... "ענו מאד מכל האדם" ויום טוב מחין דאמא, שהיא בינה ועל כן כשמקבל את היום טוב, שהיא בינה, זוכה לענווה יום טוב בגימטריא סג עם הי' אותיות כמובא בכונות, שהוא הפך גס רוח כי יום טוב מבטל הגדלות כי ... הקטנות שיתבטל לגבי גדלות כנ"ל וזה פרוש כי אקח מועד, כשאקבל את הימים טובים אני מישרים אשפט, הינו שאזכה לענווה, שהוא בחינת 'מישרים אשפט' כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: מאי דכתיב: "האמנם אלם" וכו' מה יעשה וכו' יכול אף ... תשפטו בני אדם' וזה: "כי אקח מועד אני מישרים אשפט" על ידי שאקבל את המועדים, על ידי זה אזכה לענווה, שהוא בחינת 'מישרים אשפט' כנ"ל. וזהו גם כן ענין המבאר במקום אחר על פסוק: "ארץ אכלת יושביה" כי הקטנות ... הם מעלים את המלכות, על כן עקר קדשת יום טוב נעשה על ידם וכשמקבלים קדשת יום טוב, יש לו ענווה ושפלות כנ"ל וזהו: "עקב ענווה יראת ה'", כי יראה הוא בחינת מלכות כנ"ל. ואברהם אבינו טרח גם כן על זה, ורדף ארבעת המלכים, להעלות ...

... ועל כן בחנוכה אין מספידין בו כי אז מאיר הכבוד על ידי נר חנוכה כנ"ל] לעיל וזהו: ולפני כבוד ענווה כי על ידי ענווה זוכין לכבוד, כמבאר לעיל שעקר התעלות הכבוד הוא על ידי גרים ובעלי תשובה שעושין וזה זוכין על ידי תורת חסד וכו' ולתורה אי אפשר לזכות כי אם על ידי ענווה וכו', כמבאר לעיל נמצא שאי אפשר לזכות לכבוד דקדשה כי אם על ידי ענווה וזהו: "ולפני כבוד ענווה", כנ"ל יסוד הענין חמשה דברים להחזיר כבוד ליראה ויראה אל הלב ושלום הכללי ושלום הפרטי להחזיר בני אדם בתשובה ...

... העניין הזה שבאמת הכבוד האמיתי הוא להיות כלום. אך משום שהאדם לא רודף אחרי הכבוד בשלמות, אלא הוא מעורב בענווה וגאווה בו זמנית, לכן הוא לא מגיע אל התכלית הטובה שבה מבינים שהכבוד האמיתי הוא שפלות וענווה אמיתית. וכדי לזכות לכבוד הזה, לשם כך צריך אמת, דהיינו שעל האדם לחפש את האמת. ועל ידי אמת, זוכה ...

... רעה מאד כנ"ל ואף על פי כן יהיה לו עזות דקדשה ומדת הענוה הוא ענין אחר לגמרי ועקר מדת הענווה כשיהיה במדרגה שיוכל לכתב על עצמו כמו משה רבנו, עליו השלום: "והאיש משה ענו מאד" זהו מדרגת הענווה בתכלית וכמו שמצינו באמוראים שאמר רב יוסף: 'לא תתני ענווה דאיכא אנא'

... גדלת טובתו של השם יתברך גם הוא גדול וחשוב בעיניו יתברך וכבר מבאר ענין זה כמה פעמים שאין זה ענווה להיות במחין דקטנות חס ושלום וצריכין לבקש הרבה מהשם יתברך לזכות לדרכי ענווה באמת וכו' [עין ב"לקוטי תנינא" סימן כ"ב ובסימן ע"ב] ועוד בכמה מקומות גם אחר כך בסמוך אחר שאמר ענין ...

... אורו כנ"ל . 'בכל מקום שאתה מוצא גדלתו, שם אתה מוצא ענותנותו' שבכל מקום שיש גדלות ביותר שם צריך ענווה וקטנות, כדי שיוכלו לקבל האור כנ"ל והנה כשהקטן בא לפני הגדול כדי לקבל ממנו ואזי הגדול מאיר בו ועקר ...

... גאותו וגדלו וזהו: "אם יסתר איש במסתרים" שכשהאדם מקטין ומסתיר את עצמו במסתרים דהינו שמסתיר ומעלים ומקטין את עצמו בענווה ושפלות אזי "ואני לא אראנו", שאני גם כן מראה עצמי אליו בבחינת לא שהוא בחינת אין ואפס בחינת ענווה ושפלות, וכנ"ל

שבחי הר"ן - אות כג ואמר: שהוא ענו בתכלית העניוות בכל האיברים כי יש אחד שהוא ענו ואין הענווה בלב ויש שהוא ענו ואין הענווה מגיע באיזה איבר אבל אצלו הענווה בתכלית בכל האיברים כי לבו וכל איבריו הם בתכלית הביטול

... ידי זה יזכה להתפלל בלב וגוף. פא. תפילה שהיא בשמחה היא ערבה ומתוקה לשם יתברך. פב. מי שיש לו ענווה, אפילו כשמתפלל במחשבה, הקדוש ברוך הוא עושה מחשבתו. פג. לפעמים הקדוש ברוך הוא אין מקבל תפילת הצדיק, כשמתפלל על ...

... ידי כבוד הינו שיראה שיהיה כבוד השם יתברך בשלמות שיהיה כבודו לאין נגד כבוד השם יתברך הינו על ידי ענווה וקטנות כי עקר בחינת הדבור הוא מכבוד כמו שכתוב: "מי הוא זה מלך הכבוד" הינו מלכות פה כי כשהתורה ... לאין ובעינן לנחותי לשון שפלות הינו להיות שפל וענו אך שהיה לאקורי נפשין לשון: "אוקיר אנוש מפז" הינו שהיה הענווה בשביל גדלות כדי להתכבד ולהתיקר כי מחמת שיודעין גדל בזוי הגדלות על כן הם ענוים בשביל להתכבד ולהתיקר על ידי הענווה וזהו בחינת עניוות שהוא תכלית הגדלות ובעינן לנחותי להיות שפלים וענוים לאוקורי נפשין כדי שעל ידי זה נהיה יקרים ...