... ליעקב" והוא בחינת תפילין כי יעקב הוא תפארת כלליות הגונין בחינת תפילין הנקראים פאר, כמו שכתוב: "פארך חבוש" ועקר עשירות בא מאמת כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'קשטא קאי' . "ואת היקום אשר ברגליהם" זה ממונו, שעליו קאי וזה ... אלא מחמת שבור וביטול תאוות אכילה כי היא מקבלת הארה והשפעה מבחינת תפילין, מבחינת יעקב, מבחינת אמת, שמשם בא עשירות נמצא מה שתאכל לחם לבד לא מחמת מסכנות אלא מחמת שבור תאוות אכילה וזה פרוש: "ארץ אכלת יושביה" פרוש ... תפילין' הינו שהתפילין הם עקר השמלה המגנת על ענית השכינה וכנסת ישראל כי תפילין מבטלין הדלות כי עקר השפע והעשירות נמשך על ידי בחינת יעקב שהוא בחינת אמת, בחינת תפילין וזה פרוש "ונתתי עשב" דא ע"ב שין, דא כלליות ...

... מאד לקנות ספריו. כי אפלו כשעומדין בתבה ומגדל הם טובה גדולה, כי ספריו הם שמירה גדולה בבית לשמר גם העשירות וממון האדם מכל ההזקות. והזכיר אז עשיר אחד שהיה יודעו ומכירו, ואמר שגם אליו היא טובה גדולה שיהיה הספר שלי בביתו, כי יהיה לו שמירה גדולה לכל דבר ושתתקים עשירותו. והזהיר את האיש שדבר עמו מזה, שיזרז את העשיר הנ"ל שיראה לקנות ספריו. ועין במקום אחר מזה כמה היה משתוקק שיתפשטו ספריו בקרב כל ישראל ולא לכבודו חס ...

... בחי' צדקה שהוא רוח נדיבה ע"י מקררין חמימות תאוות ממון וזה בחי' יבצור רוח נגידים שהרוח ממעט תאוות הנגידות ועשירות וכד נחית רוחא הלב מקבל ליה בחדוה דנגונא דליואי זה בחי' משא ומתן באמונה ששמח בחלקו ואין אץ להעשיר כי נגינה זה משא ומתן כ"ש שאו זמרה ותנו תוף וחדוה זה ששמח בחלקו וזה בחי' קטורת לשון קשר ...

... יש כמה דברים יקרים בעולם דע כי יש כמה דברים יקרים בעולם החכם הוא יקר מאד וכן גבור וכן עשיר ומושל דהינו מי שיש לו איזה התנשאות. ודע שאצל כל אחד מהם יכולים לפעל ולהושע מצערו שאם יש לו ...

... דובר שקר אם לאו. י. הסימן של השקר כשלא יסכימו עליו רבים, והוא משלשה שהקדוש ברוך הוא שונאן. יא. עשיר מכחש אין הדעת סובלו והוא נבזה בעיני עצמו. יב. תקון לפה שיתן צדקה. יג. על ידי אמת העולם נשמר ...

... בסבה קלה ואהיה שמח בחלקי ולא אהיה משקע בתאוות ממון ועל כן אלו המשקעים בממון כל מה שיש לו עשירות יותר יש לו דאגות ועצבות ומרה שחורה ביותר כי הממון והעשירות שלו הוא בבחינת: "בעצבון תאכלנה" שהוא בחינת עצבות ומרה שחורה אנפין חשוכין, מיתה כנ"ל ועל כן כל מה שיש לו ממון ועשירות יותר יש לו עצבות ומרה שחורה ודאגות יותר כי הממון שלו הוא מבחינת עצבות ומרה שחורה וכו' כנ"ל וזהו: 'מרבה נכסים מרבה דאגה' כי בודאי הוא מרבה דאגה ועצבות על ידי רבוי הנכסים והעשירות כי הנכסים שלו הם בעצמו בחינת עצבות כנ"ל ועל כן כל מה שמתרבין יותר נתרבה העצבות והדאגות ביותר כנ"ל ועל כן הממון והעשירות הוא מקצר ומכלה ימיו וחייו של האדם כי אין דבר שמפסיד החיות כמו הדאגה והעצבות כידוע לחכמי הרופאים והממון והעשירות הוא מרבה דאגה ועצבות כנ"ל על כן הוא מפסיד ומכלה חייו כי הוא מקשר בפנים דסטרא אחרא אלהים אחרים ... כנ"ל. וזה שכתוב: "ועפר תאכל כל ימי חייך" עפר זה בחינת הממון כמו שכתוב: "ועפרות זהב לו" הינו שהממון והעשירות שהוא בחינת עפר 'תאכל כל ימי חייך' כי הממון היא אכלת ומכלה כל ימי חייו של האדם כנ"ל כי ... ועל כן אי אפשר להמשיך שפע ומזונות ולהרויח ממון הנקרא ממון דהינו ממון דקדשה שיהיה 'שמח בחלקו' שזהו עקר העשירות כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה, 'איזהו עשיר השמח בחלקו' כי אם על ידי שבירת תאוות ממון שהוא בחינת אמת שמשם עקר ההשפעה כנ"ל ועל כן 'קשים ... תאוות ממון כנ"ל] שם מבאר שהממון הוא בחינת פנים וכו' עין שם ועל כן אמרו רז"ל: 'פני הארץ הם העשירים' כמו שפרש רש"י על פסוק: "והרעב היה על כל פני הארץ" 'מי הם פני הארץ ? אלו העשירים' כי הממון והעשירות הוא בחינת פנים כנ"ל. שם תאוות ממון הוא בחינת חשך, אנפין חשוכין וכו' עין שם 'קץ שם לחשך' וכו' ... כי מזוזה דיקא מבטל חמדת הממון ועל כן שלח לו מזוזה דיקא כי ארטבן שלח לו מרגליתא טבא הינו עשירות וממון כי היה שוה ממון הרבה ועשה עקר החשיבות מזה על כן שלח לו רבי כנגד זה מזוזה דיקא כי מזוזה מבטל חמדת העשירות כנ"ל מלחא כי סריא זה שנפל לסרחון תאוות הממון וכו' ועל כן אפקוהו בלשון כי סריא שהוא לשון הנאמר ...

