... שכרו להם ספינה לסטנבול ונתנו להם אגרת, אולי חס ושלום, יזדמן להם עוד איזה סבה שיעמדו בעזרם בכל עיר ועיר והלכו עם ספינה זו ושם היו גרעקין הרבה והיה בהם עפוש והם לא ידעו אך ראו שמתים על הספינה וברוך ה' שהיה רוח סערה ונשא הספינה במהירות לקהלת קדש סטנבול ואף על ...

... כמו למשל, כשמניחין חטה בארץ טובה אזי הוא גדל וצומח יפה, ואינו מזיק לו שום רוח ולא זיקים ורעמים וזה מחמת שיש כח הצומח וכח הגודל על כן אינו מזיק לו שום דבר אבל כשנותנין החטה בארץ שאינה טובה לזריעה אזי הוא ... עליו בתפילתו ועבודתו שיסבל הכל, ולא יתעצב ולא יתעצל על ידי זה כלל רק יעצר רוחו ולא יכפת לה כלל ויעשה את שלו בעבודתו ויעבר על הכל, ולא יחוש על כל הבלבולים והמניעות כלל שכל זה הוא בחינת ארך אפים שזוכין על ...

... כף ורקודין כמובא בהתורה ואלה המשפטים בלקוטי א' סימן י' המדבר מהמחאת כף ורקודין שמבאר שם מאמר הזוהר הקדוש בתרועה דאיהו רוחא אתעבר אל אחר כפירות וכו' שעל ידי זה זוכין להמחאת כף ורקודין. שהיא בחינת וההיא רוחא נשב בשת פרקין דדרועין ובשת פרקין דרגלין עין שם כל התורה. נמצא מבאר שם שתרועה שהוא קול ...

... הדבר ובא לאותו האדם שהיה שלו מתחלה כי מחמת שלא היה לו אז חלקי נפש רוח נשמה אלו לא היה יכול אז להשלים האותיות אלו עד עתה שהגיעו לו אלו חלקי נפש רוח נשמה שעל ידם יכול להשלים אלו האותיות הנשארים ובין כך, הכרח לשהות אצל אחר וכשמשלים האותיות אלו נתוסף לו הארה בנפש רוח נשמה שלו מחמת הארות אותיות אלו שהגיעו אליו ונשלמו אצלו ועל ידי הארה זו, מאיר בשרש נפש רוח נשמה שלו שהוא בצדיק וכנסת ישראל, שהם שרשי כל הנשמות כנ"ל ועל ידי ההתנוצצות ... להשתמש בבחינת משיח, כדי להכניע את הרע עין וזה עד חטמי, שהוא בחינת: "רוח אפינו משיח ה'" וכשחזרתי לאחורי אמרו לי עינו של אבשלום היתה הינו שאבשלום נפל ... הכח המדמה נבראו בערב שבת בין השמשות ובתוך כך קדש עליו היום ונשארו רוח בלא גוף וכו' עין שם ועל כן זה הכח המדמה, שהוא בחינת הקליפות, שהוא רוח בלא גוף הוא מבקש לעצמו גוף לשרות בו והולך אצל השוני הלכות, כי הם בוראים הכל ... הנבואה על הנביאים כמו שכתוב: "קחו לי מנגן" וכו' כי הכלי הוא התאספות הרוח והוא מערב טוב ורע כי יש עצבות רוח, רוח נכאה רוח רעה כנאמר בשאול: "ובעתתו רוח רעה" ויש רוח טובה כמו שכתוב: "רוחך טובה תנחיני בארץ מישור" והוא בחינת רוח נבואה, רוח הקדש אך כשהוא מערב טוב ורע, אינו יכול לקבל נבואות אמת ועל כן כתוב בשאול: "ויתנבא וכו' ויפל ערם" ופרש רש"י: 'לשון משגע' כי היה מערב ברוח שטות, עצבות רוח וזה שמנגן ביד על הכלי הוא מקבץ ומלקט ביד את הרוח טובה, רוח נבואה מתוך עצבות רוח וצריך להיות יודע נגן שידע לקבץ וללקט ולמצא חלקי הרוח אחת לאחת כדי לבנות הנגון הינו השמחה הינו לבנות הרוח טובה, רוח נבואה שהוא הפך עצבות רוח כי צריך לעלות ולירד בידו על הכלי שמנגן כדי לכון לבנות השמחה בשלימות. וכשהנביא שומע זה הנגון מהיודע נגן אזי מקבל ממנו רוח נבואה, שקבץ זה בידו מתוך העצבות רוח "וטוב לך" דיקא, שמלקט ומצרף הטוב מתוך הרע ועקר התקבצות ובנין הרוח נבואה, הוא על ידי היד כי שם פקדונות הרוחות, כמו שכתוב: "בידך אפקיד רוחי" וכמו שכתוב: "אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש" "והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה'" נמצא על ידי שמנגן ביד על הכלי ...

