... של "הטעם של ארץ ישראל" והקשר של הטעם הזה לחלל הפנוי. תשובה: העניין הוא כדלקמן: ארץ ישראל היא בחינת שלמות האמונה בשלמות שאין שלמות אחריה. ארץ ישראל היא בחינת תשובה שלמה. בחינת להכלל באין סוף לגמרי, בחינת לזכות לשכל הנקנה שהוא מעל השכל האנושי, בחינת ביטול הבחירה וכולי. וכל זמן שהאדם לא זוכה לבחינת ארץ ישראל בשלמות, הרי שהאמונה שלו אינה שלמה, והרי שהוא עדיין נמצא בעמקי הקליפות והצמצומים. וקודם שאדם הגיע לארץ ישראל, אל יתהלל ... לעבור על גשר צר מאוד מאוד, שהם השאלות שבאות מהחלל הפנוי, שהאדם צריך להשיג את השכל הנקנה שהוא אמונה בשלמות, שבו אין את השאלות של החלל הפנוי. והנה לא כל אחד זוכה להגיע לארץ ישראל בשלמות, כי ארץ ישראל נקנית על ידי יסורים, שהם הקליפות שסובבים את הפרי. ולא כל אחד זוכה לנצח את המלחמה. ... כלשהי. ולכן כדי לעלות מדרגה לדרגה, וכדי לחיות חיים טובים באמת, לשם כך יש צורך להגיע לארץ ישראל, דהיינו שלמות האמונה. **** ומהו יהודי? יהודי הוא מי שנכלל באין סוף לגמרי, דהיינו שזוכה להכלל בבחינת לפני הבריאה, שבה קודשא ... מדרגה לדרגה. בעמקות החוכמה. אך אלו כבר מקיפים ושכל של העתיד לבוא. כיצד זה יתכן שמצד אחד הוא הגיע לשלמות ומצד שני הוא עולה מדרגה לדרגה. אך כדי להבין את התשובה לשאלה הזאת, לשם כך על האדם לזכות לשכל ...

... א' היה הולך בביתו אנה ואנה כדרכו ואחז מטה בידו ואמר ומטה אלהים בידי הינו שזכה לכבש את בחירתו בשלמות כמבאר בשיחות לעיל אות רנו שמעתי בליפוויץ שאמר אני איש פלא ונשמתי הוא פלא גדול אות רנז שמעתי שאמר ...

... מכל התאוות שלו גם בעבר, היינו שאין לרע אחיזה בו לא בהווה ולא בעתיד וגם לא בעבר. ורק זו שלמות יציאה מתאווה בשלמות. **** והוא בחינה אחת עם העניין של הקבצן שלא היו לו ידיים במעשה מהקבצנים, שהוא היה יכול למשוך את ... בחטא עץ הדעת, על ידי זה השתבשה דעתו והתערבבה טוב ורע. ורק מי שזוכה לתקן את חטא אדם הראשון בשלמות, וזוכה לאכול מעץ החיים שממנו לא אכל אדם הראשון, רק הוא זוכה לכל התיקונים הנ"ל. כי כדי לתקן את חטא אדם הראשון בשלמות, לשם כך צריך האדם להגיע למדרגה של הקבצן ללא ידיים, על ידי אמונה שבה נכלל האדם בבחינת לפני הבריאה, ... וגם אם הוא רחוק מהתאוות בפועל, הרי שעדיין כל התאוות קשורות בו בכוח... כנ"ל * ומה היא שבירת התאוות בשלמות באמת? כאן כמובן התשובה מפתיעה אך הגיונית לגמרי. שבירת התאוות בשלמות, היינו מי שגם אם הוא נהנה מתאווה מסויימת, הרי שאין לתאווה שום אחיזה בו. פירוש: כי אצל כל בני ... שהאדם הולך אחרי תאווה כלשהי, הרי שהתאווה הזאת מתגברת עליו יותר וכולי... אך הצדיק האמת שכבר יצא מכל התאוות בשלמות, הוא בדרגה של ביטול הבחירה ממש. כמ"ש רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?key=69 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כא ...

... אדם הראשון, בכל אדם כזה תמיד יש עירוב של טוב ורע. דהיינו האמונה של אדם כזה היא לעולם לא בשלמות, ותמיד יש באדם משהו שגורם לו לפקפק באמת של האמונה וכולי. וגם אם זה מודחק, הרי שזה קיים, כל זמן שהאדם לא תיקן את חטא אדם הראשון בשלמות. אצל הרשעים האלו המצב הוא הפוך. הם תמיד מחזקים את הכפירה שלהם. ותמיד הצד של האמונה מציק להם וכולי. ... אדם כזה גם הטוב שלו הוא לא טוב אמיתי כמו שהיה לפני הבריאה. אך אצל אדם שמגיע לכפירה שלמה בשלמות באמת, אדם כזה מגיע לשורש הרע שהוא הטוב שלפני הבריאה, שהוא הרבה יותר גדול מאשר הטוב של זה שמאמין ...

