... יוצא לרשותו ולפעמים חוזר הדבר ובא לאותו האדם שהיה שלו מתחלה כי מחמת שלא היה לו אז חלקי נפש רוח נשמה אלו לא היה יכול אז להשלים האותיות אלו עד עתה שהגיעו לו אלו חלקי נפש רוח נשמה שעל ידם יכול להשלים אלו האותיות הנשארים ובין כך, הכרח לשהות אצל אחר וכשמשלים האותיות אלו נתוסף לו הארה בנפש רוח נשמה שלו מחמת הארות אותיות אלו שהגיעו אליו ונשלמו אצלו ועל ידי הארה זו, מאיר בשרש נפש רוח נשמה שלו שהוא בצדיק וכנסת ישראל, שהם שרשי כל הנשמות כנ"ל ועל ידי ההתנוצצות הזאת, נתיחד צדיק וכנסת ישראל ... מת, הינו ברע עין עד שהצרכתי להשתמש בבחינת משיח, כדי להכניע את הרע עין וזה עד חטמי, שהוא בחינת: "רוח אפינו משיח ה'" וכשחזרתי לאחורי אמרו לי עינו של אבשלום היתה הינו שאבשלום נפל לבחינת הרע עין הזה וזהו ... לעשות" שמבאר שם, שהקליפות שהם בחינת הכח המדמה נבראו בערב שבת בין השמשות ובתוך כך קדש עליו היום ונשארו רוח בלא גוף וכו' עין שם ועל כן זה הכח המדמה, שהוא בחינת הקליפות, שהוא רוח בלא גוף הוא מבקש לעצמו גוף לשרות בו והולך אצל השוני הלכות, כי הם בוראים הכל בדברי תורתם על ... שמנגנין ביד שעל ידי זה שורה הנבואה על הנביאים כמו שכתוב: "קחו לי מנגן" וכו' כי הכלי הוא התאספות הרוח והוא מערב טוב ורע כי יש עצבות רוח, רוח נכאה רוח רעה כנאמר בשאול: "ובעתתו רוח רעה" ויש רוח טובה כמו שכתוב: "רוחך טובה תנחיני בארץ מישור" והוא בחינת רוח נבואה, רוח הקדש אך כשהוא מערב טוב ורע, אינו יכול לקבל נבואות אמת ועל כן כתוב בשאול: "ויתנבא וכו' ויפל ערם" ופרש רש"י: 'לשון משגע' כי היה מערב ברוח שטות, עצבות רוח וזה שמנגן ביד על הכלי הוא מקבץ ומלקט ביד את הרוח טובה, רוח נבואה מתוך עצבות רוח וצריך להיות יודע נגן שידע לקבץ וללקט ולמצא חלקי הרוח אחת לאחת כדי לבנות הנגון הינו השמחה הינו לבנות הרוח טובה, רוח נבואה שהוא הפך עצבות רוח כי צריך לעלות ולירד בידו על הכלי שמנגן כדי לכון לבנות השמחה בשלימות. וכשהנביא שומע זה הנגון מהיודע נגן אזי מקבל ממנו רוח נבואה, שקבץ זה בידו מתוך העצבות רוח "וטוב לך" דיקא, שמלקט ומצרף הטוב מתוך הרע ועקר התקבצות ובנין הרוח נבואה, הוא על ידי היד כי שם פקדונות הרוחות, כמו שכתוב: "בידך אפקיד רוחי" וכמו שכתוב: "אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש" "והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה'" נמצא על ידי שמנגן ביד על הכלי זמר על ידי זה מברר הרוח טובה מן הרוח רעה שזהו בחינת רוח נבואה כנ"ל וכל זה הוא בחינת הכנעת המדמה שהוא בחינת הרוח רעה, רוח שטות שרוצה לפגם ולבלבל את בחינת הרוח טובה, רוח נבואה והוא נכנע ונתבטל, על ידי השמחה הבאה על ידי המנגן ביד כנ"ל כי עקר התגברות המדמה הוא על ידי עצבות כי המדמה הוא בחינת עצבות רוח רוח נכאה, רוח רעה שהוא מבלבל את הרוח טובה, רוח נבואה שהוא בחינת זכרון הנ"ל בחינת לאדבקא מחשבתא בעלמא דאתי הנ"ל ועל ...