... הנה והאנחה הוא בחינת מיתה בגוף ונפש בגוף, כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'אנחה שוברת גופו של אדם' ובנפש גם כן, כי ידוע מה שכתוב: "תוסף רוחם יגועון" כי קדם המיתה נתוסף רוחם, ואזי יגועון כמו כן הנה והאנחה, אם תדקדק ותעין בה, איך היא נמשכת אל הגרון היא בבחינת תוסף רוחם כי לפי שעה קלה נתוסף רוחו, וכמעט רגע תגוע ותאסף והנה מי שמתאנח ונה על עברות שבידו, ורוצה לשוב בתשובה אזי באנחה זו הוא נגוע ונאסף מן הרע שהיה בידו, בבחינת: "תוסף רוחם יגועון" ונדבק אל הקדשה וכן להפך, חס ושלום מי שנה ומתאנח על הטוב שבידו, ורוצה לדבק עצמו בטמאה אזי נגוע ונאסף רוחו דקדשה ונדבק אל הטומאה וזהו יש הבל, הינו ההבל פה מהנה והאנחה שהוא נה ומתאנח יש צדיקים שתוהין על הראשונות, ויוצא ... הגוף וגם מחליף את הנפש והחיות שלו מרע לטוב כי ההבל של האדם הוא חבל המקשר הנשמה למקום שרשה לטוב או להפך, חס ושלום וכשמתאנח הוא בבחינת: "תוסף רוחם יגועון" ואזי נפסק מהחבל שהיה מקשר מתחלה ונתקשר לחבל אחר כפי האנחה וכו' וכנ"ל ...

... הרבה מאד ביום אחד כי יש קר וחם וגשם ושלג ורוח ואויר צח וכיוצא בזה שנויים רבים אין מספר שנעשין ביום אחד על פי הרב ומי יוכל לכון ולידע זאת ? "מה רבו מעשי ה' מאד עמקו מחשבותיו ...

