... גדולים וכל מי שהיה בא אצלו עם איזה דבר חכמה היה אצלו בחשיבות גדול מאד והיה נותן להם כבוד ועשירות בשביל החכמה, לכל אחד כפי רצונו מי שהיה רוצה ממון, היה נותן לו ממון ומי שהיה רוצה כבוד היה ... חי חיים טובים שאין בהם שום חסרון ויש לי הסכמה על זה שאני חי חיים טובים, מן המדינה של עשירות וחיים טובים שלו הוא, שהיה אוכל לחם ושותה מים [וספר להם] כי יש מדינה שיש בה עשירות גדול, שיש להם אוצרות גדולים פעם אחת נתקבצו והתחיל כל אחד להתפאר עם חיים טובים שלו איך הוא חי ... זה דברי החרש הנ"ל] שאם לא תושיעו אותם יוכלו הקלקולים הנ"ל של אותו המדינה להזיק לכם גם כן והלכו העשירים הנ"ל אל אותו המדינה וגם אני הלכתי עמהם וגם בדרך הלוכם היו חיים גם כן כל אחד ואחד חיים ... שהיה שם הגן הנ"ל התחילו לפקח על תקון המדינה שנתקלקל אצלם הטעם וכו' כנ"ל ונתישבו. היות שיש מדינה של עשירות, [הינו אותו המדינה עצמה הנ"ל] ונראה להם שהגנני שלהם שנאבד [שעל ידו היה להם חיים טובים] הוא משרש אחד עם אותן בני המדינה של עשירות שיש להם גם כן חיים טובים על כן היתה עצתם לשלח אל אותו המדינה של עשירות ובודאי יושיעו אותם וכן עשו ושלחו שלוחים אל אותו המדינה של עשירות והלכו השלוחים, ופגעו בהם [הינו שהשלוחים פגעו בבני אותו המדינה עצמה של עשירות כי הם היו רוצים לילך אצלם כנ"ל] ושאלו את השלוחים: להיכן אתם הולכים? השיבו: אנו הולכים אל אותו המדינה של עשירות, שיושיעו אותנו ענו ואמרו: אנחנו בעצמנו הם בני אותה המדינה של עשירות ואנו הולכים אצלכם אמרתי אני להם: [הינו החרש שמספר כל זה אמר להם] הלא אתם צריכים אלי, כי אתם ... ואמרתי: בודאי זה הוא הגנני באמת! [נמצא שנתתקן על ידו המדינה הזאת] נמצא, שיש לי הסכמה מאותו המדינה של עשירות, שאני חי חיים טובים כי אני תקנתי את המדינה הנ"ל כנ"ל ועתה אני נותן לכם במתנה את החיים טובים ...