... כמה דברים מעניני העולם והרב מבארדיטשוב שהייתי אז סמוך בשם ודברתי עמו מענין שכלם מלאים דאגות וחסרונות הרבה שכל העשירים הגדולים חסר להם הרבה מאד לכל אחד ואחד וכו' ואחר כך עניתי ואמרתי לפניו פסוק זה . "גם את ...

... ומאסף ממון שהם ניצוצי הקדשה כי הם בחינת הגונין עלאין שיש בזהב וכסף ונחשת שהם הממון וזה בחינת תאוות עשירות, שהיא בחינת מלכות ועל כן עמלק, שהוא מלכות הרשעה רודף את מחנה דן שהוא בחינת מלכות דקדשה כנ"ל "ויזנב ... שהוא בחינת מלכות דקדשה מוציא ממנו כל הממון וכל הניצוצות, ונעשה מזה תורה כנ"ל כי מרדכי מוציא ממנו כל העשירות בבחינת: "חיל בלע ויקאנו" ו. ולפי הגדלת הדעת, כן הפרנסה בנקל כי פרנסה בנקל תולה בדעת כמו שכתוב: "שטו ...

... שמו" ויתאוו להיות נשרשים בנפשו, בבחינת: "לשמך ולזכרך תאוות נפש" וזה בחינת 'חומה', בחינת מאריך אף, שיכבש כעסו כי עשירות וכבישת כעס בחינה אחת ונקראים חומה כי מי שהוא מקלקל חומה של עשירות ולוקח לעצמו כעס וחמה ומחומה עושה חמה כי שניהם מסטרא דשמאלא כמו שכתוב: "מצפון תפתח הרעה" וכתיב: "מצפון זהב יאתה" . "הון עשיר קרית עזו וכחומה נשגבה במשכתו" "עיר פרוצה אין חומה איש אשר אין מעצור לרוחו" וכשנמשך לאיש עשירות, אזי יש לו חומה והחומה של עשירות מעצור לכעסו ולפעמים כשמתגבר בכעסו ומקלקל החומה של עשירות נמצא שהכעס מזיק לעשירות וכשהיצר מסית לאדם שיכעוס ידע שבזאת השעה ישפיעו לו מלמעלה איזה סך ממון והיצר רוצה לקלקל זאת ההשפעה ועקר ... אלא שישמר מכעס כי הכעס פוגם בנפשו, בבחינת: "טורף נפשו באפו" אבל כששומר את עצמו מכעס ומגדיל החומה של עשירות ובזה מגדיל נפשו ושמו אזי כל הנפשות תאבים להכלל בנפשו "ואליו הוא נושא את נפשו" בשביל זה, 'הגוזל ממון ישראל כאלו גוזל את נפשו' בבחינת: "וקבע את קבעיהם נפש" בשביל זה הכל תאבים לקרב את עצמו לעשיר כי שם שרש נפשם נמצא, זה שזכה להעמיד תלמידים חכמים וזכה שיכללו בנפשו נפשות של רבים בודאי זה טוב ... הם מרבים וזה פרוש: "ואברכך ואגדלה שמך" ופרש רש"י: 'ואברכך בממון' כי עקר גדול השם והנפש, הוא על ידי עשירות כנ"ל וכל זה נעשה על ידי כסא ומשפט הנ"ל כי על ידי שמכלכל דבריו במשפט על ידי זה יכול ... שניהם" ועל הנפש נאמר,: "טוב מראה עינים מהלך נפש" וזה בחינת פגם הכעס בחינת: "עששה מכעס עיני" וזה בחינת עשירות, בחינת: "ברבות הטובה רבו אוכליה ומה כשרון לבעליו כי אם ראות עיניו" ושאלו את הלל הנשיא 'מפני מה עיניהם ...

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קסב - בימי המגיד, היה איש עשיר ומיחס בימי המגיד, זכרונו לברכה, היה איש עשיר ומיחס, והיה מתנגד לאנשי המגיד וספרו לו אנשיו מזה האיש ואמר להם שיראו לקרב אותו אליו ולהשתדל בזה מאד ... מנכסיו ואמר המגיד, זכרונו לברכה שאלו שניהם אי אפשר שיהיו במקום אחד, הינו תורה וגדלה כי 'הרוצה להחכים ידרים להעשיר יצפין' נמצא כשרוצה להחכים עומד לדרום על כן אי אפשר לו להעשיר כי כשהוא בדרום אזי איננו בצפון ועשירות בצפון וכן להפך כי אם, אם הוא בתכלית העניוות שהוא אין ממש אזי אינו עומד בשום צד כי אי ...