... כמה דברים מעניני העולם והרב מבארדיטשוב שהייתי אז סמוך בשם ודברתי עמו מענין שכלם מלאים דאגות וחסרונות הרבה שכל העשירים הגדולים חסר להם הרבה מאד לכל אחד ואחד וכו' ואחר כך עניתי ואמרתי לפניו פסוק זה . "גם את ...

... א. דע שיש שבילי התורה, שיש בהם התבוננות גדול מאד שאי אפשר לבוא להתבוננות הזאת, כי אם על ידי עשירות וצריך שיהיה לו על כל פנים פרנסה כמו כן להתבוננות הזאת, שהוא גדול מאד צריך שיהיה לו עשירות גדול מאד שיהיה לו הון רב, ולא תחסר כל בה כי צריך כל הון דעלמא, להתבוננות הזאת ובני יששכר שהיה להם זאת ההתבוננות בבחינת: "ומבני יששכר יודעי בינה" לא זכו לזה, כי אם על ידי עשירות בחינת: "יששכר חמור גרם", ותרגומו: 'עתיר בנכסין' ועל כן משה וכל הנביאים היה להם עשירות גדול מאד כדי לבוא על ידו להתבוננות הזאת ומחמת שיש בהתורה התבוננות הזאת על כן נקראת התורה הון וכן כל מי שעבר דרך ידם התורה היה להם עשירות גדול מאד דהינו משה רבנו שהביא התורה לישראל היה עשיר גדול כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה וכן רבי שסדר וחתם המשניות וכן רב אשי שהיה חתימת התלמוד, וסדר את כל התלמוד שגם כן היו עשירים גדולים מאד כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה כי מחמת שתקנו וסדרו את כל התורה שבעל פה ועבר דרך ידם התורה, על כן היו גם כן עשירים כנ"ל כי צריך עשירות גדול להתבוננות הנ"ל וזה בחינת: "פסל לך" ודרשו רבותינו, זכרונם לברכה: 'הפסלת יהיו שלך וכו' כי כמו שבפשטי התורה ... מקדם, ולסבב בכמה סיבובים, עד שבאים אל המכון והעקר הוא המכון וכל אלו הסיבובים, הם בחינת פסלת והם בחינת עשירות שעל ידו באים אל ההתבוננות וזה בחינת: "פסל לך" 'הפסלת יהיה שלך', משם נתעשר משה כי זה הפסלת של לוחות הם בחינת הסיבובים, שננסרין ונפסלין סביב סביב ההתבוננות והם בחינת עשירות כנ"ל, שעל ידו באים אל ההתבוננות כנ"ל וזה אותיות ממון ראשי תבות משם נתעשר משה וי"ו הוא בחינת הלוחות, שמשם נתעשר משה כי הלוחות ארכן ו' ורחבן ו' וכו' כמו שאמרו רבותינו ז"ל ב. ולבוא לעשירות הזאת הוא על ידי בחינת תקוני עתיק בחינת אריכות ימים, בחינת זקן כי צריך אריכות ימים כדי לקבל בתוכו את העשירות של ההתבוננות ואריכות ימים, הינו שצריך שיראה להאריך ולהגדיל ימיו כי כל יום ויום ממקום שמתחיל אצל כל אחד ... ימיו מתרחבין בתוספות קדשה וזה בחינת אריכות ימים ואברהם שזכה לבחינת זקן בחינת אריכות ימים על ידי זה זכה לעשירות בחינת: ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל וזה בחינת: מזקנים אתבונן שעל ידי בחינת זקן הנ"ל בא להתבוננות שהוא בא על ידי עשירות שנמשך לתוך אריכות ימים שהוא בחינת זקן כנ"ל