... דהינו המליץ והגבור וכל אנשי המלך הנ"ל כל אחד ואחד עלה למקומו הנ"ל לחדש שם כחו ויהי היום, והיה רוח סערה גדולה בעולם והרוח סערה הזה בלבל את כל העולם כלו והפך מים ליבשה, ומיבשה לים וממדבר ישוב, ומישוב מדבר והפך את כל העולם כלו ובא הרוח סערה הזה לתוך בית המלך ולא עשה שם שום הזק רק שנכנס הרוח סערה וחטף את הולד של הבת מלכה הנ"ל ובתוך הרעש תכף כשחטף את התינוק היקר הנ"ל רדפה הבת מלכה ... אחד מהגבורים הנ"ל השיב להבעל תפילה] מעשה שהיה, כך היה היות שנמצא כתוב בספרי דברי הימים שלהם איך שהיה רוח סערה גדולה בעולם והרוח סערה הפך את כל העולם כלו שהפך מים ליבשה ומיבשה לים, וממדבר ישוב וכו' ובלבל את כל העולם כלו ... ביניהם שמחות ובכיות ודברו יחד הבעל תפילה עם הגבור איך נתגלגלו ובאו לכאן וספר הגבור להבעל תפילה שמאז שהיה הרוח סערה הנ"ל, שאז נתפזרו כלם כנ"ל אז כשחזר ממקום שעלה לשם לחדש כחו כנ"ל כשחזר ולא מצא את המלך ... וגם הם נתיראו ממנו ועמד להתפלל, וגם הם התפללו אחר כך שאל אותם: מי אתם השיבו לו, שבעת שהיה רוח סערה הנ"ל, שאז נפרדו בני העולם למיניהם, אלה בחרו בזה ואלו בזה [ככל המבאר למעלה חלוקי הכתות הנ"ל] אז ... אחת והיו שם שומרים סביב המדינה ושאלו את השומרים על עסקי המדינה, ומי המלך שלכם השיבו השומרים, שבעת שהיה הרוח סערה הנ"ל, שאז נפרדו בני העולם למיניהם כנ"ל אז בחרו להם בני המדינה שלהם, שעקר הוא החכמה וקבלו עליהם ... את החכם, אם אינו יודע מן היד של המלך והשיב להם, שהיד הוא אצלו אך מעת שנתפזרו על ידי הרוח סערה כנ"ל, שאז נעלם מהם המלך וכו' כנ"ל מאז הוא אינו רוצה להסתכל כלל בתוך היד כי היא שיכה ... קצת לצרך ענינו אבל בהיד אינו מסתכל כלל ודברו עם החכם איך נתגלגל ובא לכאן וספר להם, שמעת שהיה הרוח סערה הנ"ל, הלך באשר הלך [ובדרך הלוכו עבר על כלם, רק על אלו השלשה הינו הבעל תפילה והגבור והממנה ... כנ"ל והלכו ובאו למדינה אחת ושאלו גם כן את השומרים על ענין המדינה, ומי המלך שלהם השיבו, שמעת שהיה הרוח סערה הנ"ל אז בחרו להם בני מדינה זו, שהתכלית הוא הדבור וקבלו עליהם דברן, בעל לשון, למלך אחר כך ... היא הבת מלכה וגדל השמחה שהיה שם, בודאי אין לשער ושאלו אותה איך באת לכאן וספרה להם, שמעת שבא הרוח סערה וחטף את התינוק היקר [מן העריסה] כנ"ל אז יצאה בשעת הבהלה אחר התינוק ולא מצאה אותו ודחק אותה ... מאד וגם בכו עדין על שאינם יודעים מהמלך והמלכה ושאלו אותו: איך באת לכאן? וספר להם, שבעת שחטף אותו הרוח סערה נשאו למקום שנשאו והיה שם באותו המקום והיה מחיה עצמו במה שאפשר במה שמצא שם עד שבא אל ... האנשים הנ"ל שנפלו בעבודה זרה של ממון, שהם האלקות של המדינה של עשירות הנ"ל, שהלכו עמהם כנ"ל] תחלה נגד הרוח, כדי שיגיע אליהם ריח המאכלים הנ"ל אחר כך, כשתתן להם מן המאכלים הנ"ל בודאי ישליכו תאוה זו של ממון ... מחמת עשרם כנ"ל והוליך אותם בדרך הנ"ל והביא אותם עד הבית הבשול של המאכלים הנ"ל ובתחלה הוליך אותם כנגד הרוח והגיע להם הריח של המאכלים והתחילו לבקשו מאד, שיתן להם מהמאכלים הטובים הללו אחר כך הוליך אותם מכנגד הרוח והתחילו לצעק שיש סרחה גדולה חזר והביא אותם כנגד הרוח, ושוב הגיע להם הריח הטוב של המאכלים וחזרו ובקשו אותו, שיתן להם מן המאכלים חזר והוליך אותם מכנגד הרוח וחזרו וצעקו, שיש סרחה גדולה מאד ענה ואמר להם הגבור להאנשים הנ"ל הלא אתם רואים, שאין כאן שום דבר ... שמדבר מענין כל המעשה הנ"ל "הוי הירדים מצרים לעזרה ועל סוסים ישענו ומצרים אדם ולא אל וסוסיהם בשר ולא רוח". הינו בחינת המדינה שסמכו עליה המדינה של עשירות שהם יושיעו אותם כי לפי טעותם סברו שהם כלם אלקות וסוסיהם ...