... מחו הוא צריך לעבודת ה', שיהא הולך מלבש במלבושי זהב, היה מספיק לו וכן להפך שלפעמים נתקרב אליו איזה עשיר, והיה מוציאו מן הישוב כנ"ל והיה מבין שזה העשיר צריך לילך בבגדים קרועים ונבזים היה מנהיגו כך הכל כפי שהיה יודע צרך הספקת כל אחד ואחד היה מספיק ... כי היה להם תענוג מן הסגוף או מתענית גדול יותר מכל התענוגים שבעולם ויהי היום, והיה מדינה, שהיה שם עשירות גדול, שהיו כלם עשירים אך היה דרכם והנהגתם זר ומשנה מאד כי הכל היה מתנהג אצלם כפי העשירות שהיה ערך מעלת כל אחד ואחד כפי העשירות שלו שמי שיש לו כך וכך אלפים או רבבות יש לו מעלה זו ומי שיש לו כך וכך ממון ... כל אחד יהיה רוצח וגזלן כדי שיהיה נעשה אלוק על ידי הממון שיגזל אך אמרו שמאחר שהוא אלוק [דהינו העשיר בעל הממון הוא אלוק], הוא ישמר מגזלות ורציחות ותקנו עבודות וקרבנות, שיהיו מקריבים ומתפללים אל האלקות הנ"ל גם היו מקריבים בני אדם והיו מקריבין את עצמן אל האלקות הנ"ל, כדי שיהיה נכלל בו ואחר כך יתגלגל ויהיה עשיר כי עקר האמונה היה אצלם הממון כנ"ל והיה להם עבודות וקרבנות וקטרת שהיו עובדים בהם את האלקות הנ"ל [דהינו ... גבוריו כשהיה עדין רחוק ממנה הרבה חמשים פרסאות שיכניעו עצמן תחתיו והיה כובש מדינות כנ"ל והסוחרים של המדינה של עשירות הנ"ל שהיו סוחרים במדינות אחרות כנ"ל באו למדינתם, וספרו מהגבור הנ"ל ונפל עליהם פחד גדול ואף על פי שהיו ... שכל בני המדינה הם כלם אלקות, ונוסעים עם מלאכים דהינו שכל אנשי אותה המדינה מקטן ועד גדול הם כלם עשירים מפלגים, עד שהקטן שבהם הוא גם כן אלוק לפי טעותם [כי הקטן שבהם הוא עשיר מפלג ויש לו כל כך כשעור הקצוב לאלוק אצלם וכנ"ל] וגם נוסעים עם מלאכים כי הסוסים שלהם הם מכסים בעשירות גדול בזהב וכיוצא עד שכסוי של סוס אחד עולה לסך של מלאך שלהם נמצא שנוסעים עם מלאכים שקושרים שלשה ... אך לא מצאו תכף איש כזה שלא יהיה נזון ממזונות של שאר בני אדם ובחרו להם לפי שעה איש עשיר שיש לו שפע מזונות הרבה עד אשר ימצאו איש כרצונם, דהינו שלא יהיה נזון וכו' כנ"ל ולפי שעה עשו את העשיר למלך, עד אשר ימצאו איש כנ"ל אז ירד העשיר מן המלוכה ויקבלו את אותו האיש למלך ובחרו להם ארץ גורמת לזה, והלכו וישבו שם כת אחרת אמרו, שיפת ... בתפילות שלהם שהיו מתפללים לאלקותם הנ"ל ונסכם ביניהם שהם מכרחים [לקים עצתם הראשונה דהינו] לשלח אל המדינה שיש בה עשירות מפלג כנ"ל אשר לפי דעתם היו כל בני אותה המדינה כלם אלקות כנ"ל והם יושיעו אותם בודאי כנ"ל מאחר ... עולה יותר מכל אלקותם הינו שהמקל שלו היה עם אבנים טובות יקרים אשר זה המקל היה שוה יותר מכל העשירות של כל אלקותם הנ"ל [הינו, בין האלקות שבמדינתם ובין האלקות שהלכו אצלם כי המקל היה שוה יותר מכל העשירות של כלם] גם היה הולך בכובע, שהיה קבוע בו אבנים טובות שהיה שוה הון רב ותכף ומיד נפלו לפניו בכריעה והשתחויה כי לפי דעתם היה האדם הזה אלוק על כל אלהים שלהם מאחר שיש לו עשירות מפלג כזה [והאדם הזה שפגעו הוא היה הממנה על האוצרות של המלך הנ"ל] ואמר להם האדם הזה: זה הוא חדוש אצלכם [בלשון תמה] בואו עמי ואראה לכם עשירות והוליך אותם אל ההר שהיה מסדר שם אוצר המלך והראה אותם את האוצר ותכף ומיד נפלו בכריעה והשתחויה כי זהו אלוק על כל אלהים, לפי דעתם [הסכלה והנבוכה, שהיה אצלם עקר האמונה הממון והעשירות כנ"ל] אך קרבנות לא הקריבו שם [כי לפי דעתם הנ"ל שהוא אלוק על וכו', בודאי היו מקריבים את עצמן ... אלו השלוחים קרבנות לזה הממנה הנ"ל אבל זה היה ברור אצלם, שהוא אלוק על כל אלהים מאחר שיש לו עשירות עצום ורב כזה ונתישבו אלו השלוחים. למה להם לילך אל האלקות הנ"ל דהינו אל המדינה שהיו עשירים מפלגים מאד, שהם אצלם כלם אלקות כנ"ל כי הלוא אצל זה האיש בודאי יוכלו לקבל ישועה כי הלוא זה האיש הוא אלוק גדול על כלם [לפי דעתם הרעה הנ"ל] מאחר שיש לו עשירות עצום ומפלג כזה [כפלי כפלים יותר מכלם] על כן בקשו מזה האיש שילך עמם למדינתם ונתרצה להם והלך עמם ... כזה כי היו בטוחים שעל ידו יהיה להם תשועה בודאי מאחר שהוא אלוק כזה [לפי דעתם] כי יש לו עשירות עצום כזה וצוה זה האיש [שהוא הממנה של המלך הנ"ל, שקבלו אותו בני המדינה הזאת לאלוק] שקדם שיהיה סדר ... ובודאי היה ביניהם שמחה גדולה, שמחות ובכיות כנ"ל והלכו שלשתן יחד דהינו הממנה והגבור והבעל תפילה והאלקות הנ"ל דהינו העשירים גדולי המדינה הנ"ל [שהם נקראים שם במדינתם אלהים כנ"ל] הלכו עמהם ויתהלכו באשר יתהלכו ובאו למדינה אחת והיו שם ... שמי שיש לו שפע מזונות, ואינו נזון ממזון של שאר בני אדם הוא ראוי להיות מלך וקבלו לפי שעה עשיר אחד למלך אחר כך מצאו אדם שהיה יושב בים של חלב והוטב בעיניהם מאד כי זה האדם הוא נזון ... כי הוא הוא המלך בעצמו וגדל השמחה שהיה שם בודאי, אי אפשר לשער במח ואלו האלקות השוטים הנ"ל, [הינו העשירים, גדולי המדינה של עשירות, שהיו במדינתם אלקות], הלכו עמהם ולא ידעו כלל מחיותם מהו השמחות הללו והנה עתה חזרו ונתקבצו כל הקבוץ הקדוש ... הגבור] בכן, תוליך אותם [הינו את אלו האנשים הנ"ל שנפלו בעבודה זרה של ממון, שהם האלקות של המדינה של עשירות הנ"ל, שהלכו עמהם כנ"ל] תחלה נגד הרוח, כדי שיגיע אליהם ריח המאכלים הנ"ל אחר כך, כשתתן להם מן המאכלים הנ"ל בודאי ישליכו תאוה זו של ממון וכן עשה הגבור ולקח את האנשים הנ"ל, דהינו גדולי המדינה של עשירות, שהם אלקות במדינתם, כנ"ל כי אלו האלקות היו בכאן, כי באו עם הממנה על האוצרות לכאן, ככל המבאר למעלה ... והקברים הנ"ל] ואמר להם: בואו עמי! כי עתה אינכם צריכים להתירא עוד מן הגבור [שהיו כל בני המדינה של עשירות מתיראים ממנו כנ"ל] כי אני אני הוא הגבור [כנ"ל] ובקשו מן הגבור שיתן להם מן המאכלים הללו, כדי להוליך ... שלהם ותכף כשנתנו להם מאלו המאכלים התחילו תכף להשליך את כספם וזהבם כנ"ל וטמנו עצמן במחלות עפר מגדל הבושה והעשירים הגדולים והאלקות הנ"ל, נתבישו ביותר וגם הקטנים שהיו נקראים אצלם "חיות רעות" כנ"ל, נתבישו בעצמן גם כן על שהיו ... לעזרה ועל סוסים ישענו ומצרים אדם ולא אל וסוסיהם בשר ולא רוח". הינו בחינת המדינה שסמכו עליה המדינה של עשירות שהם יושיעו אותם כי לפי טעותם סברו שהם כלם אלקות וסוסיהם הם מלאכים כמבאר לעיל בתוך המעשה עין שם ...