ג. ובחינת זקן, דהינו להרחיב ולהאריך ימיו בתוספות קדשה בכל פעם ... היראה כנ"ל נמצא שזוכין על ידי היראה, לאריכות ימים שהם בחינת זקן, בחינת תקוני עתיק שעל ידי זה זוכין לעשירות כי היראה שומרת מההפך של עשירות דהינו עניות, שבא על ידי בחינת: "שקר החן והבל היפי" כי יש כמה מיני חן של שקר שעושים בעמידה, ... כמו שכתוב: "ויהי כאשר ארכו לו שם הימים וישקף אבימלך" וכו' ועל ידי זה שהמשיך אריכות ימים, זכה שם לעשירות כמו שכתוב: "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים" וכו' כנ"ל כי מי שאין לו יראה, ואינו ... על ידי זה בא לעניות כמו שכתוב: "אל תחמד יפיה בלבבך, כי בעד אשה זונה עד ככר לחם" כי עשירות והבל היפי, הם שני הפכים כי עשירות, הוא מאריכות הנשימה ויפי, הוא מהפסק הנשימה כי בשעת יציאת הטפה זרעיות אזי צריך להיות הפסק הנשימה, משני טעמים ... הוא כפי ההבל כנ"ל ועל כן מי שחומד יפי הנשים נמצא שמקבל בחינת הפסק הנשימה ועל כן הוא בהפך מעשירות שהוא בחינת אריכות הנשימה כי כל מיני עשירות דהינו כל מיני דגן, וכל האילנות ועשבים, וכל מיני מתכות הם רק על ידי גשמים וכן כל האוצרות הם ... מבחינת הנשימה שמכניסין ומקבלין אויר מן החוץ כמו שכתוב: "מנשמת אל יתן קרח ורחב מים במוצק" וזה בחינת: "הון עשיר קרית עזו" הינו שהעשירות הוא על ידי בחינת הנשימה שהוא אויר הקר שמקבלין בכל רגע מן החוץ כנ"ל וזהו 'קרית עזו', בחינת: "גשם ... תבונה" על ידי קר רוח, שהוא רוח הקר של הנשימה על ידי זה זוכין להתבוננות הנ"ל, שבא על ידי עשירות כנ"ל וזה בחינת: "ונשמת שדי תבינם" כי עקר ההתבוננות על ידי הנשימה, בחינת קר רוח כנ"ל כי עקר תקון ... ה' שהוא השכל הוא על ידי הנשימה כנ"ל נמצא שעל ידי יראה זוכין לאריכות ימים שעל ידי זה נמשך העשירות שעל ידו באים להתבוננות כנ"ל ד. ושלמות היראה, היא בבחינת שלש קוין בחינת 'מורא שמים' 'ומורא רבך', 'ומורא אב ... 'מורא אב ואם' צריך להמשיכה בבחינת 'נחלת אבות' בחינת: "בית והון נחלת אבות" וצריך שתתפשט היראה על כל חלקי עשירות, שהם נחלת אבות כנ"ל 'לעולם ישלש אדם מעותיו 'שליש בפרקמטיא', 'ושליש בקרקע', 'ושליש בידו' ושלשה חלקים אלו שיש בעשירות הם כנגד שלשה פעמים עשירות שנזכר בתורה כי בכל התורה כלה לא נזכר עשירות, כי אם שלש פעמים אלו "ולא תאמר אני העשרתי את אברם" "כי כל העשר אשר הציל אלהים" וכו' ואצל שקלים, כמו שכתוב: "העשיר לא ירבה" כי שליש שבפרקמטיא, הוא כנגד העשירות שנזכר אצל סדום כי בסדום כתיב,: "הנשכחים מני רגל" כי הם רצו לבטל המשא ומתן, שהוא בחינת רגל כמו שכתוב: "שמח זבלון בצאתך" על כן צריך דוקא משא ומתן וזהו, 'שליש שבפרקמטיא'. 