... כן כשהאויר נח וזך וצלול אזי כשמדבר אחד שיכול לדבר אזי נשמע הדבור למרחוק כמו שרואין בחוש אבל כשיש רוח סערה אזי אי אפשר לחברו לשמע כי הרוח מבלבל ומפריד חלקי האוירים ונתפזרים עד שאי אפשר לחברו לשמע אפילו הקול מכל שכן הדבור בעצמו ועל ידי צדקה ... אנשים צדקה וקונה אהבה עם יותר אנשים על ידי זה נתרבה יותר האויר הנח והזך כי אהבה הוא אתדבקות רוחא ברוחא דהינו רוח האוהב ברוח הנאהב שזה בחינת אויר הנח שרוחם נחים זה מזה כי אין רוח רעה שהוא שנאה שיפריד ביניהם כי השנאה היא בחינת רוח רעה כמו שכתוב: "וישם ה' רוח רעה בין אבימלך ובין אנשי שכם", ופרש רש"י: 'שנאה' נמצא ששנאה הוא בחינת רוח רעה בלבול האויר שעל ידי זה אין יכולין לשמע הדבור ולהפך, אהבה ורעות הוא בחינת אויר הנח והזך שעל ... אנשים נתרבה ביותר בחינת האויר הנח והזך כי כשנותן צדקה לאיש אחד נמצא שקונה לו אוהב אחד ואזי נתדבק רוחו ברוחו ונעשה שטח קטן של אויר הנח והזך וכשנותן צדקה לשני אנשים נעשה שטח יותר גדול של אויר הנח והזך ... בחינת הטוב שהם חלקי נשמות ישראל עם הגרים הנ"ל כי דגים, אסיפתן היא מטהרתן זה בחינת חלקי הנשמות בחינת: "רוחו ונשמתו אליו יאסף" ובחינת גרים בבחינת: "נדיבי עמים נאספו" ועל שם זה החכמים נקראים "בעלי אספות" שהם מאספים הטוב ...

