... כי זה מדובר רק על צדיק שלא חזר בתשובה שלמה. וזה מדובר רק על מי שעולה מדרגה לדרגה אל הקדושה. שאצלו יצרו מתגבר עליו בכל פעם שהוא עולה מדרגה אחת לדרגה אחרת. אך אצל הצדיק האמת, אצלו אין בכלל ... בו, אפילו לא תאוות הגוף, כי אצל הצדיק אין חילוק בין תאוות הגוף לבין תאוות הנשמה, כי אצלו הגוף קדוש בקדושת הנשמה וכולי. ועניין של זה נוקם ונוטר, הוא העניין של לחלק אלפים למאות. כי האלפים הוא אלופו של עולם ...

... הדרך לעשות מהתורות תפילות כנדפס [ב"לקוטי תנינא" סימן כ"ה] אמר לי שטוב לכתב לעצמו התפילות ואז ראיתי והבנתי בתנועותיו הקדושים שהוא דבר נפלא ונורא מאד מאד לעשות מהתורות תפילות וכמו שאמר שנעשין מזה שעשועים גדולים למעלה וכו' גם פעם ... כמדבר ראה שזה המחבר מדבר כמה ענינים מדרושיו להשם יתברך בלשון תפילה ורמז לי שתשוקתו מאד לעשות כן מתורותיו הקדושות לעשות מכל התורות תפילות כי כן היה דרכו לרמז על דברים גבוהים על ידי דברים קטנים מחמת שהיה קשה ... עלו לפניו יתברך שעשועים גדולים כאלה מימות עולם כנדפס כבר בהקדמת התפילות ויותר מזה חזקנו בזה על ידי השיחה הקדושה שסח עמי אחר אמירת התורה בראשית לעיני כל ישראל ["לקוטי מוהר"ו תנינא" סז] כמבאר לקמן

... התפללו אנשים ונשים וטף מקירות לבם ונתעורר עוד הפעם רוח סערה גדולה, והביא הספינה אחר שני מעת לעת לארץ הקדושה לספר ירושלים, לעיר הקדש יפו ורצה רבנו זכרונו לברכה, לירד שם מהספינה ללכת אל ירושלים עם החכם הנ"ל בצותא חדא כנ"ל ומאת ה' ... יכלה הספינה לעמד שם אותה הלילה והכרחו לזוז עם הספינה משם והלכו משם ובאו בערב ליל זכור ברית לעיר הקדש חיפה ועמדו אצל הר הכרמל נגד מערת אליהו ובאשמרת הבקר אמרו כל העם סליחות בשמחה גדולה ואחר כך התפללו תפילת שחרית ואחר כך הלכו כלם לעיר הקדש חיפה אנשים ונשים וטף ואז נכנס רבנו הקדוש, זכרונו לברכה, לארץ הקדושה ובא אל המקום אשר נכסף אליו, והשתוקק אליו בהשתוקקות וכסופין וגעגועים גדולים מאד מאד, ומסר נפשו אלפים ורבבות פעמים בשביל זה, והשליך נפשו מנגד עבור זה וגדל עצם השמחה שהיה לו באותו הרגע שנכנס ועמד על אדמת הקדש, אי אפשר לשער במח אלו כל הימים דיו וכו' לא יספיקו לבאר אפס קצה מזה כי תכף ומיד השיג ...

... וקבלה ושאר ספרים כלם וכבר מבאר שיחתו של רבנו זכרונו לברכה שטוב לאדם שיעבר בחייו בכל הספרים של התורה הקדושה ופעם אחד חשב רבנו זכרונו לברכה מה שהאדם צריך ללמד בכל יום עד שאין היום מספיק דהינו לגמר בכל ...

... שלא תשתכח: 'בהאי חבורא דאיהו ספר הזוהר יפקון בה מן גלותא' ועתה בוא וראה והבן נפלאות נסתרות של תורתנו הקדושה כי על כן סמך רבי שמעון בן יוחאי עצמו על זה הפסוק כי לא תשכח מפי זרעו כי באמת ... כנ"ל שהוא רבי שמעון בן יוחאי ודע שסוד רבי שמעון בעצמו הוא מרמז בפסוק אחר כי דע כי התנא הקדוש רבי שמעון הוא בחינת: ע'יר ו'קדיש מ'ן ש'מיא נ'חית ראשי תבות שמעון וכו'

