ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ה - תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה... כן אין לו רפואה. ב. והתקון לזה הוא שצריכין לחתר ולמצא המים, שמשם גדלה האמונה ואלו המים הם בחינת עצות שמשם גדלה האמונה בבחינת: "אודה שמך כי עשית פלא עצות מרחק אמונה אמן" שעל ידי העצות גדלה האמונה ועצות הם בחינת עמק הלב הינו כשנתקלקל ונופל האמונה עד שאין מועיל אפילו קול צעקה, שהוא קול בלא דבור כנ"ל ... לבם אל ה'" שהוא צעקת הלב לבד, בלי קול בבחינת: "ממעמקים קראתיך ה'" מעמקא דלבא ועמק הלב זה בחינת עצות בבחינת "מים עמקים עצה בלב איש" ועל כן כשאין מועיל קול צעקה מחמת נפילת האמונה אזי צריכין לצעק מן הלב לבד בלי קול רק מעמקא דלבא ועל ידי זה נתגלין העצות כנ"ל שהם בחינת "מים עמקים עצה" וכו' ועל ידי העצות שנתגלין בעולם [דהינו שיודעין בעולם לתן עצה לנפשם, כל אחד ואחד מה שצריך] על ידי זה גדלה האמונה, בבחינת: "עצות מרחק אמונה אמן", כנ"ל ואזי חוזר ונתתקן כל הבחינות הנ"ל כי העצות הם בחינת פלא בחינת: "אודה שמך כי עשית פלא עצות מרחק" וכו' ועל ידי זה נתתקן ומקבל רפואה להמכות המפלאות שהם בחינת: "והפלא ה' את מכתך" וכו' גם תפילה ... בחינת: "נורא תהלת עשה פלא" וכן זכות אבות, בבחינת: "נגד אבותם עשה פלא" וזהו: "ואנכי תרגלתי לאפרים" זה בחינת עצות כמו שכתוב: "העם אשר ברגליך" ההולכים אחר עצתך קחם על זרועתיו זה בחינת זכות אבות, שהם "זרועות עולם" ולא ... צמיחת הרפואה היא רק באור היום בבחינת: "אז יבקע כשחר אורך" וכו', כנ"ל. ג. ולדלות ולגלות המים הנ"ל, דהינו העצות לזה צריכין איש תבונות, בבחינת: "מים עמקים עצה בלב איש, ואיש תבונות ידלנה" . "כי גוי אבד עצות המה, ואין בהם תבונה" כי כשאין תבונה, עצתו אבודה כי התגלות העצה על ידי איש תבונה כנ"ל ואיש תבונות ... "והשביע בצחצחות נפשך" ואזי כשמצחצח נשמתו אזי הוא איש תבונות בחינת: "ונשמת שדי תבינם" כנ"ל ועל ידי זה נתגלין העצות כנ"ל ומשם גדלה האמונה וכו' כנ"ל ד. ודע, שעל ידי נפילת האמונה על ידי זה נעשה ונתחזק אמונות כזביות, ...