרט בעת האכילה היה משתעשע עמה כי השמחה והרחבת הלב טובה ורפואה שיתעכל המאכל בנקל פעם אחת כשישב לאכול כהרגלו והמרגלית היתה מונחת על השלחן בשביל להתעלס ...