... ללמד או לעסק בעבודת השם והגיע אליו עסק שהיה מכרח לעשותו אף על פי שזה העסק לא היה דבר שבקדשה ממש אף על פי כן מאחר שמכרח לעשות אותו הדבר היה רגיל על פי רב לפטר עצמו מקדם לעשות ... ובלבד שלא תצא מחשבתו לחוץ לגמרי חס ושלום לחשב מחשבות רעות או הרהורים רעים חס ושלום. ואז היה רצונו הקדוש שאגמר כל הארבעה שלחן ערוך הגדולים בשנה אחת. וקבע לי שעור ללמד חמשה דפין בכל יום וכן קימתי כמו ... לגמר הכל בזריזות אבל אצל העולם יכולים לעבר שלש או ארבע שנים להבל ולריק ומאומה לא ישאו בעמלם. וכונתו הקדושה היה ענין הנ"ל שאי אפשר לדחק את השעה בשום דבר. אף על פי שרצונו מאד לגמר מיד אף על ...

שיחות הר"ן - אות רפה - שיחות מורנו הרב רבי נחמן שמעתי מפיו הקדוש פעם אחד שדבר בהפלגת גדלות סודות נוראות תורתנו הקדושה אמר: הלא כל ספר תקונים הוא על תבת בראשית לבד ועל ספר התקונים לבד לא יספיקו אלפים ספרים לבאר עצם רבוי הסודות שיש שם, אשר לא יכילם העיון כידוע לכל גדלת קדשת התקונים הקדוש, אשר כל עורות אילי נביות לא יספיקו לבאר סודותיו ורמיזותיו וכו' וכל ספר התקונים עם כל מה שנכלל בו ... יכולין גם כן לעשות ספר תקונים עם רבוי סודות וכו' כנ"ל ומזה יכולין להבין ולשער קצת גבהות עמקות תורתנו הקדושה כי כן על כל תבה ותבה של התורה יש סודות רבות כמו אלו הסודות הכלולים ב"ספר התקונים" שהוא על תבת בראשית לבד ועתה, כלליות התורה הקדושה שיש בה הרבה תבות כאלו מה גדלו סודותיה אשר אי אפשר לבאר ולדבר מזה כלל

... שאלו את רבי יוסי בן קסמא אימתי יבוא בן דוד וכו'. א. דע, כי כל דבור ודבור שיצא מפי הקדוש ברוך הוא נברא ממנו מלאך וכל דבור ודבור נחלק לכמה ניצוצות, בבחינת: "כפטיש יפוצץ סלע" כמו כן נבראו כמה ... וזהו סופי תבות של שמות האבות בקם [כי סופי תבות של אברהם יצחק יעקב הם אותיות בקם] נוטריקון "בשמן קדשי משחתיו" שהיא רמז בחינות נדר: "והאבן הזאת אשר" וכו' "ויצק עליה שמן" הינו על ידי הנדר, מתנוצצים על האדם ... זה בחינות אמונה, בחינות 'בת היתה לאברהם' וכו' "איש אמונות רב ברכות" ה. וענג שבת הזה, זה בחינת אכילה בקדשה כי אכילת ימי החל נהנה ממנה גם כן הסטרא אחרא אבל מאכילת שבת, אין חלק לסטרא אחרא כלל וכלל וזה שצוה אותנו על אכילת שבת כמו שכתוב: "אכלוהו היום כי שבת היום לה'" כי אכילת שבת, נעשה קדשה ואלקות גמור, בלא תערבת סיגים כלל ויכול לפעל באכילת שבת, מה שפועל בתענית הינו להפיל אויביו לפניו בזכות ענג ... כנ"ל, אז אין צריך לצום כי פועל באכילתו, מה שפעל על ידי הצום, הינו להשבית אויב כי אכילת שבת, קדש היא, "וכל זר לא יאכל קדש" ואז נכנע הכבד ואז נתבטל כחו, בבחינת: וכל שולטני רגזין שהם בחינת כבד כועס, כלהו ערקין ואתעברו [ונתגדל המח ... בחינת שער דסטרא אחרא וכשיפל נפילה אחר נפילה, על ידי בחינת שהבאתי* כנ"ל אז יבוא בן דוד, ויבנה שערי הקדשה הינו, כשאין אמונות חכמים, ואין שומע להם בבחינת: "ולמוכיח בשער יקשון" על ידי זה באים לחלי עד אין מרפא כנ"ל בבחינת "ויגיעו עד שערי מות" אבל כשיש להם אמונה, אזי נפתחים להם שערי הקדשה, בבחינת: "פתחו שערים וכו' שומר אמונים" ואז נופל שער ארם פעם אחת. והקמת אמונה היא על ידי נדר, ואז נהיר בנהירו דאבהן כנ"ל ואז נבנה פעם שניה שער דקדשה, בבחינת: "שאו שערים ראשיכם" כי האבות הן הראשים בבחינת: "אלה ראשי בית אבותם" "וכשזה קם זה נופל" וזה בחינת ... שער של ארם. ועל ידי הארות האבות זוכה לשבת, להשבית אויב, וזוכה לשלום כנ"ל ואז נבנה פעם שלישי שער דקדשה בבחינת: "ומשפט שלום שפטו בשעריכם" ובבחינת צדקה, "אל תדכא עני בשער" ומכניעים השונאים היונקים משער ארם בבחינת: "ישיחו בי ... לעיל, אחר תבת על ידי בחינות שהבאתי* בכאן דלג רבנו זכרונו לברכה, כמה תבות שהיו כתובים בלשונו שם, בכתיבתו הקדושה. וכשנתן לי להעתיק תורה זאת, מחק בכונה כמה וכמה תבות מכתיבות ידו הקדושה, כדי שלא אעתיקם. וראיתי שהיה לו בזה כונה שלמה. וכן היה דרכו כמה פעמים, בכמה תורות, שהיה מדקדק מאד ... דרך לשונו. אך כל זה היה אצלו כתוב הדור מבאר היטב, אך בכונה מדיקת דלג באמצע. כי כל דבריו הקדושים היו בפלס ומשקל גדול, מה לגלות ומה שלא לגלות. ואפילו תבה אחת יתרה, היה מדקדק עליה שלא לדבר או ...