'ושליש שבקרקע', הוא כנגד העשירות שנזכר אצל רחל ולאה כי באמת עקר העשירות, הוא רק בשביל התבוננות אבל בלא זה העשירות הוא רק בשביל נשים, וקטני הדעת כמותן וזהו שאמרו: "כי כל העשר אשר הציל אלהים מאבינו לנו הוא ולבנינו" הינו שכל העשירות הוא רק בשביל נשים וקטני הדעת כמונו אבל אתה, "ועתה כל אשר אמר אליך אלהים עשה" דהינו שאתה צריך להעשירות בשביל התבוננות בגדלת ה' וכנגד זה הוא בחינת 'שליש שבקרקע', בחינת: 'אשה קרקע עולם'. 'ושליש בידו', הוא כנגד העשירות שאצל שקלים שנאמר שם: "לכפר על נפשתיכם" בחינת: "אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש" ה. והתגלות ... לבחינת שנה מכל השבעים פנים שהם בחינת שבעים שנים כנ"ל חזא לחמרה, דקא ילדה לה רמכי רמכי הינו בחינת עשירות, בחינת: "יששכר חמור גרם" כיעל ידי זה נמשך עשירות גדול כנ"ל כי על ידי ספורי מעשיות הנ"ל שעל ידי זה מעוררין מהשנה כנ"ל על ידי זה 'להתיר פה ... זה נתגלה יראה ועל ידי היראה נמשך אריכות הימים בחינת זקן, בחינת תקוני עתיק כנ"ל ועל ידי זה נמשך העשירות לתוך האריכות ימים כנ"ל וזה, פתח רבי שמעון ואמר: "עת לעשות לה'" וכו' דא תורה דלעלא דמתבטלא אי לא ...

... מחו הוא צריך לעבודת ה', שיהא הולך מלבש במלבושי זהב, היה מספיק לו וכן להפך שלפעמים נתקרב אליו איזה עשיר, והיה מוציאו מן הישוב כנ"ל והיה מבין שזה העשיר צריך לילך בבגדים קרועים ונבזים היה מנהיגו כך הכל כפי שהיה יודע צרך הספקת כל אחד ואחד היה מספיק ... כי היה להם תענוג מן הסגוף או מתענית גדול יותר מכל התענוגים שבעולם ויהי היום, והיה מדינה, שהיה שם עשירות גדול, שהיו כלם עשירים אך היה דרכם והנהגתם זר ומשנה מאד כי הכל היה מתנהג אצלם כפי העשירות שהיה ערך מעלת כל אחד ואחד כפי העשירות שלו שמי שיש לו כך וכך אלפים או רבבות יש לו מעלה זו ומי שיש לו כך וכך ממון ... כל אחד יהיה רוצח וגזלן כדי שיהיה נעשה אלוק על ידי הממון שיגזל אך אמרו שמאחר שהוא אלוק [דהינו העשיר בעל הממון הוא אלוק], הוא ישמר מגזלות ורציחות ותקנו עבודות וקרבנות, שיהיו מקריבים ומתפללים אל האלקות הנ"ל גם היו מקריבים בני אדם והיו מקריבין את עצמן אל האלקות הנ"ל, כדי שיהיה נכלל בו ואחר כך יתגלגל ויהיה עשיר כי עקר האמונה היה אצלם הממון כנ"ל והיה להם עבודות וקרבנות וקטרת שהיו עובדים בהם את האלקות הנ"ל [דהינו ... גבוריו כשהיה עדין רחוק ממנה הרבה חמשים פרסאות שיכניעו עצמן תחתיו והיה כובש מדינות כנ"ל והסוחרים של המדינה של עשירות הנ"ל שהיו סוחרים במדינות אחרות כנ"ל באו למדינתם, וספרו מהגבור הנ"ל ונפל עליהם פחד גדול ואף על פי שהיו ... שכל בני המדינה הם כלם אלקות, ונוסעים עם מלאכים דהינו שכל אנשי אותה המדינה מקטן ועד גדול הם כלם עשירים