... כפלים ממה שהיה כי הספינה בעצמה עם כל הסחורה של בן הסוחר שהיא ברחה עמה כנ"ל עדין היה אצלה בשלמות כנ"ל ונוסף לזה היה בספינה כל העשירות שלקחה אצל הגזלנים הנ"ל שהיה עשירות מפלג מאד, כפלי כפלים כנ"ל ואתה ...

... התקשרות לצדיקים כמובא בזוהר: "ויקח משה את עצמות יוסף" 'משה הוא בחינת מחין, ויוסף הוא בחינת צדיק' הינו שאין שלמות למחין אלא על ידי התקשרות לצדיקים וראש השנה הוא מקור הדינים של כל השנה וצריך לטהר את מחשבתו כדי ...

... מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה 'פסיעה גסה נוטלת מאור עיניו וכו' ומהדרא לה בקדושא דבי שמשא' נמצא שבשבת האור בשלמות בבחינת: "פוסעים בו פסיעה קטנה" ואזי מעלין הנגונים הנ"ל שיניקתם מקלקול הראות כנ"ל על ידי שבת שהוא בחינת תקון הראות בשלמות כנ"ל

... אותיות של לשון הקדש וזה בחינת: "אלהים דבר בקדשו" שדבור הקדש תולה ב"אלהים ירא". ויוסף על ידי שהיה לו שלמות לשון הקדש כמו שכתוב: "כי פי המדבר אליכם" בלשון הקדש על כן כתוב בו: "הנמצא כזה איש אשר רוח ... הקדש תלוי תקון הברית בבחינת "מכאן שנאסר להם עריות". כי זה בלא זה אי אפשר להיות הינו תקון הברית ושלמות לשון הקדש הם תלויים זה בזה וזה: "ורעה זונות יאבד הון" אל תקרי 'מהונך' אלא 'מגרונך' [בפסיקתא עצמה איתא ... ערלה בחינת "כי חרפה היא לנו" וזה: 'כבד' שהיא הפך של חרפות ובזיונות שהוא תולה ב'הונך' הינו בגרונך שהוא שלמות לשון הקדש כנ"ל ושם יוסף על שם שלמות לשון הקדש שהוא תקון הברית בבחינת: "אסף אלהים את חרפתי" כי בו תלוי כבוד כי אין בשת אלא במקום עריין כנ"ל ונחש שהוא הרע הכולל הנ"ל כשאין שלמות בלשון הקדש אזי הוא הולך ושולט על לשון הקדש בבחינת 'נחש שלטנותה על בשרא' הינו בחינת חוה הנ"ל שהיא ... אבי" ובבחינת: "מן ארם ינחני בלק" שהוא לשון תרגום שהוא לשון ארמי שדרך שם מתעוררים לינק מהקדשה. ועקר בנינה ושלמות של לשון הקדש אינו אלא על ידי שמפילין הרע של התרגום ומעלין את הטוב שבתרגום ללשון הקדש שעל ידי ... נופלין כל השבעים לשון בבחינת "פה להם ולא ידברו" ראשי תבות ויפל וכו' כנ"ל. ויוסף, על ידי שהיה לו שלמות לשון הקדש על ידי זה היה יכול לפשר חלמין כי עקר החלום הוא בשנה הינו בתרדמה ושלמות לשון הקדש הוא על ידי תרדמה שהוא בחינת תרגום כנ"ל. ועל כן יוסף שזכה לשלמות לשון הקדש שעקר שלמותו על ידי תרדמה כנ"ל. על כן היה יודע לפשר חלמין שבתרדמה [כי זכה לברר את בחינת לשון התרגום את בחינת התרדמה דהינו להעלות הטוב שבו ללשון הקדש ולהפיל הרע שבו שזהו בחינת שלמות לשון הקדש על ידי לשון תרגום כנ"ל ועל כן היה יודע לפתר החלום שבשנה ותרדמה שהוא בחינת תרגום כי ... הטוב והאמת שיש בהחלום שהוא בחינת תרדמה, בחינת תרגום כי הוא זכה לברר את לשון תרגום שזהו עקר בחינת שלמות לשון הקדש על ידי התרגום שזכה לזה כנ"ל] ה. וזה בחינת מקרה לילה שהרוח סערה הינו הרוח שטות הינו ... ידי תרגום על ידי תרדמה על ידי שנה ויונק מלשון הקדש מרוח הקדש מברית קדש כי מי שיש לו שלמות לשון הקדש מקרר את חמימותו בלשון הקדש בבחינת "חם לבי בקרבי