... מלמדים בלשונות ובכלי זמר בכן מה בצע כי תהרגו אותנו?! הלא טוב שתשאו אותנו לנשים ויהיה לכם גם את העשירות שלנו והראתה היא להם מה שבספינה והתרצו לדבריה והראו הגזלנים להן גם כן את כל העשירות שלהם והוליכו אותם בכל המקומות שלהם והסכימו ביניהם שלא יהיו נושאים הגזלנים את הנשים הנ"ל בבת אחת כי אם ... ונפלו ואמרה לחברותיה הנ"ל. לכו ושחטו כל אחת את בעלה והלכו [בנות השרים] ושחטו את כל השודדים ומצאו שם עשירות מפלג מאד, שלא היה אצל שום מלך והסכימו שלא לקח נחושת ולא כסף כי אם זהב ואבנים טובות והשליכו ... שנאבדה ממך כנ"ל הרי לך הספינה שלך עם כל הסחורה ועל זה שנשתהה המעות כל כך יש לך עתה עשירות בספינה בכפלי כפלים ממה שהיה כי הספינה בעצמה עם כל הסחורה של בן הסוחר שהיא ברחה עמה כנ"ל עדין היה אצלה בשלמות כנ"ל ונוסף לזה היה בספינה כל העשירות שלקחה אצל הגזלנים הנ"ל שהיה עשירות מפלג מאד, כפלי כפלים כנ"ל ואתה בן מלך הינו החתן שלה באמת נלכה ונסעה ושבו לביתם ברוך ה' לעולם ...