מפלגים, עד שהקטן שבהם הוא גם כן אלוק לפי טעותם [כי הקטן שבהם הוא עשיר מפלג ויש לו כל כך כשעור הקצוב לאלוק אצלם וכנ"ל] וגם נוסעים עם מלאכים כי הסוסים שלהם הם מכסים בעשירות גדול בזהב וכיוצא עד שכסוי של סוס אחד עולה לסך של מלאך שלהם נמצא שנוסעים עם מלאכים שקושרים שלשה ... אך לא מצאו תכף איש כזה שלא יהיה נזון ממזונות של שאר בני אדם ובחרו להם לפי שעה איש עשיר שיש לו שפע מזונות הרבה עד אשר ימצאו איש כרצונם, דהינו שלא יהיה נזון וכו' כנ"ל ולפי שעה עשו את העשיר למלך, עד אשר ימצאו איש כנ"ל אז ירד העשיר מן המלוכה ויקבלו את אותו האיש למלך ובחרו להם ארץ גורמת לזה, והלכו וישבו שם כת אחרת אמרו, שיפת ... בתפילות שלהם שהיו מתפללים לאלקותם הנ"ל ונסכם ביניהם שהם מכרחים [לקים עצתם הראשונה דהינו] לשלח אל המדינה שיש בה עשירות מפלג כנ"ל אשר לפי דעתם היו כל בני אותה המדינה כלם אלקות כנ"ל והם יושיעו אותם בודאי כנ"ל מאחר ... עולה יותר מכל אלקותם הינו שהמקל שלו היה עם אבנים טובות יקרים אשר זה המקל היה שוה יותר מכל העשירות של כל אלקותם הנ"ל [הינו, בין האלקות שבמדינתם ובין האלקות שהלכו אצלם כי המקל היה שוה יותר מכל העשירות של כלם] גם היה הולך בכובע, שהיה קבוע בו אבנים טובות שהיה שוה הון רב ותכף ומיד נפלו לפניו בכריעה והשתחויה כי לפי דעתם היה האדם הזה אלוק על כל אלהים שלהם מאחר שיש לו עשירות מפלג כזה [והאדם הזה שפגעו הוא היה הממנה על האוצרות של המלך הנ"ל] ואמר להם האדם הזה: זה הוא חדוש אצלכם [בלשון תמה] בואו עמי ואראה לכם עשירות והוליך אותם אל ההר שהיה מסדר שם אוצר המלך והראה אותם את האוצר ותכף ומיד נפלו בכריעה והשתחויה כי זהו אלוק על כל אלהים, לפי דעתם [הסכלה והנבוכה, שהיה אצלם עקר האמונה הממון והעשירות כנ"ל] אך קרבנות לא הקריבו שם [כי לפי דעתם הנ"ל שהוא אלוק על וכו', בודאי היו מקריבים את עצמן ... אלו השלוחים קרבנות לזה הממנה הנ"ל אבל זה היה ברור אצלם, שהוא אלוק על כל אלהים מאחר שיש לו עשירות עצום ורב כזה ונתישבו אלו השלוחים. למה להם לילך אל האלקות הנ"ל דהינו אל המדינה שהיו עשירים מפלגים מאד, שהם אצלם כלם אלקות כנ"ל כי הלוא אצל זה האיש בודאי יוכלו לקבל ישועה כי הלוא זה האיש הוא אלוק גדול על כלם [לפי דעתם הרעה הנ"ל] מאחר שיש לו עשירות עצום ומפלג כזה [כפלי כפלים יותר מכלם] על כן בקשו מזה האיש שילך עמם למדינתם ונתרצה להם והלך עמם ... כזה כי היו בטוחים שעל ידו יהיה להם תשועה בודאי מאחר שהוא אלוק כזה [לפי דעתם] כי יש לו עשירות עצום כזה וצוה זה האיש [שהוא הממנה של המלך הנ"ל, שקבלו אותו בני המדינה הזאת לאלוק] שקדם שיהיה סדר ... ובודאי היה ביניהם שמחה גדולה, שמחות ובכיות