וכו', דברתי בלשוני" שמקרר חמימותו בדבור של לשון הקדש בבחינת: "זאת הפעם עצם מעצמי" 'מכאן שנתקררה דעתו בחוה' אבל מי שאין לו שלמות לשון הקדש אזי הרוח סערה מקרר אותו במקרה לילה בשנה בבחינת "אשר קרך בדרך", לשון קרירות 'בדרך' הוא בחינת: ... שהוא בחינת נגה ויונק מן החשמ"ל הנ"ל ואלישע היה יורש מאליהו רוח הקדש ועל ידי זה היה מקבל ממנו שלמות לשון הקדש בבחינת: "ויהי נא פי שנים ברוחך אלי" פי שנים, הינו לשון הקדש כי 'שנים מקרא ואחד תרגום' על ידי זה כתיב בה: "איש קדוש עבר עלינו תמיד" 'שלא ראתה קרי על סדינו' כי על ידי שלמות לשון הקדש נצולין ממקרה לילה כנ"ל כי על ידי שלמות לשון הקדש זוכין לתקון הברית כנ"ל כי עקר שלמות לשון הקדש הוא על ידי תרגום שהוא בחינת תרדמה ושנה דהינו על ידי שמבררין את בחינת התרגום בחינת התרדמה ... תרגום צריכין שיתברר שיפל הרע שבו והטוב שבו יתברר ויעלה ויהיה נכלל בתוך הקדשה הינו בלשון הקדש שזהו בחינת שלמות לשון הקדש על ידי לשון תרגום כנ"ל ושאר לשונות העמים שהם בחינת רע גמור צריכין לכלותם לגמרי בבחינת "ימוטו ... הקדש שיש בכל דבר שבעולם כי כל דבר יש בו כמה צרופי אותיות שבו נברא זה הדבר ועל ידי שלמות לשון הקדש על ידי לשון תרגום על ידי זה נתעוררין ונתגדלין הכח של אלו האותיות שיש בכל דבר ודבר ... הדבור של לשון הקדש שעל ידו נאסר עריות ונתבטל תאוות ניאוף כנ"ל כמו כן יגדל כח ה' כי כפי השלמות שמשלים את הדבור של לשון הקדש שהוא בחינת שבירת וביטול תאוות ניאוף כן נתגדל ונתעורר כח ה' שבמעשה בראשית ... ברכת המזון שהיתה אכילתו ושתיתו מהתנוצצות האותיות שיש בהאכילה ושתיה שזהו בחינת ברכות המזון כי המזון נתברך על ידי שלמות לשון הקדש על ידי שמעוררין ומאירין את האותיות שיש בכל דבר ומשם צריכין שתהיה עקר האכילה ושתיה ושאר התענוגים ... דבר כנ"ל אבל שירגיש ויתענג רק מהצרופי אותיות בבחינת "ויאכל וישת" כנ"ל זה אי אפשר כי אם למי שהביא שלמות בלשון הקדש והביא התנוצצות חדש בלשון הקדש של כל דבר הינו בהאותיות שיש בכל דבר זה יכול לקים "ויאכל ... הדבר ולא מהתנוצצות האותיות כי לזכות שיהיו כל תענוגיו רק מהאותיות שבכל דבר זה אי אפשר כי אם כשזוכה לשלמות לשון הקדש דהינו כשזכה לשבר תאוות המשגל לגמרי ולהשלים את הלשון הקדש עד שהביא התנוצצות חדש בלשון הקדש דהינו ... וזה "מקדש", בחינת לשון הקדש וזה: ישלח' עזרך' מקדש' סופי תבות חשך הינו בחינת תרדמה שהוא בחינת תרגום שעקר שלמות לשון הקדש על ידי התרגום כנ"ל וכשיש לו שלמות הזה על ידי זה "ומציון יסעדך" כנ"ל ט. ומי שאוחז במדרגה זו "ומציון יסעדך" מזה מאיר לבו כי שם ... ולהתחרט ולשוב בתשובה כנ"ל וזה בחינת: "פנים בפנים דבר ה' עמכם" הינו על ידי שיש עמכם דבור ה' הינו שלמות לשון הקדש על ידי זה מתנוצץ הפנים ומאירות כל כך עד שיוכל להתראות פנים בפנים וזה: עד לא הוי מתקלא הינו שלמות לשון הקדש הנקרא מתקלא על שם ששקל הקדוש ברוך הוא ברצונו האותיות כנ"ל בבחינת: "לעשות לרוח משקל" ששקל הקדוש ... וכך אותיות לכל דבר ודבר כדי שיהיה לו טעם וריח ותמונה הזאת כפי