... הדברים הם באים רק מהצדיק האמת ועל כן כשמקרב להצדיק האמת יוכל לקבל בקל את מה שצריך לו הן עשירות או בנים אבל כשהוא רחוק מהצדיק אזי בא לו בקשי גדול כי כל אחד מקבל עשירות או בנים לפי המזל שלו והמזל מקבל ההשפעה מהצדיק, כי משם באים כל ההשפעות ועל כן כשהוא רחוק מהצדיק, ... כח גדול כדי לקבל ההשפעה מהצדיק, מחמת שהוא רחוק ממנו ועל כן נמצא בזה חלוקים רבים לפעמים מגיע לאדם עשירות והוא מת מזה ונשאר העשירות ליורשין ולפעמים הוא מת על ידי זה שמקבל עשירות, וגם אובד את העשירות וכן חלוקים רבים והוא כמו למשל כשאחד רוצה להגביה משא כבד והוא מכניס כל כחו להגביה המשא מחמת שכבדה ... מחמת שהוא קרוב אצלו אבל עם כל זה, לפעמים יכול להיות שאדם יתקרב להצדיק האמת ועל ידי זה אובד העשירות דע כי זה מחמת שהוא רואה דבר יקר גבוה מאד 'ואף על פי דאיהו לא חזי מזלה חזי' ומחמת שהמזל רואה דבר יקר ונעלה מאד על ידי זה משליך העשירות מאצלו כמו מי שנושא משא של נחשת ורואה זהב ואבנים טובות ויקרים אזי משליך הכל ורץ וחוטף את הדברים היקרים כמו כן מחמת שנתקרב ורואה יקר מפז ומפנינים אזי משליך המזל, את העשירות כלאחר יד מכל שכן כשזוכה שירגיש גם בעצמו שההתקרבות להצדיק הוא יקר מכל העשירות שבעולם אזי בודאי אינו משגיח על ממון ואינו רוצה כלל עשירות.

... ממש מה שאנו רואים, שכל הנגידים הגדולים, כמעט כלם, הם משגעים ממש כמו שאנו רואין בחוש שכל מי שהוא עשיר, יש לו שגעון גדול דע, כי הממון עושה אותו משגע כי הממון הוא מנפילת העשירות של הנביאים כי 'כל הנביאים היו עשירים' והנבואה כשבאה על הנביא, היה כמו משתגע כמו שפרש רש"י: "ויתנבא" 'ואשתטי' . ואצל הנגידים הנ"ל נעשה על ידי הממון שגעון גמור ועל כן הם נעשים משגעים על ידי העשירות שלהם

... מ'צא ח'ן ב'עיני ה' אות תסד מענין הספור מברדיטשוב, שספרו לפניו כמה מיני מעשיות של כמה מיני בני אדם מעשירים ושאר אנשים וממפרסמים של עכשו וכו' ענה ואמר אם נצרף יחד כל אלו המעשיות של כמה מיני בני אדם ...

... משונאיו. ה. קדם המלחמה צריך תפילה לה' יתברך. ו. בכל פעם שאדם נופל מאמונתו, הוא ממשיך עליו מתנגד גדול ועשיר. ז. כשאדם מתפלל על שונאיו, יתפלל בבקר. ח. הסתכלות בכל פעם על השמים זהו מבטל שנאת האויבים. ט. כששוכח ...

