... כל דבר ודבר שעשה, לעולם לא עשה דבר בשביל טעם אחד לבדו רק בכל דבר שעשה היה בו כמה וכמה אלפים ורבבות טעמים עליונים עמקים וגבוהים מאד מאד ובפרט הנסיעה לארץ ישראל שמסר נפשו על זה מאד מאד בלי שעור וערך כמבאר כבר. ...

... בעפיפה יוכל לעוף ולפרח ברגע הרבה אבל בהליכה הוא הולך מעט מעט כדרך ההולך, שהוא תנועה כבדה ובכל הדבורים רעים שמדברים, ובפרט כשהם נוגעים על צדיקים וגדולים באלו הדבורים הם עושים כנפים להנחש, שיוכל לעופף כי על ידי דבורים קדושים, עושים כנפים דקדשה בבחינת: "ובעל כנפים ...

... על האדם בעת שמוליכין אותו לגיהנום חס ושלום. וממש פחד זה היה עליו אז מחמת שהיה מתירא שלא יבוא לידי חלול שבת חס ושלום והמעשה הזאת היתה בחרף קדם שבת שירה. ויש בזה ספור שלם. כי עכוב של רבנו זכרונו לברכה לא היה דבר ריק בפרט בעת שנסע על שבת שירה וכבר היו אנשיו מקבצים שם מכמה עירות והוא היה צריך ...

... לצמח נגע המספחת הזאת במדינות רחוקות האפיקורסים המפרסמים דשם כמפרסם וחברו חבורים רעים בפרט ספרי המאסף וכו' אבל עדין לא נתפשטה הנגע במדינתנו עד אשר בימינו אחר הסתלקותו זכרונו לברכה, והסתלקות עוד גדולי הצדיקים הקדושים ... מה יהיה בימים הבאים וכבר כתבנו מה שאמר הוא זכרונו לברכה שעל זה התנבאו כל נביאינו, בפרט דניאל שאמר: "יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים" וכו' שכל כונתם היה שבאחרית הימים האלה יתנסו ויצטרפו ישראל באמונה שיעמדו ויקומו רבים ...

... לעשות אף על פי שידע בעצמו שלא יועיל כלל וכו' וכן היה בענין הדאקטיר. ומחמת זה לא רציתי בשום אפן שיקראו דאקטיר אבל לא היה אפשר להתגבר לבטל דעתם בפרט שגם הוא זכרונו לברכה היה נראה שמסכים עמהם בפרט שהתגבר החולאת מאד על כן אחר כך קראו דאקטיר בערב סוכות וכו' והלואי לא היו קוראין אותו כי לא הועיל כלל וכפי הנראה קרב הסתלקותו. ואז בליל השני דראש השנה בעת ...

... זאת בכתב. וגם אז למדנו שרצונו חזק להיות אצלו באומין על ראש השנה תמיד לאחר הסתלקותו ושאין דבר גדול מזה. וגם למדנו כמה צריכין לחזק לשבר המניעות מדבר שבקדשה בפרט המניעות מלהיות על ראש השנה שצריכים לשברם ביותר ולהיות דיקא ... "לך עם האנשים". וכן בשלוח מרגלים שהכרח משה רבנו עליו השלום בעצמו לשלחם אף על פי שבאמת רצונו לא היה כלל בזה. וענין זה ראינו מרבנו זכרונו לברכה כמה פעמים בפרט בענין ראש השנה שהיו אנשים שהיו להם מניעות מלהיות אצלו על ...

... ולמה לנו לכנס בחקירות של עולם התהו כאלו, ולבסוף לא יתרצו כלום, ומי יודע אם ישוב בשלום. טוב לשאר תכף באמונה לבד כי חקירות כאלו כמו הידיעה והבחירה וכיוצא בהן, ובפרט הקשיות שבתחלת עץ החיים אי אפשר לתרצם בשכל אנושי כלל ואסור לכנס בהם כלל רק צריכין לידע שאי אפשר לתרצם בשכל אנושי בשום אפן רק לסמך על אמונה לבד כי גבהו שמים מארץ כן גבהו ...

... הכבוד אז הוא זמן תקונם של אלו המחין של חוץ לארץ כי כבוד הוא תקון העולם כי כל העולם נברא בשביל הכבוד כמו שכתוב: "לכבודי בראתיו" וכו' הינו בשביל כבוד השם יתברך כי יש כבוד פרטי לכל מאמר ומאמר של העשרה מאמרות שבהם נברא העולם אשר בשביל אותו הכבוד היה זה המאמר שעל ידו נברא חלק פלוני ...

... כי הלא השם יתברך הוא מרומם ומנשא מאד מאד מן העולם ואף על פי כן הוא משגיח בהשגחה פרטית על כל העולם כי באמת מי שהוא יש אזי אינו יכול להיות בכל מקום בבת אחת כי מה שהוא ...

... של רבי נחמן מברסלב היא הפוכה משל כולם ראה כאן breslev.eip.co.il/?key=171 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כט - האי גברא דאזל בעי אתתא ולא קיהבי לה לתקן כל העברות בפרטיות הם רבים מאד וכבד על האדם ואי אפשר לתקן אותם כי יש דקדוקים ופרטים רבים בכל לאו ולאו בכן צריך לתקן כלליות הגידים שהוא בחינת: "ויגד לכם את בריתו" ואז, על ידי תקון הברית שהוא כלליות הגידין נתתקן ממילא כל הלאוין שעבר ונמשך להם לבנונית ועל שם זה נקרא כלליות הגידין שהוא הברית קדש, 'שדי' על שם ששדי ויורה כחץ לבנונית ותקונין לכל פרט ופרט כפי צרכו ואפילו למקומות הצרים והדקים כי יש מקומות צרים ודקים שאי אפשר לבוא לשם שום תקון כי אם על ידי תקון הכללי שהוא זורק לבנונית ותקונים גם למקומות הצרים והדקים בבחינת: "והיה שדי בצריך" ששדי ויורה תקונין לכל מקומות הצרים ... והנה הכלל שצריך לתקן תחלה 'תקון הכללי' ועל ידי זה ממילא יתקן הכל בפרט ואף שתקון הכללי הוא גבוה ומרומם יותר מתקון כל דבר בפרט עם כל זה מחמת שתקון כל דבר, תלוי בהמח דהינו להמשיך לבנונית מן המח בבחינת: 'ונוזלים מן לבנון' ולרומם המח אי אפשר כי אם על ידי תקון הכללי בבחינת: 'כנשר יעיר קנו' כנ"ל על כן ...