רצונו כנ"ל וקדם שהיה הלשון הקדש בשלמות לא הוי משגיחין אפין באפין עדין לא היה בחינת 'פנים בפנים' כי אי אפשר לזכות לבחינת פנים מאירות הנ"ל שהם בחינת 'פנים בפנים' כי אם על ידי בחינת מתקלא שהוא בחינת שלמות לשון הקדש כנ"ל כי עקר בחינת פנים בפנים הוא על ידי "דבר ה' עמכם" כנ"ל וזה: עד לא הוי מתקלא הינו בחינת לשון הקדש שעקר שלמותו על ידי תרגום שהוא נגה הנקרא 'תקלא' כידוע וזהו החלוק בין השומע מפי הרב או מפי התלמיד או מפי ... כך שומעים אותו הדבור מהקדוש ברוך הוא בבחינת "לשמע בקול דברו" כי בזה הדבור הקדוש ברוך הוא מדבר עמם ושלמות הדבור של לשון הקדש תליא ביראה בבחינת "עשאה כאוצר" כנ"ל 'ויראה תליא באודנין' נמצא, כשהצדיק שומע הדבור של תורה מפי הקדוש ברוך הוא יש להדבור שלמות כי הדבור תלוי ביראה והוא שומע הדבור בבחינת "לשמע בקול דברו" נמצא מי ששומע מפיו בעצמו מקבל דבור לשון הקדש בשלמות הינו ביראה כי זה הלשון הקדש יש לו שלמות מחמת בחינת "לשמע בקול דברו" כי שלמות הדבור תליא ביראה והיראה תליא באודנין כנ"ל אבל מי ששומע מפי אחר הוא רחוק מזה השלמות כי כבר ירד ממדרגתו וזה: ה' שמעתי שמעך יראתי כשהשמיעה מפי הצדיק בעצמו שהוא שומע מפיך בבחינת "עשי דברו ... שמעך, שהוא שומע ממך הינו מפי הקדוש ברוך הוא בעצמו אזי יראתי כי עקר היראה תליא באודנין ואז יש שלמות ללשון הקדש הזה כנ"ל "ה' פעלך בקרב שנים חייהו" פרש רש"י: 'עוררהו' הינו שנתעורר פעלך הינו כח מעשה בראשית נתעורר בקרב שנים אל תקרי 'בקרב שנים' אלא 'בקרב שנים' שנים מקרא, דהינו לשון הקדש על ידי לשון הקדש בשלמות הנשלם על ידי היראה דתליא באודנין נתעורר ונתנוצץ כח מעשה בראשית שנברא על ידי לשון הקדש וזה שפרש רש"י: תפילה לחבקוק על שגינות, כתרגומו שעקר שלמות לשון הקדש, על ידי התרגום כנ"ל וזה: על שגינות כי שגיונות הוא בחינת תרגום כי תרגום הוא בחינת עץ ... הטוב שבתרגום ומשלימין את הלשון הקדש כי עקר התקון של כל הדברים נשלם למטה בזה העולם דיקא שזהו בחינת שלמות לשון הקדש, על ידי תרגום שאף על פי שהלשון הקדש בא מלמעלה אף על פי כן אין לו שלמות ...

... שלו תסתיים. דהיינו האדם יכול אפילו לשבת בגן עדן וכולי, אך כל זמן שהוא לא תיקן את מידת היראה בשלמות, הרי שגם גן העדן שלו ירגיש כמו גהנום, כי הוא תמיד יחשוש מלאבד את הטוב שיש לו ברגע ההוא ...

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קפה - עקר השלמות היא היראה איתא בזוהר: 'כד ישראל אשתלמו בעובדיהו כביכול שמא קדישא אשתלם' וכו' ועקר השלמות היא היראה כמו שכתוב: "מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה" ועל כן נקראת יראה סוף דבר כמו שכתוב: "סוף דבר הכל נשמע את האלוהים ירא" כי היא שלמות כל הדברים ויש שני מיני יראות יש מי שהוא ירא מה' מגדלתו ורוממותו בגין דאיהו רב ושליט ויש יראה ... כנ"ל על ידי זה נשלם שם ה' כמו שכתוב בזוהר הנ"ל 'כד ישראל אשתלמו בעובדיהו שמא קדישא אשתלם' ועקר השלמות היא היראה כנ"ל וזהו "וה' יראה ללבב" כי על ידי יראה עליונה הנ"ל שהיא בחינות יראה ללבב נשלם שם ...