... שמו" ויתאוו להיות נשרשים בנפשו, בבחינת: "לשמך ולזכרך תאוות נפש" וזה בחינת 'חומה', בחינת מאריך אף, שיכבש כעסו כי עשירות וכבישת כעס בחינה אחת ונקראים חומה כי מי שהוא מקלקל חומה של עשירות ולוקח לעצמו כעס וחמה ומחומה עושה חמה כי שניהם מסטרא דשמאלא כמו שכתוב: "מצפון תפתח הרעה" וכתיב: "מצפון זהב יאתה" . "הון עשיר קרית עזו וכחומה נשגבה במשכתו" "עיר פרוצה אין חומה איש אשר אין מעצור לרוחו" וכשנמשך לאיש עשירות, אזי יש לו חומה והחומה של עשירות מעצור לכעסו ולפעמים כשמתגבר בכעסו ומקלקל החומה של עשירות נמצא שהכעס מזיק לעשירות וכשהיצר מסית לאדם שיכעוס ידע שבזאת השעה ישפיעו לו מלמעלה איזה סך ממון והיצר רוצה לקלקל זאת ההשפעה ועקר ... אלא שישמר מכעס כי הכעס פוגם בנפשו, בבחינת: "טורף נפשו באפו" אבל כששומר את עצמו מכעס ומגדיל החומה של עשירות ובזה מגדיל נפשו ושמו אזי כל הנפשות תאבים להכלל בנפשו "ואליו הוא נושא את נפשו" בשביל זה, 'הגוזל ממון ישראל כאלו גוזל את נפשו' בבחינת: "וקבע את קבעיהם נפש" בשביל זה הכל תאבים לקרב את עצמו לעשיר כי שם שרש נפשם נמצא, זה שזכה להעמיד תלמידים חכמים וזכה שיכללו בנפשו נפשות של רבים בודאי זה טוב ... הם מרבים וזה פרוש: "ואברכך ואגדלה שמך" ופרש רש"י: 'ואברכך בממון' כי עקר גדול השם והנפש, הוא על ידי עשירות כנ"ל וכל זה נעשה על ידי כסא ומשפט הנ"ל כי על ידי שמכלכל דבריו במשפט על ידי זה יכול ... שניהם" ועל הנפש נאמר,: "טוב מראה עינים מהלך נפש" וזה בחינת פגם הכעס בחינת: "עששה מכעס עיני" וזה בחינת עשירות, בחינת: "ברבות הטובה רבו אוכליה ומה כשרון לבעליו כי אם ראות עיניו" ושאלו את הלל הנשיא 'מפני מה עיניהם ...

שיחות הר"ן - אות רמז - שיחות מורנו הרב רבי נחמן אמר: כל מי שיש לו כבוד ועשירות יותר הכבוד רחוק ממנו ביותר כי כשאחד יש לו מעט מעות הוא יכול להחזיק המעות אצלו סמוך לבשרו אבל כשיש לו הרבה מעות, המעות שלו מנח בתבה נמצא שהכבוד שהוא העשירות רחוק ממנו ביותר וכן כשיש לו עוד יותר עשירות אזי מעותיו וסחורותיו מנחים בחנות וכיוצא ורחוק ממנו עוד יותר וכשיש לו עוד יותר ויותר עשירות אזי הונו ועשירות שלו מנח במקומות ועירים אחרים רחוק עוד יותר ויותר ממנו וכן כל מה שיש לו כבוד ועשירות יותר, אזי הכבוד רחוק ממנו ביותר והקיסרים והמלכים שכבודם מרבה מאד, כבודם רחוק מהם עוד יותר כי המלך או ...

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קסב - בימי המגיד, היה איש עשיר ומיחס בימי המגיד, זכרונו לברכה, היה איש עשיר ומיחס, והיה מתנגד לאנשי המגיד וספרו לו אנשיו מזה האיש ואמר להם שיראו לקרב אותו אליו ולהשתדל בזה מאד ... מנכסיו ואמר המגיד, זכרונו לברכה שאלו שניהם אי אפשר שיהיו במקום אחד, הינו תורה וגדלה כי 'הרוצה להחכים ידרים להעשיר יצפין' נמצא כשרוצה להחכים עומד לדרום על כן אי אפשר לו להעשיר כי כשהוא בדרום אזי איננו בצפון ועשירות בצפון וכן להפך כי אם, אם הוא בתכלית העניוות שהוא אין ממש אזי אינו עומד בשום צד כי אי ...