כנ"ל והלכו שלשתן יחד דהינו הממנה והגבור והבעל תפילה והאלקות הנ"ל דהינו העשירים גדולי המדינה הנ"ל [שהם נקראים שם במדינתם אלהים כנ"ל] הלכו עמהם ויתהלכו באשר יתהלכו ובאו למדינה אחת והיו שם ... שמי שיש לו שפע מזונות, ואינו נזון ממזון של שאר בני אדם הוא ראוי להיות מלך וקבלו לפי שעה עשיר אחד למלך אחר כך מצאו אדם שהיה יושב בים של חלב והוטב בעיניהם מאד כי זה האדם הוא נזון ... כי הוא הוא המלך בעצמו וגדל השמחה שהיה שם בודאי, אי אפשר לשער במח ואלו האלקות השוטים הנ"ל, [הינו העשירים, גדולי המדינה של עשירות, שהיו במדינתם אלקות], הלכו עמהם ולא ידעו כלל מחיותם מהו השמחות הללו והנה עתה חזרו ונתקבצו כל הקבוץ הקדוש ... הגבור] בכן, תוליך אותם [הינו את אלו האנשים הנ"ל שנפלו בעבודה זרה של ממון, שהם האלקות של המדינה של עשירות הנ"ל, שהלכו עמהם כנ"ל] תחלה נגד הרוח, כדי שיגיע אליהם ריח המאכלים הנ"ל אחר כך, כשתתן להם מן המאכלים הנ"ל בודאי ישליכו תאוה זו של ממון וכן עשה הגבור ולקח את האנשים הנ"ל, דהינו גדולי המדינה של עשירות, שהם אלקות במדינתם, כנ"ל כי אלו האלקות היו בכאן, כי באו עם הממנה על האוצרות לכאן, ככל המבאר למעלה ... והקברים הנ"ל] ואמר להם: בואו עמי! כי עתה אינכם צריכים להתירא עוד מן הגבור [שהיו כל בני המדינה של עשירות מתיראים ממנו כנ"ל] כי אני אני הוא הגבור [כנ"ל] ובקשו מן הגבור שיתן להם מן המאכלים הללו, כדי להוליך ... שלהם ותכף כשנתנו להם מאלו המאכלים התחילו תכף להשליך את כספם וזהבם כנ"ל וטמנו עצמן במחלות עפר מגדל הבושה והעשירים הגדולים והאלקות הנ"ל, נתבישו ביותר וגם הקטנים שהיו נקראים אצלם "חיות רעות" כנ"ל, נתבישו בעצמן גם כן על שהיו ... לעזרה ועל סוסים ישענו ומצרים אדם ולא אל וסוסיהם בשר ולא רוח". הינו בחינת המדינה שסמכו עליה המדינה של עשירות שהם יושיעו אותם כי לפי טעותם סברו שהם כלם אלקות וסוסיהם הם מלאכים כמבאר לעיל בתוך המעשה עין שם ...

... משונאיו. ה. קדם המלחמה צריך תפילה לה' יתברך. ו. בכל פעם שאדם נופל מאמונתו, הוא ממשיך עליו מתנגד גדול ועשיר. ז. כשאדם מתפלל על שונאיו, יתפלל בבקר. ח. הסתכלות בכל פעם על השמים זהו מבטל שנאת האויבים. ט. כששוכח ...

... כל מיני חן ומחמת זה נדמה שיש לה כל מיני חן ועל אותו ההר אינם יכולים לבוא, רק חכמים ועשירים וכו'] [ויותר לא הגיד] ויש עוד הרבה מאד בזה [מן ולקח שבויים עד הסוף לא נכתב כראוי כמו שספר] ...

... צריכים לידע מאד וצריכין ללמד עצמו להרגיל את עצמו בזה מאד כי לכל אדם חסר הרבה אפילו בעלי בתים ועשירים גדולים מכל שכן מקבלים אפילו החשובים והגדולים וצריך לזה להסתפק במעוט ולהנהיג ביתו כפי השעה והזמן ואם נדמה לו ...