... נתקבלים כל התפילות וכל הבקשות, שאנו מבקשים ומתפללים והחן והחשיבות של ישראל נתעלה ונתרומם בפני כל מי שצריכין הן ברוחני הן בגשמי. כי עכשו בעוונותינו הרבים חן וחשיבות האמיתי של ישראל נפל כי עכשו עקר החשיבות והחן הוא אצלם. ... כי בעל עברה הוא משגע כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'אין אדם עובר עברה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות' וכמו שהמשגעים צריכים להכותם ולשום עליהם שמות כמו כן ממש התורה שעוסקין הוא בחינת מקלות ושמות שבזה מכין ומכניעין את היצר הרע ומגרשין מן האדם את השגעון והרוח שטות שנכנס בו בחינת 'ומחינן ליה באלותא, דחקיק עליה שמות' וכו', כנ"ל . וזהו: "אשרי תמימי דרך", אשרי לשון ...

... מתירא ורץ לתוך תקף המלחמה וזה בחינת: 'איזהו גבור הכובש את יצרו' וזה בחינת גבורות שמשון שנאמר בו "ותחל רוח ה' לפעמו במחנה דן בין צרעה ובין אשתאל" שבאותן המקומות צלחה עליו רוח ה' ולבש גבורה דהינו שבא לו חזק ותקף גבורה בלב ועל ידי זה עשה גבורות נוראות

... בראשית לעיני כל ישראל. כבר מבאר קצת במקום אחר באור ענין זה איך שנראה בחוש שהתורה הזאת נאמרה כלה ברוח הקדש. כי אמרה בליל שבת קדש בראשית, ואז לא נודע עדין שום דבר מפטירת הרב מברדיטשוב עד איזה ימים ... היו שרפות גדולות כמה פעמים בשנה זו, וכן בעירות הסמוכות והרחוקות. ובזה ראינו בעינינו איך שכל תורתו היא כלה רוח הקדש, ויכולין לידע ממנה עתידות, כאשר אמר הוא זכרונו לברכה בעצמו על מאמר הנ"ל. גם מה שאמר קדם סוכות ...

... נהורין בחינת חיים כמו שכתוב: "באור פני מלך חיים" בחינות שמחה כמו שכתוב: "שבע שמחות את פניך" וכתיב: "ותחי רוח יעקב" זה בחינת שמחה. ויש פנים דסטרא אחרא שהם אנפין חשוכין מרה שחורה עבודת אלילים כמו שכתוב: "לא יהיה ... כדניתא וילדה כדניתא זו פרדה זה בחינת עכו"ם, דשריא בפרודא כמובא בזוהר 'שארי בחבורא וסים בפרודא' וילדה זה בחינת רוח המכנה בשם לדה וכדניתא מי ילדה כי 'עכו"ם אל אחר אסתרס ולא עבד פרין' והשיב להם: 'הי ניהו מלי ... כל הממון וכל ההשפעות ועל ידי הסתכלותו שם יתבטל תאוותו כי שם בשרשה השפע כלו אור צח ומצחצח ותענוג רוחני ואין מתעבה אלא למטה ומי הוא הפתי יסור הנה להשליך תענוג רוחני ולקח תענוג עב ?! אבל לזאת ההסתכלות אי אפשר לבוא אלא עד שיתקן בריתו כמו שכתוב: 'מבשרי אחזה אלוק' ... היולדת והכא הם כפולים: 'קלני מראשי קלני מזרועי' קלני לשון קול על כן הם ק"ם קלין כי באמת כל הרוח המכנה בשם לדה וכל הממון וכל ההשפעות נמשכין רק משבירת תאוות ממון שהיא בחינת אמת כנ"ל וזהו בחינת קשטא ...

... אין סופי וגדול וכולי... וביחס לשכל הנקנה הזה, ביחס אליו השכל של בני האדם הוא כולו שטות הבל ורעות רוח. דהיינו הוא אינו האמת אלא רק צמצום של האמת ושל השכל העל אנושי. ומה ההבדל בין השכל הנקנה לשכל ...