... אפילו אם יאכלו מעט דמעט בתכלית הצמצום יכולים לחיות בזה כי עקר חיותם הוא ממזון רוחני וכמובא גם בזוהר הקדוש] אות רלט שמעתי מפי הרב רבי נתן זכרונו לברכה שאחר שאמר רבנו זכרונו לברכה מאמר תעיתי כשה אובד וכו' אמר לו שזה הענין הוא התבודדות שלו בעתים הללו. עמד והתבונן על גדל ענותנותו ופשיטות ותמימות של עבודתו הקדושה כל ימי חייו. שאף על פי שזכה למה שזכה אף על פי כן היו התפילה והתבודדות שלו בינו לבין ... ליגע את עצמי עם כל אחד מכם לעשות עמו איזה תקון. ואתם מבלבלין אותי בהבלים כאלה. שמעתי שהעבודה שלו וקדשתו הנוראה והיראה שהיתה על פניו בליל שבת קדש, ובפרט בימי נעוריו היה עד בלי שעור וערך כלל. ופעם אחת נטל את ידיו וברך ברכת המוציא בסעדת ליל שבת קדש וגם כל המסבין על שלחנו ברכו ברכת המוציא ואכלו את פתם. ותכף אחר שאכל פרוסת המוציא עלה במחשבתו למקום ...

... לו שהוא אינו חפץ בכבוד ובפרסום, וגם אם נדמה לו שהוא לא התרחק מהתאווה הזאת בשביל תאווה אחרת של קדושה, גם אז אם יש לאותו האדם אפילו הרהור קטן של גאווה על זה שהוא יצא מאיזו תאווה, הרי שבאמת ... בגלל שהוא התרחק מהתאווה. ויש גם את אלו שמתרחקים מהתאוות, בגלל שהבטיחו להם שכר עולם הבא ומעלות רוחניות ורוח הקודש וכיו"ב. ויש כאלו שמתרחקים מהתאווה, משום הגאווה שלהם, דהיינו שהתאווה בזויה בעיניהם ולא מכבודם ללכת אחרי התאווה, ואז הם ... תאוות, כי באמת הוא לא יצא משום תאווה וכולי. *** וזה הביאור של מ"ש רבי נחמן מברסלב (שיח שרפי קודש) אמר לענין שצריך רק תפלה בכדי לבטל את התאוות ואין מועיל על זה עצות אחרות. כששוברין תאוה נהיה ממנה ... הינו בגופם ולא תאוותם בלבד נשאר קשור בגופם כי אם גם תאוות אביהם שיש אצלם משעת ההולדה מחמת שלא נתקדש אביו בשעת זווג גם זה קשור בגופם עדין ובודאי אלו היו רואים את כל זה חרדה גדולה היה נופל ...