... כך היה כי נתאכסן שם בבית איש נכבד אחד מהמקרבים להרב הקדוש דודו רבי ברוך זכרונו לברכה. והאיש היה עשיר נכבד. וקבלו בכבוד גדול ועשה סעדה עבורו. והיו שם עוד אנשים חשובים מהמקרבים להרב הנ"ל ונתנו לו יין לשתות ...

... אנו מלמדים בלשונות ובכלי זמר בכן מה בצע כי תהרגו אותנו?! הלא טוב שתשאו אותנו לנשים ויהיה לכם גם העשירות שלנו והראתה היא להם מה שבספינה, ונתרצו לדבריה והראו הגזלנים להם גם כן כל העשירות שלהם והוליכו אותם בכל המקומות שלהם והסכימו שלא יהיו נושאים בבת אחת, כי אם בזה אחר זה [הינו שכל ... מהשנים עשר ושתו ונשתכרו ונפלו ואמרה לחברותיה הנ"ל: לכו ושחטו כל אחת את בעלה והלכו ושחטו כלם ומצאו שם עשירות מפלג מאד, שלא היה אצל שום מלך והסכימו שלא לקח נחשת ולא כסף כי אם זהב ואבנים טובות והשליכו ... סחורה שנאבדה ממך [כנ"ל] הרי לך הספינה שלך עם כל הסחורה ועל שנשתהה המעות כל כך יש לך עתה עשירות בספינה בכפלי כפלים ממה שהיה [כי הספינה בעצמה עם כל הסחורה של בן הסוחר שהיא ברחה עמה כנ"ל עדין היה אצלה בשלמות כנ"ל ונוסף לזה היה בספינה כל העשירות שלקחה אצל הגזלנים הנ"ל שהיה עשירות מפלג מאד, כפלי כפלים כנ"ל] ואתה בן מלך [הינו החתן שלה באמת] נלכה ונסעה ושבו לביתם ברוך ה' לעולם ...

... דלת, זה בחינת דלת כנפות בחינת מכנף הארץ יוד, זה בחינת עשרה מיני נגונא, בחינת זמרת שמענו וזה פרוש "ועשירית האיפה סלת למנחה" וכו' כי עקר כח הכלה, הינו כח בחינת תכלת היא מקבלת בבחינת אמא אוזפת מאנהא לברתה ... אל לבו" בבחינת דינין מתערין מנה "ויאמר אל לבו לא אוסיף עוד לקלל" בבחינת המתקת הדינים בשרשן וזה פרוש: ועשירית האיפה איפה, אי פה מלכות פה בחינות כבוד אלהים, מלך הכבוד כד איהי סליקית מלאכיא שאלין בגינה אי פה, "איה מקום כבודו" ועשירית, זה בחינת יו"ד, בחינת קדשה כנ"ל הינו כשרוצין להמשיך קדשה לתוך מלכות כדי להעלות אותה בבחינת אי פה סלת ... אחר להורות ותרנות גדול בזה שמחלקין מעות להורות שהכלה היא בחינת ה"א שמדל"ת נעשית ה"א שעל ידי זה בא עשירות גדול, בבחינות: 'והריקותי לכם ברכה עד בלי די, עד שיבלו שפתותיכם' וכו' שמחלקין המעות מורה שהגיעו לזאת הברכה, עד שהמעות אין חשוב אצלם וזה פרוש: "ועשירית האיפה" 'עשירית', שהוא בבחינת אי פה, הינו שבלו פיהם מלומר די, שיש להם כל כך עשירות וזה מחמת שנעשה מרביעית ההין, מדל"ת ה"א כנ"ל [מסימן ל"ב עד כאן, כל זה הוא לשון רבנו ז"ל לבד ...

... ממש "רצה לא רצה ובכל זאת הלך", והתיישב בדעתו שהיות שאין לו בררה ובני ביתו מוטלים ברעב, ילך ויגנוב מהעשיר הגדול שבעיר אך סך מעט כדי חיותו ממש, והלך לבית מסחרו ומצא את השומרים ישנים ולא שאל אותו שום ...