... בזו הלשון מה שהקשה ראשונה היא קשיא ישנה מכבר למה היה מתחלה העולם תהו ובהו ואחר כך נברא העולם בשלמות היה לו להשם יתברך לברא העולם במלואו ושלמות מיד. והשנית גם כן אינו קשיא כלל מאחר שהצדיקים וכו' אינם מתקרבים אלי אני מכרח לקרב הרשעים וקלי עולם ...

... והוא לא נמצא בשום מקום, כמ"ש רבי נחמן מברסלב על הרוצה להחכים ידרים וכולי כידוע. ומי שמתקן את עצמו בשלמות, באמת הוא לא נוסע לשום מקום. כך שמההיבט הזה, כיצד זה מסתדר עם העניין שעל ידי הנסיעות דייקא, על ...

... אדם הראשון, בכל אדם כזה תמיד יש עירוב של טוב ורע. דהיינו האמונה של אדם כזה היא לעולם לא בשלמות, ותמיד יש באדם משהו שגורם לו לפקפק באמת של האמונה וכולי. וגם אם זה מודחק, הרי שזה קיים, כל זמן שהאדם לא תיקן את חטא אדם הראשון בשלמות. אצל הרשעים האלו המצב הוא הפוך. הם תמיד מחזקים את הכפירה שלהם. ותמיד הצד של האמונה מציק להם וכולי. ... אדם כזה גם הטוב שלו הוא לא טוב אמיתי כמו שהיה לפני הבריאה. אך אצל אדם שמגיע לכפירה שלמה בשלמות באמת, אדם כזה מגיע לשורש הרע שהוא הטוב שלפני הבריאה, שהוא הרבה יותר גדול מאשר הטוב של זה שמאמין ...

... לבה" על ידי היראה זכתה לתפילה כי עקר היראה הוא בלב כנ"ל ועל ידי תפילה זוכה לשלום הכללי הינו שלמות העולמות כי על שם זה תפילה נקרא קרבן על שם קרוב העולמות לשלמותן ט. וזה שאמר רבה בר בר חנה: אמר לי ההוא טיעא: תא ואחוי לך היכי דנשקי ארעא ורקיע בהדדי ...

... כאשר האדם רעב הוא אוכל והאוכל משביע את האדם. תחושת השובע היא תחושה ממכרת. תחושת השובע מייצגת את תחושת השלמות של הרצונות של האדם. תחושת שובע של אכילה היא מקרה פרטי של תחושת שובע נפשי של האדם עצמו. רעב = רצון = חסרון. שובע = מילוי הרצון = שלמות. בנוסף האכילה בפרט של דברים מתוקים, מספקת לאדם אהבה. האוכל אינו כועס על האדם, אינו מצפה מהאדם לשום דבר ...

... תאווה, כי כל תאווה היא בחינת חסר, כי אין תאווה אא"כ יש חסר. והשי"ת אינו חסר דבר כי הוא השלמות כמובן. וגם שאצל השי"ת אין שום השתנות. וכל התאוות כולן הן השתנות מרצון אחד לרצון אחר. אלא, שזה הסוד ...

... דבר בפני עצמו והבן שם היטב, כדי שיתלהב לבו לקבל שבת בשמחה גדולה ועצומה כראוי ועל ידי זה היראה בשלמות דהינו עם דעת כי בחל אפשר שיהיה היראה עם כסילות בבחינת: "הלא יראתך כסלתך" ועקר הכסילות הוא מחמת השעבוד ... שבת, בחינת: "אז תתענג על ה'", הנאמר בשבת "כי בשמחה תצאו", שעל ידי שמחה יוצאין לחרות וכשיש חרות, הדעת בשלמות כנ"ל ואזי היראה כראוי בבחינת ירא שבת כי אז היראה בלי כסילות שיש בימי החל כי עקר הכסילות מחמת ... על ידי הדעת מרימין אותן ועקר הדעת הוא בשבת על ידי השמחה, שעל ידי זה יש חרות ואזי הדעת בשלמות כנ"ל. והכלל, שצריך לנהג שמחה גדולה בשבת קדש ולבלי להראות שום עצבות ודאגה כלל רק להתענג על ה' ולהרבות ...

... ורגלין זה בחינת הדבור וכו' כנ"ל על כן צריכין לעסק בתורה ובעבודת השם במסירת נפש ובפרט בשעת התפילה שעקר שלמות התפילה הוא להתפלל במסירות נפש שיכון למסר נפשו על קדוש השם כי מסירת נפש על קדוש השם בודאי מרצה ...

... ואמר שיחשב בלבו הלא אם אני רחוק בעיני מהשם יתברך כל כך מחמת רבוי עוונותי אם כן אדרבא עקר שלמות התפילה על ידי דיקא כי הלא אמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'כל תפילה שאין בה מתפילת פושעי ישראל אינה תפילה, וילפינן מקטרת שהיה בהם חלבנה' ואם כן אם אני בעיני כפושע ישראל חס ושלום אם כן אדרבא, כל שלמות התפילה על ידי דיקא וכנזכר לעיל ובודאי אני צריך להתחזק ביותר להתפלל להשם יתברך ולבטח בחסדי ה' שישמע ויקבל גם את תפילתי כי אדרבא דיקא על ידי עקר שלמות התפילה כי אי אפשר להקטיר קטרת בלא חלבנה נמצא שגם חלבנה היא שלמות הקטרת וכמו כן הוא לענין תפילה וכנזכר לעיל שבלא תפילתי הגרוע המצטרפת לתפילת ישראל לא היה שלמות להתפילה כמו קטרת בלא חלבנה וכנזכר לעיל

... החוץ לומר עליו חוץ מזה והבן. גם נראה מכונתו שיש לו בזה ענין. רק שאין יכול לגמר המאמר הנ"ל בשלמות על כן אינו רוצה לאמרו