... להשיג עכשו וזה מחמת שאנו עכשו בגבול, וכל דבר שיש לו גבול אי אפשר לו להשיג תענוג עולם הבא הרוחני ועל כן גם ענג שבת, שהוא מעין עולם הבא אמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'כל המענג את השבת, נותנין לו ... שממנה על אלף מישראל, דהינו שר האלף הוא צריך לומר תורה בפני אלף אנשים, וכן כלם כי יש בחינת רוח בכל אחד ואחד והמנהיג האמתי של כל ישראל, דהינו בחינת משה הוא בחינת רוח הכולל, בחינת: "איש אשר רוח בו" ופרש רש"י: 'שיודע להלך נגד רוחו של כל אחד ואחד' רוח הכולל, שיודע להלך נגד כל רוח ורוח כי כלם מקבלים ממנו, כי הוא בחינת רוח הכולל בחינת: "כה אמר ה' מארבע רוחות באי הרוח" ורוח הזה הוא בחינת רוח אלהים שהוא בעצמו בחינת המחין בבחינת "ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה" דהינו בחינת המחין, שהם בחינת מלאכת בנין בית המקדש כנ"ל וכל אחד לפי בחינת הרוח אלהים שיש בו שהוא בחינת רוח הקדש, רוח נבואה כמו כן הוא זוכה לחדש בתורה כי זה הרוח אלהים, הוא שורה על פני התורה בבחינת "ורוח אלהים מרחפת על פני המים" הינו על פני התורה שנקראת מים כמו שדרשו רבותינו, זכרונם לברכה על כן על ידי הרוח אלהים הזה זוכין לחדש בתורה כי הרוח אלהים שורה על פני התורה כנ"ל על כן על ידי המנהיג האמתי שהוא בחינת משה בחינת דעת הכולל, בחינת רוח הכולל שעל ידו מתנוצץ מחו של כל אחד שזהו בעצמו בחינת רוח אלהים שממשיך לכל אחד כי הרוח אלהים הוא בעצמו המחין כנ"ל על כן על ידי זה נמשך לכל אחד חדושין דאוריתא כי החדושין דאוריתא הם על ידי בחינת הרוח אלהים שהוא שורה על פני התורה כנ"ל שהוא בעצמו בחינת המחין שכל זה נמשך מהמנהיג, בחינת משה, שהוא דעת הכולל, רוח הכולל כנ"ל אבל זה המנהיג צריך שיהיה פרוש גדול בקדשה גדולה ואז דוקא הוא יכול להיות מנהיג ישראל כי ... רק בקדשה ופרישות מתאוה זאת וזה בחינת: "והזנות רחצו" ודרשו רבותינו, זכרונם לברכה: 'למרק שתי חזיונות' הינו, שכפי מה שרוחצין עצמן מתאוה זאת, בחינת: 'והזנות רחצו' דהינו שרוחצין עצמן מתאוה זו כמו כן הוא ממרק ומצחצח שתי חזיונות בחינת: 'ואתה תחזה', בחינת: 'חזית איש מהיר במלאכתו' וכו' ...

... גאוה, ובזה מראין לך, שעדין אין אתה צדיק. ל. כשבא לך איזה גדלות, תדאג מפרענות. לא. עני שהוא שפל רוח, אף על פי שאינו נותן צדקה, הוא טוב מעשיר בעל גאוה, אף על פי שנותן צדקה. לב. כשנופל לך ... מי שיש לו גאוה, מדורו אינו מתקים. לז. מי שיש בו גאוה, אין אני והוא יכולין לדור בעולם. ואפילו רוח קמעא עוכרתו, ואין תפילתו נשמעת, ואין לו רפואה, ובא לידי עניות של תורה, ואשתו מבזה אותו. לח. מי שמלביש ...