... שמים, צריך לזכך ולטהר את השמים שלא יהיה בבחינת: "אלביש שמים קדרות" ולזכך ולטהר את השמים, היא על ידי אנחה באמת כי יש בלב רוח הדופק, שהיא מתחלת התולדה והוא נושא עליו כל הלחות, וכל הדמים, וכל המיצות והרוח הדופק הזה, הולך ונוקש בכל האיברים ועל ידי הליכתו ונשובו בהם הוא מנענע ומנשב ומנפץ אותם מן העפוש שלא יתעפשו ולא יתקלקלו כמו הרוח המנשב בים, שהוא מנפץ ומנשב ומהפך ומגיס המים שלא יתעפשו ולא יתקלקלו ועקר נשוב הרוח הדופק, בהידים כי מחמת שהידים עסקניות צריך לנשב ולנפץ אותם ביותר ועל כן הדאקטר, כשמניח ידו על הדפק יודע כל ענין החולה מחמת ששם בידים, עקר הלוך הרוח הדופק של הלב שהוא נושא הכל עליו כנ"ל וצריך שילך זה הרוח הדופק, תנועה מסדרת כתקונו וכסדורו ויש נחש, שעל ידה בא עצבות רוח הינו בחינת ל"ט מלאכות, שהוא זהמת הנחש על ידי זה בא עצבות רוח ועל ידי עצבות רוח, אין הרוח דופק כסדורו ואזי נעשים האיברים כבדים מחמת שאין רוח הדופק מנשב בהם כסדר ואזי הידים בבחינת: "וידי משה כבדים" כי עקר הכבדות בהידים ששם עקר רוח הדופק כנ"ל וזה בחינת עצבון ידים כי עקר מזיק העצבות רוח להידים כנ"ל וכשהאיברים כבדים אזי מכבידין יותר על הרוח הדופק, ונחלש עוד יותר ועל ידי שנחלש יותר הרוח הדופק נעשים האיברים כבדים עוד יותר וכן על ידי שנעשים האיברים עוד יותר כבדים נחלש הרוח הדופק עוד יותר ויותר וכן חוזרת חלילה עד שיוצאת נפשו, חס ושלום ועל ידי האנחה, הוא מחיה ומבריא את הרוח הדופק ונצול מהעצבות רוח וחוזר הרוח הדופק ומנשב כסדר בכל האיברים ובפרט ... כי הידים הם בחינת שמים אש ומים שהם בחינת יד ימין ויד שמאל וזה: "נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים" שצריך לשא את הלב, הינו הרוח הדופק שבלב אל הידים כנ"ל וזה "אל אל ... אל שמים ידי" שצריך לשא את הידים, שיהיה נעשה מהם בחינת שמים כנ"ל וכשמזכך את הידים, בחינת שמים על ידי אנחה שעל ידה נושא הרוח שבלב אל הידים ועל ידי זה נזדככין הידים ... אל בקולו נפלאות" נמצא שמקבלין הדבורים מהידים כי הן הן בחינת שמים ששם כל הדבורים ועקר הקבלה על ידי בחינת רעמים הינו בחינת רוח הדופק שנתתקן על ידי אנחה שעל ידו נתנשאים הידים לשמים כי הרוח הדופק שהולך ומנשב ומנפץ הכל ועקר ... לשם שמים שבאמת אלו ואלו דברי אלהים חיים רק שאי אפשר להשיג זאת כי הוא נפלאות תמים דעים, בחינת רעמים כנ"ל וזה פרוש: "ברוחו שמים שפרה חללה ידו נחש ברח, הן אלה קצות דרכיו ומה שמץ דבר נשמע בו ורעם גבורותיו מי יתבונן" ברוחו שמים שפרה, הינו בחינת הרוח הדופק הנ"ל המנשב בידים, שהם בחינת שמים כנ"ל וזהו בחינת: "ברוחו שמים שפרה" כי על ידי הרוח הדופק הנ"ל הוא מזכך ומשפר השמים, שהם ... "נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים" כנ"ל וזה חללה ידו נחש ברח שעל ידי זה עושה חלל בהידים שהיו כבדים וסתומים על ידי העצבות רוח, שהוא זהמת הנחש כנ"ל ואזי כשמבטל בחינת זהמת הנחש והרוח הדופק מנשב כסדר ואזי נתנשאין הידים, ...

... לנו קטנה", בחינת: "את המאור הקטן" בבחינת עצתו נופלת צריך להקים אותה בבחינת: "אקים את סכת דוד" וסכה זו שרה, שסכתה ברוח הקדש ושרה זה מלכות בבחינת "עצת ה' היא תקום" בבחינת: "שני המאורות הגדולים" וזה: ולחיש לה, תקבל עצתה וזה עליות התפילה שהיא בלחש שהיא עבודה שבלב ו. וזה בחינת תשובה, כמו שכתוב: ... דוד ופרש"י הרי זה מקרא קצר ותכל נפש דוד וכן ת"י וכו':] 'נפש דוד' היא בחינת תכלת, דאכלי כלא ושצי כלא וזה בחינת . 'רוח צפון היתה מנשבת בכנור של דוד, והיה מנגן' 'רוח צפון', זה בחינת דינים גבורות, בחינת תכלת "מכנף הארץ זמרת שמענו" 'מכנף' דיקא, שהוא בחינת תכלת, ושם בחינת נעים זמירות ישראל וזה בחינת ה ד"לת עם יוד דלת, זה בחינת דלת כנפות ...

... מוהר"ן ח"א - תורה פט - ותחסרהו מעט מאלקים וכבוד והדר תעטרהו [לשון החברים] ותחסרהו מעט מאלהים וכבוד והדר תעטרהו הנה ידוע כי כל מה שחסר לאדם הן ברוחני הן בגשמי החסרון הוא בהשכינה, שהוא בחינת ...

... שקר ? - חלק 1. בעניין "רב דקליפה" breslev.eip.co.il/?key=37 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ח - ראיתי מנורת זהב אך רשעים הדוברים על צדיק עתק בגאוה ובוז מאין מקבלין הם הרוח להשלים החסרון? אך דע שיש רב דקלפה והוא בחינת עשו כמו שכתוב בעשו: "יש לי רב" והוא בחינת "אלופי עשו" וכמו שתרגם אונקלוס: "רברבי עשו" בחינת הרב דקלפה ומהם מקבלין הרשעים הרוח והוא בחינת רוח הטומאה בחינת רוח סערה **** בעניין שמי שאינו יכול להנהיג את עצמו, דהיינו שלא תיקן את עצמו, שאינו יכול לתקן אחרים, כי ...